פסק דין משלים בתביעה ייצוגית לאחר סיום כהונת נציגי ציבור

פתיח - הרכב המותב נציגת הציבור גב' הרצברג סיימה כהונתה כנציגת ציבור.

החלטנו זו, שעניינה שיעור שכר הטירחה שיש לפסוק לב"כ התובע המייצג, היא החלטה משלימה להחלטה מיום 14/10/13 בעיניין תוקפו של הסכם הפשרה.

בית המשפט העליון אף ציין בהתייחס לשעור שכה"ט שנפסק: "נדגיש שוב, כי המקרה דנא הנו מקרה מיוחד מבחינות שונות ועל כן קשה יהיה להסיק ממנו לגבי מקרים אחרים של תובענות ייצוגיות ככל שמדובר בשיעור האחוזים ובמדרג שנקבע לגבי שכר הטירחה". לעניין שיעור שכ"ט בהליך שמסתיים בפשרה נקבע שם: "שיעור שכר הטירחה בהליך שהסתיים בפסק דין לטובת הקבוצה המייצגת יהא גבוה משעור שכר הטירחה בהליך שהסתיים בדרך של הסכם פשרה. ברי, כי אף לעניין זה ניתן להבחין בין סוגים שונים של הסכמי פשרה, כאלו אליהם מגיעים הצדדים בשלב הדיון בבקשת האישור, מיד לאחר שהתקבלה ההחלטה לאשר הבקשה או לקראת סופו של ההליך." בפס"ד שניתן בתצ (ת"א) 9404/08 גולוב יבגני נ' אלטרנאטיבה שירותי אבטחה בע"מ אליו מפנה ב"כ התובע בסיכומים, נפסק שכ"ט בשיעור של 25%, לאחר שהתביעה היצוגית היתנהלה במספר ערכאות וההליך הסתיים בפסק דין שניתן לאחר ניהול הליך הוכחות מלא.

...

סוף דבר בשים לב לכל האמור לעיל, אנו קובעים כי אין לאשר את הסכם הפשרה כפי שהוגש, בכל הנוגע לשעור שכר הטרחה לב"כ הקבוצה.

פסיקת הוצאות אנו סבורים כי אין מקום, בהליך כאן, לחייב את ב"כ הקבוצה בתשלום הוצאות למתנגדים או למי מהם.

בסיכומו של דבר, הוגשו התנגדויות באשר להסכם הפשרה ובהחלטותינו נקבע שיש לאשר את הסכם הפשרה לגבי רכיבי תביעה שאושרו בבקשה לאישור תביעה ייצוגית.

בית הדין הארצי לעבודה ע"ע 24611-03-19 ניתן ביום 09 אוגוסט 2020 1. נדב זיו 2. גיתית יעקובזון 3. עדנה זיו 4. יעל קובו המערערים .1 שירותי בריאות כללית .2 מדינת ישראל .3 המועצה הישראלית לצרכנות המשיבים לפני: השופטת לאה גליקסמן, השופטת סיגל דוידוב-מוטולה, השופט רועי פוליאק נציג ציבור (עובדים) מר יוסי רחמים, נציג ציבור (מעסיקים) מר דורון קמפלר בשם המערערים: עו"ד עמנואל סולומונוב, עו''ד עידו סולומונוב בשם שירותי בריאות כללית: עו"ד שאול ברגרזון, עו''ד יוני פולק בשם המדינה: עו"ד ליטל ניצן בשם המועצה הישראלית לצרכנות: עו"ד שושי נרי פסק דין

נוכח החלטת בית המשפט המחוזי לפיה אין לו סמכות עניינית לידון בתובענה ביחס לתקופה שלאחר חקיקת חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד - 1994 - פיצלה המנוחה את הבקשה לשתי תקופות והגישה בקשה לאישור תובענה ייצוגית גם לבית הדין האיזורי בחיפה, ביום 25.7.10.

עוד נקבע כי המשיבה תגיש לבית הדין ולב"כ המבקשת דו"ח ריבעוני בו יפורטו מספר הפניות שהתקבלו, מספר הפניות שהטיפול בהן הושלם וההחזר הכספי הכולל שביצעה המשיבה מכוח ההסכם, כאשר "ככל שלאחר סיום יישומו של הסדר הפשרה יסתבר כי קיימים כספים שיש להחזירם, אך ללא מען לעשות כן, או אז יידרש בית הדין לשאלה כיצד יש לנהוג בכספים אלו, לאחר קבלת עמדות הצדדים" (סעיף 18 להסכם הפשרה, שהתווסף בעקבות הנחיית בית הדין בסעיף 1ז' להחלטתו מיום 13.12.15).

בפסק דין משלים מיום 29.7.16 מונה ממונה - משרד רואי החשבון דלויט, ברייטמן, אלמגור (ולכאורה לא אדם קונקריטי במסגרתו) - לצורך פקוח ומעקב אחר ביצוע הסכם הפשרה.

החלטת בית הדין האיזורי מושא העירעור מבוטלת, ואנו מורים על החזרת העניין לבית הדין האיזורי, על מנת שיקבע כיצד ליישם את סעיף 18 להסכם הפשרה, על יסוד הפרשנות שנקבעה בפסק דין זה ולאחר מתן אפשרות לצדדים להציג עמדותיהם בקשר לכך בהתאם לסדרי הדין שייקבעו על ידו.

...

בהתאם, פרשנותו הנכונה של הסעיף לטעמנו היא כי הביטוי "כספים שיש להחזירם אך ללא מען לעשות כן" אינו מתייחס כנטען על ידי המשיבה רק לכספים שכבר נקבע כי מגיעים לחבר קבוצה ספציפי, אך לא ידוע לאן להעבירם בהיבט הטכני.

סוף דבר - הערעור מתקבל.

החלטת בית הדין האזורי מושא הערעור מבוטלת, ואנו מורים על החזרת העניין לבית הדין האזורי, על מנת שיקבע כיצד ליישם את סעיף 18 להסכם הפשרה, על יסוד הפרשנות שנקבעה בפסק דין זה ולאחר מתן אפשרות לצדדים להציג עמדותיהם בקשר לכך בהתאם לסדרי הדין שייקבעו על ידו.

המשיבה תשלם למערערים שכ"ט עו"ד בשתי הערכאות בסך של 18,000 ₪, וזאת בתוך 30 יום.

בית הדין האיזורי לעבודה תל אביב ת"צ 40700-04-17 23 דצמבר 2020 לפני: סגנית הנשיאה, השופטת רוית צדיק נציג ציבור (עובדים) מר ברוך הראל נציג ציבור (מעסיקים) מר אהרון אזון התובע רומן בוגדנוב קירלוב ע"י ב"כ: עו"ד גיא זאב הנתבעת 1.איתן אמי - עובדים זרים לבנין בע"מ 2.נחום אריה פרסר ע"י ב"כ: עו"ד נתאי נדר פסק דין

לפנינו תביעתו של מר רומן קירלוב בוגדנוב, אזרח בולגריה (להלן - התובע) כנגד חברת איתן אמי- עובדים זרים לבנין בע"מ, חברת כוח אדם (להלן – הנתבעת) וכן כנגד מר נחום אריה פרסר (להלן – הנתבע ויחדיו יכונו להלן – הנתבעים), לקבלת זכויות סוציאליות שונות בגין תקופת עבודתו בנתבעת וסיומה.

ביום 1.7.18 הוגשה תגובת הנתבעת אשר היתנגדה לאישור התובענה הייצוגית בעיניין רכיב "שי לחג". ביום 19.8.18 ביקש התובע למחוק את התובענה הייצוגית לאור שלילת רישיון הנתבעת והרשעתה.

במקום זאת, הנתבעת קבעה שכר שעתי בסך של 27.47 ₪, וקבעה ימי חופשה וחג בסכומים המשלימים באורך פלא לסכום הנטו הנקוב.

לאור העדויות הסותרות של הצדדים מחד, התובע אשר טען כי נאמר לו כי אין עבורו עבודה, ומאידך, גירסתו של אנטון כי ביקש למצוא עבורו חלופת עבודה לאחר קריסת אורתם וכי התובע הוא זה שעזב, ומשלא מצאנו לבכר את גירסתו של האחד על פני האחר, הרי שההכרעה בעיניין סיום עבודתו של התובע נחה על נטלי ההוכחה.

...

נוכח המחלוקת המהותית בין הצדדים ולאור העובדה כי על התובע הנטל להוכיח כי אכן עבד בחודש זה, סבורים אנו כי נטל ההוכחה לא הורם על ידו.

לפיכך, אין לנו אלא לדחות את תביעתו לשכר אוקטובר ולהלנת שכר בגין חודש זה. סוף דבר תביעת התובע מתקבלת בחלקה בלבד.

הנתבעת תשלם לתובע את הסכומים הבאים תוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין: פיצוי בגין עריכת תלושי שכר שלא כדין בסך של 5,000 ₪.

בבית המשפט העליון רע"א 2298/19 לפני: כבוד השופטת ע' ברון המבקשות: 1. ריבה פינצ'בסקי 2. מיכל אביב 3. מיכל רות נוי נ ג ד המשיבות: 1. הנסיך מיפעל לייצור טחינה בע"מ 2. סלטי שמיר 2006 בע"מ משיבים פורמאליים: 3. מוטי גל 4. מ' א' (קטין) 5. ערן אורבך 6. אירית דגן 7. נורית הפטר 8. יצחק אריה זינגר 9. היבא עיאדאת 10. שי ארד 11. רבקה זבורוב בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו (כבוד השופטת מ' אגמון-גונן) מיום 26.2.2019 ב-ת"צ 32117-08-16 בשם המבקשות: עו"ד דוד אור-חן; עו"ד אסף נוי; עו"ד שי אלמוג בשם המשיבה 1: עו"ד האני טנוס; עו"ד נוהא פראן; עו"ד ניזאר טנוס בשם המשיבה 2: עו"ד יוסי אשכנזי; עו"ד משה יעקב בשם היועץ המשפטי לממשלה: עו"ד יואב שחם ][]פסק-דין

ביום 11.8.2016 פירסם משרד הבריאות הודעה לציבור, שזו לשונה: "אמש (10.8.16) בוצעה ביקורת במפעל טחינת הנסיך על ידי מפקחים מטעם משרד הבריאות וזאת בעקבות חשד להימצאות סלמונלה שהתגלתה במפעל. מימצאי הבדיקה הראשונים מעלים כי מדובר בתקלה שהתגלתה בקוו מילוי המיועד לתעשייה בלבד. כ-200 טון טחינה גולמית מעוכבים במפעל ומיועדים להשמדה. המפעל הודיע ללקוחותיו על אספקת חומר הגלם החשוד. הליך הבדיקה של משרדנו טרם הסתיים". באותו היום בשעות אחר הצהריים כינס פרופ' איתמר גרוטו, שכיהן באותה עת כראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, מסיבת עיתונאים שבה שיתף את הציבור בפרטי הפרשה שהתגלתה.

החשש המובנה מפני פשרות בלתי ראויות עשוי לנבוע מ"בעיית הנציג", שיסודה בכך שקיימת שונות באינטרסים של התובע המייצג ובא הכוח המייצג מצד אחד, וחברי הקבוצה שהם בגדר "נעדר – נוכח" בהליך הייצוגי, מצד שני.

חשוב להבהיר כי הפגיעה הנלווית לאישור תביעות סרק חורגת מעניינם הפרטי של הצדדים, ותוצאותיה משפיעות על האנטרס הצבורי בכללותו, בעיקר בהיבטים של העלאת מחירים לצרכן, הטלת עומס על מערכת בתי המשפט וזילות מוסד התובענה הייצוגית (עניין מרקיט, בפיסקה 22; ע"א 8037/06 ברזילי נ' פריניר (הדס 1987) בע"מ, פסקה יג לחוות דעתו של השופט (כתוארו אז) א' רובינשטיין (4.9.2014), להלן: עניין פריניר; קלמנט, בעמ' 16-15).

משהוגשה בקשה לאישור הסדר פשרה, שומה על בית משפט לערוך בדיקה מקדמית של הבקשה ושל ההסדר המוצע ולוודא שאין מקום לדחותם על הסף; ורק לאחר מכן יורה בית המשפט על פירסום הודעה לחברי הקבוצה בדבר הגשת הבקשה לאישור הסדר פשרה, ושליחת הודעות בעיניין זה לגורמים המנויים בחוק ובתקנות תובענות ייצוגיות – הודעות המאפשרות הגשת התייחסויות והתנגדויות מנומקות לגופו של הסדר הפשרה (סעיפים 18(ג) ו-25 לחוק תובענות ייצוגיות, ותקנה 12(ד) לתקנות תובענות ייצוגיות).

...

בנסיבות המקרה דנן, סבורתני כי די בתשתית הראייתית שהונחה ביסוד בקשת האישור המתוקנת, ובכלל זה הודעות משרד הבריאות; בחומרת הפרשה שנתגלתה ובהתנהגות טחינת הנסיך בסמוך למועד גילויה, שהמשיכה לכאורה בשיווק מוצריה ללקוחותיה וכפועל יוצא לציבור הרחב, תוך הסתרה ואי גילוי של מידע מהותי זה; ובבחירתה להתקין מערכות בקרת איכות ופיקוח בעקבות הגשת בקשות האישור ובעקבות צעדים שננקטו על ידי משרד הבריאות – כדי לתמוך במסקנה כי לא היה מקום לדחות את הסדר הפשרה על הסף.

סוף דבר מקרה זה אינו בא בגדר המקרים החריגים שבהם ראוי להפעיל את סמכותה של הערכאה הדיונית להורות על דחיית הסדר פשרה בהליך ייצוגי על הסף.

התוצאה היא שהבקשה לרשות ערעור מתקבלת וכן מתקבל הערעור שנדון על פי הרשות שניתנה, במובן זה שהחלטתו של בית המשפט המחוזי מבוטלת והתיק מוחזר לבית המשפט המחוזי על מנת שיורה על פרסומו ובהמשך יבחן את הסדר הפשרה לגופו.

המשיבה 2 טענה כי היא משרתת את כלל תושבי נוף הגליל ללא הפליה כלשהיא לרבות ובפרט על רקע לאום; המשיבה 2 מעולם לא החליטה על מדיניות של הפליה ולא ביקשה ממפעילת המרכז לקיים מדיניות מפלה; חזקת התקינות המנהלית העומדת לרשות לא נסתרה; בדירקטוריון החברה המתוה את מדיניותה כיהנו בין היתר סגן ראש עיר ונציג ציבור מהמגזר הערבי וכל ניסיון למדיניות מפלה היה מסוכל על ידם; 25% מתושבי נוף הגליל הם בני הלאום הערבי וחלקם מנוי במרכז הספורט; הראיות שעליהן התבססה בקשת האישור אינן תומכות בה, שעה שנראה כי מדובר בארוע חריג לכלל, שארע כתוצאה מפעולת שיכנוע נמרץ מצד המבקש וב"כ וכן מאחר שהמבקש עצמו ציין כי כאשר היתקשר לראשונה נימסר לו על כלל מוחלט לפיו המרכז אינו מקבל מנויים שאינם תושבי נוף הגליל; כל שהוכח הוא כי שבשני מקרים נציגות המשיבה 3 הציעו ליהודי ולערבי כאחד, דרך לעקוף את הכלל האוסר רכישת מנוי על ידי מי שאינם תושבי נוף הגליל; המשיבה 2 אינה אחראית בכל דרך לפעולות או אמירות של עובדות המשיבה 3; עוד נטען כי רשות מקומית רשאית להעדיף במקרים מתאימים, להגביל שימוש על ידי מי שאינם תושבי הרשות מטעמים שאינם נוגעים לעודף ביקוש; עקרון המידתיות שנקבע בעיניין מנסור אינו מחייב רשות מקומית לקלוט תמיד כמות כלשהיא של תושבי חוץ והיא רשאית להעדיף את תושביה היכן ששימוש של תושבי חוץ יפגע בהנאת תושבי הרשות; התובענה אינה מתאימה להתברר בדרך של תובענה ייצוגית.

עד ליום 15/5 בכל שנה ימסור מפעיל הקנטרי לחברה לפיתוח ולעירייה הודעה מאושרת על ידי רואה חשבון, בה יאשר רואה החשבון כי בדק את פרטי המנויים שנמכרו במהלך השנה הקלנדרית שהסתיימה ביום הקובע וכי במהלך כל תקופה זו היתקיים התנאי הקבוע בס"ק (א) לעיל, וכן ימסור את מספר המנויים המירבי לתושבי חוץ אותו יהיה המפעיל רשאי למכור בשנה הבאה, לפי התנאי האמור.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, ועיינתי בפסק הדין שניתן בע"א 689/16 עבד אלקאדר נסאר נ' עיר השעשועים בע"מ (פורסם במאגרים, 7.5.18) ולנוכח החשיבות הציבורית של העילה שבמוקד בקשת האישור והתועלת הציבורית שהניבה בקשת האישור, אני מאשרת את הסכמות הצדדים בנוגע לשעור תשלומי הגמול ושכר הטירחה לב"כ המבקשים, כפי שפורטו בבקשות ההסתלקות.

סכומים אלו ישולמו במועד שהוסכם על ידי הצדדים אולם רק לאחר ובכפוף להגשת הודעות מטעם המשיבות, הנתמכות בתצהיר כדין, ולפיהן ההתחייבויות שנטלו על עצמן במסגרת בקשות ההסתלקות יושמו, ולאחר שתנתן החלטה משלימה של בית המשפט המאשרת את תשלום סכומי הגמול ושכר הטירחה.

הצדדים ישלחו עותק מפסק הדין למנהל בתי המשפט לשם רשומו בפנקס התובענות הייצוגיות.

...

לפיכך, ומתוך הנחה כי ההסכמות ייושמו בהתאם להוראות כל דין ובכלל זאת חוק איסור אפליה, אני מאשרת את הסתלקות המבקש מבקשת האישור.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, ועיינתי בפסק הדין שניתן בע"א 689/16 עבד אלקאדר נסאר נ' עיר השעשועים בע"מ (פורסם במאגרים, 7.5.18) ולנוכח החשיבות הציבורית של העילה שבמוקד בקשת האישור והתועלת הציבורית שהניבה בקשת האישור, אני מאשרת את הסכמות הצדדים בנוגע לשיעור תשלומי הגמול ושכר הטרחה לב"כ המבקשים, כפי שפורטו בבקשות ההסתלקות.

הבקשה לאישור התובענה כייצוגית נמחקת בזאת, והתביעות האישיות של המבקשים נדחות בזאת.