פסק דין משלים בהודעה לצד שלישי בסדר דין מהיר

בית משפט השלום בפתח תקווה תא"מ 42039-06-16 אליהו ואח' נ' פלסים חברה לפיתוח ובנין בע"מ ואח' תיק חצוני: בפני כבוד השופט אמיר לוקשינסקי-גל המודיעה פלסים חברה לפיתוח ובנין בע"מ הצדדים השלישיים 1. הועדה המקומית לכתנון ולבניה ראש העין 2. חברת החשמל לישראל 3. אדריכל עדן בר ב"כ המודיעה: עו"ד חגית גליקו ב"כ צד ג' 1: עו"ד אבישי לניאדו ב"כ צד ג' 2: עו"ד אלעד זרנקין ב"כ צד ג' 3: עו"ד אליהו שטיינר פסק דין (משלים)

משכך, כאשר מוגשת תביעה של רוכשי דירות בסדר דין מהיר נגד קבלן בגין איחור במסירת דירה, ככלל, אין הצדקה לאפשר לקבלן לסרבל את הליך הבירור באמצעות הגשת הודעות נגד צדדים שלישיים (למקרה שבו גם בתביעה בסדר דין רגיל נמצא מוצדק לפצל את הדיון, ראו למשל ההחלטה ברע"א (מרכז) 54834-01-18 פלסים חברה לפיתוח ובנין בע"מ נ' אמר).

...

בהיעדר ראיה כלשהי לכאן או לכאן, ובהיעדר העדת העדים הרלבנטיים מטעם פלסים, אני קובע כי טענה זו של פלסים לא הוכחה.

בנסיבות אלה, ולנוכח הימנעות פלסים מעדות קבלן החשמל, אני קובע כי גם טענה זו לא הוכחה על ידי פלסים.

סוף דבר פלסים לא הוכיחה התרשלות של מי מהצדדים השלישיים כלפיה, ואף לא הוכיחה קשר סיבתי בין מחדליהם הנטענים (אף אם היו מוכחים) לבין העיכוב במסירת הדירה והנזק שנגרם לה עקב כך. משכך, דין ההודעה נגד הצדדים השלישיים להידחות.

בשאלת הנזק ביום 3.10.2017 ניתן פסק-דין חלקי בתובענות המאוחדות, בשאלת החבות (להלן פסק-הדין החלקי); ניתנה לצדדים שהות להגיש הודעה מוסכמת ביחס לנזק.

הודעה לא הוגשה במועד שנקצב לכן, ואשר על כן ניתן פסק-דין משלים בשאלת הנזק.

תקנה 214 יד(ב), שעניינה 'הדיון בתובענה', מורה כך: "במועד שנקבע לדיון יתייצבו המצהירים, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת; עד אשר לא הוגש תצהיר עדות ראשית שלו, לא יוכל להעיד אלא ברשות בית המשפט ומטעמים מיוחדים שיירשמו". בהליך שמתברר בסדר דין מהיר יש לצרף חוות-דעת של מומחים לכתבי-הטענות, כמצוות תקנה 214ג. אף-על-פי-כן מורה תקנה 214יד רק על התייצבות של מצהירים, ומכאן שעל מומחים שנתנו חוות-דעת אין חובה להתייצב אך בשל עצם מתן חוות-הדעת; חובת מומחה להתייצב לחקירה תקום רק אם הוא נידרש לכך בגדרה של תקנה 130א. כאמור, הנתבעים לא הציגו דרישה כזו.

...

תביעת עאלימי – תא"מ 30173-04-17 בפסק-הדין החלקי נקבע כי במישור החבות נדחית תביעת עאלימי נגד נתבעות 2-1, תוך שהיא מתקבלת במלואה נגד נתבעים 4-3 שחיוביהם הם ביחד ולחוד (להלן הנתבעים).

סיכומם של דברים הנתבעים ישלמו לתובעת בתא"מ 65064-11-16 את הסכומים האמורים בחלק א(6) לעיל, בסך כולל של 70,261 ₪ ליום פסק-הדין.

הנתבעים ישלמו לתובע בתא"מ 30173-04-17 את הסכומים האמורים בחלק ב(4) לעיל, בסך כולל של 20,324 ₪ ליום פסק-הדין.

הא ותו לא. על מי שבאמתחתו עילה שעשויה לבסס מתן הודעה לצד שלישי אין חובה להגיש הודעה לצד שלישי (או לבקש את רשות בית-המשפט להגישה בהליך שמתברר בסדר דין מהיר).

משכך, נקבעו בפסיקה תנאים מחייבים לתחולת ההשתק: האחד, קיומה של זהות עובדתית ומשפטית בין הפלוגתא העולה בכל אחת מההתדיינויות; השני, בהליך הראשון קיימו הצדדים היתדיינות בכל הנוגע לאותה פלוגתא, ולצד שנגדו מועלית טענת השתק היה יומו בבית-המשפט; השלישי, ההיתדיינות הראשונה כללה קביעה פוזיטיבית; ואחרון, ההכרעה בפלוגתא הייתה חיונית לתוצאה הסופית של פסק הדין (ע"א 1041/97 סררו נ' נעלי תומרס בע"מ, פ"ד נד(1) 642, 649 (2000); רע"א 5071/10 עריית תל-אביב-יפו נ' ש.א.י. מועדונים בע"מ, [.

מצאתי את הסכום עודף ביחס לראוי, בשים לב לאופי התובענה שהתבררה בהליך הקודם – תביעה כספית בסדר דין מהיר, ולסכומים שהושתו בו על הנתבעת בפסק-הדין המשלים לטובת מבטחת הרכב הניזוק.

...

דיון והכרעה דין התביעה להתקבל בחלקה.

הנתבעת תשלם לתובעת סכומים מצטברים אלו (להלן יחד הסכום הפסוק): סך 4,637 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה (9.9.2020) עד יום פסק-הדין, אגרת משפט (מחצית ראשונה) בסך של 380 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום תשלום האגרה (9.9.2020) עד יום פסק-הדין, ושכ"ט עו"ד (כולל מע"מ) בסך של 1,755 ₪ בערכי יום פסק-הדין בגין ניהול התובענה דנן.

בית משפט השלום בפתח תקווה ת"א 6184-10-15 איי.די.איי חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' אלסתאר ואח' תיק חצוני: תיק עזר בפני כבוד השופט אמיר לוקשינסקי-גל תובעים 1. איי.די.איי. חברה לביטוח בע"מ 2. שירה דסקל 3. טל דסקל נתבעים/ מודיעה צדדי ג' 1. עינאש עבד אלסתאר 2. שירביט חברה לביטוח בע"מ 1. איי. די. איי חברה לביטוח בע"מ 2. מוסך פאר הרצליה 1995 בע"מ פסק דין (משלים)

בכלל זאת, תיקון כפול של כתב התביעה; העלאת הסכום הנתבע מעבר לרף של סדר דין מהיר, באופן שהצריך להעביר את התיק לסדר דין רגיל על כל הכרוך בכך; סרוב של התובע להעמיד את רכבו לבדיקה; הפסקת הייצוג שניתן על ידי התובעת 1 לתובעים 2-3 והותרת תובעים אלה באופן מעשי לא מיוצגים ולבדם ב"מערכה", דבר שגרם לסירבול מהותי בניהול התיק; לאחר שהתובע התיר לבדוק את רכבו, והוגשה חוות דעת שמאית נגדית מטעם "מוסך פאר" מטעם השמאי ישראל דרנוב (להלן: "דרנוב") נעשו ניסיונות רבים מצד בית המשפט למנות שמאי מטעמו.

...

הודעת צד ג' נגד מוסך פאר מהטעמים המפורטים מעלה, דין ההודעה נגד מוסך פאר להתקבל בעיקרה.

הודעת צד ג' כלפי איי.די.איי (התובעת 1) מהטעמים המפורטים מעלה, דין ההודעה נגד התובעת להתקבל באופן חלקי, ביחס לרכיב עגמת הנפש, שאני מעמידו על 45% מסך הנזק הלא ממוני: 3,150 ₪.

סוף דבר דין התביעה להתקבל באופן חלקי.

בחודש ספטמבר 2019 הגישה התובעת את תביעתה אל כבוד המפקח על רישום מקרקעין.הנתבעת הגישה הודעת צד ג' נגד חברת הביטוח, אשר ביטחה את דירת הנתבעת ובחודש מרץ 2020 הועבר המשך הדיון בתביעה לבית משפט זה. הרקע לתביעה וטענות הצדדים התובעת הנה הבעלים הרשום של מקרקעין ברחוב אבן גבירול 129 בת"א, הידועים כגוש 6214 חלקה 487 תת חלקה 15 (להלן: "דירת התובעת").

כפי שקבעתי בהחלטתי מיום 31.8.2020 ומיום 18.5.2021 השאלה בדבר בנייה ללא היתר מצד הנתבעת, לא תדון בגדר התביעה שבפני, משאינה מנויה בסעדים שבכתב התביעה, שהנה תביעה בסדר דין מהיר, ומוגבלת בהקף הכספי מטבע הדברים.

הנתבעת טוענת כי הנזילה לא נבעה אף פעם מהצנרת בדירתה, כי אם כולה מקורה בצנור הביוב המנקז את דירתה (13.3.23 עמ' 19 שורה 38, עמ' 20 שורות 4-6, 12-15, 23-26, עמ' 21 שורות 1-2, עמ' 23 שורות 3-17)- זאת כאמור בחוות דעתו המשלימה של המומחה קליגסברג.

בת"א (מח' ת"א) 9517/88 פרוינד נ' פרסי, (11.8.96) (להלן: "פס"ד פרוינד") חזר בית המשפט על ההלכות בעיניין אחריות הבעלים (עמ' 11 לפסק הדין): "במסגרת עוולת הרשלנות, כלל הוא כי המחזיק בנכס שבידיו הפיקוח והשליטה על הנעשה בו, חב חובת זהירות כלפי שכניו הסמוכים לו, ולדאוג לתקינות המערכות השונות במקרקעין שבחזקתו לבל יגרם מהם נזק לדייר השכן. השליטה והפיקוח שבידי המחזיק מולידים חובת זהירות מושגית כלפי המתגוררים בסמוך ...

...

ביהמ"ש קיבל את דעתה של שופטת בית המשפט המחוזי הדן בעניין, לפיה: "אין כל יחס ישר בין הסכום הנדרש לתיקון, לבין הסבל ועוגמת הנפש שרוכש דירה עלול לסבול עקב ליקויים בדירה. הדוגמא הטובה ביותר לכך הוא נושא הרטיבות. לעיתים ניתן לתקן ליקוי זה בסכום זעום, אולם הנזק בביצוע לקוי, או באי תיקון האיטום, והסבל ועוגמת הנפש - יכולים להיות עצומים..." לאחר בחינת מכלול הנסיבות אני מקבלת את דרישת התובעת לפסיקת פיצויים בגין עגמת הנפש והטרחה שנגרמו לה בסך 7,000 ₪, שהינו פיצוי סביר בנסיבות העניין.

סוף דבר התביעה מתקבלת בחלקה.

הנתבעת תשלם לתובעת סך של 21,350 ₪.