בחודש ספטמבר 2019 הגישה התובעת את תביעתה אל כבוד המפקח על רישום מקרקעין.הנתבעת הגישה הודעת צד ג' נגד חברת הביטוח, אשר ביטחה את דירת הנתבעת ובחודש מרץ 2020 הועבר המשך הדיון בתביעה לבית משפט זה.
הרקע לתביעה וטענות הצדדים
התובעת הנה הבעלים הרשום של מקרקעין ברחוב אבן גבירול 129 בת"א, הידועים כגוש 6214 חלקה 487 תת חלקה 15 (להלן: "דירת התובעת").
כפי שקבעתי בהחלטתי מיום 31.8.2020 ומיום 18.5.2021 השאלה בדבר בנייה ללא היתר מצד הנתבעת, לא תדון בגדר התביעה שבפני, משאינה מנויה בסעדים שבכתב התביעה, שהנה תביעה בסדר דין מהיר, ומוגבלת בהקף הכספי מטבע הדברים.
הנתבעת טוענת כי הנזילה לא נבעה אף פעם מהצנרת בדירתה, כי אם כולה מקורה בצנור הביוב המנקז את דירתה (13.3.23 עמ' 19 שורה 38, עמ' 20 שורות 4-6, 12-15, 23-26, עמ' 21 שורות 1-2, עמ' 23 שורות 3-17)- זאת כאמור בחוות דעתו המשלימה של המומחה קליגסברג.
בת"א (מח' ת"א) 9517/88 פרוינד נ' פרסי, (11.8.96) (להלן: "פס"ד פרוינד") חזר בית המשפט על ההלכות בעיניין אחריות הבעלים (עמ' 11 לפסק הדין):
"במסגרת עוולת הרשלנות, כלל הוא כי המחזיק בנכס שבידיו הפיקוח והשליטה על הנעשה בו, חב חובת זהירות כלפי שכניו הסמוכים לו, ולדאוג לתקינות המערכות השונות במקרקעין שבחזקתו לבל יגרם מהם נזק לדייר השכן. השליטה והפיקוח שבידי המחזיק מולידים חובת זהירות מושגית כלפי המתגוררים בסמוך ...
...
ביהמ"ש קיבל את דעתה של שופטת בית המשפט המחוזי הדן בעניין, לפיה: "אין כל יחס ישר בין הסכום הנדרש לתיקון, לבין הסבל ועוגמת הנפש שרוכש דירה עלול לסבול עקב ליקויים בדירה. הדוגמא הטובה ביותר לכך הוא נושא הרטיבות. לעיתים ניתן לתקן ליקוי זה בסכום זעום, אולם הנזק בביצוע לקוי, או באי תיקון האיטום, והסבל ועוגמת הנפש - יכולים להיות עצומים..."
לאחר בחינת מכלול הנסיבות אני מקבלת את דרישת התובעת לפסיקת פיצויים בגין עגמת הנפש והטרחה שנגרמו לה בסך 7,000 ₪, שהינו פיצוי סביר בנסיבות העניין.
סוף דבר
התביעה מתקבלת בחלקה.
הנתבעת תשלם לתובעת סך של 21,350 ₪.