פסק דין ללא ציון מספר תעודת זהות בהליך הוצאה לפועל

בית משפט השלום בראשון לציון חדל"פ 26450-02-22 בנק הפועלים בע"מ נ' ממונה על חידלות פרעון – מחוז תל אביב ואח' תיק חצוני: בפני כבוד השופטת קרין וישינסקי מבקש בנק הפועלים בע"מ משיבים 1. ממונה על חידלות פרעון – מחוז תל אביב, משרדי ממשלה 570001772 2. יובל פז, ת"ז 043158898 החלטה

לבצוע פסק הדין, ניפתח על ידי הנושה תיק הוצאה לפועל מס' 500604-05-21, במסגרתו בוצעו הליכים רבים אשר לא הניבו פרי, ולפיכך עומד סכום החוב, נכון ליום 6.2.22, על סך של 740,927 ₪.

ראשית, אין מחלוקת כי ניתן פסק דין נגד היחיד וכי פסק הדין לא נפרע.

(7)       עם מתן הצוו לפתיחת הליכים ועד מתן הצוו לשקום כלכלי, חלות על היחיד/ה ההגבלות הקבועות בסעיף 142 לחוק, והכל כאמור בחוק, ובכלל זה: (א)  הגבלה מקבלה או החזקה של דרכון ישראלי או תעודת מעבר לפי חוק הדרכונים, התשי"ב-1952, ומהארכת תוקפם, ובילבד שיהיו תקפים לשם שיבה לישראל; (ב)   עיכוב יציאת היחיד/ה מהארץ; הגבלה זו מחליפה את צוי עיכוב היציאה מן הארץ שהוצאו כנגד היחיד/ה לפי חוק ההוצאה לפועל, לפי חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה-1995 או בהליך גביה אחר; (ג)   הגבלה כלקוח מוגבל מיוחד, כמשמעותו בחוק שיקים ללא כסוי, התשמ"א-1981; (ד)   הגבלת היחיד/ה משימוש, בעצמו/ה או באמצעות אחר, בכרטיס חיוב למעט כרטיס בנק המיועד למשיכת כסף באמצעות מכשירי בנק ממוכנים או שהחיוב בו מיידי ולמעט כרטיס תשלום שהחיוב בו מיידי; (ה)  הגבלת היחיד/ה מהקמה או מהשתתפות בהקמה של תאגיד חדש, אם מצא/ה הנאמנ/ת כי בנסיבות העניין יש חשש כי הקמה או הישתתפות בהקמה כאמור תביא לפגיעה בנושים או בצד שלישי.

...

אשר לטענת היחיד כי ההליך נעשה בכפייה, וכי אין בו כדי לתרום להגשמת מטרות החוק – הרי שאין לטענה זו על מה שתסמוך וגם דינה להידחות.

לאור כל האמור, אני מקבלת את הבקשה ומכוח סמכותי לפי סעיף 116 לחוק, אני מורה על מתן צו לפתיחת הליכים בעניינו של היחיד.

(5)       אני מורה לנאמנ/ת לפנות למי שממונה על רישום נכסים בפנקס המתנהל לפי דין לבדוק אם ליחיד/ה זכות בנכס הרשום באותו פנקס, ואם נמצא כך, לרשום באותו פנקס הערה בדבר הצו לפתיחת הליכים ובכללו כי היחיד/ה אינו/ה מוסמכ/ת להעביר כל זכות בנכס לפי סעיף 131 לחוק.

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו ה"פ 48875-12-20 קליין נ' נטוביץ ואח' לפני כבוד השופטת לימור ביבי מבקשות 1. סידי קליין ת.ז. 050852787 2. קיי. סי די פיתוחים בע"מ משיבים 1.עו"ד יצחק נטוביץ 2.מיכאל שפיצר 3.שרה גרין ע"י ב"כ עו"ד חנה שטיינר 4.ציון דנינו 5.אלעד פרשר 6.בנק מזרחי טפחות בע"מ 7.אלי סעדון ע"י ב"כ עו"ד אלי סעדון פסק דין

בהקשר לכך, נטען שהואיל ומספר תעודת הזהות של המבקשת וכן, מספר ח.פ. החברה, המופיעים בפסק הדין, שונים מאלו של המבקשת ושל החברה (ביתר דיוק קיים הבדל בספרה אחת בכל אחד מהמספרים), הרי שפסק הדין לא ניתן כנגד המבקשות.

נטען כי בהתאמה לכך עת ניפתח תיק ההוצאה לפועל, הואיל והוא ניפתח תוך שצוינו מספרי תעודת הזיהוי כפי שהם בפסק הדין, הרי שהוא ניפתח כנגד אלמונים ולא כנגד המבקשות.

עוד נטען כי את טענות המבקשות בכל הנוגע לפתיחת תיק ההוצאה לפועל כנגד "אלמונים", כמו גם באשר לתיקון מספר תעודת הזהות בתיק ההוצאה לפועל, על המבקשות להעלות בפני ההוצאה לפועל ולא בפני בית משפט זה. יתרה מכך, באשר לטענות אלו, נטען כי טענות אלו אף הועלו בפועל על ידי המבקשות במסגרת בקשה אשר הוגשה על ידן לסגירת תיק ההוצאה לפועל בחודש דצמבר 2016, אשר הוגשה בתיק ההוצאה לפועל ונדחתה ביום 27/2/17 על ידי ראש ההוצאה לפועל.

כך וכפי שפורט לעיל עותרות המבקשות לשלושה סעדים מרכזיים: האחד - סעד הצהרתי ולפיו פסק הדין אשר אישר ההסכם שנחתם על ידי עו"ד נטוביץ, זויף ופועל יוצא מכך הוא שאין תיק הוצאה לפועל כנגד המבקשות, השני – סעד הצהרתי ולפיו תיק ההוצאה לפועל הקיים כנגד המבקשות, ניפתח בתחילה כנגד אלמונים ותיקון מספרי הזיהוי של המבקשות אשר נעשה במסגרתו, נעשה שלא כדין והשלישי – סעד הצהרתי ולפיו אין למבקשות חוב כלפי הבנק בשל הודאתו.

משדין הטענה ולפיה פסק הדין זויף להדחות מפאת העידר סמכות עניינית, ממילא יש לדחות גם את הטענה המושתתת עליה ולפיה לאור זאת יש להורות כי לא קיים חוב של המבקשות כלפי הבנק מכוח פסק דין זה וכי הליכי ההוצאה לפועל אשר ננקטו מכוח פסק דין זה בטלים.

...

לפיכך, אני מורה על ביטול צו העיקול אשר הוטל בהתאם להחלטה מיום 20.5.14.

סוף דבר; לאור כל האמור והמפורט הנני מורה על מחיקת המרצת הפתיחה.

משניתן פסק דין – הנני מורה על ביטול הדיון הקבוע ליום 24/3/22.

בית המשפט המחוזי בחיפה ת"א 50051-11-20 סיאט-כרמל-סחר יבוא ויצוא בעמ נ' פלג ואח' לפני כבוד השופט חננאל שרעבי התובעת סיאט-כרמל-סחר יבוא ויצוא בעמ חברות 510520646 ע"י ב"כ עוה"ד רז מנגל הנתבעים .1 אייל פלג ת"ז 054122171 ע"י ב"כ עוה"ד אלדד בן הרוש .2 אורית פלג ת"ז 055323810 .3 כרמית קירשנר ת"ז 056792658 שתיהן ע"י ב"כ עוה"ד יוסי מילר פסק דין

משלא עמד אייל אף בהתחייבויותיו לפי הסכם 2012, פנתה סיאט להליכי הוצאה לפועל בבקשה לבצוע פסק דין, ופתחה תיק הוצל"פ בלישכת ההוצל"פ בראשון לציון שמספרו 517465-10-20 (להלן: "תיק ההוצל"פ").

על פי נסח הטאבו, הזכויות בנכס נרשמו על שם כרמית ביום 15.10.2013, לאחר שאייל כבר ידע שקיים נגדו פסק דין שלא מקוים.

שיחזור מהבנק של זהות המפקיד/ים לא ניתן לבצע, למרות מאמץ לעשות כן, לנוכח חלוף השנים (סעיף 109 לסיכומי הנתבעות).

...

משאלה מסקנותינו שוכנעתי לקבוע, כי התובעת לא עמדה בנטל הראיה והשכנוע ולמצער נטל השכנוע, המוטלים עליה, שהינם בגדר "נטל כבד", כמפורט בדברינו לעיל בראש פרק "נטל הראיה והשכנוע". התובעת לא הוכיחה במצב הדברים הנתון והמוכח "אותות מרמה" כמשמעותם בענין לוי (ראו דברינו בסעיף 34 לעיל), וכדלקמן: לא הוכיחה קשר בין מוכרי הדירה, ה"ה מלכה, לאייל; לא הוכיחה כל חריגה בעסקת מכר הדירה מדרך מקובלת בניהול או ביצוע עסקאות מכר; לא הוכיחה קשר כלשהו של אייל לעסקת מכר הדירה או לתשלומה; לא הוכיחה כי אייל החזיק בשלב כלשהו בדירה, או התגורר בה; הדירה נרשמה על שם כרמית, שהיא למעשה בגדר צד ג' בהתייחס לאייל (הגם שהינה גיסתו לשעבר).

במקרה כזה תדחה התובענה כיוון שנטל השכנוע בכל מקרה מוטל על כתפי התובעת (כך למשל בענין לוי למרות הספקות הרבים שנותרו בליבו של בית המשפט נדחה הערעור, מהטעם שנטל השכנוע לא הורם – ראו סעיף 9(א) לפסק הדין שם).

סוף דבר לאור כל האמור לעיל אני מורה על דחיית התובענה.

באותם הליכים, שהתקיימו בלישכת ההוצאה לפועל בחיפה, ביקשה התובעת לממש מקרקעין הידועים כחלקה 19 בגוש 30521 מאדמות ירושלים (להלן: המקרקעין), ורשומים על שמו של עאדל מוסא מצטפא אלחוואש אצל הנתבע 1 (להלן: רשם המקרקעין).

בא כוח התובעת הבהיר בישיבת קדם משפט כי הבקשה מצומצמת למתן פסק דין הצהרתי שמספר תעודת הזהות של מי שרשום כבעלים יירשם על ידי רשם המקרקעין, ולא נידרשת הצהרה על בעלותו.

יחד עם זאת, סבר רשם המקרקעין, כי נידרשת הנחה של תשתית ראייתית מספקת לצורך ביצוע הרישום כאמור, תוך שהפנה להוראות הנוהל לעניין זה. לטענתו "נכון יהיה כי במסגרת ההליך שבכותרת בית המשפט הנכבד יבחן את זהותו של המנוח, שכן נתונה לו הסמכות והאפשרות לחקור עדים ולבחון ראיות שונות על מנת להגיע לחקר האמת ובסמכות בית המשפט הנכבד לבדוק את זהות הבעלים הרשום על סמך ראיות ועדויות". הנתבעת 2 (להלן: הנתבעת), אלמנתו של המנוח, מכחישה את התביעה, וטוענת כי אין לבצע רישום של מספר תעודת הזהות ללא נקיטת אמצעי זהוי, וקבלת ראיות מהימנות באשר לזהות של מי שנירשם כבעלים של המקרקעין.

ייפוי כוח בלתי חוזר שנחתם על ידי עאדל מוסא מוסטפא אל חואש, תוך ציון מספר תעודת הזהות 080607609, המסמיך את בנו מאזן עאדל אלחוואש למכור ולהעביר את המקרקעין (חלקה 19 בגוש 30521).

...

בא כוח הנתבעת הפנה לכך שלא הובאו תצהירים של אנשים זרים אלא בסופו של דבר תצהיר אחד בלבד, של אחותה של התובעת, וכן הפנה לגרסתה התמוהה של העדה באשר לייפוי הכוח.

דיון והכרעה לאחר עיון בטענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי אין מקום להיעתר לסעד שנתבקש על ידי התובעת.

התובעת לא הצליחה להביא ראיות כאלה, ולא שוכנעתי כי אין ראיות טובות יותר שניתן להביאן.

אי עמידה בפרעון ההלוואה עלול ליגרור חיוב בריבית פיגורים והליכי הוצאה לפועל להסרה מהחשבון/ות המשוייכים לנייד זה, נא להשיב הסר בדומה, ביום 27.9.2021 התקבלה בטלפון הנייד של המבקשת הודעה שזו לשונה: שלום, חשוב לנו להזכיר לך שהכי קל ונוח לקחת הלוואה בדיגיטל, 5 קליקים והכסף אצלך בחשבון, עם אפשרות לפרעון ההלוואה בדיגיטל בכל עת וללא עלות.

כאמור, בחודש ינואר 2020 שיגר המשיב לכלל לקוחותיו מיסמך המיידע אותם על-אודות "עידכון חוברת וחוק שירותי תשלום". במסמך זה דיווח המשיב על עידכון חוברת התנאים הכלליים, ובין היתר נכתב כי "במסגרת העידכון האמור ניתנה היתייחסות לזכות הבנק לשלוח ללקוחות דברי פירסומת וכן הודעות מותאמות אישית. לקוחות שאינם מעוניינים לקבל דברי פירסומת או הודעות מותאמות אישית בדיוור ישיר, יוכלו להודיע לבנק באמצעות משלוח מספר תעודת הזהות שלהם (ללא פרטים אישיים נוספים) לכתובת [...] וציון המילים 'בקשת הסרה' בכותרת ההודעה, או באמצעות הודעה לבנקאי". המבקשים סבורים כי הודעה זו אינה מספקת לצורך סעיף 30א(ג) לחוק התיקשורת.

בשני פסקי הדין הללו נדון, בהקשר אחֵר של חובת פנייה מוקדמת בהליך הנוגע לאי-פירסום הסדרי נגישות, עיקרון המידתיות בשימוש בכלי התובענה הייצוגית, וצוין בין השאר השיקול של היות הנתבע עסק קטן, אשר מיוחסת לו הפרה מינורית של הדין).

...

די באמור כדי להביא לדחיית בקשת האישור, שכן לא שוכנעתי כי קיימת אפשרות סבירה שהתובענה תוכרע לטובת הקבוצה.

לאור כל אלה, בהינתן עוצמתם הנמוכה – במקרה דנן – של השיקול ההרתעתי ושל השיקול התרופתי, ובשים לב לעלויות הכבדות ולקשיים הנלווים לניהולה של התובענה כייצוגית (לרבות הוכחת הנזק וזיהוי הניזוקים), הרי שגם אם הייתי סבור כי מסמך היידוע אינו מהווה הודעה כהלכתה (בשל אופן שיגורו או ניסוחו), עדיין הייתי נוטה למסקנה שהפרה זו אינה מצדיקה ניהול הליך ייצוגי, חלף האפשרות של כל לקוח הרואה עצמו מוטרד לנקוט הליך של תביעה קטנה.

סוף דבר אשר על כן, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.