מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

פסק דין ללא נציג ציבור

בהליך ערעור עבודה (ע"ע) שהוגש בשנת 2023 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

בפסק דינו של בית הדין האיזורי מיום 28.5.2023 (השופטת אירית הרמל ונציג הציבור מר יעקב אורנשטיין; סע"ש 36436-10-19, להלן: פסק הדין), התקבלה באופן חלקי תביעת המשיב, תוך שהמערערת חויבה לשלם לו סך כולל של 44,436 ש"ח בגין רכיבים אלה: פיצוי על אי מתן הודעה מוקדמת, הפרש גמול עבור עבודה בשעות נוספות, פיצוי לפי חוק שויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח - 1998, פיצוי בגין פגמים בשימוע ופיטורים שלא כדין והפרשי פצויי פיטורים.
דעותיהם של הצדדים אף הן אינן חלוקות על כך שפסק הדין לא הומצא למערערת.
...
בהתאם, יש לדחות את הבקשה למחיקתו על הסף.
לנוכח האמור, יש לקבל את הערעור שכנגד לרישום.
כללם של דברים - הבקשה למחיקה על הסף של ערעור המערערת נדחית, והערעור שכנגד שהוגש ביום 18.9.2023 מתקבל לרישום.

בהליך ערעור על החלטת רשם (ע"ר) שהוגש בשנת 2024 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

בית הדין הארצי לעבודה ע"ר 16041-06-23 ניתן ביום 10 ינואר 2024 1. ידין קאופמן 2. סעיד נאשף המערערים 1. יעקוב סעד 2. לונה אולחג 3. סאמר עגלוני 4. טאניה כותאב המשיבים לפני: השופטת לאה גליקסמן, השופט רועי פוליאק, השופט אילן סופר נציגת ציבור (עובדים) גב' עירית אלטשולר זמני, נציגת ציבור (מעסיקים) גב' ברכה סמו פסק דין (מתוקן)
לענייננו יפים הדברים שנאמרו בעיניין בלקירסקי [ע"ע (ארצי) 28345-09-16 אירנה בלקירסקי – אופטיקה הלפרין בע"מ, סעיף 15 לפסק הדין (14.12.2017)]: "אין באמור כדי לקבוע כלל קטגורי לפיו הגשת בקשה להפקדת ערובה בשיהוי דינה דחייה, ויש לבחון כל מקרה על פי נסיבותיו. שהרי, אין דין בקשה שהוגשה לאחר שהועבר התיק לכתיבת פסק דין כבקשה שהוגשה טרם קיום הדיון בעירעור; ואין דין בקשה המקיימת במובהק את אמות המידה שנקבעו בפסיקה לחיוב מערער בהפקדת ערובה, כדין בקשה המראה פנים לכאן ולכאן. נראה, כי המשקל שינתן לשהוי בהגשת הבקשה יעלה ככל שיפחת משקלם של הטעמים האחרים לחיוב בהפקדת ערובה. עוד יש להוסיף, כי במקרים המתאימים, ניתן להביא לידי ביטוי את השהוי בהגשת הבקשה להפקדת ערובה בדרך של קביעה מידתית של שיעור הערובה". לא מצאנו גם כי סוגיית "הפורום הנאות" המתעוררת בהליך זה מצדיקה המנעות מחיוב העובדים בהפקדת ערובה.
...
למרות האמור, קבעה הרשמת כי יש לדחות את הבקשה "מן הטעם שהבקשה הוגשה לבית הדין בשיהוי מסוים, בחלוף למעלה מחצי שנה ממועד הגשת הערעור, בחלוף כחודשיים מהמועד בו לטענת המשיבים נודע להם אודות הגשת הערעור ואודות החלטת בית הדין בעניין מועדי הגשת סיכומי הצדדים ומועד הדיון בערעור לפני מותב ... ורק לאחר שהוגשו סיכומי המערערים בערעור. במצב דברים זה פוחתת ההצדקה לחיוב המערערים בהפקדת ערובה. זאת, לנוכח השלב הדיוני המתקדם יחסית בו מצוי הדיון בערעור ובשים לב למשאבים שהושקעו עד כה בטיפול בערעור (ראו: רע"א (עליון) 3462-14 סארי גנאם נ' מדינת ישראל – משרד הבריאות 7.9.2014; בש"א (ארצי) 308/05 יחזקאל רמז – מפעלי אומנות הדפוס ב.מ. 90 בע"מ, 3.5.2005)". לצד זאת ציינה כי נוכח העובדה שדיון לפני מותב נקבע ליום 20.6.2023, "קבלת הבקשה בעת הזו וחיוב המערערים בהפקדת ערובה, עלולים לגרום לדחיית הדיון ללא שהובאה הצדקה מספקת לשיהוי בהגשת הבקשה". לבסוף קבעה כי "לאחר עיון בחומר הקיים בתיק נראה, שהערעור מעלה לדיון סוגיה משפטית בעלת חשיבות בעניין הפורום הנאות ... עניין זה מטה אף הוא את הכף בנסיבות העניין לדחיית הבקשה". על החלטה זו סב הערעור שלפנינו.
לאחר שהעובדים הגישו סיכומים, ביום 20.4.2023, פעלו הדירקטורים ללא דיחוי והגישו את הבקשה לחיוב העובדים בערובה 2.5.2023; בנסיבות אלה, בהן העובדים לא קידמו את ההליך ולא פעלו בהתאם להחלטות בית הדין, כאשר היו תלויות ועומדות מספר התראות בדבר מחיקה פוטנציאלית, אין זה סביר לצפות מהדירקטורים להשקיע בשלב זה משאבים נוספים ולהגיש בקשה להפקדת ערובה; דחיית הבקשה על יסוד טענת השיהוי שלו היו אחראים העובדים משמעותה ש"החוטא יוצא נשכר", שכן השיהוי נגרם רק בשל התנהלות פסולה של העובדים; ההליך אינו מצוי בשלב דיוני מתקדם ולא הושקעו בו משאבים; קביעת הרשמת בעניין חשיבות סוגיית "הפורום הנאות" אינה מצדיקה דחיית הבקשה, שכן התביעה סולקה על הסף מחמת עילות רבות נוספות, ומכל מקום אין לברר סוגיה זו על גבם של הדירקטורים שהם אנשים פרטיים; הרשמת התעלמה מכך שהעובדים הם תושבי חוץ, לא סיפקו כל הסבר להתחמקות מתשלום הוצאות, בשלב הערעור פוחת נטל הראייה המוטל על מבקש הערובה, וסיכויי הערעור קלושים.
העובדים טענו מנגד יש לדחות את הערעור משום ש"הבקשה לחיוב בערובה הוגשה באיחור רב אשר אין ספק כי כבר לפני חודשים הם [הדירקטורים – ל. ג.) היו מודעים להליך .
לא מצאנו כי בנסיבות המקרה עיתוי הגשת הבקשה להפקדת ערובה או סיכויי הערעור מצדיקים הימנעות מחיוב העובדים בהפקדת ערובה.
אשר לשיעור הערובה: בשים לב לאיזון בין זכות הגישה לערכאות לבין זכותם של הדירקטורים לגבות את הוצאותיהם, מצאנו כי יש מקום לחייב כל אחד מהעובדים בהפקדת ערובה בסך של 3,000 ₪.
סוף דבר: הערעור מתקבל, כך שאנו מחייבים כל אחד מהעובדים להפקיד ערובה בסך של 3,000 ₪.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2022 בעליון נפסק כדקלמן:

]השופט נ' סולברג: עתירה על פסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה, מיום 1.9.2021, בע"ע 22774-06-20 (השופט א' איטח – סג"נ, השופטות ל' גליקסמן ו-ח' אופק גנדלר, ונציגי הציבור ש' זילברשטיין היפש ו-ש' ויצמן), שבגדרו נדחה ערעור שהגיש העותר על פסק הדין של בית הדין האיזורי לעבודה בבאר שבע, מיום 7.5.2020, בסע"ש 21190-09-14 ובצ"ו 25222-04-14 (השופט י' כהן ונציגת הציבור ר' מצרי-לבני).
...
בית הדין הארצי בחן נימוקים אלה לגופם, וקבע כי אין לקבל את טענות המערער לגבי קורות החיים שהגיש, באשר אלה כללו דיווחים כוזבים, על אודות 'פרסומים' מחקריים שונים; וכי "קיימים עוגנים למסקנה בדבר יחסי אנוש לקויים", כשבכלל זה ניתן לציין את נסיעתו של ערן לכנס במהלך שנת הלימודים, ללא אישור כנדרש; את אי-הזמינוּת למפגשי עבודה שוטפים, עם הדיקן, ועם פרופ' אוסטינובה, שמונתה לשמש לו כחונכת במחלקה; את הימנעותו מהשתתפות בסיורי חובה; ואת חוסר נכונותו ליטול חלק בעבודה על תכנית לימודים חדשה, אף שהתבקש לסייע בבנייתה.
מכך נמצאנו למדים, כי מדובר בקביעות שבהן אין לבית הדין האזורי, כערכאה דיונית, יתרון משמעותי על פני בית הדין הארצי, היושב לדין כערכאת ערעור.
משאלו הם פני הדברים, בין אם ההכרעה שקיבל בית הדין הארצי היא ההכרעה הנכונה, בין אם לאו, על-פי פסיקת בית משפט זה, לבטח לא נפלה בהחלטת בית הדין הארצי טעות משפטית מהותית: "המקרים, שבהם אפשרית פרשנות משפטית לכאן או לכאן, הם, בדרך כלל, בגדר דוגמה לנסיבות, שבהן אין להסיק על דבר קיומה של טעות משפטית מהותית, שהרי עצם קיומם של פירושים משפטיים חלופיים, או של מיגוון של דרכים משפטיות אפשריות אינו מתיישב עם המסקנה, כי נפלה טעות משפטית מהותית. לשון אחר, אם פתרון פלוני הוא בגדר טעות מהותית, אין, בדרך כלל, מקום למסקנה, כי יש לנושא פנים לכאן או לכאן. אם קיימים מבחר או מספר של אפשרויות לפתרונה המשפטי הנכון של הבעיה, או אם יכולות להיות גישות סבירות חלופיות לאותה סוגיה, רצוי שבית המשפט ייטה לכיוון אי ההתערבות. מטרת ההתערבות אינה העדפתו של פתרון משפטי חלופי, כדי שתינקט הדרך, שבה היה בוחר בית-משפט זה ואשר שונה מזו ששימשה את בית הדין לעבודה, שגם היא דרך שאין לשללה לחלוטין" (עניין חטיב, עמודים 694-693).
יחד עם זאת, בנסיבותיו הקונקרטיות של המקרה דנן, כמפורט לעיל – בדגש על משך ההליך, היקפו, המשמעות הקשה של החזרת התיק לבית הדין האזורי, ובנוסף גם אופן התנהלותו של ערן, עובר להליכים המשפטיים, ואף במהלכם – סבורני כי בית הדין הארצי עשה מלאכתו נאמנה, פעל בשקדנות וחריצות, בשׂום שכל ודעת, ועלה בידו לרפא את עיקר הפגם שנפל בפסק הדין של בית הדין האזורי.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2023 בעליון נפסק כדקלמן:

פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה ביום 25.4.2023 ניתן פסק דין על-ידי בית הדין הארצי אשר דחה את העירעור בדעת רוב (כב' השופטת ס' דוידוב-מוטולה, אליה הצטרפו נציגי הציבור) וקבע כי הסמכות העניינית לידון בתביעה שהוגשה על-ידי נוביק כנגד העותרים, נתונה לבית המשפט המחוזי.
יחד עם זאת היא ציינה כי יש לשיטתה לקבל את העתירה מטעמיה ולקבוע כי תביעת נוביק נגד העותרים מצויה בסמכותו העניינית של בית הדין האיזורי לעבודה כפי שנקבע בפסק הדין על-ידי רוב השופטים (ללא נציגי הציבור).
...
לכן, כאשר כתב התביעה כולל עניינים שחלקם בסמכות בית הדין לעבודה וחלקם לא, אין מנוס מלפצל את הדיון בתובענה בין שתי ערכאות (עניין רוחם, פסקה 37; ע"א 2618/03 פי.או.אס (רסטורנט סוליושנס בע"מ נ' ליפקונסקי, פ"ד נט(3) 497, 527-516 (2004)).
כאמור, בית הדין הארצי הורה על העברת התובענה כולה לבית המשפט המחוזי לאחר שהגיע למסקנה כי ביחס למימן לא מתקיים מבחן הצד; וביחס למימן ומרחב לא מתקיים מבחן העילה.
לאור כל האמור, העתירה נדחית.

בהליך ערעור על החלטת רשם (ע"ר) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בית דין איזורי לעבודה בתל אביב -יפו ע"ר 35318-10-21 03 דצמבר 2023 לפני: כב' השופט אלעד שביון נציג ציבור (עובדים) מר משה בן דוד נציג ציבור (מעסיקים) מר אבי אילון המערערת: ד.ק.א מלונות בע"מ ע"י ב"כ עו"ד נעמה שבתאי בכר ועו"ד יובל בלנדר המשיבה: OLHA TAKHNENKO ע"י ב"כ עו"ד אולג סלבוטסקי פסק דין
...
הגם שמדובר בסכום הוצאות גבוה יחסית לסכום שנפסק (כמפורט לעיל) לא מצאנו כי מדובר במקרה חריג בעטיו יש להתערב בסכום ההוצאות שנפסק.
יחד עם זאת מצאנו להתחשב בכך במסגרת פסיקת ההוצאות בהליך זה. סוף דבר: הערעור נדחה.
בהתחשב בסכום ההוצאות שנפסק ע"י כב' הרשמת, לא מצאנו להורות על פסיקת הוצאות בהליך זה. הכספים שהופקדו בתיק ביה"ד בסך 19,891.48 ₪ ישוחררו לטובת ב"כ המשיבה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו