חיפוש במאגר משפטי, ניתוח מסמכים וכתיבת כתבי טענות ב-AI
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

פסק דין ללא נימוקים בתביעה אזרחית נגררת להרשעה בפלילים

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2020 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

בסעיף 3 לבקשה נרשם: "ביום 29.10.2019 הומצא לידי הנאשם כתב תביעה אזרחית נגררת להרשעה בפלילים. ובסעיף 5 לבקשה נרשם: "כיום לאחר הבנת השלכות הודאתו, טוען הנאשם כי הודאתו אינה הודאת אמת והיא נימסרה לבית המשפט הנכבד אך ורק בלחץ ההליך ואי הבנתו". נטען, כי הודיית הנאשם נבעה מתוך רצון להשתחרר מההליכים הפליליים וכי אם הוא היה יודע שהוא יהיה חשוף לתביעה אזרחית, אזי לא היה מודה אלא נאבק להוכחת חפותו.
דיון סעיף 153 (א) לחוק סדר הדין הפלילי[נוסח משולב], התשמ"ב-1982, שכותרתו "חזרה מהודיה", קובע : " (א) הודה הנאשם בעובדה, אם בהודיה שבכתב לפני המשפט ואם במהלך המשפט, רשאי הוא בכל שלב של המשפט לחזור בו מן ההודיה, כולה או מקצתה, אם הרשה זאת בית המשפט מנימוקים מיוחדים שיירשמו.
הבקשה הוגשה בפני המותב שאישר את הסדר הטיעון, בחלוף כ-5 חודשים ממועד מתן הכרעת הדין ופסק הדין ומבלי שהוגש ערעור על פסק הדין.
...

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2021 בשלום ראשון לציון נפסק כדקלמן:

ביום 9.3.2021 הגישה התובעת בקשה נוספת לצרף לתביעה מסמכים, זאת מבלי שנמקה בקשתה, כאשר לבקשה זו צרפה כתב תביעה חדש.
דיון והכרעה שהוי בהגשת התביעה סעיף 19 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט – 2018 קובע כי תביעה אזרחית נגררת להרשעה בפלילים תוגש "תוך 90 ימים לאחר שפסק הדין בפלילים הפך לחלוט". בהנתן שהכרעת הדין וגזר הדין בהליך הפלילי ניתנו ביום 15.11.2016, ומשלא הוגש ערעור, הרי שפסק הדין הפך חלוט 45 יום לאחר מועד זה. הינה כי כן, התובעת הגישה את התביעה כימעט 4 שנים ממועד הפיכתו של פסק הדין הפלילי לחלוט, ודי באמור כדי לקבוע שאין מקום לידון בה כתביעה אזרחית נגררת לפלילים.
...
ואולם, כפי שנראה להלן, לאותה מסקנה ניתן להגיע גם נוכח טענות התובעת, החורגות מהאירוע מושא ההליך הפלילי.
בנסיבות אלו, יש לדחות את התביעה ככל שהיא נוגעת לפירוק הגדר, זאת בהעדר הוכחות לטענת התובעת בנוגע לאי חוקיות מעשיו של הנתבע.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום נצרת נפסק כדקלמן:

נוכח האמור, קבע כבוד השופט שפירא ביחס למועד ההתיישנות הקבוע בתקנה 17(ב) (כיום תקנה 19) לתקנות סדר הדין האזרחי: "המועד הנקוב בתקנה 17(ב), היה בעבר 30 יום, ועל-פי תיקון מס' 3 תשס"ו-2006 תוקן ל-90 יום. מכאן, שעל פני הדברים, תביעה שכזו מתיישנת לאחר 90 יום כאמור, או אז יכול התובע להגיש תביעה 'רגילה', או אז תיבדק שאלת ההתיישנות על-פי הדין הכללי. סעיף 27 לחוק ההתיישנות קובע ברורות כי 'אין חוק זה בא לפגוע בתקופת ההתיישנות הקבועה לעניין פלוני בדין אחר...' ... לפיכך, אם לא נקבל את הדיעה שלפנינו תקופת היתיישנות מיוחדת, הרי שנעקר את הרציונל שבתחיקתה, שהרי מן המפורסמות שהליכים משפטיים עלולים להתמשך לאורך שנים עד להיותם בבחינת פסק דין חלוט. כאמור לעיל, התביעה דנן הוגשה יומיים טרם חלפו 90 הימים, לפיכך יש לדחות את טענת ההתיישנות, בשלב זה" (הדגשה שלי – ע"ב) כמו בפרשת עופר חוגי, כך גם בתיק הנוכחי, הוגשה תביעה נגררת להרשעה בפלילים, לפי סעיף 77, תביעה שבצדה תקופת היתיישנות מיוחדת לפי תקנה 19 לתקנות סדר הדין האזרחי.
רצון להגיש ראיות לפי סעיף 42א לפקודת הראיות, אינו מהוה נימוק להגשת תביעה אזרחית "רגילה" בחלוף תקופת ההתיישנות הקבועה בחוק ההתיישנות.
...
המסקנה היא כי משבחרה התובעת להגיש תביעה אזרחית נגררת להרשעה בפלילים (ולא תביעה "רגילה"), הרי ששאלת ההתיישנות תבחן לפי סעיף 19 לתקנות סדר הדין האזרחי ולא על פי הדין הכללי, מה גם שסעיף 27 לחוק ההתיישנות קובע כי "אין חוק זה בא לפגוע בתקופת ההתיישנות הקבועה לעניין פלוני בדין אחר.." כאמור בפתיח, התביעה דנן הוגשה בטרם חלפה תקופת ההתיישנות לפי תקנה 19 לתקנות סדר הדין האזרחי.
בנסיבות אלו, הבקשה לדחייה על הסף בעילת התיישנות - נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

עקרי הבקשה נסמכים על כך שהתובע הגיש תביעתו בהסתמך על פסק דין שניתן במסגרת הליך פלילי ביום 23.03.2022, אשר בו הורשע הנתבע 1 בעבירת שוד בנסיבות מחמירות, וכי המבקשת (הנתבעת 2) איננה חלק מאותו הליך ואיננה נכללת בהכרעת ובפסק הדין.
נוכח האמור, לא יכול התובע להסתמך על פסק הדין לצורך ביסוס תביעתו ביחס למבקשת הואיל ופסק הדין איננו קביל כראיה כנגדה.
המסגרת הנורמאטיבית סעיף 41(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן "תקנות סדר הדין האזרחי") מקנה לביהמ"ש סמכות למחוק כתב תביעה על יסוד כל אחד מהנימוקים המוזכרים בו. שניים מהם, העדר עילת תביעה או כל נימוק אחר שיראה כראוי ונכון למחיקה.
נפגע עבירה שבוחר בהליך של "תביעה אזרחית נגררת להרשעה בפלילים" נידרש להגיש התביעה עד 90 ימים מיום שפסק הדין בהליך הפלילי הפך לחלוט ולא ניתן לערעור.
...
ניסיון המבקשת להגדיר שימוש במילים בכתב התביעה כמסקנה שהנתבע מגדיר את התביעה כתביעה אזרחית נגררת הינה שגויה.
התובע מפנה לפקודת הנזיקין בכך שמעצם שיתוף הפעולה עם הנתבע 1 כמפורט בכתבי האישום מהווים לכאורה את העוולות אשר בוצע על ידם באותו אירוע פלילי כ- "מעוולים יחד". משכך, יש לדחות את הבקשה לסילוק על הסף.

בהליך תיק רבני (רבני) שהוגש בשנת 2023 ברבני הגדול נפסק כדקלמן:

על אף האמור בהסכם, הגישו האשה והבת לבית המשפט השלום בחיפה תביעה אזרחית הנגררת מהרשעתו הפלילית של האיש בתיק מס' 8810-06-15 בעבירה של פגיעה בפרטיות.
בנימוקי פסק הדין נכתב שאכן כדברי האיש, ההסכם שהושג בסיועו של בית הדין נועד לסיים את ההליכים בין הצדדים.
ברי מכל מקום, שלא מדובר במקרה פשוט הדומה למקרים שנידונו והוכרעו בפסיקת בית המשפט העליון, אלא במקרה מורכב שמחייב עיון נוסף, שבית הדין יידרש לו לאחר שסוגיית ביטול ההסכם תוכרע, כפי שיובהר להלן בסיפא של פסק דין זה. בשולי פרק זה, אך לא בשולי חשיבותו אנו רואים לנכון לציין שאף שבענייני סמכות עסקינן, נכון וראוי לשקול גם שקולי צדק נוכח העובדה שהאיש הורשע על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון שנעשה לאחר אישור ההסכם.
בית הדין לא עסק בפסק הדין בפסיקת בית משפט השלום שנתן פרשנות משלו להסכם וקבע שהסכמת הצדדים שלא תהיה טענה או תביעה אינה מתייחסת לעניינים הפליליים ולתביעות נזיקין אזרחיות שיבואו בעקבותיהם, אלא אך ורק לעניינים הרכושיים.
...
אי־ודאות זו בנוגע לסעיפים משמעותיים בהסכם (על פי פרשנות בית הדין האזורי המקובלת עלינו כדלהלן), שתעורר מן הסתם את המחלוקת בין הצדדים, מותירה את בית הדין ב'תמונת הסכסוך' בין הצדדים גם לאחר אישור ההסכם.
והראיה, שבאשר לטענה ותביעה עתידית של האישה הסתפק האיש במה שנכתב בהסכם, שלא תהיה כל טענה או תביעה מצד אחד למשנהו, ובאשר לתביעה של הבת, נכתב – ככל הנראה לדרישת האיש – שאם הבת תגיש תביעה נגדו האישה תחויב לפצותו והודגש שהבת לא תתבע את אביה "בכל עניין שהתרחש עד מועד חתימת הסכם זה". מכאן נדחית טענה נוספת של האישה, שבית הדין פירש את ההסכם על פי כוונת הצדדים ולא על פי תוכנו.
אם היה בית הדין נעתר לבקשת האיש ומבטל את ההסכם, סביר שערעורה של האישה, המבוסס על הטענות הנ"ל, לא היה בא לעולם.
החלטות והוראות לאור כל האמור בית הדין מחליט: ביצוע פסק הדין מושא הערעור יעוכב עד החלטה אחרת של בית הדין.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו