פסק דין ללא נימוקים בבית הדין האזורי לעבודה

בית הדין האיזורי לעבודה נצרת ב"ל 63255-01-23 04 יולי 2023 לפני: כב' השופט מוסטפא קאסם, סגן נשיא המערער: סעדיה שוקרון ע"י ב"כ: עו"ד מקס חסין המשיב: המוסד לביטוח לאומי ע"י ב"כ: עו"ד מחמד גאנם פסק דין

עוד נפסק בהקשר זה, כי קביעת שיעור הנכות וסעיפי הליקוי הרלוואנטיים הנן קביעות רפואיות מובהקות, הנמצאות בתחום סמכויות הבלעדי של הועדה, וכי בית הדין אינו מוסמך להתערב בהן (עב"ל (ארצי) 217/06 בן צבי – המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 22.6.06), כשאחת החובות המוטלות על הועדה לעררים, שהנה גוף מעין-שפוטי, היא חובת ההנמקה שמטרתה לאפשר ביקורת שיפוטית של בית הדין על החלטותיה (דב"ע שם/01-1318 עטיה - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע טו(1) 60).

...

החלטה: "הוועדה הרפואית החליטה לדחות את הערעור על דרגת נכות, תקנה 15 מסוגל לעבודתו בגין הפגיעה הנידונה". דיון והכרעה – לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, וכלל החומר אשר בתיק, הגעתי למסקנה לפיה דין הערעור להידחות.

משהגעתי למסקנה זו, איני נדרש לדון בבקשת המערער להחזיר את הדיון לוועדה בהרכב אחר, אשר יתבסס על ממצאי בדיקת הוועדה בהרכבה הנוכחי.

סיכומו של דבר, לא מצאתי כל טעות משפטית בפעולות הוועדה מושא הערעור או במסקנותיה, ועל כן דין הערעור, להידחות.

בית הדין האיזורי לעבודה באר שבע ב"ל 38164-03-23 22 ספטמבר 2023 לפני: כב' הנשיא צבי פרנקל המערערת: סבטלנה קריבוניס ע"י ב"כ: עו"ד דביר גואטה המשיב: המוסד לביטוח לאומי ע"י ב"כ: עו"ד איהאב סעדי פסק דין

" בדיוני הועדה ונימוקים לקביעה ציינה הועדה: "הועדה עיינה בפס"ד בית הדין האיזורי לעבודה מ 28.11.22. הועדה שבה ועיינה בפרוטוקול הועדה הרפואית לפיו ליקויה העקרי בגין גב תחתון נקבעו 25%, בגין ליקוי נפשי- דיסטימיה נקבעו 20%, בגין סוכרת, נזק שורשי מותני, כאב ראש ופגיעה שורשית רגל שמאל- 10% לכל ליקוי. סה"כ נכות רפואית משוקללת 61%. הועדה עיינה במסמכים רפואיים לרבות חוות דעת רפואית רופא תעסוקתי, קופ"ח מאוחדת ד"ר סבסטיאן יאסקי 8.1.17, דו"ח שקום ורופא מוסמך והאזינה רוב קשב ואריכות רבה לדברי העוררת ועורך דינה. מדובר בעוררת בת 56, משכילה, סטטיסטיקאית בהכשרתה. בארץ עבדה בעבודות ייצור, אינה עובדת משנת 2017, לפי מכתב רופא תעסוקתי קופ"ח, ד"ר יאסקי (2017) מוגבלת בעבודה פיזית הכרוכה בהרמת משקלים, כיפוף גב תחתון, עמידה וישיבה ממושכת, מוגבלת עם במצבי דחק ולחץ. מהחומר הרפואי הנפשי ומהליקויים שנקבעו. מגבלותיה הפיזיות כפי שמופיעות גם בסעיף 9 לחוות דעת ד"ר בר – אילן, עם קושי בישיבה ועמידה ממושכת, כפי שעולה גם מסיכום בדיקת ד"ר יאסקי, ובהיתחשב במכלול ליקוייה הגופנים והנפשיים, הועדה בדיעה כי אכן קיימת מיגבלה במאמץ פיזי, הרמת משקלים, כיפוף חד ותדיר, עמידה ממושכת והליכה מרובה, וכן בתנאי דחק ולחץ אולם מיגבלות אלו אינן מהוות עילה להפסקת עבודה באופן מוחלט כפי שעולה מחוות דעתה של ד"ר בר-אילן , הועדה מקבלת יותר את המסקנה של ד"ר יאסקי לפיה מוגבלת בעבודות מסויימות, ולאור מכלול נסיבותיה האישיות, לרבות גילה השכלתה הכשרתה וניסיונה המקצועי, לא קיימת סיבה לשינוי החלטת הדרג הקודם, לפיה לא איבדה כדי 50% מכושרה לעבודה. יכולה לעבוד בעבודות שאינן דורשות הכשרה מיוחדת, שליטה מיטבית בשפה העברית ומתאימות למכלול ליקוייה ומגבלותיה כפי שפורטו. עבודות כגון: מלווה קשיש לא סיעודי, עבודות פנים מפעליות כגון ביוקת טיב בסמוך לשולחן עבודה, עבודות משרדיות, מענה טלפוני בשפת האם או בעברית, כל זאת תוך שילוב ישיבה, עמידה והליכה לסירוגין.

הועדה לא מילאה אחר הוראות פסק הדין המחזיר ולא נימקה החלטתה כראוי וכן לא התייחסה לנכות הנפשית ולמגבלות המערערת באופן מנומק.

...

" בדיוני הוועדה ונימוקים לקביעה ציינה הוועדה: "הוועדה עיינה בפס"ד בית הדין האזורי לעבודה מ 28.11.22. הוועדה שבה ועיינה בפרוטוקול הוועדה הרפואית לפיו ליקויה העיקרי בגין גב תחתון נקבעו 25%, בגין ליקוי נפשי- דיסטימיה נקבעו 20%, בגין סוכרת, נזק שורשי מותני, כאב ראש ופגיעה שורשית רגל שמאל- 10% לכל ליקוי. סה"כ נכות רפואית משוקללת 61%. הוועדה עיינה במסמכים רפואיים לרבות חוות דעת רפואית רופא תעסוקתי, קופ"ח מאוחדת ד"ר סבסטיאן יאסקי 8.1.17, דו"ח שיקום ורופא מוסמך והאזינה רוב קשב ואריכות רבה לדברי העוררת ועורך דינה. מדובר בעוררת בת 56, משכילה, סטטיסטיקאית בהכשרתה. בארץ עבדה בעבודות ייצור, אינה עובדת משנת 2017, לפי מכתב רופא תעסוקתי קופ"ח, ד"ר יאסקי (2017) מוגבלת בעבודה פיזית הכרוכה בהרמת משקלים, כיפוף גב תחתון, עמידה וישיבה ממושכת, מוגבלת עם במצבי דחק ולחץ. מהחומר הרפואי הנפשי ומהליקויים שנקבעו. מגבלותיה הפיזיות כפי שמופיעות גם בסעיף 9 לחוות דעת ד"ר בר – אילן, עם קושי בישיבה ועמידה ממושכת, כפי שעולה גם מסיכום בדיקת ד"ר יאסקי, ובהתחשב במכלול ליקוייה הגופנים והנפשיים, הוועדה בדעה כי אכן קיימת מגבלה במאמץ פיזי, הרמת משקלים, כיפוף חד ותדיר, עמידה ממושכת והליכה מרובה, וכן בתנאי דחק ולחץ אולם מגבלות אלו אינן מהוות עילה להפסקת עבודה באופן מוחלט כפי שעולה מחוות דעתה של ד"ר בר-אילן , הוועדה מקבלת יותר את המסקנה של ד"ר יאסקי לפיה מוגבלת בעבודות מסויימות, ולאור מכלול נסיבותיה האישיות, לרבות גילה השכלתה הכשרתה וניסיונה המקצועי, לא קיימת סיבה לשינוי החלטת הדרג הקודם, לפיה לא איבדה כדי 50% מכושרה לעבודה. יכולה לעבוד בעבודות שאינן דורשות הכשרה מיוחדת, שליטה מיטבית בשפה העברית ומתאימות למכלול ליקוייה ומגבלותיה כפי שפורטו. עבודות כגון: מלווה קשיש לא סיעודי, עבודות פנים מפעליות כגון ביוקת טיב בסמוך לשולחן עבודה, עבודות משרדיות, מענה טלפוני בשפת האם או בעברית, כל זאת תוך שילוב ישיבה, עמידה והליכה לסירוגין.

מנגד טען ב"כ המשיב כי דין הערעור להידחות שכן הוועדה מילאה אחר הוראות פסק הדין המחזיר באופן מלא.

יתר טענות המערערת הן טענות רפואיות גרידא ועל כן דינן להידחות.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים הגעתי אפוא למסקנה כי דין הערעור להתקבל.

בית דין איזורי לעבודה בתל אביב -יפו ב"ל 5866-02-23 18 ספטמבר 2023 לפני: כב' השופטת תמר עציון פלץ המערער: ישראל חייק ע"י ב"כ: עו"ד גרי ברזובסקי המשיב: המוסד לביטוח לאומי ע"י ב"כ: עו"ד אריק יעקובי פסק דין

המערער מבקש להשיג על החלטה זו וטוען, כי הועדה לא יישמה את הוראות פסק הדין המחזיר, לא נימקה את החלטתה באופן המאפשר להיתחקות אחר הלך מחשבתה ואף לא פעלה בהתאם להילכת מוהרה[footnoteRef:1], שלפיה היה עליה לצאת מנקודת הנחה כי למערער דרגת אי כושר בשיעור 78% בהתאם לדרגת הנכות הרפואית, וככל שביקשה לסטות מדרגה זו, היה עליה לנמק זאת.

בעיניין זה אבהיר, כי עצם קיומו של פער בין דרגת הנכות הרפואית לדרגת אי הכושר אינו מהוה בהכרח פגם משפטי בהחלטת הועדה, אך מחייב את הועדה "להתייחס לפער מעין זה, לנמק אותו וליתן לו הסבר"[footnoteRef:8], ואילו במקרה שלפניי לא הוצגו הסבר או הנמקה העומדים בדרישה זו, באופן המהוה פגם משפטי ברור וגלוי, בפרט נוכח הוראותיו הברורות של פסק הדין המחזיר, ומצדיק איפוא את התערבותו של בית הדין בהחלטה.

...

כמו כן, הוועדה התעלמה מהנכות הלבבית בשיעור 40% ואף התייחסותה לנכות הנפשית בשיעור 30% לא היתה מספקת, בשים לב להשפעה התפקודית המובהקת של נכות נפשית בשיעור זה. לאור האמור, ומאחר שמדובר בהתכנסות חוזרת של הוועדה, שבה נופלים פגמים משפטיים, יש לקבל את הערעור ולהשיב את עניינו של המערער אל ועדה בהרכבה חדש.

מנגד טוען המשיב, כי יש לדחות את הערעור משאינו מצביע על פגמים משפטיים שנפלו בהחלטת הוועדה.

לאור האמור, ומאחר שמדובר בשיקול דעת מקצועי אשר בית הדין אינו נוטה להתערב בו אלא במקרים חריגים, דין הערעור להידחות.

זאת, הגם שהוועדה העלתה באופן משמעותי את דרגת אי הכושר שקבעה למערער בהתכנסותה הקודמת (נשוא פסק הדין המחזיר), ומאחר שלא ניתן להתחקות אחר הלך מחשבתה והשיקולים שהובילו אותה לעשות כן. סוף דבר – הערעור מתקבל, ועניינו של המערער יוחזר אל וועדה לעררים (אי כושר), בהרכב חדש ושונה מהרכבה מיום 29.11.2022, אשר תדון בערר המערער על החלטת הדרג הראשון מבראשית, ותנמק כדבעי את החלטתה.

בית דין איזורי לעבודה בתל אביב -יפו ב"ל 66866-07-23 27 דצמבר 2023 לפני : כב' השופטת ערמונית מעודד המערער: שלום מועלם ע"י ב"כ: עו"ד חנן נקש המשיב : המוסד לביטוח לאומי ע"י ב"כ: עו"ד איילת ברעם פסק דין

במסגרת פסק הדין המחזיר שניתן ביום 23.03.23 נפסק כדלקמן: "עניינו של המערער יוחזר לועדה רפואית לעררים (נפגעי עבודה) בהרכבה מיום 22.6.2022 על מנת תשקול שנית החלטתה תוך היתייחסות מנומקת וברורה האם המערער יכול לבצע תנועות בפרק הכתף עד גובה השכם בלבד או לא ובהתאם לכך, תשקול האם יש בממצאיה כדי להעניק למערער נכות לפי סעיף ליקוי 41(4)(ב) או האם ממצאים מעלים ליקוי מותאם אחר" ביום 09.07.23 היתכנסה הועדה בעקבות פסק הדין המחזיר וקבעה כדלקמן: "הועדה עינה בפסק הדין מיון 20.3.2023 המבקש להחזיר התיק לועדה ומבקש להתייחס שנית להחלטתה הנוגעת לטווחי התנועה של הכתף.

הועדה התייחסה רק להרמה קדמית של הכתף (פלקסיה) ולא להרמה צידית (אבדוקציה), כפי הוראות פסק הדין המחזיר ולא נימקה מדוע חרף ממצאיה לא נקבעה נכות בגין אבדוקציה עד גובה השכם.

...

. המערער מבקש לטעון כי די בכך שבדיקה אחת העידה על הגבלה צידית "אבדוקציה עד 90 מעלות" (עד לגובה השכם) על מנת להוביל למסקנה כי נפלה טעות משפטית בהחלטת הוועדה שלא לקבוע נכות במצבו.

אין בידי לקבל טענה זו. כמפורט לעיל, הוועדה ערכה בדיקה קלינית של הכתף ופירטה את ממצאיה.

סוף דבר לא מצאתי כי נפל פגם משפטי בהחלטת הוועדה, אשר מילאה אחר הוראות פסק הדין המחזיר ולפיכך, הערעור נדחה.

בית הדין האיזורי לעבודה ירושלים ב"ל 11555-11-23 27 ינואר 2024 לפני: כב' השופט **** גולדברג המערער טארק אדריס ע"י ב"כ: עו"ד מור קורן המשיב המוסד לביטוח לאומי ע"י ב"כ: עו"ד איילת ברעם פסק דין

הועדה לא מילאה אחר הוראות פסק הדין ולא נימקה מדוע מצבו מתאים לדרגת נכות בשיעור 0%.

...

מכאן נמצא בית הדין למד שלא רק שאין מדובר בצלקת שהיא "מכאיבה" כהוראת סעיף הליקוי אלא, שגם לא נמצאה "רגישות" - שהיא דרגה פחותה מ"מכאיבה" ובגינה ניתן להתאים דרגת נכות בשיעור שנע בין 0% לפי סעיף ליקוי 75(1)(א) ובין 10% לפי סעיף ליקוי 75(1)(ב).

בקביעה זו, המושתתת כל כולה על שיקול דעתה הרפואי של הוועדה, והנותנת מענה להוראות פסק הדין המחזיר – לא נפלה טעות משפטית ואין להתערב בה. סוף דבר לאור האמור, הוועדה הסבירה היטב מדוע הצלקת אינה "מכערת" ואינה "מכאיבה" כהוראת סעיף הליקוי, ובכך מילאה אחר הוראות פסק הדין המחזיר.

משלא נפלה טעות משפטית בהחלטת הוועדה - הערעור נדחה.