פסק דין חלקי לפשרה ללא נימוקים לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט

ביום 8.6.15 הגיש המשיב כתב תביעה כנגד המבקש במסגרתו טען כי עבד אצלו בתקופה שמחודש דצמבר 2013 ועד לחודש מרץ 2014 בעבודות שאיבת ביוב בכפר ג'דידה מכר מכוח הסכם בעל פה שנערך ביניהם; לא קיבל תלושי שכר כלשהם; קיבל לידיו שכר חלקי בלבד, בסך 8,000 ₪, בגין 55 ימי עבודתו; וזכאי – לפי הסיכום בעל פה בדבר שכר של 550 ₪ ליום עבודה - להפרשי שכר בסך של 22,250 ₪ בצרוף פצויי הלנת שכר, וכן לפצוי בגין הפרת חוק הגנת השכר, התשי"ח - 1958 בסך של 5,000 ₪.

לבסוף ביקשו באי כוח הצדדים "כי בית-הדין יפסוק לפשרה, ללא הנמקה, לפי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט, על יסוד כל החומר שבתיק וטיעוני הצדדים". המבקש אף אישר כי "אני מבין את ההסדר ויודע שיתכן גם שפסק הדין לא יבוטל, ואם יבוטל, שיפסק לתובע מה שדרש", ובאי כוח הצדדים אישרו כי "אנו מוכנים שפסק הדין יבוטל והטיעונים יהיו בהתאם, ולפי המוסכם לעיל". בהתאם לכך, ניתנה החלטת בית הדין כי "בהסכמה – מבוטל פסק הדין מיום 21.12.15" ובאי כוח הצדדים סיכמו בעל פה בפניו.

הלכה פסוקה היא כי ערכאת העירעור אינה נוהגת להתערב בפסק דין של פשרה ותעשה כן "אך באותם מקרים בהם קיימת חריגה קיצונית ממיתחם הסבירות, במסקנות או בקביעת הסכומים" (ע"ע (ארצי) 274/07 א.ד.א שמירה אבטחה ניקיון וכ"א בע"מ – אנה וישובסקי, מיום 25.12.07), או כאשר נימצאת טעות על פני הפסק, כגון היתעלמות מיפרט חשוב, ייחוס משקל בלתי רלבאנטי לפרט מסוים, או פירוש מוטעה של ראיה (ע"ע (ארצי) 48540-03-13 רמי אטאס – אר.אס.אל אלקטרוניקה בע"מ, מיום 3.2.16; ע"ע (ארצי) 1071/01 רות מולנר – בית הורים, מיום 11.1.07 והאסמכתאות שם).

טענת המבקש כי אולץ להסכים לפסיקה לפי סעיף 79 א' אינה עולה כלל ועיקר מפרוטוקול הדיון וככל שהמבקש סבר שהפרוטוקול אינו משקף את השתלשלות הדברים כהויתה אמור היה להגיש בקשה לתיקונו.

...

לא שוכנעתי כי מקרה זה שייך לאותם מקרים חריגים שיצדיקו את התערבותנו.

לאור כל האמור, לא התרשמתי כי יש בנימוקי המבקש כדי להצביע על עילה המצדיקה להתערב בסכומים שנפסקו, או בפסק הדין.

סוף דבר – הבקשה נדחית.

זאת ועוד, גם אם ב"כ המשיבות לא ביצע אישור טלפוני של קבלת הפקס כדרישת תקנה 497גא(א)(5) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984, ומבחינה זו נפל פגם בהמצאת פסק הדין בפקסימיליה, הרי משלא הוכחש כי ב"כ המערערת קיבל את מכתב ב"כ המשיבות, הייתה למערערת ידיעה על פסק הדין.

נדגיש, כי בנגוד לנטען על ידי ב"כ המערערת, כן מתועדת המצאה באמצעות הודעה באתר של פסק הדין לב"כ המערערת ביום 27.11.2017 יחד עם זאת, מקובלת עלינו טענתו של ב"כ המערערת כי קודם לקביעת ממצא שלפיו ב"כ המערערת ביקש להטעות את בית הדין, היה מקום לבקש ממנו הסבר לכך שהמציא מיסמך חלקי, ושעל פי התעוד במערכת נט המשפט פסק הדין הומצא לו בדרך של המצאה באתר.

בנסיבות המקרה, שבהן ניתן פסק דין ללא הנמקה בהתאם לסעיף 79א לחוק בתי המשפט, במכתב ב"כ המשיבות מצוי למעשה תוכנו המלא של פסק הדין, כך שהייתה למערערת ידיעה ממשית ומלאה על פסק הדין כבר ביום 26.11.2027.

הסכמה לפסיקה לפשרה על פי סעיף 79א לחוק בתי המשפט משקפת הסכמה לסיים את הסיכסוך בפסק דינה של הערכאה הדיונית, הן בשל כך שבמהותה היא הסדר פשרה, והן בשל כך שעל פי ההלכה הפסוקה אפשרות העירעור על פסק דין שניתן על פי סעיף 79א לחוק בתי המשפט מוגבלת ביותר.

...

כך, ב"כ המשיבות התייחס במפורש לכך שפסק הדין הובא לידיעת המערערת הן באמצעות צפיית מזכירת ב"כ המערערת בפסק הדין והן במכתבו לב"כ המערערת, ועובדות אלה הן חלק מהשיקולים בהכרעה האם יש לקבל את הערעור לרישום.

סוף דבר – הערעור נדחה.

המערערת תשלם למשיבות שכ"ט עו"ד בסך של 4,000 ₪, וזאת בתוך 30 יום.

בית המשפט המחוזי בירושלים ת"א 30742-04-19 בלאו ואח' נ' תיכנון ופיתוח ישובים בע"מ ואח' תיק חצוני: בפני כבוד השופט משה בר-עם תובעים 1. אליהו בלאו 2. שירה בלאו-שוורץ 3. משה דוד בלאו 4. זהבה אורטל (המנוח) 5. פרל שרגא 6. פרל (בלאו) ציפורה 7. נחום רייך 8. אוריאל פרל 9. הדס פרל 10. דביר פרל כולם ע"י ב"כ עוה"ד צבי רפפורט נתבעות 1. הקרן לגאולת קרקע תיכנון ופיתוח ישובים בע"מ 2. קרן גאולת קרקע ליד מדרשת אי קדומים ע"י ב"כ עוה"ד לימור ג'נח ג'ולי 3. "יש אור" עמותה ליד מדרשת א"י- ניתן פסק-דין חלקי למחיקת התובענה בעיניינה.

פסק-דין פסק-דין על דרך הפשרה לפי סעיף 79(א) לחוק בתי המשפט [נוסח חדש], התשמ"ד- 1984, בתובענה כספית, בסך של 4,800,000 ₪, בטענה להפרת הסכם לרכישת זכויות במקרקעין בלתי מסוימים ביישוב רבבה בשומרון.

כמו כן, ובנסיבות בהן נתקבלה התובענה, לשיטתן, בהעדר עילה בדין ועל-יסוד הסכמתן בלבד, עתרו הנתבעות לחייב את התובעים בהוצאות משפט ובשכר-טירחת עורכי-דין בתוספת מע"מ. משהוגשו הסיכומים והראיות המשלימות, הובא התיק לעיוני למתן פסק דין, בפשרה, ללא נימוקים, בתנאים עליהם הוסכם, כדלקמן.

...

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים כפי שפורטו בכתבי טענותיהם, על נספחיהם, התרשמתי מתצהיריהם ועיינתי בסיכומיהם, שקלתי את מכלול השיקולים הרלוונטיים, המשפטיים והעובדתיים, הערכתי את הסיכונים והסיכויים של כל אחד מהם (לעניין השיקולים הנוגעים, ראה, בהרחבה, בפסק-דיני, בת"א (י-ם) 5437/01 ניסים חנייה נ' ניידות חב"ד להפצת יהדות ארץ הקודש (30.1.2005)), נתתי דעתי לציפיותיהם הסבירות, התחשבתי בשיקולי צדק, הוגנות וסבירות, כמו גם בעצם מתן הסכמתם לפסיקה בפשרה, בתנאים עליהם סוכם, הנני קובע כי עסקת הרכישה מבוטלת ועל הנתבעות לשלם לתובעים סכום כולל בסך של 500.000 ₪, ובתוך 30 ימים.

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד ת"א 22454-04-13 אוחנה לובצקי ואח' נ' מכללת א.ר פסגות בע"מ ח.פ. 1414839/4 ואח' בפני כבוד השופטת איריס רבינוביץ ברון תובע אביב אוחנה לובצקי ע"י ב"כ עו"ד רמי קסלר נתבעים 1.מכללת א.ר פסגות בע"מ ח.פ. 1414839/4 2.יניב ארביב 3.רועי ראובן ע"י ב"כ עו"ד רפאל יולזרי פסק דין

באשר לשאלת הסכומים לתשלום בקשר לקורסים בתמ"א 38 ובנדל"ן ארצות הברית, הצדדים הסמיכוני ליתן פסק דין על דרך הפשרה, ללא נימוקים, לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) התשמ"ד – 1984.

באשר להוצאות המשפט, התובע טוען כי הוצאותיו בגין ההליך מסתכמות בסך של 233,641.24 ₪ ולכך יש להוסיף 10% מהסכום שיקבע במסגרת פסק דין זה, בגין שכ"ט עו"ד. עוד טוען התובע כי יש לפסוק לטובתו הוצאות גם בגין התביעה שכנגד, כיוון שבמסגרת פסק הדין החלקי, התובענה שכנגד נדחתה במלואה, כאשר היא הוגשה על סך של 1,700,000 ₪ ולטענתו בית המשפט קבע במסגרת פסק הדין החלקי כי לא נפל כל מתום בדרך הילוכו של התובע, בעוד התביעה העיקרית התקבלה גם כנגד נתבעים 3-2 באופן אישי (בסעיף 4 להודעת התובע).

...

בדיון טען התובע כי מומחה בית המשפט מצא חשבונית אחת שלא נכללה על ידי הנתבעים מתוך מדגם שנערך על ידו.

הסבר זה הגיוני וסביר, ולפיכך אני מקבלת את קביעתו של המומחה בעניין זה, אף בשים לב להיקף הבדיקות שנערכו על ידו.

באשר להוצאות בגין הגישור, אני סבורה כי מן הראוי שכל צד יישא בהוצאותיו בגין הגישור.

לנוכח כל האמור, אני מחייבת את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובע, מעבר לסך שנפסק בהחלטה מיום 9.8.18, סך של 137,777 ₪ בתוספת מע"מ. סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום המלא בפועל.

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד ת"א 22454-04-13 אוחנה לובצקי ואח' נ' מכללת א.ר פסגות בע"מ ח.פ. 1414839/4 ואח' בפני כבוד השופטת איריס רבינוביץ ברון תובע אביב אוחנה לובצקי ע"י ב"כ עו"ד רמי קסלר נתבעים 1.מכללת א.ר פסגות בע"מ ח.פ. 1414839/4 2.יניב ארביב 3.רועי ראובן ע"י ב"כ עו"ד רפאל יולזרי פסק דין

באשר לשאלת הסכומים לתשלום בקשר לקורסים בתמ"א 38 ובנדל"ן ארצות הברית, הצדדים הסמיכוני ליתן פסק דין על דרך הפשרה, ללא נימוקים, לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) התשמ"ד – 1984.

באשר להוצאות המשפט, התובע טוען כי הוצאותיו בגין ההליך מסתכמות בסך של 233,641.24 ₪ ולכך יש להוסיף 10% מהסכום שיקבע במסגרת פסק דין זה, בגין שכ"ט עו"ד. עוד טוען התובע כי יש לפסוק לטובתו הוצאות גם בגין התביעה שכנגד, כיוון שבמסגרת פסק הדין החלקי, התובענה שכנגד נדחתה במלואה, כאשר היא הוגשה על סך של 1,700,000 ₪ ולטענתו בית המשפט קבע במסגרת פסק הדין החלקי כי לא נפל כל מתום בדרך הילוכו של התובע, בעוד התביעה העיקרית התקבלה גם כנגד נתבעים 3-2 באופן אישי (בסעיף 4 להודעת התובע).

...

בדיון טען התובע כי מומחה בית המשפט מצא חשבונית אחת שלא נכללה על ידי הנתבעים מתוך מדגם שנערך על ידו.

הסבר זה הגיוני וסביר, ולפיכך אני מקבלת את קביעתו של המומחה בעניין זה, אף בשים לב להיקף הבדיקות שנערכו על ידו.

באשר להוצאות בגין הגישור, אני סבורה כי מן הראוי שכל צד יישא בהוצאותיו בגין הגישור.

לנוכח כל האמור, אני מחייבת את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובע, מעבר לסך שנפסק בהחלטה מיום 9.8.18, סך של 137,777 ₪ בתוספת מע"מ. סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום המלא בפועל.