מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

פסק דין הצהרתי להכרה בבן זוג של אדם שנפטר

בהליך קופת גמל (ק"ג) שהוגש בשנת 2018 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לפנינו תביעה של הגברת ציפורה סתוי-שלוש (להלן – התובעת) כנגד קרן מקפת מרכז לפנסיה ותגמולים א.ש בע"מ (בניהול מיוחד) (להלן – הנתבעת) למתן פסק דין הצהרתי במסגרתו היא תוכר כידועה בציבור של מר אביעזר שלוש ז"ל (להלן – המנוח) ובהתאם תקבל קצבת שאירים מהנתבעת.
הנתבעת מסרה לתובעת כי בהתאם להוראות התקנון של הנתבעת (להלן – התקנון) במקרה פטירה של בן הזוג יש לפנות לבית הדין האיזורי לעבודה כדי להכיר בה כאלמנת פנסיונר (נספח ה1 לכתב התביעה).
כן נבחנה מהות הקשר בין בני הזוג [דב"ע (ארצי) מד/0-62 המוסד לביטוח לאומי - משעלי, פד"ע טו 3; ע"ע (ארצי) 209/05 שטיינר - הממונה על תשלום הגימלאות, (12.1.06); ע"ע (ארצי) 183/99 אהרון - הממונה על תשלום הגימלאות, (20.2.02); ע"ע (ארצי) 1232/04 פרלמוטר - מבטחים, מוסד לביטוח סוצאלי של העובדים בע"מ, (31.8.06) – עניין פרלמוטר].
...
לאחר מותו של המנוח, התובעת הייתה שרויה באבל במשך שנים רבות, וכאשר התפנתה נפשית לטפל בזכויותיה הגישה תביעה זו. מכל האמור לעיל, יש לקבוע כי התובעת היא הידועה בציבור של המנוח וקמה לה הזכות לקבל רטרואקטיבית קצבת שאירים.
לפיכך, הגענו למסקנה כי התובעת לא הוכיחה שהיא הייתה ידועה בציבור של המנוח בתקופה הרלוונטית והיא אינה זכאית לקצבת שאירים מהנתבעת.
על כן דין התביעה להידחות.
סוף דבר התביעה נדחית.

בהליך פסק דין הצהרתי - כללי (פ"ה) שהוגש בשנת 2019 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

מגדל חברה לביטוח בע"מ (להלן: המבקשת) הגישה ביום 29.6.17 בקשה למתן פסק דין הצהרתי אשר יורה על אופן חלוקת כספי פצויי הפיטורים שנצברו לטובת מר מרכזי פרץ איל יצחק, ת.ז 057964496, אשר נפטר ביום 2.3.08 (להלן: המנוח).
"שאירים" לענין זה – בן זוג של העובד בשעת פטירתו, לרבות הידוע בציבור כבן זוגו והוא גר עמו, וילד של העובד שהוא בגדר תלוי במבוטח לענין גימלאות לפי פרק ג' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח-1968, ובאין בן-זוג או ילדים כאמור – ילדים והורים שעיקר פרנסתם היתה על הנפטר וכן אחים ואחיות שגרו בביתו של הנפטר לפחות שנים-עשר חודש לפני פטירתו וכל פרנסתם היתה על הנפטר.
תוצאתו של פסק הדין בענין שרלס וקנין ז"ל מכוחה נדחתה תביעת עיזבון המנוח לקבלת הכספים מכח חוק הגזזת, היתה, כי חרף ההכרה במנוח כמי זכאי לקצבה ולמענק חד פעמי לא נידרש משרד הבריאות, בהיעדר שאירים, לשלם כספים אלה.
...
המבקשת לא סתרה את טענת המשיבים כי המוטב שנקבע בפוליסת המנוח לגבי פטירה הנו היורשים החוקיים, אף כי יכלה לעשות זאת בנקל, לפיכך שוכנענו כי יש לקבל את עמדת המשיבים בנדון.
לאור כל האמור שוכנענו כי על המבקשת לנהוג בכספים שנצברו בקופת הגמל בהתאם להוראות תקנוניה, ובהתאם לרצון המנוח לצוות אותו ליורשיו החוקיים משכך שוכנענו כי הכספים בקופות הנדונות שייכים ליורשיו החוקיים של המנוח.

בהליך קופת גמל (ק"ג) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

התובעת, גב' אורה מטמור (להלן: "התובעת"), הגישה תביעה זו למתן פסק דין הצהרתי, במסגרתו היא מבקשת לקבוע כי היא היתה ידועה בציבור של המנוח זאב פאר ז"ל (להלן: "המנוח") ועל כן הנה זכאית לקיצבת שאירים וזכויות אחרות מהנתבעת, "מבטחים מוסד לבטחון סוצאלי של העובדים בע"מ (בניהול מיוחד)", היא קרן הפנסיה בה בוטח המנוח במסגרת עבודתו בחברת "תנובה" (להלן: "הקרן" או "הנתבעת").
עוד טענה התובעת, כי חיי הזוגיות של התובעת התבטאו גם בכך שבמקום עבודתו של המנוח, תנובה, הכירו בה כבת זוגו וראיות לכך הן: לתובעת ולבתה ניתנה הרשאה לנהוג ברכב חברה שקבל ממקום עבודתו; תנובה החתימה את התובעת על כתב התחייבות לאחר פטירתו של המנוח; תנובה שילמה לתובעת פצויי פיטורים של המנוח; התובעת וביתה הוזמנו לטקס שנערך לזכרו של המנוח בתנובה.
בעיניין קסידסיד[footnoteRef:17] נפסק כך: [17: ע"ע (ארצי) 513/06 קריסלדה קסידסיד – מבטחים מוסד סוצאלי של העובדים בע"מ (3.5.2007, פורסם בנבו) (להלן: "עניין קסידסיד".] "המבחן להכרה באשה כידועה בציבור כאישתו של פלוני הנו כפול: ראשית – על בני הזוג לקיים חיי מישפחה, דהיינו מערכת יחסים אינטימית המבוססת על יחס של חיבה, הבנה, מסירות ונאמנות המעידה על קשירת גורל. שנית – עליהם לנהל משק בית משותף, אך לא סתם מתוך צורך אישי של נוחות וכדאיות כספית או סיכום עינייני, אלא כפועל יוצא טבעי מחיי מישפחה משותפים כנהוג וכמקובל בין בעל ואשה הדבקים אחד בשני בקשר של גורל חיים. (דב"ע נג/7-6 בטר - קג"מ, פד"ע כז' 135 בעמ' 140. דב"ע 97/37-6 פוגל - מבטחים פד"ע לב' 372 עמ' 376)." 4.2.
...
גם אם התקיימה מערכת יחסים בין התובעת לבין המנוח שהגיעה לידי קשר זוגי / חברי שהשתרעה על פני 16 שנים במסגרתה הם בילו יחדיו והיתה ביניהם קרבה, שוכנענו כי למרות כל השנים הללו, לא היו כאן מגורים משותפים ודאי לא בתקופה של השנתיים האחרונות עובר לפטירתו של המנוח ולא הוכח כאן קיומו של משק בית משותף.
לסיכום התביעה נדחית.
התובעת תשלם לנתבעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה באר שבע נפסק כדקלמן:

לאחר שקרנות הפנסיה הגישו הודעה לבית הדין לפיה, לאחר שעיינו במסמכים ואסמכתאות שהמציאה התובעת לידיהם, ולאחר שנשמעה עדות בתו של המנוח, משאירות קרנות הפנסיה את ההחלטה בדבר היותר של התובעת ידועה בציבור של המנוח, לשיקול דעתו של בית הדין – ניתן ביום 10.3.20 פסק דין הצהרתי לפיו, התובעת היא ידועתו בציבור של המנוח.
וכך נאמר: "השאלה בדבר מגורים משותפים, כאמת מידה לבחינת הזכאות לקיצבת שאירים, עלתה פעמים אין ספור לבירור בפסיקתו של בית דין זה, תוך שמחד, הוכר משקלם של המגורים תחת קורת גג אחת כמבסס בדרך כלל קיומם של חיי זוגיות הכוללים תלות או שתוף כלכלי בין בני זוג, ומאידך, מלמדת אותנו הפסיקה, כי העדרם של מגורים משותפים לא בהכרח שולל קיומם של חיי שתוף כאמור. על רקע זה, חוזרת בפסקי הדין העוסקים בסוגיה פעם אחר פעם ההנחיה, לפיה יש לבחון כל מקרה על פי נסיבותיו... הינה כי כן, אף אם המגורים בנפרד היו תוצאה של אילוץ... עדיין יש לבחון אם היתקיימה בין הצדדים מערכת יחסים שיש בה סממנים של שתוף, ולעניין זה, לאור תכלית תשלום הקצבה, מתבקשת בעיקר בחינת קיומו של קשר ושתוף כלכלי בין בני הזוג". טענות הצדדים לטענת התובעת, החל ממועד הכרותה עם המנוח (2002), התגוררו לסירוגין באמונים ובירושלים, כאשר בשנים 2006-2009 התגוררו רק בירושלים, כאשר בשנים הללו (2006-2009) התובעת נתנה את ביתה באמונים לבנה, ומשנת 2009 ועד לאישפוזו של המנוח (2011), חזרו להתגורר לסירוגין באמונים ובירושלים.
התובעת ביקשה בסיכומיה לשים דגש על הכרותם רבת השנים; על היחסים החמים בין המשפחות; על אירוח מישפחת המנוח בשבתות אצל התובעת; על כך שהמנוח שלח מכתבים לקרנות הפנסיה ובקש שהתובעת תהיה המוטב לאחר פטירתו; על טיסותיהם המשותפות לחו"ל ועל עדות בתו של המנוח אשר תמכה בגירסתה לעניין החיים המשותפים וגם בכל הנוגע לתמיכתה של התובעת לאחר אשפוזו של המנוח.
...
לאחר ששמענו את כלל העדויות ועיינו במכלול הראיות, הגענו למסקנה כי הדרישה לחיי משפחה ומשק בית משותף לא הוכחה כדבעי.
משהחליט הנתבע לעמוד על עמדתו, אין לנו אלא לקיים את האמור במסכת סנהדרין (דף ו' ע"ב) "יקוב הדין את ההר". ניתן להבין לליבה של התובעת ואת תחושת ההחמצה שהיא מרגישה בנסיבות העניין, אולם כאמור, בחינה של הראיות והעדויות שהונחו בפנינו, הביאה אותנו לכלל מסקנה, כי התובעת אינה עומדת במבחני הפסיקה והתובעת לא עמדה בנטל ההוכחה לשכנענו כי מעמדה הוא כ"ידועה בציבור" של המנוח.
לאור כל האמור, דין התביעה להידחות.

בהליך קופת גמל (ק"ג) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לפנינו תביעתה של הגב' אוליאל רוזמרי (להלן: "התובעת") למתן פסק דין הצהרתי - להכיר בה כידועה בציבור של המנוח אליאס וקנין ז"ל (להלן: "המנוח" ו/או "אלי"), ואשר היה גימלאי של קרן מקפת מרכז לפנסיה ותגמולים א.ש. בע"מ (בניהול מיוחד) (להלן: "הקרן" ו/או "הנתבעת"), עד לפטירתו ביום 21.10.2019.
בשולי פסק הדין נציין, כי לא קלה לנו דחיית תביעתה של התובעת, אשר מנקודת ראותה ראתה במנוח כבן זוגה לכל דבר ועניין.
...
ברוח הדברים לעיל - בפסק הדין עב"ל (ארצי) 21302-03-16 אידה שרה פוקילמן – המוסד לביטוח לאומי [פורסם בנבו] (2.4.2019) התייחס בית הדין הארצי לזיקת הגומלין הקיימת בין קיום חיי משפחה, מגורים משותפים וניהול משק בית משותף וקבע את הדברים הבאים: "כאמור, עובדת קיום מגורים יחדיו מקימה חזקה הניתנת לסתירה של קיום משק בית משותף, ואולם העדרה אינו שולל האפשרות לקיום משק בית משותף במסגרת חיי משפחה, כשכל מקרה בהתאם לנסיבותיו. יחד עם זאת, בחזקה הראייתית הנובעת ממגורים משותפים נובעת הקלה ראייתית מסוימת לבני זוג המתגוררים יחדיו. במקרים של מגורים נפרדים לא קמה החזקה הראייתית האמורה, על ההקלה הראייתית הכרוכה בה. משמעות הדבר מבחינה מעשית היא כי נדרשת תוספת ראייתית מסוימת לשם ביסוס המסקנה בדבר קיום חיי משפחה ומשק בית משותף על אף העדר המגורים המשותפים, וזאת חלף ההקלה הנובעת מהחזקה הראייתית האמורה". מאחר והתובעת לא הציגה בפנינו ראיות לכך שהיא והמנוח ניהלו משק בית משותף, מסתברת המסקנה הבאה - בצירוף כל אשר פורט לעיל - היא כי התובעת לא עמדה בנטל הנדרש להוכיח תביעתה כי יש להכירה כידועה בציבור של המנוח ולפיכך אין התובעת זכאית לקצבת שאירים מקרן הפנסיה.
בית הדין ער לכל הנסיבות שציין ב"כ התובעת בסיכומיו, ובין היתר העובדה שלהתגורר בדיור מוגן זו משאת נפשם של רבים מהקשישים וכן וללחצים שאולי הופעלו על התובעת והמנוח מכיוונם של בני המשפחה שגרמו להם לפעול כפי שפעלו, אולם במצב הפסיקתי הקיים נכון להיום - אין מנוס מדחיית התביעה.
סוף דבר: לאור מסקנתנו זו, דין התביעה להידחות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו