פסק דין הצהרתי ידועה בציבור של המנוח

לפנינו תביעתה של הגב' אוליאל רוזמרי (להלן: "התובעת") למתן פסק דין הצהרתי - להכיר בה כידועה בציבור של המנוח אליאס וקנין ז"ל (להלן: "המנוח" ו/או "אלי"), ואשר היה גימלאי של קרן מקפת מרכז לפנסיה ותגמולים א.ש. בע"מ (בניהול מיוחד) (להלן: "הקרן" ו/או "הנתבעת"), עד לפטירתו ביום 21.10.2019.

...

ברוח הדברים לעיל - בפסק הדין עב"ל (ארצי) 21302-03-16 אידה שרה פוקילמן – המוסד לביטוח לאומי [פורסם בנבו] (2.4.2019) התייחס בית הדין הארצי לזיקת הגומלין הקיימת בין קיום חיי משפחה, מגורים משותפים וניהול משק בית משותף וקבע את הדברים הבאים: "כאמור, עובדת קיום מגורים יחדיו מקימה חזקה הניתנת לסתירה של קיום משק בית משותף, ואולם העדרה אינו שולל האפשרות לקיום משק בית משותף במסגרת חיי משפחה, כשכל מקרה בהתאם לנסיבותיו. יחד עם זאת, בחזקה הראייתית הנובעת ממגורים משותפים נובעת הקלה ראייתית מסוימת לבני זוג המתגוררים יחדיו. במקרים של מגורים נפרדים לא קמה החזקה הראייתית האמורה, על ההקלה הראייתית הכרוכה בה. משמעות הדבר מבחינה מעשית היא כי נדרשת תוספת ראייתית מסוימת לשם ביסוס המסקנה בדבר קיום חיי משפחה ומשק בית משותף על אף העדר המגורים המשותפים, וזאת חלף ההקלה הנובעת מהחזקה הראייתית האמורה". מאחר והתובעת לא הציגה בפנינו ראיות לכך שהיא והמנוח ניהלו משק בית משותף, מסתברת המסקנה הבאה - בצירוף כל אשר פורט לעיל - היא כי התובעת לא עמדה בנטל הנדרש להוכיח תביעתה כי יש להכירה כידועה בציבור של המנוח ולפיכך אין התובעת זכאית לקצבת שאירים מקרן הפנסיה.

בית הדין ער לכל הנסיבות שציין ב"כ התובעת בסיכומיו, ובין היתר העובדה שלהתגורר בדיור מוגן זו משאת נפשם של רבים מהקשישים וכן וללחצים שאולי הופעלו על התובעת והמנוח מכיוונם של בני המשפחה שגרמו להם לפעול כפי שפעלו, אולם במצב הפסיקתי הקיים נכון להיום - אין מנוס מדחיית התביעה.

סוף דבר: לאור מסקנתנו זו, דין התביעה להידחות.

בהתאם לסעיף 4 להסכם לחלוקת עיזבון, הם לא היתנגדו לבקשת התובעת לקבלת פסק דין הצהרתי להיותה הידועה בציבור של המנוח, שבסופו זיכה אותה בקבלת קצבת שאירים בגובה של כ-13,000 ₪ בחודש.

...

אחרית דבר, מכל המקובץ לעיל ולאור מהות התובענה שבפני, אני קובעת כי היקף עזבון המנוח הינו כפי שפורט בחוות דעת המומחה.

לאור מסקנות פסק-הדין אני קובעת כי עזבון המנוח יחולק בין הצדדים בהתאם להסכם לחלוקת עיזבון.

ויודגש, חרף הוראת סעיף 109 (א) לחוק הירושה, הקובע כי נכסי העיזבון יחולקו בין היורשים לפי שווים בזמן החלוקה, ולאור תוצאות ההליך והעובדה כי התובעת היא זו שמנעה את חלוקת עיזבון המנוח בסמוך לקבלת הצו לחלוקת העיזבון, אני קובעת כי הסכומים שנקבעו במסגרת פסק-הדין יועברו לידי התובעת כפי ערכם נכון למועד מתן הצו לחלוקת עיזבון והם לא ישאו הפרשי ריבית והצמדה.

יש ליתן פסק דין הצהרתי שהיא הידועה בציבור של המנוח, לקבל את ההיתנגדות לקיום הצוואה משנת 2007 ולדחות את הבקשה של ילדיו לקיימה, ואז לתת צו ירושה לפיו היא זכאית לרשת את המנוח כידועה בציבור שלו.

...

לסיכום כל האמור, לא הוכח כי המנוח ערך צוואה מאוחרת יותר לצוואה שהוצגה לקיום.

המתנגדת לא הוכיחה את טענות ההתנגדות לצוואה, וההתנגדות נדחית.

ההתנגדות לקיום הצוואה - נדחית.

התובעת, אדריאנה אימס (להלן – התובעת 1), הגישה תביעה נגד מבטחים מוסד לביטוח סוצאלי של העובדים בע"מ (להלן – מבטחים או הנתבעת) למתן פסק דין הצהרתי שלפיו היא הייתה ידועה בציבור של מר מורל נדלר, שנפטר ביום 21.6.21 (להלן – המנוח), החל מחודש פברואר 2010 ועד למועד פטירתו (העתק תעודת פטירה צורף כנספח א לכתב התביעה).

...

ואולם, אין בידינו לקבל את טענותיה בעניין זה. מקובלת עלינו טענתה של התובעת 2 שלפיה אין רלוונטיות למילה "מזונות" אלא ישנה חשיבות למהות שלפיה מדובר בהסכם לתשלום מזונותיה של התובעת 2 – כסף למחייתה ולקיומה.

משכך אנו סבורים כי התובעת 2 עמדה בהגדרת התקנון לעניין "אלמנת פנסיונר", שכן חלופת המגורים על ידי תשלום מזונות התקיימה בעניינה לפי פסק דין של ערכאה מוסמכת לכך.

יובהר כי בהתאם לתקנה 27(ד) לתקנון: "למען הסק ספק, יובהר בזאת כי לאחר פטירתו של שאיר מבוטח או פקיעת זכאותו לקבלת קצבת שאיר מבוטח, לא יחושב מחדש סכום קצבת שאיר מבוטח של שאירי המבוטח שנותרו". לסיכום התביעות מתקבלות.

בחודש 10/2020 הגישה התובעת (תמ"ש 41294-10-20) תביעה לפסק דין הצהרתי כי הייתה ידועה בציבור של המנוח.

...

אשר על כן ולאור כל הנימוקים לעיל, אני מורה כדלקמן: ת"ע 5392-12-20 – בקשה לתיקון/ ביטול צו ירושה מיום 9.3.2016 שהוגשה על ידי המבקשת – נדחית.

ת"ע 6154-12-20 - בקשה לצו ירושה שהוגשה על ידי המבקשת – נדחית.

הוצאות ההליך – לאחר שבחנתי את היקף ההליכים שהיו בפניי, הסוגיות שחלקן משפטיות וחלקן עובדתיות, והתוצאה אליה הגעתי, אני מורה לגבי הוצאות ההליך כדלקמן: המבקשת תישא, בהוצאות המשיבים 1-2 בהליך זה בסך של 35,100 ₪.