מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

פסק דין הצהרתי בפירוק שיתוף במקרקעין

בהליך פשיטת רגל (פש"ר) שהוגש בשנת 2018 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

לגופם של דברים טוען המבקש, כי במסגרת התביעה הוא עותר לקבלת פסק דין הצהרתי ולאחר מכן פירוק שתוף במקרקעין, ביחס לבעלות בנכס הרשום על שם אבי החייבת, הוא, לטענת המבקש, הנתבע העקרי בתביעה.
...
אולם בנוסף לאמור, עותר המבקש: להורות על פירוק שיתוף בנכס בדרך של חלוקה או מכירה, לחייב את החייבת לשלם למבקש מחצית משווי של הנכס, להבטיח את זכויותיו של המבקש בנכס ולחייב את החייבת בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד. לטענת המנהל המיוחד, מדובר בסעדים אשר ככל שיתקבלו, יהיה בהם בכדי להשפיע לרעה על הליך הפש"ר ולפיכך, הרי שאין לאפשר למבקש לעתור לסעדים אלה במסגרת תביעתו בבית המשפט לענייני משפחה.
לאור כל האמור, סבור המנהל המיוחד, כי יש להורות על בירור טענותיו של המבקש במסגרת הליך הפש"ר. תשובת המבקש; המבקש טוען בתשובתו, כי ככל שטענתו היחידה של המנהל המיוחד כנגד המשך ניהול ההליך בבית המשפט לענייני משפחה היא, כי יש בחלק מהסעדים המבוקשים על ידי המבקש, כדי להשפיע לרעה על הליך הפש"ר, המבקש נותן את הסכמתו המפורשת כי המנהל המיוחד יצורף כבעל דין בהליך המתנהל בבית המשפט לענייני משפחה, וכך תהיה לו האפשרות לפקח על ההליך וכי הליך הפש"ר לא יינזק.
לאור כל האמור, הרי שהאיזון הנכון, הוא כי המנהל המיוחד יצורף כצד להליך בבית המשפט לענייני משפחה.

בהליך תלה"מ (תלה"מ) שהוגש בשנת 2021 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

משכך, ניתן בזאת תוקף של פסק דין להמלצות התסקיר מיום 6.6.18 תביעה למתן פסק דין הצהרתי ופרוק שתוף במקרקעין האיש עתר להצהיר כי הוא זכאי להרשם כבעל מחצית מהזכויות בדירה הנמצאת ברחוב .
...
( החבית" (ראו עמ"ש 65692-11-19 ס. נ' ס. מיום 22.9.20 לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובאסמכתאות שהובאו בפניי, אני מעריכה את צורכי הקטינים בסך של 2,250 ₪ לחודש לכל אחד מהם, הכוללים כלכלה, מזון והגיינה, ביגוד והנעלה, בילויים ופנאי, ביטוח בריאות ונסיעות.
( (עמ' 4 לפרוטוקול, ש' 1-6 לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, לא מצאתי מקום להורות על ביטול החיוב במזונות עד למועד ההחלטה בדבר מזונות זמניים.
נוכח כל המפורט לעיל, אני קובעת כדלקמן: - האיש יישא בדמי מזונות ומדור הקטינים בסך של 1,110 ₪ בחודש החל מיום מתן פסק הדין.

בהליך תלה"מ (תלה"מ) שהוגש בשנת 2022 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

ביום 17.1.21 הגישה המשיבה תביעה רכושית לאיזון משאבים, פסק דין הצהרתי בנוגע לנכס מקרקעין ופרוק השתוף בו (להלן: הנכס ו/או הדירה), כאשר נטען בעיקר, כי דירה שנרכשה במהלך חיי הנישואין ונרשמה ע"ש המבקש בלבד, משותפת לצדדים, וכן נטען כספים משותפים שהוברחו ע"י המבקש.
...
ביום 4.2.21 הגישה המשיבה בקשה לסעד זמני, הטלת עיקול על נכס המקרקעין, וכספים של המבקש, במעמד צד אחד, ובו ביום נעתר בית המשפט לבקשתה והטיל עיקול בהתאם להוראות סעיף 11 לחוק יחסי ממון בין בני זוג, התש"ג-1973 (להלן: חוק יחסי ממון).
בתוך כך, יש לבחון בין היתר, את סיכוייו הלכאוריים של ההליך לגבי מוגשת בקשה זו. ככל שסיכויי ההליך לגופו איתנים, כך מתחזקת ההצדקה מבחינת האינטרס של בעלי הדין ושל הציבור בכללותו להיעתר לבקשה.
על אף שסבורה אני כי אין בפי המבקש טעם המצדיק את העדר ההתגוננות מצידו ולמען הפיס דעתו מצאתי לנכון לציין כי גם מבחינת סיכויי ההליך, אין מקום להיעתר לבקשה.
סוף דבר הבקשה למחיקת פסק דין שניתן ביום 9.1.22, נדחית.

בהליך המרצת פתיחה (ה"פ) שהוגש בשנת 2023 בשלום עכו נפסק כדקלמן:

(ג) קיומו של הסכם שתוף: התובעים לא מבקשים סעד של פירוק שתוף במקרקעין, אלא שהם עותרים למתן סעד הצהרתי אודות כריתתו של הסכם שתוף שנעשה בהתנהגות בין התובעים לבין השותפים לחלקה, וכן להצהיר אודות מיקום החלקה שרכשו מנתבע 1 ועל זכותם לשימוש ייחודי ובלעדי באותה חלקה.
באשר לסעד הראשון - התובעים עותרים "לתת פסק דין הצהרתי ולפיו לקבוע כי נכרת הסכם שתוף בין הבעלים של החלקה כמשמעותו בסעיף 29 לחוק המקרקעין,תשכ"ט-1963, וכי התובעים רשאים לרשום אותו לפי סעיף 29 א' לחוק המקרקעין". אקדים ואומר, כי לטעמי אין להוראת סעיף 29 לחוק תחולה בעניינינו, ולא קיימת לתובעים כל עילת תביעה נגד הנתבעים לסעד המבוקש בגין סעיף זה, מן הטעמים אותם אמנה להלן.
...
ניתן בזאת פסק דין חלקי ולפיו אני מורה על מחיקת הסעד ההצהרתי לעניין תחולתו של סעיף 29 לחוק המקרקעין.
אני מורה לצדדים לפעול לפי סעיף 70 לעיל, ולמסור את עמדתם עד ליום 24/12/2023.
בנסיבות אלו, אני מורה על עיכוב ביצוע החלטתי מיום 01/11/2022 ולפיה ניתן צו כנגד רשויות המס להמצאת מסמכים.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום קריות נפסק כדקלמן:

במסגרת התביעה הנוכחית, הגישו הנתבעים תביעה שכנגד, בה ביקשו פסק דין שיצהיר על זכויות הבעלות שלהם בשתי החלקות – חלקה 50 וחלקה 81, ולהורות לרשם המקרקעין לשנות ולתקן את רישום הבעלויות בהתאם לטבלה שבסעיף 43 לכתב התביעה שכנגד.
בעניינינו במסגרת התביעה שכנגד, הנתבעים אמנם אינם עותרים במפורש לסעד הצהרתי לביטול פסק הדין של בית המשפט המחוזי בחיפה משנת 2007 שנתן תוקף להסכם הפשרה, אך מבקשים הלכה למעשה "לבטל" את פסק הדין, כאשר הם חוזרים על אותן טענות ומבקשים לבסס את תביעתם ואת זכויותיהם על אותו הסכם משנת 1962 (ר' למשל סעיפים 12, 13, 22, 26 ו-42 לתביעה שכנגד).
כאמור גם הטענות להפרת הסכם הפשרה, בגין ארועים שהתרחשו לאחר פסק הדין, הן טענות חוזיות שיש לברר בהליך נפרד ואין מדובר בנושאים שעניינם אחד עם התביעה לפירוק שתוף.
...
התוצאה: אני מורה על מחיקת התביעה שכנגד, זאת לאחר שנמצא, כי התביעה שכנגד והתביעה העיקרית אינן נובעות מאותן הנסיבות, נושאן אינו אחד, ובשעה שהתביעה שכנגד אינה בסמכותו העניינית של בית המשפט השלום.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו