לגופם של דברים טוען המבקש, כי במסגרת התביעה הוא עותר לקבלת פסק דין הצהרתי ולאחר מכן פירוק שתוף במקרקעין, ביחס לבעלות בנכס הרשום על שם אבי החייבת, הוא, לטענת המבקש, הנתבע העקרי בתביעה.
...
אולם בנוסף לאמור, עותר המבקש: להורות על פירוק שיתוף בנכס בדרך של חלוקה או מכירה, לחייב את החייבת לשלם למבקש מחצית משווי של הנכס, להבטיח את זכויותיו של המבקש בנכס ולחייב את החייבת בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.
לטענת המנהל המיוחד, מדובר בסעדים אשר ככל שיתקבלו, יהיה בהם בכדי להשפיע לרעה על הליך הפש"ר ולפיכך, הרי שאין לאפשר למבקש לעתור לסעדים אלה במסגרת תביעתו בבית המשפט לענייני משפחה.
לאור כל האמור, סבור המנהל המיוחד, כי יש להורות על בירור טענותיו של המבקש במסגרת הליך הפש"ר.
תשובת המבקש;
המבקש טוען בתשובתו, כי ככל שטענתו היחידה של המנהל המיוחד כנגד המשך ניהול ההליך בבית המשפט לענייני משפחה היא, כי יש בחלק מהסעדים המבוקשים על ידי המבקש, כדי להשפיע לרעה על הליך הפש"ר, המבקש נותן את הסכמתו המפורשת כי המנהל המיוחד יצורף כבעל דין בהליך המתנהל בבית המשפט לענייני משפחה, וכך תהיה לו האפשרות לפקח על ההליך וכי הליך הפש"ר לא יינזק.
לאור כל האמור, הרי שהאיזון הנכון, הוא כי המנהל המיוחד יצורף כצד להליך בבית המשפט לענייני משפחה.
