פסק דין הצהרתי בדבר תוקף ייפוי כוח נוטריוני

דיון הגם שהתובעים בשתי התביעות עתרו לפסקי דין הצהרתיים שהם זכאים להרשם כבעלי זכויות בחלקה, מהותן האמתית של התביעות היא אכיפה של ההתחייבויות שלטענתם המנוח עבד התחייב כלפיהם על פי הסכמי המכר.

בת"א 1060/06 נידרשתי להכריע בשאלה אם ייפויי כוח אלה היקנו למנוח עבד הרשאה לבצע עיסקאות מכר בשם אחיו, ובקשר לייפוי כוח 1976 קבעתי כי: "ייפוי הכוח משנת 1976 שנחתם על ידי זוהיר אינו תומך בטענות התובעים. גם כאן מדובר במסמך שהוא ייפוי כוח כללי הנותן בידי עבד את מכלול הסמכויות לעשות פעולות בכל הנוגע לרכושו. אולם לא ניתן להסיק ממנו הרשאה של זוהיר למכור לתובעים את זכויותיו בחלקה. יצוין כי בדיון שהתקיים ביום 12.2.12 שבו נחקר מוחמד על תצהירו, הוגש לו המוצג ת/15 שהוא תצהיר שנחתם על ידי עבד ביום 29.4.85. בא כוח התובעים ביקש כי מוחמד יאשר שחתימת עבד על התצהיר זהה לחתימתו על הסכמי המכר, ומוחמד טען שלא כך הדבר (עמ' 57 לפרוטוקול), אלא שבעניינינו חשוב דוקא תוכנו של התצהיר, שכן ניתן למצוא בו הסבר לתכלית שלשמה ניתנו לעבד ייפויי הכוח מתאריכים 26.8.76 ו-14.7.77. נאמר שם על ידי עבד שייפויי כוח אלה "שמשו אסמכתא לבית המשפט המחוזי בחיפה ולפקיד ההסדר ועל פיהם תוקנו כל הרישומים כשאני חתמתי בשם של אחיי הנ"ל על סמך הייפוי כוח הנ"ל". ולעניין ייפוי הכוח 1977 קבעתי: "בסעיף 4 לתצהירו של סמיר (נ/1) הוא הסביר כי ייפוי הכוח הנוטריוני מיום 14.7.77 נועד להסדיר את העניינים הנוגעים לעזבונו של סעיד מוחמד חמדאן, אחיהם המנוח של הנתבעים, ואכן, עיון בנוסחו של ייפוי כוח זה מלמד שאין בו הרשאה, מפורשת או מכללא, שמכוחה יכול היה עבד לפעול בשמם של פריד וסמיר ולמכור לתובעים את זכויותיהם בחלקה. ייפוי כוח זה מנוסח כפי שמנוסחים מסמכים מסוג זה, ולא ניתן להסיק ממנו הרשאה כזו שלקיומה טוענים התובעים (ע"א 4356/09 ברטל נ' פז חברת נפט בע"מ (13.4.11)). יצוין שלמסקנה דומה הגיע גם השופט ע' גרשון בפסק דינו מיום 22.4.12 בת"א 236/04, שבו הוא דחה תביעה נגד פריד בנימוק שלא הוכחה הרשאה שניתנה לעבד להיתקשר בשמו, וקבע כי ייפויי הכוח מיום 14.7.77 אינו מאפשר את המסקנה שהוא מהוה הרשאה למכור זכויות במקרקעין. יתר על כן, ייפוי הכוח ניתן בשנת 1977 ובאותה עת לא היה עבד, כפי שלא היו גם אחיו, בעלי זכויות בחלקה, וממילא לא ניתן היה להקנות באמצעות ייפוי כוח זה הרשאה למכור את מה שאינו בידיהם". על רקע דברים אלה, קבעתי כי ייפויי הכוח לא היקנו למנוח עבד הרשאה למכור את זכויות האחים חמדאן בנכסי עזבון.

לתמיכה בטענתו זו הפנה זוהיר לפרוטוקול דיון שנערך בת"א 914/92 ביום 15.10.92, שעניינו בהתדיינות בין זוהיר וסמיר למנוח עבד, ושם אמר בא כוחו של האחרון "כי אין בידו ייפוי כוח מכל מין וסוג שהוא בר תוקף מאח המבקש" (העתק פסק הדין צורף כנספח לתצהיר זוהיר).

...

בעדותו של מחמוד הוסבר כי הערה זו מתייחסת להסכמים שנחתמו בשעתו עם פתחי ועם אבו מוך, ועדות זו מקובלת עליי.

סיכומו של דבר, תביעתם של התובעים (בשני התיקים) לאכיפת הסכמי המכר מתקבלת, ובכפוף לתשלום כל המסים ותשלומי החובה המתחייבים מכך לפי הוראות כל דין הם זכאים לאכיפת הסכמי המכר ולרישום זכויותיהם במרשם המקרקעין.

בנסיבות העניין, ובמיוחד נוכח השתהות התובעים בנקיטת צעדים למימוש זכויותיהם בהתאם להסכמי המכר, החלטתי שכל צד יישא בהוצאותיו.

בפניי תביעה בהמרצת פתיחה למתן פסק דין הצהרתי, אשר יקבע כי פסק הדין שניתן בתיק אז' 41437-07-10 וההסדר שאושר בעקבותיו מחייבים את המשיבה לכל דבר והנם תקפים כלפי כולי עלמא.

המשיבה הנה אלמנתו של המנוח ריאד ז"ל. ביום 14/08/1958 חתם המנוח עבדו ז"ל על יפוי כוח נוטריוני בלתי חוזר מס' 416/9 נוטריון צבורי נצרת, על פיו העביר המנוח עבדו ז"ל למבקש ולשני אחיו לעיל כל זכויותיו בחלקות קרקע שפורטו באותו יפוי כוח (להלן: "יפוי הכוח הנוטריוני").

...

סוף דבר, המבקש לא עמד בנטל המוטל עליו, לא הוכיח את תביעתו בשיעור המקובל בתיקים אזרחיים של מעל ל-50% ולמעשה אף לא בשיעור המתקרב לכך.

נוכח כל האמור לעיל, אין כל מקום לקבל את המרצת הפתיחה והנני מורה על דחייתה.

המבקש ישלם למשיבה הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 10,000 ₪ נכון להיום.

כללי לפניי המרצת פתיחה בגדרה מתבקש בית המשפט לתת פסק דין הצהרתי בדבר בעלותו של המבקש ב-3,152 מ"ר מתוך 16,823 מ"ר של מקרקעין הידועים כחלקה 10 בגוש 26 באיזור אלג'פיר באדמות הכפר ביטוניה שבנפת רמאללה (להלן - "המקרקעין").

המשיבים טוענים כי הסכם זה "הומצא" לצורך ההליך הנוכחי, וכי אין לו כל תוקף.

המבקש מוסיף וטוען, כי ייפוי הכוח הנוטריוני שצורף כנספח ג' להמרצת הפתיחה, לפיו ייפה המשיב 2 את כוחו של המבקש לפעול בשמו בנוגע לקבלת מסמכים ומידע ביחס למקרקעין שקשורים למשיב, נערך בהמשך לכריתת ההסכם השנוי במחלוקת בינו לבין המשיבים, ועל כן הוא מחזק את טענתו לפיה ההסכם השנוי במחלוקת איננו מזויף.

...

דין טענה זו להידחות.

אשר על כן, לא שוכנעתי כי ההסכם הנטען בין המבקש לחלאיפה אכן אמתי, ומכל מקום אף אם הוא היה אמתי לא היה בו כדי לחייב את המשיבים, שאינם צד לו ושאין ראייה כי ידעו על קיומו.

אשר על כן, התובענה נדחית.

בפסק-דין שניתן בעירעור ביום 8.2.2011 (להלן פסק-הדין בעירעור) קבע בית-המשפט (כב' השופטים וסרקרוג, טאובר וטובי), בין השאר, כך: "בפסק הדין שניתן על ידי כב' השופט גינת, במסגרת תביעה למתן פסק דין הצהרתי כי הסכמי המכר בוטלו, הורה ביהמ"ש, בין היתר, כי ייפוי הכוח שניתן על ידי המערערת למר דב לוי בטל, וכן בטלים הסכמי המכר שנחתמו בין הצדדים. יחד עם זאת, נותרה במחלוקת השאלה אם שולמה התמורה בגין הדירות, ואם כן לידי מי שולמה אותה תמורה. המחלוקת האחרונה היא נושא פסק הדין של הערכאה הדיונית, שעליו הוגש העירעור בתיק זה" [שם, בפסקאות 7-6].

לא כן ההכרעה בדבר תוקפו של יפוי-הכוח הנוטריוני; ההכרעה לגביו הייתה חיונית לתוצאתו של פסק-הדין שניתן בהליך ההצהרתי.

...

על-רקע הדברים הללו בא בית-המשפט לכלל דעה כי "בנסיבות אלה, לא ניתן בשום פנים ואופן לקבוע כי מתקשר סביר במעמדה של מרום, שהנתונים הללו מצויים ברשותו, יכול היה להגיע למסקנה כי המבקשת גמרה אומר למכור למרום את הדירות, כפי שעשתה" [שם, פסקה 50].

גם תביעת הנזיקין שהגישה מרום נגד שפר נדחית במלואה.

תביעתה של מרום נגד קופת-החולים נדחית במלואה.

תביעתה של מרום נגד המדינה – הנתבעת 4, נדחית במלואה.

הסעד שהתבקש בתביעה האמורה הוא פסק דין הצהרתי לפיו הסכם המכירה בטל מן הטעם המרכזי כי לא שולמה בגין הדירה כל תמורה (נספחים 6 ו – 7 לתצהיר הגב' מרשוד; פסקה 34 לתצהיר הגב' מרשוד).

בהחלטה מיום 12.7.07 מצא בית המשפט האמור, כי אין בראיה בדבר היותו של מר אלאלגאוי עורך דין ברשות הפלשתינאית ולא עורך דין בישראל, כדי להקרין על תוצאת פסק הדין שכן עדותו של מר אלאלגאוי באשר לעיסקת המכר בין הצדדים עודנה מהימנה על בית המשפט וממילא אינה נוגעת לעניין שבמהות השנוי במחלוקת (עמוד 4 לפסק דינו של בית המשפט העליון בע"א 8837/05).

לכל הפחות, במועדים בהם היו פסקי דין אלה בתוקף, לא היה צורך או טעם מעשי בהגשת תביעה נגד עו"ד עודה, שכן הסעד שניתן בהם ייתר, על פי טיבו, את הצורך בתביעה כאמור.

הסעיפים האמורים קובעים, כי נוטריון יאמת את פרטי מיופה הכוח בייפוי כוח לבצוע עסקה במקרקעין, על פי תעודת זהות או דרכון; כי על הנוטריון לוודא כי מיופה הכוח כשר לעשיית הפעולה מבחינת גילו; כי הנוטריון לא יאשר את ביצוע הפעולה הנעשית בפניו אם בנסיבות העניין לא שוכנע כי מיופה הכוח פועל מרצונו החופשי ומבין הבנה מלאה של משמעות הפעולה; וכי הנוטריון לא יאשר כי החתום על מיסמך בשם זולתו זכאי לחתום עליו כך, אלא אם הוכחה זכותו של אותו אדם לחתום עליו, במסמכים רלוואנטיים לכך המפורטים בדין.

ברם, עו"ד גנאים לא אישר בעדותו קיומו של סיכום גורף כנטען, והעיד, בכל הנוגע לכך שלא פנה לתובעים בקשר לבקשה לביטול פסק דין, כי לא נתבקש על ידי התובעים לחזור אליהם בכל החלטה שיפוטית ובכל עניין, וכי הלקוח שלו היה ונותר מיופה הכוח, מר אבו דאלו (בעמוד 529).

...

עם זאת, נוכח מכלול הקביעות לעיל, איני עושה צו להוצאות ביחס לנתבע זה. התביעה בת.א. 8290/06 נגד הנתבע 2 נדחית.

התביעה בת.א. 8290/06 נגד הנתבע 3 נדחית.

ההודעה לצד שלישי בת.א. 8290/06 נדחית.