פסק דין הצהרתי בדבר זכויות במשקים חקלאיים

תביעה לפסק דין הצהרתי וצו עשה בדבר זכויות התובעות במיגרש 104 במושב "גיאה". רקע עובדתי גב' שרי קליין ז"ל, ילידת 1924, הייתה בעלת הזכויות במשק חקלאי 81 במושב "גיאה". גב' קליין ובעלה המנוח, מר מיקי קליין, התיישבו במושב "גיאה" עם עלייתם ארצה בשנות החמישים, התקבלו כחברי אגודה ועסקו בחקלאות.

...

זכות לקבלת מגרש בהרחבת המושב אין בידי לקבל את טענת התובעות כי לתובעת זכות בנכס נשוא המחלוקת מכוח זכות לקבלת מגרש בהרחבת המושב.

יצוין עם זאת כי ככל שתהיה בעתיד הקצאה נוספת של מגרשים על פי המלצות של המתיישבים, וככל שאחי התובעת טרם מימש את הזכות להמליץ על מתן מגרש לבן משפחה, והוא מעוניין להמליץ על התובעת, מצופה כי יתאפשר לתובעת לקבל מגרש בהרחבה, בכפוף לעמידה בכל התנאים המתחייבים באגודה וברמ"י. סוף דבר – התביעה נדחית.

התובעות ישלמו לנתבעת 1 הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 30,000 ₪ ולנתבעת 2 בסך 15,000 ₪.

לאור כל האמור לעיל הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה לפסק דין הצהרתי להיתקבל ויש לקבוע כי הזכויות במשק *** ב*** הועברו לגב' *** *** ז"ל אם בדרך של הכרה בה כ"בת ממשיכה" של בעלת הזכויות האם *** ואם בדרך של הכרה בה כבת המוכנה ומסוגלת לקיים את המשק החקלאי בהתאם לסעיף 114 לחוק הירושה.

בעיניין זה כבר נפסק כי העובדה שהמשק הוא נכס חוץ עיזבוני אינה מונעת מלהעביר את הזכויות בו באמצעות הוראה בצוואה וכך סוכמו הדברים מפי כב' השופט ד. טפרברג בת"ע - (מישפחה ירושלים) 01- ( 4338 ב.א נ' עזבון המנוחה ש. ח. ז"ל (פורסם בנבו, 23.11.2011 וכדלהלן: "ראשית, נסיר את המכשול בעיניין נוסחו של ההסכם המשולש שלפיו המשק אינו חלק

...

אני קובע כי צוואת המנוחה מיום 8.6.2009 היא בת תוקף.

אני מורה כי הזכויות בנחלה *** הועברו למנוחה בהיותה "בת ממשיכה" דה פקטו של אמה *** או כיורשת היחידה שהייתה מוכנה ומסוגלת להמשיך את קיום המשק, כפי שעשתה בפועל משך כל חייה.

לאור התוצאה אליה הגעתי ולאחר שנלקחו בחשבון מורכבות ההליך, הדרך בה ניהלו בעלי הדין את הדיון והשקעת המשאבים בהכנתו וניהולו, אני מחייב את הנתבעים לשלם לתובעים את הסך של 40,000 ₪ בגין הוצאות ושכ"ט עו"ד. הסכום ישולם בתוך 30 יום.

בפני כב' השופט אורן אליעז תובעים 2. ר.א. 3. נ.י. 4. ש.י. 5. ש.ס.ע. 6. א.ס. 7. ר.א. ע"י ב"כ עו"ד יצחק הדר נתבעים 1. ב.י. 2. ש.א.י. ע"י ב"כ עו"ד אתי ארביב 3. האגודה של מושב ____ מושב עובדים של הפועל המזרחי להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ ת"ז 4. מנהל מקרקעי ישראל ירושלים משרדי ממשלה 5. הסוכנות היהודית לארץ ישראל חברות פסק דין

כללי 5 XX עניינו של פסק דין זה בתביעה למתן פסק דין הצהרתי בדבר תוקף העברת זכויות בנחלה מספר במושב _______ (להלן: "הנחלה") שנעשתה על ידי הגב' ר.י. ז"ל (להלן: "המנוחה") בשנת 19 , לבנה וכלתה, הם הנתבעים 1 ו - xx במסגרת תביעה זו נתבקשו הסעדים הבאים: ביטול רישום זכויות ברשות מקרקעי ישראל (להלן: "נתבעת 4"); פינוי הנחלה ע"י הנתבעים; תשלום שכירות ראויה והשבת כספי עזבון.

בכתב הגנה זה מפורט אופן העברת הזכויות בנחלה, כאשר מדגישה הנתבעת 5 בין היתר כי המנוחה חתמה בסוכנות היהודית (כלשון כתב ההגנה) על מיסמך עזיבת משק וכתב ויתור לטובת הנתבע 19 , אשר צורף לכתב ההגנה) ונחתם בפני נציג הסוכנות, מר א. ד. ז"ל. 28 xx (מיסמך משנת לפיכך הוסבר כי הנתבעת 5 הודיעה לרשות מקרקעי ישראל את דבר ההעברה וזו אושרה על ידי 19 ; ומשכך חתמו הנתבעים 1 ו - xx הרשות, בשנת 31 xx 2 על מיסמך בר רשות בסוכנות ביום 29.12.19 עמדת רשות מקרקעי ישראל בכתב ההגנה מטעם רשות מקרקעי ישראל , היא הנתבעת 4, פורטו ההליכים שקדמו להעברת זכויות בר הרשות בנחלה, והתנאים הנדרשים אשר היתקיימו לצורך ההעברה.

...

עוד אני סבור, כפי שפורט בהרחבה לעיל, כי התובעים היו מודעים להעברת הזכויות ואף אם לא ידעו בוודאות את אופן ההעברה שבוצעה, הרי שהייתה להם אינדיקציה ברורה לכוונת האם, דבר אשר הביא לסכסוך פנים משפחתי במשך שנים ועוד בימי חייה של האם.

בכך שהתובעים בחרו להגיש תביעתם כשש שנים לאחר פטירת האם, כאשר עוד בימי חייה ניתן היה לבחון את כושרה המשפטי לביצוע העברת הזכויות, דומני כי חל שיהוי ניכר מצד התובעים , היורד לשורש טענותיהם ואף נגוע בחוסר תום לב. משכך דין התביעה להידחות, כאשר העתירה לפסק דין הצהרתי נדחית.

אני סבור כי העברת הזכויות נעשתה כדין.

התובע (להלן "מ.ת. ") הגיש תביעה לבית משפט זה ובה עתר לפסק דין שיצהיר עליו כבעלים של זכויות במשק חקלאי מס' 7 במושב *** מכוח הסכם מיום 29/8/1986 שנכרת בינו לבין הסבתא ז"ל (להלן : "עסקת המתנה").

אך כאשר מגיעים לבית משפט זה בתביעה לפסק דין הצהרתי ותובעים פסק דין שיצהיר על בעלותו של התובע מכוח הסכם המתנה משנת 1986 , זו כבר עשיית שימוש לרעה בהליכי משפט.

פסק דין זה עוסק יותר בהסכמים מסחריים מוסווים, אך ההגיון של הדברים יפה גם למקרה דנן.

...

לאור כל האמור לעיל, ומשאני מקבל עדויות הנתבע ומעדיף אותם על עדויות התובע ואמו, הרי גם לגופם של דברים יש לקבוע כי חוזה המתנה למעשה התאיין או בוטל בשל הפרת החוזה האחר בין האב לבין הסבתא לממן ספר תורה כפי שהתחייב כתנאי לקבלת המשק.

מכל הטעמים לעיל, דין התביעה להידחות וכך אני מורה.

אני מחייב את התובע לשלם לנתבעים 12 הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 20,000₪.

ההליכים הרכושיים טענות הצדדים, בעיקרן אבי הנתבע, שצורף ביום 13.3.2019 כנתבע נוסף לתביעת התובעת, הגיש, כאמור, תביעה למתן פסד דין הצהרתי הקובע, כי הזכויות במשק חקלאי הרשומות על שם הנתבע, בנו, שייכות בפועל לו, מאחר והנתבע מחזיק בנחלה בנאמנות עבורו.

התובעת עותרת למתן פסק דין הצהרתי לפיו כל הזכויות הסוציאליות או הכספיות שנצברו ע"י הנתבע במהלך החיים המשותפים והרשומים על שמו לבד או ביחד עם אחרים, הנם כספים משותפים שמחציתם מגיעים לתובעת על פי כל דין.

סוף דבר התביעה למתן פסק דין הצהרתי שהוגשה מטעם התובעת ביחס לנחלה, נדחית.

...

בנסיבות אלה ולאור כל האמור לעיל, מצאתי להיעתר למתן פסק דין הצהרתי לשמירת זכויות שנצברו בידי מי מהצדדים וזאת החל ממועד נישואי הצדדים (בשנת 2008) ועד למועד הגשת התביעה דנא בידי התובעת בחודש אפריל 2018.

בסיכומיו טען כי כחלק מהתנהלותה המניפולטיבית של התובעת, הפסיקה היא לשאת בחלק מהוצאות החינוך של הקטינים, מתוך ידיעה כי הנתבע ישלם הוצאות אלו, על מנת שלא לפגוע בקטינים.

לא עלה בידי התובעת להוכיח את סכומי המזונות המופרכים אליהם עתרה וכן לאור חלוקת מימון צרכי הקטינים כפי שנהגו לפיה הצדדים עד כה, ולכן יש לדחות את עתירתה לחיוב במזונות, ולהורות כי כל אחד מהצדדים יישא בצרכי הקטינים בעת שהותם אצלו.

בהתאם לכך ובהינתן כלל האמור לעיל, דין התביעה להידחות.

סוף דבר התביעה למתן פסק דין הצהרתי שהוגשה מטעם התובעת ביחס לנחלה, נדחית.

התביעה למזונות קטינים אשר הגישה התובעת, נדחית בזאת.