המערערת הגישה תביעה נגד המשיב, למתן פסק דין הצהרתי בעיניין שלילת זכותו לתשלום פצויי פיטורים וחלף הודעה מוקדמת; לתשלום פיצוי בגין גזל סוד מסחרי לפי חוק עוולות מסחריות, התשנ"ט-1999; ולתשלום פיצוי על הפרת חובת הנאמנות וחובת תום הלב של המשיב וכן הפרת חובותיו על פי הסכם ההעסקה.
בהחלטתו מיום 7.8.2023, הכריע בית הדין האיזורי בטענת הקזוז החדשה שהעלתה המערערת כדלקמן: "טענת התובעת לקזוז סכומים בגין תשלומים ביתר לא הועלתה בכתבי הטענות ואין מקום להעלותה כעת".
ביום 27.11.2023, ניתן פסק דינו המשלים של בית הדין האיזורי ברכיב הגמול עבור עבודה בשעות נוספות בלבד (להלן: פסק הדין המשלים).
בקשת המשיב למחיקת חלק מרכיבי ערעור המערערת, ובקשתה החלופית של המערערת להארכת מועד להגשת העירעור מטעמה, הן הבקשות המונחות להכרעתנו במסגרת החלטה זו.
ערעור המערערת הוגש באיחור בהתייחס לחלק מרכיביו
כאמור, בפסק דינו החלקי מיום 21.5.2023, השלים בית הדין האיזורי את הכרעתו בעניינים אלה: דחיית תביעת המערערת למתן סעד הצהרתי בעיניין שלילת זכותו של המשיב לתשלום פצויי פיטורים וחלף הודעה מוקדמת; דחיית תביעת המערערת לפצוי בגין גזל סוד מסחרי; פסיקת פיצוי למערערת בגין הפרת הסכם העבודה של המשיב והפרת חובות תום הלב וההגינות מצד המשיב; וחיוב המערערת בתשלום חלף הודעה מוקדמת ופדיון חופשה שנתית.
...
בתגובתה מיום 11.3.2024 טענה המערערת, כי הערעור מטעמה הוגש במועד בהתייחס לכל רכיביו, וכי יש לדחות את בקשת המשיב למחיקת חלק מרכיבי הערעור.
לא מצאנו יסוד לטענה זו. מה גם, שהערעור שכנגד סב על רכיב השעות נוספות בלבד, אשר נראה שאין מחלוקת שאף הערעור העיקרי לגביו הוגש במועד.
סוף דבר – הבקשה למחיקת חלק מרכיבי הערעור מתקבלת.
הבקשה החלופית להארכת מועד להגשת כתב הערעור בהתייחס לרכיבים שהוכרעו בפסק הדין החלקי ובהתייחס לטענת הקיזוז, נדחית.