כך מציין הנאמן בס' 7 למכתבו מיום 9.9.2013:
"לבקשתך, מצ"ב ההסכם שנחתם בין נצבא חברה להתנחלות בע"מ ומשגב השקעות בע"מ לבין איירפורט סיטי בע"מ, ביום 8.6.06 בצרוף נספח לו, וכן מצ"ב תוספת להסכם מכר מניות שנחתמה ביום 7.9.06. להסכם הראשי לא צורפו בפועל הנספחים ולא נחתמו, אולם כפי שציינתי בעבר, נוסח שטרי העברת המניות וכתב הוויתור והסילוק סוכם על דעתם". (ההדגשה אינה במקור – ה.ס.).
כך לדוגמא ציין הבורר, במסגרת פסק הבוררות, את הדברים הבאים:
"... גם אם היה בסיס לטענות כמה מן התובעים, כי אלצו אותם לתת יפוי כוח לאישור העסקה, או כי העסקה מהוה עושק או הטעה של בעלי המניות, ואינני דן כאמור בנושא זה, הרי שאיש לא כפה על בעלי המניות הבודדים להודיע לנאמן לאחר אישור העיסקה על רצונם למכור את מניותיהם לאיירפורט. החלטה זו היתה רק אחת משלוש האופציות שעמדו בפני בעלי המניות ... " (ע' 26 לפסק הבוררות; ההדגשה אינה במקור.
עוד הוסיף כב' השופט עמית ופסק כדלהלן:
"האפשרות לתקוף כתב ויתור במסגרת הליך משפטי, או לבקש את ביטולו על יסוד טענה של פגם בכריתה, מעוררת קושי אינטואיטיבי. בבסיסו של כתב ויתור עומדת השאיפה למנוע התדיינויות משפטיות, על כל הכרוך בכך, והתדיינות נוספת לגבי תוקפו של כתב הויתור או הקפו מסכלת את מטרתו של כתב הויתור. דהיינו, לאחר שהצדדים הגיעו להסכמה חוזית, ורצונם המשותף הוא למנוע הליכים משפטיים עתידיים, יש קושי בכך שאחד מהם יחזור ו"יגרור" את חברו לבית המשפט.
כב' בית המשפט העליון הבהיר, בשורה ארוכה של פסקי דין, כי סילוק של תביעה על הסף, מחמת העדר עילה, הנו סעד מרחיק לכת, אשר יינתן במקרי קיצון בלבד, רק כאשר ברור וגלוי על פני הדברים, כי אין כל סיכוי כי התביעה תיתקבל, גם בהנחה לפיה יעלה בידי התובע להוכיח, את כל הנטען על ידו בתביעתו.
...
במסגרת בג"צ 453/84 איתורית שירותי תקשורת בע"מ נ' שר התקשורת ואח' פ"ד לח"(4) 617, 621, פסק כב' השופט ברק (כתוארו דאז) את הדברים הבאים:
"אחד הכללים, המכוונים את שיקול הדעת השיפוטי, הוא זה שעניינו שיהוי בהגשת העתירה. על-פי כלל זה יעשה בית המשפט הגבוה לצדק שימוש בשיקול-דעתו וידחה עתירה על הסף, אם נוכח לדעת, כי הוגשה באיחור וכי הדבר גרם נזק או שינוי באינטרס של יחידים או של הכלל. ודוק: לא הרי שיהוי כהרי התיישנות. עבור הזמן כשלעצמו אין בו כדי להוות שיהוי. בבסיסו של השיהוי עומדת העובדה, כי עבור הזמן גרם לשינוי המצב ולפגיעה באינטרסים ראויים להגנה. בין אם אלה אינטרסים של הרשות השלטונית, בין אם אלה אינטרסים של אדם אחר, ובין אם זהו אינטרס הכלל; ובאיזון הכולל, השמירה על אינטרסים אלה חשובה היא יותר מהשמירה על האינטרס של העותר, שעתירתו נדחית בשל השיהוי .... "אין לקבוע כלל נוקשה בנוגע למקרים בהם יהווה איחור מכשול על דרך המבקשים סעד מבית משפט זה" .
הגם כל אלה, וככל ועתירת הנתבעות לסילוקה של התביעה על הסף הייתה מתמצה בטענות בדבר השיהוי בהגשת התביעה הנוכחית, דומה כי היה מקום להיעתר לבקשת התובעים לקיים הליך של שמיעת ראיות בנושא ולו על מנת לחדד את סוגיית היקפו והשלכותיו של הנזק הראייתי הנטען, כמו גם כלל הנתונים המלמדים על השלכות הסתמכות הנתבעות והשינוי במצבן הנטען.
עם זאת, ועת כי סוגיה זו אך מצטרפת למכלול הנתונים אשר נמנו לעיל, אין כל הצדקה לקיים דיון ייעודי אך לצורך כך.
סוף דבר:
התביעה נדחית.
