לפניי תביעתה של התובעת, עובדת זרה מאתיופיה, שהועסקה במשק ביתם של ה"ה שמואל והניה צביה אנגל, ברמת אפעל, משך כשמונה שנים.
לטענת התובעת, משלא שולמו לה זכויות סוציאליות משך כל תקופת עבודתה אצל הנתבעת למעט דמי נסיעות, היא זכאית לתשלום דמי הבראה, פדיון חופשה, דמי חגים, פיצוי בגין אי ביצוע הפרשות לפנסיה ופיצויים וכן להשלמת פצויי פיטורים בשל התפטרות בנסיבות מזכות בצרוף פצויי הלנת פצויי פיטורים.
וכך נפסק:
"הכלל המנחה בעיניין טענות קזוז של מעסיק כנגד תביעה של עובד המוגשת נגדו לתשלום זכויות המגיעות לו הוא, שאין הוא זכאי להשמע בטענה שתשלום כל שהוא שולם בטעות, כאשר הדבר נעשה במשך כל תקופת העבודה וההטבה הפכה להיות חלק מתנאי העבודה המוסכמים של העובד. בנסיבות שכאלו המעסיק אינו רשאי לבטל את ההטבה לאחר שהעובד סיים לעבוד. (ראו: ע"ע (ארצי)) 1260/00 אברהם מרקוביץ – אקורד הנדסה בע"מ [פורסם בנבו] (5.8.02); ע"ע (ארצי) 469/08 **** אלמליח ו 29 אח' – הורן את ליבוביץ בע"מ [פורסם בנבו] (3.5.11); ע"ע(ארצי) 554/09 צבר ברזל – משה שמיר [פורסם בנבו] (13.1.2011); בר"ע (ארצי ) 2853-06-15 ניימן עבודות חשמל ובקרה בע"מ - ולדימיר שישקין [פורסם בנבו] ( 14.2.16); פרשת נובכוב – סעיף 34).
בנסיבות אלה, ומשמדובר במקרה מובהק שבו נימנעה הנתבעת מתשלום זכויות מכוח חקיקת המגן על פני תקופת העסקה בת שמונה שנים, מבלי שסופק הסבר מניח את הדעת לכך (ולמעשה, אף לא הסבר כלשהוא), על הנתבעת לשאת בהוצאות התובעת ובשכר טירחת בא כוחה בסך כולל של 3,000 ₪, אשר ישולמו בתוך 30 ימים ממועד המצאת פסק הדין, שאם לא יישאו הפרישי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום בפועל.
...
אינני מקבלת טענות אלה.
בנסיבות אלה, התובעת לא עמדה בנטל להוכיח את זכאותה, והתביעה להשלמת פיצויי פיטורים נדחית.
סוף דבר
לאור כל האמור לעיל, על הנתבעת לשלם לתובעת את הסכומים המפורטים להלן, בתוך 30 ימים ממועד המצאת פסק הדין, ובקיזוז 4,854 ₪ כמפורט בפרק ג' לעיל:
דמי הבראה בסך של 1,771 ₪;
פדיון חופשה בסך של 2,200 ₪;
דמי חגים בסך של 2,300 ₪;
פיצוי בגין העדר הפרשות לפנסיה ולפיצויים בסך של 9,033 ₪.