פסק דין בתביעת נזיקין בגין הרעלת עדר צאן

בית משפט השלום בנצרת ת"א 25438-05-16 קבוץ גזית ואח' נ' העמק לשיווק שחת בסיטונות בע"מ בפני כב' השופטת נבילה דלה מוסא, סגנית נשיא תובעים 1.קבוץ גזית 2.ביטוח חקלאי אגודה שיתופית מרכזית בע"מ ע"י ב"כ עו"ד יוסף רנרט נתבעים העמק לשיווק שחת בסיטונות בע"מ ע"י ב"כ עו"ד עמראן ח'טיב פסק דין

לפני תביעה לסעד כספי בסך של 781,105 ₪, בעילה נזיקית, בשל ארוע תחלואה ותמותה בעדר בקר השייך לתובע 1, כתוצאה מהאבסה במזון שהכיל רעלן.

דיון והכרעה ממכלול הראיות שהונחו לפני הגעתי לידי מסקנה שעל פיה בני הבקר נפגעו כתוצאה מהאבסה במזון שהכיל רעלן (צמח עוקץ העקרב), במהלך התקופה בה הוחזקו בתחומי הקבוץ ולא במרעה, יחד עם זאת לא הונחה לפני תשתית ראייתית מספקת המוכיחה כי המזון המורעל נרכש מהנתבעת, באופן המטיל על הנתבעת אחריות בגין הנזק, ועל כן דין התביעה להדחות.

אשר למימצא של מגלוציטוזיס אליו היתייחס מומחה הנתבעת וטען כי הוא ייחודי להרעלת PA, ד"ר אורגד ציין כי אמנם יש הטוענים שממצא זה הוא אופייני וייחודי להרעלת PA והממצא אכן לא הופיע בארוע הספציפי אלא רק בכבד אחד מאלה שנבדקן, אולם לפי הספרות המקצועית ממצא זה אינו ייחודי להרעלת PA. המומחה הוסיף, כי הצמח עוקץ העקרב המכיל PA רעיל יותר לבקר מאשר לצאן ורעילותו גדולה יותר באכילת הצמח הירוק מאשר היבש.

...

לאור כל האמור לעיל, ממכלול הראיות שהונחו לפני הגעתי למסקנה כי בני הבקר נפגעו כתוצאה מהאבסה במזון שהכיל רעלן צמח עוקץ העקרב, אולם לא הוכח כי המזון המורעל סופק לקיבוץ על ידי הנתבעת.

משהגעתי למסקנה הנ"ל אין צורך להמשיך ולדון ביתר השאלות שבמחלוקת.

לסיכום הנני מורה על דחיית התביעה.

בבית המשפט העליון רע"א 3898/04 בפני: כבוד השופטת א' פרוקצ'יה כבוד השופט א' רובינשטיין כבוד השופטת א' חיות המבקש: קבוץ להב נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בת"א-יפו מיום 23/03/2004 בע"א 1646/01 שניתן על ידי כב' השופטים י' גרוס, סגן נשיא, א' קובו ומ' רובינשטיין בשם המבקש: עו"ד אליהו צוק בשם המשיבה: עו"ד תמיר אפורי ][]פסק-דין

תהליך הפיתוח והמחקר של היעזים הוקפא בשנת 1992, ומספר ראשי הצאן בעדר הופחת ל-70 בוגרים.

אין מדובר בפצוי נזיקי מלא, אשר נועד להחזיר את מצב החקלאי לקדמותו, שהרי אין ענייננו כאן בתביעה בעלת אופי נזיקי כנגד מעוול.

בית משפט השלום ביסס את פסק דינו על הערכת אומדנה בדבר ערכו הכלכלי הממשי של עדר היעזים, ונקודת מוצא זו שכוונה את דרכו היתה נכונה.

...

ת השופט א' רובינשטיין: לאחר עיון בחוות דעתה של חברתי השופטת פרוקצ'יה ובתיק כולו, חוששני שדעתי שונה, ואילו נשמעה, לא היתה מתקבלת הבקשה לרשות ערעור כפי שהציעה חברתי.

(הדגשה הוספה –א"ר) אקדים ואומר, כי הנקודה היחידה שבה היה לכאורה מקום להתערב, באה ממקור של הגינות: סבורני שמידת ההגינות מחייבת, כי הסכום שישולם לא "יתקרב" למידת הפיצוי שהיה ניתן לפי התקנות דהאידנא, כפי שנכתב, אלא יהא כמותו ממש.

התוצאה שאליה הגיע בית משפט השלום היתה הגדלת הפיצוי ב-150% לערך; כשלעצמי איני סבור, בכל הכבוד, שצדק בכך, מה גם שהובהר היטב, הן בהכרעת בית משפט השלום והן בדברי מנהל השירותים הוטרינריים, כי – כדברי חברתי – "המבקש לא הציג נתונים ברורים בשעת אמת ביחס לגודל ההשקעה ולהוצאות הממשיות שהוציא הקיבוץ לפרויקט העדר, ולא הניח בסיס הוכחתי לדרישתו להיקף הפיצוי האמור". בנסיבות אלה סבורני כי הדרך לפיצוי היא התבססות על אשר, תוך הפקת לקחים, קבע משרד החקלאות בהודעת מחלות בעלי חיים (תשלום פיצויים), תשס"ג-2002.

בהתאם להסכמת הצדדים ניתן פסק דין זה על פי חומר הראיות שהגישו, מבלי הצורך בחקירות נגדיות, למעט חקירתו של המומחה מטעם התובעים, ד"ר אמנון וילמוש.

באותם זמנים היה בבעלות התובע 3, שאף הוא נוקד עם ותק של 50 שנה, עדר צאן ב"כפר ידידיה" המונה 180 אימהות חולבות ו-230 טלאים לפיטום.

דיון: שאלת החבות ביחסים תובעים-נתבעת בתמיכה לתביעתם הגישו התובעים חוות דעת של ד"ר אמנון וילמוש ממנה עולה כי הגיע למסקנה שתחלואת הכבשים נגרמה, בסבירות גבוהה, כתוצאה מגורם אינפקטיבי שנמצא בחציר הבוטנים, המהווה חלק ממרכיבי המזון (להלן: "חציר הבוטנים") מהנימוקים כדלקמן: המחלה פגעה בדיוק באותם מועדים רק בשני עדרים, הם עדרי התובעים, אשר הואכלו במזון, זאת להבדיל מסוגי מזון בהרכבים אחרים, שאינם כוללים את חציר הבוטנים, אשר סופקו על ידי מרכז המזון לצרכנים אחרים, שעדריהם לא נפגעו.

במקרה של הרעלת נחושת בעדר יהיו תמיד הרבה כבשים חולות עם הרעלת נחושת, אם נמצאה כבשה אחת זה לא מעיד על הרעלת נחושת בעדר.

" (עמ' 8 לפרוטוקול) חלות הכלל "הדבר מדבר בעדו" סעיף 41 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש) (להלן: "הפקודה") מהווה חריג לכלל "המוציא מחברו עליו הראיה". הכלל הוא כי מי שטוען לרשלנות שגרמה לו נזק עליו נטל ההוכחה של המעשה הרשלני לו הוא טוען.

" (סעיף 4 (ד) לפסק דינו של השופט מ. שמגר) קיימת מחלוקת פוסקים בשאלה האם בחינת קיומו של התנאי השליש נעשית על פי ראיות התביעה בלבד (ראה עמדת השופט י. אנגלרד בע"א 11469/99 קופת חולים כללית נגד סולן נ"ה (4) 898) או שמא יש לבחון את כלל הראיות שהונחו בפני בית המשפט במשפט כולו, דהיינו לרבות ראיות הנתבע (עמדת השופטת ט. שטרסברג כהן בפרשת סולן האמורה).

...

דיון: שאלת החבות ביחסים תובעים-נתבעת בתמיכה לתביעתם הגישו התובעים חוות דעת של ד"ר אמנון וילמוש ממנה עולה כי הגיע למסקנה שתחלואת הכבשים נגרמה, בסבירות גבוהה, כתוצאה מגורם אינפקטיבי שנימצא בחציר הבוטנים, המהוה חלק ממרכיבי המזון (להלן: "חציר הבוטנים") מהנימוקים כדלקמן: המחלה פגעה בדיוק באותם מועדים רק בשני עדרים, הם עדרי התובעים, אשר הואכלו במזון, זאת להבדיל מסוגי מזון בהרכבים אחרים, שאינם כוללים את חציר הבוטנים, אשר סופקו על ידי מרכז המזון לצרכנים אחרים, שעדריהם לא נפגעו.

" אשר על כן יש לקבוע כי היצטברות הנסיבות והעובדות שפורטו לעיל מהווה ראיה מספקת לבסס רשלנות לכאורית של מרכז המזון והנטל עבר אליו להוכיח כי לא התרשל. משלא הורם נטל ראיה זה על ידי מרכז המזון מתבקשת המסקנה כי בהתרשלותו גרם להספקת מזון מקולקל אשר גרם לתחלואת הכבשים.

אשר על כן אני דוחה את ההודעות לצד ג' ולצד ד'.

הנתבעת תשלם לתובע 3 סך של 110,816 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מיום 2.8.99 ועד למועד התשלום בפועל.