בית דין איזורי לעבודה בתל אביב - יפו
סע"ש 5270-05-14
12 נובמבר 2017
לפני:
כב' השופטת מיכל לויט, שופטת בכירה
נציג ציבור (מעסיקים) מר יונה הנדל
התובעת והנתבעת שכנגד
ריסקו בע"מ
ע"י ב"כ: עו"ד עודד תיק
הנתבע והתובע שכנגד
נתבעת פורמאלית
1. שלמה בללי
ע"י ב"כ עו"ד רון גיאת
2. כלל חברה לביטוח בע"מ
פסק דין
התביעה עניינה עתירתה של התובעת והנתבעת שכנגד – חברת ריסקו בע"מ (להלן: גם "החברה") לחיוב הנתבע והתובע שכנגד – מר שלמה בללי (להלן: "הנתבע"), בהחזר שכר עבודה שלטענתה שולם לו ביתר בשל מצגי שוא שהציג לה בעיניין שעות עבודתו; לסעד הצהרתי לפיו פיטוריו נעשו בנסיבות המצדיקות פיטורים לאלתר, ללא הודעה מוקדמת וללא תשלום פצויי פיטורים, תוך מתן הוראה לנתבעת הפורמלית – כלל ביטוח בע"מ (להלן: "כלל"), להשיב לה את כספי פצויי הפיטורים שהפקידה אצלה עבור הנתבע.
תצהירים ועדויות
מטעם החברה הוגשו תצהירי עדות ראשית של מר משה אלקלעי, מנכ"ל החברה ובעל המניות בה, של מר ארנון לין, סמנכ"ל הייצור של החברה, של מר מיכאל נבון, מנהל אמצעי ייצור ותשתיות של החברה, של הגב' רונית טמיר, מנהלת משאבי אנוש של החברה ושל לב הראל, מנהל מחלקת הפלסטיקה של החברה.
מעדויות הנתבע והעדים מטעמו עולה באופן ברור כי מדובר היה בצורך של תיקונים ופתרונות דחופים וכי מי שדרש ממנו לצאת מהמפעל והיה אחראי על תיכנון העבודה היו מנהליו הישירים ולא מדובר היה ביוזמה שלו (רק עדות מר פלג, סעיפים 2-8 לתצהירו, עמ' 38 -39 לפרוט', עדות מר אוחנה, סעיפים 4-6 לתצהירו).
...
בנסיבות העניין, לאחר ששקלנו מחד, את תקופת עבודתו הארוכה של הנתבע בחברה ואת העובדה שלא ניתנה לו זכות טיעון אמיתית, ומאידך את העובדה שכן נערכה לו שיחה בה הובהר לו כי התנהלותו אינה תואמת את הסכם העבודה והתקנון, החלטנו כי הפיצוי הראוי הוא בגובה 2 משכורות.
משכך, לא מצאנו כי החברה פעלה בניגוד להוראות החוק, והתביעה לפיצוי בגין הפרת הוראות חוק איסור לשון הרע – נדחית.
עם זאת, לדעתנו, משפסקנו כבר פיצוי בגין אי עריכת שימוע כדין וקבענו כי על החברה להשיב לנתבע את כל הסכומים שקוזזו מזכויותיו שלא כדין, סברנו כי הפיצוי הראוי בגין עגמת הנפש שנגרמה לו הינו בגובה משכורת אחת, קרי סך של 18,499 ש"ח.
סוף דבר
התביעה נדחית במלואה.