פסק דין בתביעה לתשלום יתרת חוב בגין הלוואה בנקאית

בית משפט השלום בתל אביב -יפו ת"א 22987-05-22 פ.מ. נכסים בע"מ נ' ארבוס לפני: כבוד השופט רון גולדשטיין התובעת: פ.מ. נכסים בע"מ נ ג ד הנתבע: יצחק ארבוס בשם התובעת: עו"ד ניר הורוביץ בשם הנתבע: עו"ד ברק קדם פסק דין

להקלת התשלומים ימסור איציק לחברה 10 שיקים לסכומים והמועדים הנ"ל. לאיציק תהיה הזכות להקדים את פרעון ההלוואה בכל מועד ולשלם עד לאותו מועד את יתרת החוב בגין ההלוואה ואת הריבית שהצטברה עד לאותו מועד.

בסך הכל העביר איפוא הנתבע לתובעת, עד למועד הגשת התביעה, סך של 200,000 ש"ח במצטבר, היינו את קרן ההלוואה בלבד, מבלי לשלם ריבית, ומבלי שעמד בלוחות הזמנים להעברת מלוא התשלומים השונים בסך של 220,000 ש"ח (ויתרת הריבית), כפי שנקבע בהסכם.

כך למשל נובע מבחירתה המושכלת שלא להפקיד את שלושת השיקים שנמסרו לה (בגין התשלומים מושא סעיפים 3.2 עד 3.4 להסכם), ותחת זאת להסכים להסדר שלפיו הנתבע יעביר את התשלומים השונים בהעברות בנקאיות.

על יסוד מסקנות משפטיות אלה, ובהיתחשב בחישובים שבטבלה שלהלן, עולה כי נכון ליום הגשת התביעה חב הנתבע לתובעת, סך של 47,964.64 ש"ח: תאריך יתרת קרן ריבית חודשית 1% שהצטברה על יתרת הקרן מהמועד הקודם מע"מ על הריבית ריבית + מע"מ סכום ששולם יתרת קרן (לאחר תשלום) 20.9.2019 200,000 ₪ 22.11.2020 200,000 ₪ 28,149.55 ₪ 4,785.44 ₪ 32,935.09 ₪ 11,000 ₪ 189,000 ₪ 18.12.2020 189,000 ₪ 1,611.15 ₪ 273.90 ₪ 1,885.05 ₪ 6,000 ₪ 183,000 ₪ 4.1.2021 183,000 ₪ 1,020.49 ₪ 173.48 ₪ 1,193.97 ₪ 5,000 ₪ 178,000 ₪ 31.1.2021 178,000 ₪ 1,580.05 ₪ 268.61 ₪ 1,848.66 ₪ 10,000 ₪ 168,000 ₪ 1.3.2021 168,000 ₪ 1,601.75 ₪ 272.30 ₪ 1,874.05 ₪ 13,000 ₪ 155,000 ₪ 17.7.2021 155,000 ₪ 7,032.33 ₪ 1,195.50 ₪ 8,227.83 ₪ 155,000 ₪ 0 ₪ סה"כ 40,995.42 ₪ 6,969.23 ₪ 47,964.64 ₪ לסכום זה יש להוסיף, לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961 (להלן: חוק פסיקת ריבית והצמדה) הפרישי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה (11.5.2022) עד ליום מתן פסק-הדין.

...

אין בידי לקבל את טענות הנתבע, בקשר עם הוראות חוק אשראי הוגן, בעניין זה. ראשית, בהתאם לסעיף 15(א) לחוק אשראי הוגן, חובת הגילוי המעוגנת בסעיף 3 לחוק, אינה חלה על "מלווה יחיד שנתן הלוואה שלא דרך עיסוק". בענייננו, לא נטען כי התובעת היא מי שנותנת הלוואה על דרך עיסוק.

התוצאה היא שיש לדחות בהקשר זה טענות הנתבע בנוגע להפרת חוק אשראי הוגן.

חישוב זה מוביל אותנו לכך שביום התשלום על-חשבון החוב (8.1.2023) עמד הסכום הפסוק בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, על סך של 51,847.30 ש"ח. מאחר שהנתבע שילם באותו יום סך של 32,461 ש"ח, עמד החוב בגין הסכום הפסוק באותו יום, לאחר התשלום, על סך של 19,386.30 ש"ח. חישוב הפרשי הצמדה וריבית של סכום זה, מיום 8.1.2023 ועד היום (24.10.2023), מוביל אם כך אל התוצאה, כי על הנתבע לשלם לתובעת, סך של 20,322.53 ש"ח. תוצאת הדברים היא אפוא, כי התביעה מתקבלת בחלקה, כך שעל הנתבע לשלם לתובעת סך של 20,322.53 ש"ח. כמו כן יישא הנתבע בהוצאות התובעת בסך של 7,500 ש"ח. בפסיקת סכום זה נתתי דעתי בין היתר לכך, שהסכום הפסוק בטרם התשלום החלקי מיום 8.1.2023, עומד על כמחצית מסכום התביעה; שהתובעת נאלצה להתגונן מפני טענת קיזוז במשך פרק זמן מסוים (עד שהנתבע חזר בו מטענתו זו בשלב התצהירים והסיכומים), וכן לכך שהתובעת הייתה למעשה מיוצגת בידי עצמה (באמצעות עו"ד הורוביץ, בעליה).

בית משפט השלום בנצרת ת"א 28686-03-19 דחלה נ' אבו שקרה ואח' תיק חצוני: בפני כבוד השופט בכיר יוסף סוהיל תובע מוחמד דחלה ע"י עוה"ד האשם דלאשה ואח' נתבעים 1. אשרף אבו שקרה 2. וסים אבו שקרה 3. אחמד חטיב ע"י עוה"ד חוסאם סבית ואח' פסק דין

פתח דבר עסקינן בתביעה כספית לתשלום סכום של 502,093 ₪ - יתרת חוב, בגין כספים שהלווה התובע לנתבעים, לטענתו.

בתצהיר עדותו הראשית טען התובע, כי שלושת השיקים נימסרו לו על חשבון יתרת ההלוואה, וכך הצהיר: "עקב הלחץ שלי שישלים יתרת חובו עפ"י נספח א', הנתבע מס' 1 מסר לי ע"ח החזר ההלוואה 3 המחאות חתומות ע"י הנתבע מס' 3 ע"ס 10,000 ₪ כ"א משוכות על בנק מרכנתיל בע"מ שז"פ בתאריך 30/10/2015 עד 30/12/2015. שלשת ההמחאות הוצגו על ידי לפרעון אך לא כובדו ע"י הבנק הנמשך" (סעיף 3 ז' לתצהיר עדותו הראשית של התובע).

החוב בגין שירותי ההובלה לטענת התובע, הנתבע 1 הזמין אצלו שירותי הובלה בסכום של 30,000 ₪, אך הנתבע 1 לא שילם לו התמורה בגין ההובלות למרות פניותיו הרבות אליו (ראו סעיף (4(ח) לתצהיר התובע).

...

נוכח האמור לעיל, דין התביעה נגד הנתבעים 2 ו-3 להידחות.

א.(3) לתוספת לכללים הנ"ל, ונוכח התוצאה אליה הגעתי, הנני מחייב את הנתבע 1 לשלם לתובע שכ"ט עו"ד בסכום של -.

כן, ונוכח התוצאה אליה הגעתי, הנני מחייב את התובע לשלם לשני הנתבעים 2 ו-3, ובהתחשב בכך שהגנתם, יחד עם הגנת הנתבע 1, התנהלה יחדיו, שכ"ט עו"ד בסכום של -.

המבקש עוד טען כי פנה לבנק במטרה לגייס את יתרת האגרה, אולם בקשתו לא אושרה מאחר שהנו מצוי בחוב בגין הלוואה.

פרקליטות מחוז חיפה – מחלקה אזרחית, נדרשה להגיב לבקשה והיא טענה כי על בית המשפט לדחות את הבקשה מאחר שהתובענה הסתיימה בפסק דין הדוחה את תביעת המבקש ולפיכך בקשתו לפטור מתשלום יתרת האגרה אינה עומדת בתנאי תקנה 5(ב)(2) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007 (להלן: "תקנות האגרות").

...

(7) נדחה ההליך או נמחק בפסק דין, ישלם התובע את האגרה החלה בניכוי הסכום ששילם לפי פסקה (1) ובתוספת הפרשי הצמדה למדד.

נטל ההוכחה רובץ כאמור לפתחו של התובע ועליו לפרוש תמונה מלאה אודות מצבו הכלכלי, שאם לא כן דין בקשתו להידחות ולו מטעם זה בלבד (ר' בש"א 128/89 מצא נ' מצא תק-על 89 (2) 739 ; בש"א 7664/99 סופר נ' סופר תק-על 99 (3) 801).

מכאן, הבקשה למתן פטור מתשלום יתרת האגרה נדחית בזה.

בית משפט השלום בירושלים ת"ט 29046-03-19 בנק ירושלים בע"מ נ' קריין תיק חצוני: 5196521218 בפני כבוד השופטת מיקה בנקי תובע בנק ירושלים בע"מ נתבע אפרים מיכל קריין פסק דין

בהמשך נערכה 'גרירה' של השיעבוד לנכס אחר שרכש הנתבע ובהתאם ליתרת ההלוואה שעמדה בבנק באותה עת. ביום 29.7.2015 נחתם 'הסכם תיקון כללי להסכם ההלוואה' שהעמיד את יתרת חוב הנתבע לבנק בגין ההלוואה על סך 383,000 $ ועידכן את פרטי הנכס המשועבד; וכן נחתם שטר חוב בסך זה, 383,000 $, לטובת הבנק.

בהיעדר כספים בחשבון העו"ש לתשלום החזרים ריבעוניים נוספים המשיכה יתרת חוב ההלוואה והפיגורים לעלות, ועל פי תדפיס הבנק נכון ליום 9.5.2021 עמדה בספרי הבנק יתרת חוב ההלוואה על סך 173,487.42 דולר והיא נושאת ריבית L + 2/4% ויתרת חוב הפיגורים עמדה באותו מועד על סך 56,914.11 דולר והיא נושאת ריבית פיגורים הסכמית L + 10%, כאשר יתרת חוב זו הולכת וגדלה עם כל פגור בתשלום ריבעוני.

הדברים נאמרים בבחינת למעלה מן הדרוש שהרי ענייננו עתה בתביעה כספית שהשטר הוא אך נדבך מקביל בה. מכל מקום – הנתבע חב את יתרת חוב ההלוואה והפיגורים לבנק והבנק רשאי לפעול לגבייתו הן בהליכי ההוצל"פ שניפתחו על יסוד שטר זה והן בכל הליך גביה אחר.

...

סוף דבר ענייננו בתביעת בנק התובע את תשלום יתרת חובו של הנתבע בחשבונותיו.

לאור האמור אני מקבלת את התביעה.

כאמור בכתב התביעה ונכון למועד הגשתו ישלם הנתבע לתובעת סך של 224,485$ בצירוף ריבית פיגורים בשיעור L + 10% על כל הפיגורים שהצטרפו לחוב מהגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל.

המבקש עוד טען כי פנה לבנק במטרה לגייס את יתרת האגרה, אולם בקשתו לא אושרה מאחר שהנו מצוי בחוב בגין הלוואה.

פרקליטות מחוז חיפה – מחלקה אזרחית, נדרשה להגיב לבקשה והיא טענה כי על בית המשפט לדחות את הבקשה מאחר שהתובענה הסתיימה בפסק דין הדוחה את תביעת המבקש ולפיכך בקשתו לפטור מתשלום יתרת האגרה אינה עומדת בתנאי תקנה 5(ב)(2) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007 (להלן: "תקנות האגרות").

...

שוכנעתי כי נוכח מצבו הכלכלי של המבקש הוא יתקשה מאוד בגיוס כספים לתשלום יתרת האגרה הנדרשת.

האם אין לעשות שימוש בהגיון העומד ביסוד תקנה 6 – הבוחן את מצבו של התובע בתחילת ההליך – אף בסיומו, לאחר שתביעת התובע נדחתה? האם מצבו הכלכלי "הוטב", עם דחיית התביעה, או שמא מצבו הרפואי שופר? מקובלת עלי הטענה, כי רוח תקנה 13 מתאימה יותר למצב בו התובע עותר לפטור מתשלום האגרה, בתחילת ההליך.

מכל האמור, משהוכיח המבקש את התקיימותם של שני התנאים, אני מורה על קבלת הבקשה.