פסק דין בפשרה בבית הדין לעבודה לפי סעיף 39

עם זאת, יצוין כי כפי שציין היועמ"ש קיימת אי בהירות בין האמור בבקשה לאישור הסדר הפשרה כי "ככל שבעת ביצוע מנגנון ההשבה כמתואר בהמשך, יתברר כי ישנם מקרים נוספים אשר היו צריכים להיכלל בפשרה זו ולא נכללו בה, תיבחן פסגות כל מקרה לגופו בהתאם לעקרונות הסדר פשרה זה" (סעיף 39 לבקשה לאישור הסדר הפשרה).

ככל שהצדדים יודיעו עד ליום 25.1.22 כי אין להם היתנגדות לשינויים המוצעים, אזי - החלטה זו תהווה פסק דין בתיק, עליו ניתן להגיש ערעור בזכות לבית הדין הארצי לעבודה בתוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין; נוסף על כך, הצדדים יפרסמו מודעה בעיניין אישור הסכם הפשרה המתוקן בשני עיתונים יומיים.

...

בהלכת רייכרט הובהר כאמור כי "שכר טרחתו של עורך הדין ייגזר מהסכום שנגבה בפועל על ידי הקבוצה ולא מהסכום שנפסק". זאת בשל הפער, שעשוי להיות משמעותי, בין הסכום אותו קבע בית המשפט או הסכום אליו מגיעים הצדדים בפשרה, לבין הסכום ששולם לחברי הקבוצה בסופו של דבר, וכן על מנת לתמרץ את ב"כ המייצג לפעול להוצאתו של פסק הדין או הסכם הפשרה אל הפועל עד סופו.

] יצוין כי לפי שיטת חלוקת הפיצוי לא אמורה לכאורה להישאר יתרה שתועבר לקרן לפי סעיף 27א לחוק תובענות ייצוגיות ובכל מקרה גם אם תיוותר יתרה כלשהי והיא תועבר לאותה קרן, אין בכך בנסיבות המקרה דנן כדי להצדיק הפחתה של שכר הטרחה של ב"כ המבקשים ביחס לחלק זה. זאת בהתחשב בכלל השיקולים כאמור בסעיף 23(ב) לחוק תובענות ייצוגיות – בכלל זה התועלת לחברי הקבוצה; מורכבות ההליך, הטרחה שטרחו ב"כ המבקשים והסיכון שנטלו על עצמם כי ההליך יסתיים ללא קבלת שכר כלשהו או החזר הוצאות (או אף חיוב בהוצאות על ידי בית הדין לו הבקשה הייתה נדחית); החשיבות הציבורית של התובענה לעניין ההשלכות שלה על המשיבה ואופן התנהלותה ביחס לביטוחי החיים הקבוצתיים וההשפעה שעשויה להיות להליך זה על ההתנהלות הענף כולו בהקשר זה. אשר למועדי תשלום שכ"ט ב"כ המבקשים, לא מצאנו כי יש בהסדר המוצע כדי לא לתמרץ את ב"כ המבקשים לפקח על יישום הסדר הפשרה.

גם הגמול למבקשים (250,000 ₪) הוא ראוי והוגן בהתחשב בסיכון שנטלו על עצמם נוכח האפשרות שהבקשה לאישור תידחה והם יחויבו בהוצאות ונוכח החשיבות במתן עידוד ליזום הליכים מסוג זה. האמור נתמך בכך שהיועמ"ש לא העלה התנגדות בעניין זה. סוף דבר לאחר שבחנו את הסדר הפשרה, מצאנו כי הוא סביר, הוגן וראוי בכפוף לשינויים כאמור לעיל.

על אופן ניהול ההליך בבית הדין האיזורי לעבודה העידו פרוטוקול הדיון ופסק הדין וכן העדים המרכזיים שנכחו בו. ההסכמה אשר ניתנה למתן פסק דין על דרך הפשרה נעשתה בין כתלי בית הדין, לאחר דין ודברים בין הצדדים והתובע הבין את משמעותה, גם אם לא עמד על פרטי פרטיה ודקויות שיקול הדעת של בא כוחו ובא כוחה של המעסיקה, עת הסכימו לפסק הדין שניתן לבסוף על ידי בית הדין, לאחר שמלוא הראיות שהגישו הצדדים עם כתבי טענותיהם עמדו לנגד עיניו.

...

מכל מקום, בסיכומיו התובע לא שב על טענה זו. לפיכך, למעלה מן הצורך וכדי שגם סוגיה זו תקבל מענה, אציין כי כפי שעולה מעדות הנתבע ומחלופת המכתבים שהוחלפה בין ב"כ התובע לנתבע, הנתבע מסר לב"כ התובע כי בהתאם להנחיית וועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין, הוא רשאי לעכב את העברת החומר בתיק למשך שלושה חודשים, עד אשר התובע ישלם לו את שכר טרחתו.

סיכומו של דבר מכלול הראיות אשר הונחו לפניי והעדויות שנשמעו לפניי בהרחבה מעידות שהנתבע נשכר כעורך דינו של התובע, ואת מלאכתו ביצע נאמנה ולא באופן הנגוע ברשלנות מקצועית או אחרת.

טענתו של התובע לגניבה גם היא נדחתה, לאחר שמצאתי כי הנתבע גבה מהתובע תשלומים עבור הוצאות צפויות, ולאחר שניתן פסק הדין פנה עליו פעמים רבות כדי לערוך אתו התחשבנות סופית, אך התובע לא הגיע לעשות כן, ובסופו של דבר, במהלך ההתדיינות כאן, כאשר מצא שנותר חוב לתובע בסך של 360 ₪, השיב לו סכום זה. לנוכח כל האמור כאן, הרי שהתביעה נדחית, כאמור, על כל חלקיה.

בית דין איזורי לעבודה בתל אביב -יפו ת"צ 58737-05-20 לפני: סגנית הנשיאה, השופטת אריאלה גילצר – כץ נציגת ציבור (עובדים) גב' אסתר קופרברג נציג ציבור (מעסיקים) מר יעקב אורנשטיין המבקשת בבקשה לאישור התובענה כייצוגית: עליזה כהן ע"י ב"כ: עו"ד אדם לוין ועו"ד יונתן רפפורט המשיבה בבקשה לאישור התובענה כייצוגית: הפניקס חברה לביטוח בע"מ ע"י ב"כ: עו"ד ערן בצלאל, עו"ד אוריאל פרינץ ועו"ד איתמר אמיתי פסק דין

התביעה התבססה, בין השאר, על עילות התביעה הבאות: הפרת חובות חקוקות בהוראות הדין הספציפיות המסדירות את אופן תשלום כספי החסכון, עשיית עושר שלא במשפט, הפרת חובת נאמנות החלה על חברת ביטוח, וכן הפרת חובת תום הלב בהתאם לסעיף 39 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973.

זאת ועוד, שכר הטירחה הוא סביר ומידתי ביחס למידת ההשקעה בניהול ההליך (בכלל זה הגשת בקשת אישור תשובה לתגובה בבקשה לאישור וכן ניהול משא ומתן לפשרה בפני כב' המגשרת) וכן נוכח התרומה לחברי הקבוצה והמאמצים שהושקעו בהליך בעל חשיבות ציבורית זה. זאת ועוד, הסכום ישולם בשני חלקים – מחציתו תוך 45 ימי עסקים לאחר המועד שבו פסק הדין המאשר את הסדר הפשרה יהפוך לחלוט ומחציתו תוך 45 ימי עסקים לאחר השלמת הסדר הפשרה והגשת התצהיר המסכם לבית הדין.

...

המשיבה טענה מנגד כי דין בקשת האישור – להידחות.

כך שאין אנו סבורים כי יש מקום להערים קשיים ולחייב את המשיבה להנפיק המחאות לתקופה העולה על 90 יום (דבר שלטענת המשיבה אינו אפשרי גם טכנית מבחינת הבנק).

לפיכך אנו סבורים כי אין באישור התנהלות זאת כדי לפגוע במבוטחים השונים ויש להתיר האמור.

משכך והואיל ואף הגורמים המקצועיים והיועצת המשפטית לממשלה לא עמדו על כך כי ימונה בודק, יש כדי להגיע למסקנה כי אין צורך במינוי בודק בנסיבות העניין.

סוף דבר מכל הנימוקים כמפורט לעיל, הסדר הפשרה מאושר בזאת, בכפוף לשינויים המוסכמים על הצדדים.

ככל שהצדדים יודיעו עד ליום 31.1.24 כי אין להם היתנגדות לשינוי המוצע או ככל שיחלוף המועד להגשת העמדה ולא תוגש כל תגובה מטעם הצדדים לשינוי המוצע, אזי - החלטה זו תהווה פסק דין בתיק, עליו ניתן להגיש ערעור בזכות לבית הדין הארצי לעבודה בתוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין; נוסף על כך, הצדדים יפרסמו מודעה בעיניין אישור הסדר הפשרה בשני עיתונים יומיים.

...

המשיבה טענה מנגד כי דין הבקשה לאישור התובענה כייצוגית – להידחות, וזאת, בין השאר, מהטעמים הבאים: הטענות מתייחסות בעיקרן לאירוע אחד בו השיבה המשיבה כספים ששולמו ביתר במסגרת פרויקט טיוב בשנת 2016 אותו ביצעה בהתאם להוראותיו של חוזר שהוציא הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון (מס' 2012-09-16).

משכך והואיל ואף היועצת המשפטית לממשלה לא עמדה על כך כי ימונה בודק, יש כדי להגיע למסקנה כי אין צורך במינוי בודק בנסיבות העניין.

לאחר ששקלנו את טענות הצדדים הגענו לכלל מסקנה כי משעה שההליך דנן הביא לקדמת הבמה סוגיה מהותית בדבר זיכוי פוליסה עקב גבייה ביתר יש מקום לפסוק גמול ושכר טרחה שיתנו ביטוי לאמור.

משכך אנו קובעים כי המשיבה תשלם למבקשת גמול בסך 20,000 ₪ בתוספת מע"מ וכי שכר הטרחה של ב"כ המבקשת יעמוד על 100,000 ₪ בתוספת מע"מ. סוף דבר מכל הנימוקים כמפורט לעיל, הסדר הפשרה מאושר בזאת, בכפוף לשינויים המוסכמים על הצדדים וכן בכפוף לשינוי המוצע על ידי בית הדין (בסעיף 46 לעיל).

על פי הסדר הפשרה, הגדרת הקבוצה הנה כדלקמן: "כל עובדי חברת מרחב אשר חתמו כלפי המשיב על כתב התחייבות ו/או הסכם שכר טירחה ו/או אשר הוגשה בשמם על ידי המשיב תביעת חוב למפרק חברת מרחב או למוסד לביטוח לאומי ושילמו שכר טירחה למשיב". המשיב הצהיר והתחייב, כי הסכום הכולל ששלמו חברי הקבוצה לו ו/או למי מטעמו בגין שכר טירחת עורכי דין במסגרת ההליך הייצוגי בבית הדין לעבודה הוא בסך של 2,529,939 ₪ + מע"מ; כי הסכום הכולל ששלמו חברי הקבוצה בגין גמול לתובע הייצוגי הוא בסך כולל של 447,107 ₪ (מתוכו שולם בפועל לתובע הייצוגי סך של 422,000 ₪); וכי הסכום הכולל ששלמו חברי הקבוצה בגין הוצאות הוא בסך של 304,291 ₪ המורכב מהוצאות איתור ומסירה בסך של 94,246 ₪ ומהוצאות רו"ח בסך של 210,045 ₪ (מתוך סכום זה הושב בפועל לחברי הקבוצה, על פי פסק דין בבית הדין הארצי לעבודה סך של 45,505 ₪ ועל המשיב להשיב לחברי הקבוצה הרלוואנטיים סך של 57,036 ₪).

...

מנגד, טענו המשיבים כי דין בקשת האישור להידחות, הן על הסף והן לגופה מטעמים שונים.

כל אלה הובילו אותי למסקנה כי יש לאשר את תשלום שכ"ט בהתאם למוסכם.

סוף דבר לאור האמור לעיל, אני מאשרת את הסדר הפשרה, בהתאם לשינויים כפי שמפורט לעיל.

בהתאם להסכמת הצדדים לקדם הליך בבית המשפט העליון בעניינו של המשיב 2, אשר יהא בו לסיים ההליך דנן בעניינו, אני מורה לצדדים לעדכן את בית המשפט בנדון עד לא יאוחר מיום 1.5.24.