לפניי בקשה לביטול פסקי דין שניתנו בהיעדר הגנה נגד המבקש, הוא הנתבע 1 והצד השלישי בהליך שבכותרת, האחד מיום 3.3.20 (בתביעה העיקרית) והשני מיום 2.7.23 (בהודעה לצד שלישי).
המסגרת הנורמאטיבית
בהתייחס לבקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד, קובעת תקנה 131 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט- 2018:
"נתן בית המשפט החלטה לפי צד אחד והגיש בעל הדין שנגדו ניתנה ההחלטה בקשת ביטול בתוך 30 ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה, רשאי בית המשפט לבטלה, בתנאים שייראו לו;.."
הינה כי כן, בקשה לביטול פסק דין כאמור צריכה להיות מוגשת תוך 30 ימים מיום שהומצא פסק הדין למבקש.
הלכה פסוקה היא, כי הסתמכות על פסק דין פלילי בהליך אזרחי תחול גם כאשר פסק הדין מבוסס על הודאת הנאשם ואינו כולל קביעות עובדתיות שהתבררו לאחר שמיעת ראיות (ראו: ע"א 71/85 אריה חברה לביטוח בע"מ נ' בוחבוט, פ"ד מא(4) 32 (1987)).
...
מן הכלל אל הפרט;
לאחר ששקלתי את טענות המבקש ועיינתי בכתבי הטענות שלפני, על צרופותיהם, מצאתי כי יש לדחות את הבקשה לביטול פסקי הדין, הן מחובת הצדק והן בהתאם לשיקול דעתי.
עם זאת, לפנים משורת הדין, וזאת בהינתן הסכמת התובעת והמבקש לביטול פסק הדין שניתן נגד המבקש ביום 3.3.20, תוך מחיקת התביעה נגד המבקש ללא צו להוצאות, מצאתי לנכון להיעתר להסכמת הצדדים כמבוקש.
סוף דבר
בהינתן הסכמת התובעת והמבקש לביטול פסק הדין מיום 3.3.20, תוך מחיקת התביעה כנגד המבקש ללא צו להוצאות, אני מוצאת לנכון להיעתר להסכמת הצדדים ולהורות כמבוקש.
בהעדר תגובה מטעם הנתבעת 2 לבקשה לביטול פסקי הדין, אני מורה בזאת על ביטול פסק הדין מיום 2.7.23, תוך מחיקת ההודעה לצד שלישי נגד המבקש ללא צו להוצאות.