פסק דין במעמד צד אחד בתביעת ביטוח

בית משפט השלום בהרצליה תא"מ 2823-01-21 הרוש נ' מוחמד ואח' תיק חצוני: בפני כבוד השופטת איילת טופז-אחיעזר תובעת מיכל הרוש נתבעים / המבקש 1. זעתרי מוחמד 2. כלל חברה לביטוח בע"מ – התביעה נדחתה החלטה

בנוסף, ביום 25.5.21 ובעקבות קבלת התביעה לידי הנתבע או מי מטעמו, פנה מעסיק הנתבע 1 לידי משרד התובעת ובקש לקבל את כתב התביעה גם באמצעות דוא"ל. הנתבע 1 מסיבותיו בחר שלא להגיש כתב התגנה והתובעת עתרה לקבלת פסק דין בהיעדר הגנה.

פרק ט"ז לתקנות שכותרתו "ההחלטה השיפוטית" מעגן במסגרתו את תקנה 131 לתקנות אשר קובעת: "נתן בית המשפט החלטה לפי צד אחד והגיש בעל הדין שנגדו ניתנה ההחלטה בקשת ביטול בתוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה, רשאי בית המשפט לבטלה, בתנאים שייראו לו; ..." ברע"א 8292/00 גבריאל יוספי נ' שמואל לוינסון (פורסם, 27.2.2001) נקבע: "5. ...ההתייחסות להליך ביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד נעשית על רקע ההכרה הבסיסית בקיומה של זכות גישה חוקתית לכל אדם לערכאות המשפט. זכות זו משקפת הכרה חוקתית בזכותו של הפרט לקיים דיון אמיתי, מלא והוגן בבית המשפט. האופי החוקתי של זכות הגישה לערכאות מקרין על הפרשנות העקרונית הנתנת להוראות סדר הדין, ומשליך על אמות המידה להפעלת שיקול הדעת השפוטי המיושמות ביחס להסדרים הדיוניים הספציפיים. בכלל זה יש לדבר השלכה גם על המבחנים מתי ובאלו נסיבות ראוי לבטל פסק דין שניתן במעמד צד אחד מבלי שלצד האחר ניתן יומו בבית המשפט להעלות את הגנתו. אכן יש לכלול את הזכות לביטולו של פסק דין שניתן על פי צד אחד במשפחת הזכויות המרכיבות את זכות הגישה לבית המשפט שהפכה לזכות חוקתית. מכאן, שאם לא ניתנה לבעל דין ההזדמנות לנצל את הזכות, שומה על בית המשפט לבטל את הפסק, בין אם ההזדמנות לא ניתנה לו בגלל העידר המצאה, ובין מחמת נימוקים אובייקטיביים או סובייקטיביים המצדיקים את ביטול הפסק" (ש. לוין, תורת הפרוצידורה האזרחית, מבוא ועקרונות יסוד, עמ' 204).

...

ואבאר: ראשית, מקובלת עליי טענת הנתבע 1 כי הגם שכתב התביעה נמסר לידי סבתו, הרי שאין מדובר בבת משפחה המתגוררת עמו באשר כתובתה עין נקובא 9084700.

שנית, מקובלת עליי טענת הנתבע 1 כי לא ניתן ללמוד על נסיבות מסירת כתב התביעה לידי מעסיקו לשעבר של הנתבע 1 מתוכן הודעת הדוא"ל ושעה שלא הוגש כל תצהיר לאימות העובדות מטעם התובעת.

סוף דבר: הבקשה לביטול פסק דין אשר ניתן בהעדר הגנה-מתקבלת.

טענות הצדדים טענות המבקש בקליפת האגוז לטענת המבקש, לאחר שקבל את כתב התביעה לידיו הוא פנה למר שמעון אביב, הבעלים של הנתבעת 2, וזה מסר לו שהוא מעביר את הטיפול בתביעה לחברת הביטוח של החברה אשר מכסה גם את העובדים של קבלני המשנה.

תקנה 131 לתקנות החדשות קובעת כי: "נתן בית המשפט החלטה לפי צד אחד והגיש בעל הדין שנגדו ניתנה ההחלטה בקשת ביטול בתוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה, רשאי בית המשפט לבטלה, בתנאים שייראו לו; הוראה זו לא תחול על פנייה לבית המשפט לפי תקנה 33(ד)". ביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד, בשני מצבים: האחד, מצב שבו צד להליך אינו מתגונן משום שכתב התביעה לא הומצא לו. במקרה כזה, יבוטל פסק הדין מתוך חובת הצדק וזאת מאחר שלא ניתן לנתבע יומו בבית המשפט ונמנעה ממנו זכות הגישה לערכאות, שקבלה מעמד חוקתי.

...

בהקשר זה יפים דברי בית המשפט העליון בפס"ד פבזנר הנ"ל "פסק דין המטיל חובות על אדם, מבלי שניתן לו יומו בבית המשפט, ובלא שהיתה לו הזדמנות להתגונן מפני התביעה נגדו- הריהו פסק דין פגום". במצב דברים זה, אני סבור כי האיזון הראוי בין הצדדים יושג בכך שיבוטל פסק הדין ויינתן למבקש יומו בבית המשפט, תוך חיובו בהוצאות בגין המחדלים שלו אשר מטבע הדברים גרמו לתובע הוצאות.

סוף דבר אני מורה על ביטול פסק הדין שניתן כנגד המבקש בהעדר הן בתביעה העיקרית והן בהודעה לצד שלישי.

המבקש ישלם לתובע הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 4,000 ₪.

במסגרת פסק הדין שניתן לפרוטוקול, נכתב באשר לאישורי המסירה כך: "מעיון במסמכים שהוגשו לתיק בית הדין עולה כי כתב התביעה והדרישה להגיש כתב הגנה נימסרו לידי הנתבעים פעמיים. לידי הנתבעת 1 בוצעה מסירה בדרך של הדבקה בתאריך 6.12.21. לידי הנתבע 2 בוצעה מסירה על דרך של הדבקה ביום 6.12.21 בשעה 10:15, לאחר ביקור שלישי במקום (הביקור הראשון נערך ביום 2.12.21 והביקור השני ביום 5.12.21) ובפעם השנייה בוצעה בדרך של הדבקה על ידי מר יורי בגינוב, בן זוגה של התובעת בדרך של הדבקה ביום 7.12.21 בשעה 10:08 והמסירה מצולמת." בעקבות זאת, ניתן פסק דין במעמד צד אחד, על בסיס כתב התביעה ורכיביו, בהתאם להוראות תקנה 43 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב 1991 (להלן: תקנות בית הדין לעבודה).

(ע"ע (ארצי) 13633-05-10 עריית נצרת – הפניקס חברה לביטוח בע"מ. פסקה 12 (31.8.2011)).

...

מן הכלל אל הפרט לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, מצאתי כי דין הבקשה להתקבל בחלקה.

אשר על כן, ובאיזון שבין זכויות הצדדים אני מורה כדלקמן: פסק הדין שניתן ביום 6.1.2022 יבוטל באופן חלקי ביחס לנתבע 2, ופסק הדין יעמוד בעינו ככל שהוא מכוון כלפי הנתבעת 1.

לפני בקשה לביטול פסק דין שניתן ביום 15.3.2022, לפיו נמחקה התביעה בתיק 8826-02-18 (להלן: "תביעת המבקש") והתקבלה התביעה בתיק 31886-06-18 (להלן: "תביעת המשיבה 1"), לאחר שהמבקש לא התייצב לדיון.

המשיבה אף פירטה את רשימת הספקים אשר הגישו תביעות לחב' ביטוח האשראי הסינית והקף החובות הנטענים.

אמות המידה לבחינת בקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד מכוח שיקול דעתו של בית המשפט נשענות על שני שיקולים: האחד, סיבת אי-הגשת כתב ההגנה, או אי-התייצבותו של בעל הדין לדיון; השני, סכויי הצלחתו של בעל הדין אם יבוטל פסק הדין שניתן (ראו למשל: רע"א 1957/12 חלה נ' כהן, [פורסם בנבו] פסקה 10 (22.5.2012)).

...

העולה מהמקובץ – טענות המבקש לפיהן, יש לבטל את פסק הדין מחמת הצדק בגין פגם בהמצאה, נדחות.

אשר על כן, הבקשה לביטול פסק הדין נדחית.

לפניי בקשה לביטול פסקי דין שניתנו בהיעדר הגנה נגד המבקש, הוא הנתבע 1 והצד השלישי בהליך שבכותרת, האחד מיום 3.3.20 (בתביעה העיקרית) והשני מיום 2.7.23 (בהודעה לצד שלישי).

המסגרת הנורמאטיבית בהתייחס לבקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד, קובעת תקנה 131 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט- 2018: "נתן בית המשפט החלטה לפי צד אחד והגיש בעל הדין שנגדו ניתנה ההחלטה בקשת ביטול בתוך 30 ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה, רשאי בית המשפט לבטלה, בתנאים שייראו לו;.." הינה כי כן, בקשה לביטול פסק דין כאמור צריכה להיות מוגשת תוך 30 ימים מיום שהומצא פסק הדין למבקש.

הלכה פסוקה היא, כי הסתמכות על פסק דין פלילי בהליך אזרחי תחול גם כאשר פסק הדין מבוסס על הודאת הנאשם ואינו כולל קביעות עובדתיות שהתבררו לאחר שמיעת ראיות (ראו: ע"א 71/85 אריה חברה לביטוח בע"מ נ' בוחבוט, פ"ד מא(4) 32 (1987)).

...

מן הכלל אל הפרט; לאחר ששקלתי את טענות המבקש ועיינתי בכתבי הטענות שלפני, על צרופותיהם, מצאתי כי יש לדחות את הבקשה לביטול פסקי הדין, הן מחובת הצדק והן בהתאם לשיקול דעתי.

עם זאת, לפנים משורת הדין, וזאת בהינתן הסכמת התובעת והמבקש לביטול פסק הדין שניתן נגד המבקש ביום 3.3.20, תוך מחיקת התביעה נגד המבקש ללא צו להוצאות, מצאתי לנכון להיעתר להסכמת הצדדים כמבוקש.

סוף דבר בהינתן הסכמת התובעת והמבקש לביטול פסק הדין מיום 3.3.20, תוך מחיקת התביעה כנגד המבקש ללא צו להוצאות, אני מוצאת לנכון להיעתר להסכמת הצדדים ולהורות כמבוקש.

בהעדר תגובה מטעם הנתבעת 2 לבקשה לביטול פסקי הדין, אני מורה בזאת על ביטול פסק הדין מיום 2.7.23, תוך מחיקת ההודעה לצד שלישי נגד המבקש ללא צו להוצאות.