פסק דין בחובת הדיווח באמצעות תובענה ייצוגית

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו ת"צ 37099-09-21 אהובי ואח' נ' מ. גנה מסחר והשקעות בע"מ ואח' לפני כבוד השופטת הדס עובדיה תובעים 1.קלאודיה אהובי 2.כרמל איתן ע"י ב"כ עוה"ד גלי עציון ועוה"ד אריאל אלסנר נתבעים 1. מ. גנה מסחר והשקעות בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד רון קלנר 2. פריזמה מערכות שקילה ישראל בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד קובי בר לב 3. מאזני שביט בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד רות קינן 4. ניוטק איילון בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד יוגב דקל 5. מאזני שקל 2008 בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד שי תמר 6. וירט (ישראל) בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד ערן ברד 7. חברת גלעוז אלקטרוניקה בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד חיים הירשפלד פסק דין חלקי לאישור בקשת הסתלקות מבקשה לאשר תובענה כייצוגית ביחס

לטענת המבקשות, המשיבות 1 ו-5 הפרו את הוראות חוק הטיפול הסביבתי בכך שלא קיימו את חובותיהן לפי ס' 3 – 11 בפרק ג' לחוק לצורך מחזור פסולת ציוד חשמלי ואלקטרוני ופסולת סוללות ומצברים, ובין היתר, לא טרחו להיתקשר עם 'גוף יישום מוכר', כהגדרתו בסעיף 2 לחוק, לשם קיום חובותיהן, לא עמדו ביעדי המחזור, לא דיווחו את דיווחי החובה החלים עליהן ונמנעו מלנהל רישום מלא ומפורט של העניינים הכלולים בחובת הדיווח המוטלת עליהן בסעיף 5 לחוק.

גמול ושכר טירחה בשים לב לקבוע בסעיף 16(א) לחוק תובענות ייצוגיות ולרבות תיקון 10 לחוק; לשיקולים לפסיקת גמול ושכר טירחת עורך דין כפי שפורטו בע"א 8114/14 מרקיט מוצרי ייעול בע"מ נ' סונול ישראל בע"מ (5.8.2018) פסקה 29 לפסק דינה של כבוד השופטת ברון; לתועלת שהושגה עקב הגשת בקשת האישור; לנוכח העובדה, כי לאור הגשת בקשת האישור התקשרו המשיבות 1 ו-5 עם גוף יישום מוכר כהגדרתו בחוק הטיפול הסביבתי המוכר על פי חוק הטיפול הסביבתי והתחייבו לעמוד מכאן ואילך במלוא החובות, לרבות חובות דיווח החלות עליהן מכוח חוק הטיפול הסביבתי; ועל רקע הסכויים והסיכונים שבהמשך ניהול ההליך מבחינת חברי הקבוצה שמבוקש לייצגם; לא ראיתי לנכון להתערב בהמלצת הצדדים לפסיקת גמול ושכר טירחה.

...

מהטעמים המפורטים לעיל סבורים הצדדים כי אין צורך לתת הוראות בהתאם לסעיף 16(ד) לחוק תובענות ייצוגיות או בהתאם לתקנה 11(ב) לתקנות תובענות ייצוגיות, תש"ע-2010 בדבר פרסום ההסדר, משלוח הודעות, או מינוי תובע חלופי.

לפיכך הבקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד המשיבות 1 ו-5 נמחקת, ותביעתן האישית של המבקשות כנגד המשיבות 1 ו-5 נדחית.

התוצאה לאור כל האמור לעיל, בקשות ההסתלקות בעניינן של המשיבות 1 ו-5 מתקבלות, הבקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד המשיבות 1 ו-5 נמחקת, ותביעתן האישית של המבקשות כנגד המשיבות 1 ו-5 נדחית.

המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו 10.10.23 ת"צ 31714-12-22 אוליר מסחר ותעשיות בע"מ נ' אינטר תעשיות בע"מ ואח' מספר בקשה:5 לפני כבוד השופטת חנה פלינר מבקשת אוליר מסחר ותעשיות בע"מ ח.פ. 510657208 ע"י ב"כ ליאור להב או עו"ד הדר סטמפו משיבים 1. אינטר תעשיות בע"מ 2. ג'רי שנירר 3. דנה כספי 4. אלחנן אברמוב 5. אסף שלגי 6. רותם בן חורין 7. רונן טורם 8. אבי וינטר 9. אורנה קושלישביץ בן יוסף ע"י ב"כ עו"ד עופר צור או עו"ד עופר פליישר או עו"ד אורי סגל ממשרד גורניצקי ושות' פסק דין

המבקשת הוסיפה, כי בנוסף לנטען בעיניין גילוי הסודיות, הפרו המשיבים 2-9 את חובת הדיווח בדבר פרט מטעה בדיווחי החברה, לא גילו לציבור דבר מעורבות החברה ועובדיה הבכירים בפרשת גזל הסודיות המסחריים, כאשר הסתרה זו מקיימת את היסוד העובדתי של עבירת הדיווח בדרך של מחדל.

בנוסף, עתרו הצדדים לפטור מחובת הפירסום של הבקשה וההחלטה בעיניין, וזאת מכח סעיף 16(ד) לחוק ותקנה 11(ב) לתקנות תובענות ייצוגיות, התש"ע- 2010 (להלן: "התקנות") שכן העניין נתון לשיקול דעת בית המשפט (בהתאם להלכה הפסוקה בע"א 1362/12 היועץ המשפטי לממשלה נ' סלקום ישראל בע"מ (נבו, 13.5.13) להלן: "עניין סלקום").

כוונת המבקשת הנה לחלקה השני של אגרת בית המשפט בתובענה ייצוגית בהתאם לסעיף 7א(א)(4)(ב) לתקנות האגרות, אשר קובע כי על אף קביעת סעיף 7א(א)(4) לפיו במידה וניתן פסק דין המאשר הסדר הסתלקות ישלם המבקש את חלקה השני של האגרה, הרי שבית המשפט רשאי להורות הן על תשלום חלקה השני של האגרה תוך שיפוי המבקש על סכום חלקה הראשון של האגרה או לחלופין: "לפטור את המבקש מתשלום חלקה השני של האגרה לפי פסקה זו, כולה או חלקה, מטעמים מיוחדים שיירשמו." לטענת המבקשת יש לפטור אותם מתשלום המחצית השנייה, וזאת נוכח השלב המוקדם של ההליך, הסכמת ונכונות המבקשת שהובילה לסיום המחלוקת בשלבים ראשוניים.

...

לטענת המבקשת, המשיב 2 או מי מנושאי המשרה בחברה עשה שימוש אסור במידע שקיבל – וזאת לצרכי החברה, ובאופן אשר גרם בסופו של דבר לירידת ערך מניות החברה.

הפטור מפרסום המבקשת עתרה למתן פטור מפרסום ההודעה ליועמ"ש, ואף לעניין זה מצאתי לנכון להיעתר.

כוונת המבקשת הינה לחלקה השני של אגרת בית המשפט בתובענה ייצוגית בהתאם לסעיף 7א(א)(4)(ב) לתקנות האגרות, אשר קובע כי על אף קביעת סעיף 7א(א)(4) לפיו במידה וניתן פסק דין המאשר הסדר הסתלקות ישלם המבקש את חלקה השני של האגרה, הרי שבית המשפט רשאי להורות הן על תשלום חלקה השני של האגרה תוך שיפוי המבקש על סכום חלקה הראשון של האגרה או לחלופין: "לפטור את המבקש מתשלום חלקה השני של האגרה לפי פסקה זו, כולה או חלקה, מטעמים מיוחדים שיירשמו." לטענת המבקשת יש לפטור אותם מתשלום המחצית השנייה, וזאת נוכח השלב המוקדם של ההליך, הסכמת ונכונות המבקשת שהובילה לסיום המחלוקת בשלבים ראשוניים.

במקרה הנדון, לנוכח השלב המקדמי בו הוגשה הבקשה; מאחר והוגשה בהסכמה; מאחר ושולמה המחצית הראשונה ולא התבקשה השבתה; באנלוגיה לסעיף 6(ב) לתקנות האגרות התשמ"ז 2007, בחרתי להיעתר למבוקש ומשכך מורה על מתן פטור מתשלום המחצית השינה של האגרה.

המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו ת"צ 64235-03-22 סייקס חברה למסחר (1982) בע"מ ואח' נ' שיפמן ואח' לפני כבוד השופט יעקב שרביט המבקשים: 1. סייקס חברה למסחר (1982) בע"מ 2. גיא אברהם פלג ע"י ב"כ עוה"ד י' אבירם וש' בן מאיר המשיבים: 1. האב אבטחת מידע (ישראל) בע"מ 2. אייל משה ע"י ב"כ עוה"ד י' פרייליך, ס' קידר וק' ברונשטיין 3. זגמונד בלובבנד 4. לבנה שיפמן 5. ירון קניאז'ר 6. מאניש אגארוואל 7. משה ריינס 8. עזריאל מוסקוביץ ע"י ב"כ עו"ד ל' סגל וע' עזרא פסק דין חלקי

בתשובתם טענו המשיבים 2-1 טענות רבות כנגד בקשת האישור, ובכלל זה: כי לא היה איחור בדווח; כי לא מדובר בארוע מהותי; כי גם אם היה איחור מיזערי בדווח בכל מקרה לא נגרם נזק כתוצאה מהאיחור ואין קשר סיבתי כלשהוא בין הדיווח על ביטול המיכרז לבין ירידת שער המניה של החברה; כי בכל מקרה לחברי "הקבוצה השנייה" אין עילה בגין ירידת ערך מניותיהם, שכן זו היתה מתרחשת גם אם הדיווח היה נעשה קודם לכן, וכן אין להם עילה לתבוע בגין נזק (מוכחש) של פגיעה במוניטין החברה; וכי תובענה ייצוגית היא לא הדרך היעילה וההוגנת לבירור הטענות בנסיבות בעיניין.

בבקשת ההסתלקות הובהר אף כי: "ההסתלקות לא תיצור מעשה בית-דין למי מחברי הקבוצה (למעט המבקשים) כלפי המשיבים 8-3 בכפוף לנכונות ההצהרות". לבסוף נטען בבקשת ההסתלקות כי אין מקום לפרסם מודעה בדבר ההסתלקות (שאינה יוצרת מעשה בית-דין), וכי בנגוד לסעיף 25(א)(2) לחוק תובענות ייצוגיות שמחייב את בית המשפט לפרסם הודעה על החלטתו לאשר הסתלקות מתובענה ייצוגית, אין חובה דומה לפרסם הודעה על החלטה לאשר הסתלקות מבקשת אישור, כבמקרה דנן.

...

גם בכך יש כדי לחזק את המסקנה לפיה יש לאשר את בקשת ההסתלקות.

יחד עם זאת, ובהתאם להסכמת ב"כ המשיבים 8-3 בדיון, אני סבור כי יש להוסיף לנוסח התצהיר שצורף לבקשת ההסתלקות, אשר ייחתם על-ידי כל אחד מהמשיבים 8-3, פסקה הכוללת את התחייבות המשיבים 8-3 בבקשת ההסתלקות, לפיה אם יתברר שהאמור בתצהירו של מי מהם אינו נכון ויוגש נגדו הליך חדש בקשר עם העניינים נשוא בקשת האישור, הוא מסכים ומתחייב שלא לטעון להתיישנות.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, אני מאשר את בקשת ההסתלקות מבקשת האישור נגד המשיבים 8-3 ומורה על מחיקת התביעה האישית של המבקשים נגד המשיבים 8-3, ללא צו להוצאות.

לעת הזו, טרם יושם מנגנון כימות זה ומשכך, סכום ההשבה לו זכאי התובע, לא ידוע ולא מוסכם, אולם ומעבר לכך, נראה כי תמימות דעים אין גם לגבי מיצוי עילת הריביות באמצעות התובענה הייצוגית, שכן לשיטת הנתבעים, התובענה הייצוגית עוסקת אך בתקופה שראשיתה ביום 14.8.15 (אעיר כי מדובר בטעות סופר שכן מנין 7 שנים אחורה, כנזכר בסעיף 2 לפסק הדין שם, מביאנו ליום 15.9.14), בעוד שטענותיהם בהליך זה מתייחסות לחיובי ריבית החל מיום 30.4.11 (ראה הודעת התובעת מיום 25.10.23, התגובות וההחלטות שניתנו בהמשך לה).

מחובת הרוכש לדיווח בתוך 3 ימים מהאספקה על פגמים, אם ימצאו, בבליל שסופק והתובעת תהא רשאית לשלוח נציג לשם בדיקת הבליל.

ככל שלא תסתיים עבודת כימות פסק הדין בתובענה הייצוגית עד אז, תחול חובת תשלום והנתבעים יהיו זכאים להשבה בהתאמה בהמשך.

...

הנתבע 2 הבהיר (בעמ' 25-26) כי ענין לנו באישה מבוגרת בת 95 שאינה בקו הבריאות בעוד שהוא שטיפל בענייני המשק מול התובעת וכך אכן נחזה, אולם סוגיית המצב הבריאותי לא הומחשה במסמכים במידה המצדיקה מסקנה כי הנתבעת 2 לא יכולה היתה להעיד כלל.

סיכומם של דברים - התביעה מתקבלת כשיעורה - 575,945.09 שקלים ובלווית ה"ה וריבית כחוק מיום 13.7.21 - בכפוף לשני סייגים: ראשית, יש להפחית מסך זה את סכום ההשבה שהנתבע 2 ימצא זכאי לו ע"פ פסק הדין בתובענה הייצוגית ובהתאם למתווה הכימות שנקבע שם. שנית, יש להפחית מסך זה סך של 74,274 שקלים לפי יום ערך 27.5.21 כמבואר בסעיף 39.

סוף דבר, בהינתן תוצאת ההליך, משך ניהולו והערות בית המשפט, כמו גם שיקול הדעת הנתון לגבי הוצאות המשפט, מצאתי מקום להורות על חיובם של הנתבעים לשלם לתובעת את אלו: הסך הנקוב בסעיף 51 לעיל וזה ישולם בתוך 90 ימים לאור ההתחשבנות הנדרשת.

לכך שתגובת השוק יכולה לשמש כמבחן למהותיות המידע בעיני המשקיע הסביר ר' עניין פן, פס' 8 לפסק דינו של השופט י' עמית (אמנם פסק דין זה עסק בסוגיית המהותיות לצורך האיסור על שימוש במידע פנים, אבל אין לטעמי סיבה שלא להחיל את הקביעה האמורה לגבי מהותיות לצורך חובת הדיווח).

במאמר של המלומדים שרון חנס ואלון קלמנט, "חישוב הנזק בתובענה ייצוגית בגין הטעייה בניירות ערך", עיוני משפט לה 639 (2013; להלן: "חנס וקלמנט"), שפורסם בעקבות פסק הדין בעיניין רייכרט ב', הציעו המלומדים (מנימוקים שונים שלא זה המקום לעמוד עליהם) לחשב את הנזק שניגרם בעקבות פרט מטעה בתשקיף לפי ירידת מחיר ערך נייר הערך במועד בו התגלתה ההטעיה לשוק (אקס-פוסט), ולא לפי הנזק שניגרם במועד בו נרכש נייר הערך.

הבקשה לאישור תביעה ייצוגית נדחתה ואף נדחה ערעור שהגיש המבקש בבקשת האישור לאחר שנקבע כי המבקש לא עמד בנטל להראות כי החברה (באמצעות אחד האורגנים שלה) ידעה שהיא מפרה את ההסכם עם יאהו או שהיא עצמה עיניה לגבי ההפרות, ולא דיווחה על כך (שם, בפס' 21).

...

ח.3 הגדרת הקבוצה בבקשת האישור הוגדרה הקבוצה ככוללת "כל מי שהחזיק ביום 27.12.2021 ניירות ערך של המשיבה 1... ובכלל זאת מניות, ואגרות חוב מסדרות ב', ג', ד', למעט המשיבים". אני סבור שצודקים המשיבים בטענתם כי בחוות דעת המומחה מטעם המבקשים חושב הנזק למי שהחזיק בניירות הערך של החברה ביום 26.12.2021 לאחר סיום המסחר, ולא למי שהחזיקו בניירות הערך של החברה בסוף יום המסחר של יום 27.12.2021.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, אני מאשר את בקשת האישור כתביעה ייצוגית נגד המשיבים בתנאים המפורטים להלן: הקבוצה תכלול את כל מי שרכשו מניות של המשיבה 1 וכן אגרות חוב מסדרות ג' ו-ד' של המשיבה 1 (להלן ביחד: "ניירות הערך") החל ממועד פרסום הדוח המיידי מ-16.6.21 ועד למועד פרסום הדוח המיידי מ-26.12.21, למעט מי מהם שמכרו את כל ניירות הערך שבידם עוד לפני פרסום הדוח המיידי מ-26.12.21, והכל למעט המשיבים.

אני דוחה את הבקשה ביחס לכל שאר עילות התביעה שבבקשת האישור.