התובע היתנגד לבקשה, וטען כי עילת התביעה בתיק זה נולדה ביום 10.6.20, מועד בו הודיעה לו חברת הביטוח כי התגמולים יחושבו על יסוד בסיס שכר נמוך יותר, בשל הפרשות הנתבעים בחסר ובאיחור.
בעקבות פסק הדין הגיש התובע ערעור לבית הדין הארצי לעבודה (ע"ע 26637-01-22) וביום 12.7.22 ניתן פסק הדין בעירעור בו נקבע כי התיק יושב לקיום דיון בבית הדין האיזורי, כדלקמן:
"2. לאחר שבחנו את טענות הצדדים הן בעל פה והן בכתב, הננו סבורים כי היה מקום שבית הדין האיזורי בנסיבות אלה ובטרם ידחה את הבקשה לפיצול סעדים, יקיים דיון, לרבות שמיעת עדויות וקבלת ראיות בשאלות העולות מהבקשה ולא לסלק על הסף מבלי לקיים דיון כלל. יודגש כי בית הדין עצמו סבר בהחלטתו מיום 21.06.21 כי יש מקום לידון בטענות הסף של הצדדים לגופן. חשוב לציין כי בהליך הקודם לתובענה שהוגשה על ידי המערער מושא ההליך שלפנינו, המשיבים לא הגישו כתב הגנה ולכן ניתן פסק דין בהעדר הגנה מבלי נשמעו הצדדים גם בתובענה הראשונה.
...
בעקבות פסק הדין הגיש התובע ערעור לבית הדין הארצי לעבודה (ע"ע 26637-01-22) וביום 12.7.22 ניתן פסק הדין בערעור בו נקבע כי התיק יושב לקיום דיון בבית הדין האזורי, כדלקמן:
"2. לאחר שבחנו את טענות הצדדים הן בעל פה והן בכתב, הננו סבורים כי היה מקום שבית הדין האזורי בנסיבות אלה ובטרם ידחה את הבקשה לפיצול סעדים, יקיים דיון, לרבות שמיעת עדויות וקבלת ראיות בשאלות העולות מהבקשה ולא לסלק על הסף מבלי לקיים דיון כלל. יודגש כי בית הדין עצמו סבר בהחלטתו מיום 21.06.21 כי יש מקום לדון בטענות הסף של הצדדים לגופן. חשוב לציין כי בהליך הקודם לתובענה שהוגשה על ידי המערער מושא ההליך שלפנינו, המשיבים לא הגישו כתב הגנה ולכן ניתן פסק דין בהיעדר הגנה מבלי נשמעו הצדדים גם בתובענה הראשונה.
בנסיבות אלה, אין מנוס מלקבוע, שוב, כי לא ניתן לאפשר לתובע לפצל סעדיו לאור ההלכה הפסוקה בהקשר זה, כפי שנקבעה בעניין איפראימוב, בזו הלשון:
"נסיבות המקרה הנדון, גם בהנחה שחלה תקנה 26(ג) וניתן לבקש פיצול סעדים, בין במסגרת ההליך הראשון ובין במסגרת ההליך הנוכחי (דבר שלא נעשה על ידי המערער), לא היה מקום להתיר פיצול סעדים. זאת, נוכח העובדה כי כבר בעת קדם משפט בהליך הקודם, בטרם הוגשו ראיות בתיק, היה המנוח חולה מאד והוכר כנכה 100% על ידי המוסד לביטוח לאומי. בנסיבות אלה, היה נכון יותר שהמנוח יתקן את כתב התביעה ויתבע פיצוי בגין אבדן פנסית נכות במסגרת ההליך הראשון".
אף בפסק הדין של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב בעניין שון דוד, אליו הפנה התובע, אין כדי לסייע לו. ראשית, אין המדובר בפסיקה מחייבת, ושנית, וחשוב מכך, בעניין שון דוד התקבלה בקשת התובע למחוק מתביעתו המקורית את הסעד הנוגע להפרת החובה לבטחו בביטוח פנסיוני ורק לאחר מכן התקבלה בקשה למתן היתר לפיצול סעדים.
סיכומו של דבר, על אף ההבנה למצבו של התובע ולהשלכת הכרעתנו מתקבלת הבקשה לסילוק התביעה על הסף מחמת השתק עילה.
בהתאם להלכה הפסוקה המחייבת בהקשר זה אין מנוס מדחיית הבקשה לפיצול סעדים.
