פסק דין בהעדר הגנה ביטוח לאומי: השלכות משפטיות

הנתבעת 2 טענה כי בכתובת אקסודוס אשדוד התגוררה באותה עת בתה של הנתבעת 2 אך אינה זוכרת המצאה או חתימה על מיסמך משפטי כלשהוא.

התביעה הומצאה בכתובת המגורים המופיעה במשרד הפנים- מירשם האוכלוסין, הן במוסד לביטוח לאומי והן בחברה לאוטומציה במנהל השילטון המקומי, היא הראשונים 26 אשדוד.

פרק ט"ז לתקנות שכותרתו "ההחלטה השיפוטית" מעגן במסגרתו את תקנה 131 לתקנות אשר קובעת: "נתן בית המשפט החלטה לפי צד אחד והגיש בעל הדין שנגדו ניתנה ההחלטה בקשת ביטול בתוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה, רשאי בית המשפט לבטלה, בתנאים שייראו לו; ..." ברע"א 8292/00 גבריאל יוספי נ' שמואל לוינסון (פורסם, 27.2.2001) נקבע: "5. ...ההתייחסות להליך ביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד נעשית על רקע ההכרה הבסיסית בקיומה של זכות גישה חוקתית לכל אדם לערכאות המשפט. זכות זו משקפת הכרה חוקתית בזכותו של הפרט לקיים דיון אמיתי, מלא והוגן בבית המשפט. האופי החוקתי של זכות הגישה לערכאות מקרין על הפרשנות העקרונית הנתנת להוראות סדר הדין, ומשליך על אמות המידה להפעלת שיקול הדעת השפוטי המיושמות ביחס להסדרים הדיוניים הספציפיים. בכלל זה יש לדבר השלכה גם על המבחנים מתי ובאלו נסיבות ראוי לבטל פסק דין שניתן במעמד צד אחד מבלי שלצד האחר ניתן יומו בבית המשפט להעלות את הגנתו. אכן יש לכלול את הזכות לביטולו של פסק דין שניתן על פי צד אחד במשפחת הזכויות המרכיבות את זכות הגישה לבית המשפט שהפכה לזכות חוקתית. מכאן, שאם לא ניתנה לבעל דין ההזדמנות לנצל את הזכות, שומה על בית המשפט לבטל את הפסק, בין אם ההזדמנות לא ניתנה לו בגלל העידר המצאה, ובין מחמת נימוקים אובייקטיביים או סובייקטיביים המצדיקים את ביטול הפסק" (ש. לוין, תורת הפרוצידורה האזרחית, מבוא ועקרונות יסוד, עמ' 204).

...

יוטעם, כי אכן הנתבעת 2 לא הגישה תצהיר מטעם בתה לתמוך בטענתה כי למרות החתימות הנחזות לא קיבלה את המסמכים בפועל ומקובלת עליי טענת התובעת בתגובתה בהקשר זה. בנוסף, הנתבעת 2 לא הגישה כל ראיה לתמיכה בטענתה כי לפני כשנה עברה להתגורר בבאר גנים.

לאור האמור, שוכנעתי כי בנסיבות דנן, לאחר בחינת כלל שיקולי בית המשפט, פסק הדין שניתן כנגד הנתבעת 2 יבוטל משיקולי בית משפט בכפוף לתשלום הוצאות התובעת בסך של 1,000 ₪.

מובהר שלאור כך שסכום ההוצאות מובטח אני מורה על ביטול מידי של פסק הדין והעיקולים שהוטלו במסגרתו בתיק ההוצל"פ וכן על סגירתו.

בית משפט השלום בחדרה ת"א 45711-12-20 בדולח - תעשיות אופטיקה בע"מ נ' פרקש מספר בקשות: 3, 4 בפני כב' הרשמת הבכירה טלי מירום המבקש-הנתבע יצחק פרקש ע"י ב"כ עוה"ד סמדר איתן זיסמן (מטעם הסיוע המשפטי) המשיבה-התובעת בדולח - תעשיות אופטיקה בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד יובל פלדה החלטה

בפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן על ידי ביום 2.3.2021 בהיעדר כתב הגנה מטעם המבקש ובקשה להארכת המועד להגשתה.

בגין כל אלו הוכר כנכה 100% ע"י המוסד לביטוח לאומי, כך על פי תעוד רפואי ואישור המל"ל שצורפו לבקשות.

לטענתו, נציגי המשיבה ידעו היטב אודות הארוע המוחי והשלכותיו, ולאחר סיום האישפוז נפגש עימם והגיע עימם להסכמה על מתן ארכה להסדרת חובותיו כלפי המשיבה.

...

סיכומו של דבר: המבקש לא הוכיח כי נפל פגם בהמצאת פסק הדין לידיו, לא הראה כי השתהותו בהגשת הבקשה לביטול פסק הדין הייתה סבירה, ולא הראה סיכויי הגנה.

מכאן שדין בקשותיו של המבקש להידחות.

לפנים משורת הדין, לאור נסיבותיו האישיות של המבקש, אני קובעת כי כל צד יישא בהוצאותיו בגין הבקשה.

בית משפט השלום בחיפה ת"א 18054-06-14 שמש נ' סבח ואח' בפני כבוד השופטת טלי מירום התובע פלוני ע"י ב"כ עוה"ד איל מגן הנתבעים 1. אליאס סבח (ניתן פס"ד) 2. מרק סמירנוב ע"י ב"כ עוה"ד גיא סיוון ו/או ירון פרסמן ואח' (ייצוג מטעם הסיוע המשפטי) פסק דין

אלו מקנים לו, על פי חוות דעתו של המומחה מטעמו לכירורגיה פלאסטית, פרופ' יהודה אולמן, נכות בשיעור של 15% לפי תקנה 75(1)(ב)-(ג) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956 (להלן: תקנות המל"ל).

משלא הוגש כתב הגנה ניתן פסק דין בהיעדר הגנה כנגד שני הנתבעים; ואולם נתבע מס' 2 (להלן: הנתבע) הגיש בהמשך בקשה לביטולו ובית המשפט נעתר לבקשה וביטל את פסק הדין.

אכן, התובע לא הגיש חוות דעת של מומחה מטעמו בתחום הנפשי ואינו טוען לנכות צמיתה בתחום זה; עם זאת, לא ניתן להיתעלם מהנזק שהסבה לו התקיפה ושמסבות לו השלכותיה, גם במישור הנפשי; עניין זה יילקח בחשבון במסגרת פסיקת ראש הנזק של כאב וסבל.

...

אשר לנכותו של התובע: לאחר שעיינתי בשתי חוות הדעת מטעם מומחי הצדדים, וכאמור בחנתי את הצלקות בפניו של התובע, ובעיקר הצלקת הבולטת על אפו, מצאתי לנכון להעמיד את שיעור נכותו על 10%, לפי תקנה 75(1)(ב) לתקנות המל"ל. ראשי הנזק כיוון שהתובע עמד לקראת גיוס ובהמשך התגייס בפועל, ועם שחרורו עובד בעבודת סטודנט, לא מצאתי לנכון לפסוק לו פיצוי בגין הפסדי שכר ממועד התקיפה ועד היום.

מכל המקובץ לעיל, מצאתי לנכון להעמיד את שיעור הפיצוי הסופי שעל הנתבע לשלם לתובע על סך של 55,000 ₪.

לפנים משורת הדין אני קובעת כי כל צד יישא בהוצאות המומחה מטעמו.

ביום 24.10.22 הוגשה בקשת התובע למתן פסק דין בהיעדר הגנה כאשר ציין בבקשתו כי המצאת כתב התביעה לכתובת הנתבע בxxx, כפי שהורה בית המשפט בהחלטתו מיום 23.6.23, בוצעה על ידו, ואולם שני המשלוחים בדואר חזרו מהטעם שהנתבע סרב לקבלם.

אילו היה בית המשפט מנחה אותי לקבוע נכות נפשית, הייתי מעריך שנכותו הנפשית של התובע היא 10% לפי 34ב' לתקנות המוסד לביטוח לאומי".

באחד הביקורים הבודדים לקח הנתבע את התובע לשבת שלמה, אולם לביקור זה היו השלכות קשות על חייו של התובע ועל המשך התפתחותו.

מתוה נורמאטיבי התובע בתביעתו הפנה לסעיף 22 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, הקובע את האחריות ההורית, וכן לסעיף 63 לפקודת הנזיקין – הפרת חובה חקוקה, ולפסיקה, "פרשת אמין", שם חויב אב שנתבע בתביעה נזיקית בגין הפרת חובותיו כאב, אי סיפוק צרכיהם הנפשיים והחומריים של ילדיו, התנכרות והזנחה.

...

במקביל, ולבקשת התובע נעתר בית המשפט למינוי מומחה שיבחן את הנזק הנפשי/רגשי של התובע לרבות הקשיים שהוא נתקל בהם בחיי היום יום שלו, תוך מתן חישוב הנזק עבר הווה ועתיד.

נוכח כל המקובץ לעיל, ובהתאם לפסיקה המפורטת מעלה, אני נעתרת לתביעה במלואה, ומורה לנתבע לשלם לתובע את הסך של 1,160,089 ₪, בהתאם לעתירותיו, וזאת בתוך 30 ימים, שלאחריהם יגררו ריבית והצמדה כדין.

עניינו של ההליך, תביעה לניזקי גוף עקב תאונה מיום 27.5.2013 (להלן: "התאונה"); זו הוגשה על ידי התובע 1, תושב שטחים יליד 1989, וכן תביעת שבוב של התובע 2 - המוסד לביטוח לאומי, בגין גמלאות ששילם לתובע עקב התאונה (התובעים יקראו יחדיו להלן: "התובעים").

הם אף הביעו את היתנגדותם לפשרה המתגבשת בין יתר הצדדים להליך, נוכח השלכותיה כלפיהם.

הנתבעות 4-5 הצטרפו בתגובתן לעמדת הנתבעת 1, בציינן שהנתבעים 2-3 /צדדי ג' ידעו אודות ההליך המשפטי, כעולה מאישורי המסירה, אך בחרו במודע להיתעלם ממנו, ולפיכך עליהם לשאת בתוצאות מעשיהם.

תשובת הנתבעים 2-3 /צדדי ג' הנתבעים 2-3 /צדדי ג' "תמהו" על הכחשת הנתבעת 1 הסכמה בדבר אי הגשת בקשה למתן פסק דין בהיעדר הגנה; הם חזרו על טענתם לפיה התכוונו להתייצב לדיון ההוכחות ולהביע את עמדתם במהלך החקירות, תוך שהם מדגישים שיש לבטל את פסק הדין שניתן בהיעדר הגנה, הן משקולי צדק והן בהתאם לשיקול דעת בית המשפט, ולא לאפשר לצדדים האחרים הגעה לפשרה שהיא במהותה נגדם.

...

סוף דבר הבקשה לביטול פסק דין שניתן ביום 19.3.2024 כנגד הנתבעים 2-3 / צדדי ג' מתקבלת, לצד חיובם בתשלום הוצאות התובע 1, התובע 2, הנתבעת 1, והנתבעים 4+5 (יחדיו), בסך כולל של 2,500 ₪ לכל אחד מהצדדים הנ"ל, וכן בהוצאות שכ"ט עו"ד לכל אחד מהנ"ל, בסך של 2,500 ₪ בתוספת מע"מ כחוק לכל אחד בנפרד.

עוד ישלמו הנתבעים 2-3 /צדדי ג' יחדיו סך של 5,000 ₪ לאוצר המדינה.

המזכירות תשלח את החלטתי לצדדים.