פסק דין בהליך דיון מהיר: תביעת עובד לדמי נסיעות, פדיון חופשה והבראת מוסד

בית דין איזורי לעבודה בירושלים סע"ש 3888-03-17 08 ספטמבר 2019 לפני: כב' השופט עמיצור איתם נציג ציבור (עובדים) מר יוסף קשי נציג ציבור (מעסיקים) מר שלמה פארי התובע ארקדי קרוגלוב ע"י ב"כ: עו"ד אורלי בראונשטיין הנתבעת הילה וינשטיין ע"י ב"כ: עו"ד יונתן לבני פסק דין

בהקשר זה נציין כי ההליך החל במסגרת של דיון מהיר ורק לקראת סופו ולאחר הגשת ראיות תוקן להליך בסמכות שופט.

פדיון חופשה שנתית – התובע טוען בכתב התביעה כי הוא זכאי ל-15 ימי חופשה בשווי 150 ₪ ליום.

עם זאת, סעיף 24(ד) קובע כי חובה זו לא תחול "על יחיד לגבי עובדו שאותו הוא מעסיק שלא מסגרת עסקו או משלח ידו...". על כן על הנתבעת לא חלה החובה למסור לתובע תלושי שכר ומשכך התביעה נדחית ברכיב זה. הפרישי שכר – מן הדיווח למוסד לביטוח לאומי שהוגש על ידי הנתבעת עולה כי שכרו השעתי של התובע עומד על סך של 40 שקלים לשעה.

דמי נסיעות – הנתבעת לא טענה כי הוסכם שדמי הנסיעות יכללו במסגרת השכר ואין חולק כי לא שולמו לתובע.

שקלנו אם נכון לקבוע כי גם דמי הנסיעות ייחשבו במסגרת סכום זה והגענו למסקנה כי לא נכון יהיה לעשות כן. מאחר ושררה אי בהירות באשר לאופן חישוב הסכום וכן לאחר שהבאנו בחשבון כי ייתכן שנכללו בו גם תשלומי שכר שונים אין מקום להיתחשב בו במסגרת זו. יש לקבוע איפוא כי זכאות התובע לפדיון חופשה ודמי הבראה כלולות בסך של 8000 השקלים האמורים אולם דמי הנסיעות לא. המסקנה איפוא כי הנתבעת חייבת לשלם לתובע סך 3854 ₪ כדמי נסיעות לשבע השנים האחרונות לעבודתו.

...

על אף האמור, מצאנו כי יש לקבל את החישוב אשר הציעה הנתבעת ולחייבה בתשלום הוצאות נסיעה בסך 3,854 ש"ח (מעוגל).

שקלנו אם נכון לקבוע כי גם דמי הנסיעות ייחשבו במסגרת סכום זה והגענו למסקנה כי לא נכון יהיה לעשות כן. מאחר ושררה אי בהירות באשר לאופן חישוב הסכום וכן לאחר שהבאנו בחשבון כי ייתכן שנכללו בו גם תשלומי שכר שונים אין מקום להתחשב בו במסגרת זו. יש לקבוע אפוא כי זכאות התובע לפדיון חופשה ודמי הבראה כלולות בסך של 8000 השקלים האמורים אולם דמי הנסיעות לא. המסקנה אפוא כי הנתבעת חייבת לשלם לתובע סך 3854 ₪ כדמי נסיעות לשבע השנים האחרונות לעבודתו.

לאחר ששקלנו את מכלול ההתנהלות בתביעה זו לרבות תיקון כתב התביעה הבלתי נצרך וסכום ההוצאות הנמוך שנפסק לתובע בגינו- אין צו להוצאות נוספות בתביעה זו. ככל שהתובע טרם שילם את הסך שנפסק לחובתו בגין תיקון התביעה- הוא פטור מתשלום זה. ככל שהסכום שולם לנתבעת, יוחזר אף הוא לתובע בנוסף על הסך שנפסק לעיל.

ביום 2.2.2019 ניתנה החלטתי לפיה על התובע 1 לכמת את תביעתו בהתאם לסכום עליו העמידה – סכום התואם הליך מסוג דיון מהיר.

גדר המחלוקת כל אחד מהתובעים תובע מהנתבעת קבלת פצויי פיטורים בשל סיום זיכיון של בעלי הנתבעת ביום 31.12.16 וזאת על אף שהמשיכו לעבוד בנתבעת עבור הבעלים החדש, כמו כן נתבע תשלום פדיון חופשה בשל סיום הזיכיון האמור וכן תובעים התובעים תשלום בגין שעות נוספות לכל תקופת העסקתם.

ראשית, ידועה ההלכה לפיה תלושי השכר מהוים ככלל ראיה לכאורה לאמתות תוכנם, למעט אם הוכח בראיות מהימנות אחרת (ר' עד"מ (ארצי) 19/07 עמוס 3 בע"מ נ' סלוצקי שי, ניתן ביום 25.11.2008; דב"ע (ארצי) נה/193 – 3 חנן זומרפלד נ' מלון זוהר בע"מ, ניתן ביום 1.5.1996; דב"ע (ארצי) מז/146 – 3 יוסף חוג'ירת נ' שלום גל והמוסד לביטוח לאומי, פד"ע כ 19 (1988) ); ע"ע (ארצי) 42463-09-11 גולן - נגריית שירן, 18.3.13).

הנתבעת הציגה כנספח יא' לתצהיר מר גולדשטיין הסכם העסקה חתום מיום 1.4.15 המפרט שכר בסך 28 ₪ לשעה, נסיעות על פי חוק ודמי הבראה בסך 1 ₪ לשעת עבודה.

מעסיק המשלם לעובד פדיון חופשה תוך כדי העסקה ולא מוודא כי העובד אכן יוצא לחופשה בפועל, מסתכן בכך שתשלום זה לא יילקח בחשבון כפי שנקבע בפסק הדין אליו הפנה התובע - ע"ע (ארצי) 324/05 אצ'לדייב – עמישב שרותים בע"מ, (ניתן ביום 27.3.06) סעיף 11 לפסק הדין.

בהתאם לפסיקה שהובאה בסעיף 21 לעיל וכן לסעיף 1ג' לחוק עובדים זרים כמפורט בסעיף 23 לעיל, הרי שלא נימסרה לתובע 2 הודעה לעובד על תנאי העסקתו בשפה המובנת לו. אמנם המפורט בהסכם השתקף בתלושים הן לגבי השכר השעתי והן לגבי דמי הנסיעות אולם בנספח ט' לתצהיר מר גולדשטיין צורף מכתב לתובע על עידכון שכרו לסך 30 ₪ לשעה כאשר דמי הנסיעות ישולמו על פי חוק.

יתר על כן, בתלוש 4/17 יש תשלום נסיעות בסך 800 ₪, ב-5/17 ועד תום ההעסקה שולמו דמי נסיעות בסך 213 ₪.

האם התובע 2 זכאי לתשלום פצויי פיטורים? מאותה הנמקה שפורטה באשר לתובע 1 בסעיפים 29-32 לפסק דין זה, מצאתי כי התובע 2 זכאי לתשלום פצויי פיטורים בשל החלפת בעלים בנתבעת בהתאם לתקופת העסקתו ושווי שכרו השעתי כאשר אין מחלוקת כי עבד משרה מלאה לכל הפחות, על כן תחשיבו מתקבל והוא זכאי לתשלום בסך 12,090 ₪ בגין פצויי פיטורים.

...

יתר על כן, בית הדין הארצי התייחס למצב בו מעסיק מעלה בדיעבד טענת קיזוז לאחר שבמשך תקופת ההעסקה ואף עם סיומה לא דרש לקבל את הסכומים הנטענים לידיו, וזאת בע"ע 45431-09-16 גורביץ-מדינת ישראל, ניתן ביום 16.1.2018, סעיף 36 לפסק הדין: "הכלל המנחה בעניין טענות קיזוז של מעסיק כנגד תביעה של עובד המוגשת נגדו לתשלום זכויות המגיעות לו הוא, שאין הוא זכאי להישמע בטענה שתשלום כל שהוא שולם בטעות, כאשר הדבר נעשה במשך כל תקופת העבודה וההטבה הפכה להיות חלק מתנאי העבודה המוסכמים של העובד. בנסיבות שכאלו המעסיק אינו רשאי לבטל את ההטבה לאחר שהעובד סיים לעבוד. (ראו: ע"ע (ארצי)) 1260/00 אברהם מרקוביץ – אקורד הנדסה בע"מ [פורסם בנבו] (5.8.02); ע"ע (ארצי) 469/08 **** אלמליח ו 29 אח' – הורן את ליבוביץ בע"מ [פורסם בנבו] (3.5.11); ע"ע(ארצי) 554/09 צבר ברזל – משה שמיר [פורסם בנבו] (13.1.2011); בר"ע (ארצי ) 2853-06-15 ניימן עבודות חשמל ובקרה בע"מ - ולדימיר שישקין [פורסם בנבו] ( 14.2.16); פרשת נובכוב – סעיף 34)." הנה כי כן, אף אם התשלום לא בוצע בטעות, הרי שהפך להיות חלק מתנאי העסקתו של התובע 1 ואין מקום להורות על קיזוזו ודאי לא בנסיבות בהן נקבע, כאמור, כי המפורט בתלוש אינו משקף את האמור בו. בהתאם לכך, טענת הקיזוז של הנתבעת נדחית.

בהתאם לכך, טענת הקיזוז של הנתבעת נדחית.

סוף דבר על יסוד המפורט לעיל, הנתבעת תשלם לתובעים כדלקמן: לתובע 1: 12,325 ₪ בגין פיצויי פיטורים 6,207 ₪ בגין פדיון חופשה 16,176 ₪ בגין שעות נוספות.

בית הדין האיזורי לעבודה ירושלים סע"ש 25760-04-18 18 אפריל 2021 לפני: כב' השופטת הבכירה יפה שטיין נציג ציבור (עובדים) מר רמי אלקנה נציג ציבור (מעסיקים) מר יוסי פריד התובע יוסף קורן ע"י ב"כ: עו"ד עמית סבג הנתבעים 1. מוסדות חב"ד גילה ירושלים 2. הירש פרבר שניהם ע"י ב"כ: עו"ד אריה אביטן 3. אברהם דוד קירשנזפט (נמחק) 4. מדינת ישראל - משרד החינוך ע"י פרקליטות מחוז ירושלים – אזרחי פסק דין

זהו פס"ד בתביעת התובע לתשלום שכר עבודתו וזכויות סוציאליות בגין עבודתו במוסדות חב"ד (נתבעת 1) תקופה של כ- 11 חודשים מ-16/8/15 ועד יולי 2016.

דיון: כאמור, אין חולק שהתובע עבד משרה מלאה משך 11 חודשים, החל מיום 16/8/15, ומילא כנדרש ממנו את המשימות שהוטלו עליו כמורה במשרה מלאה בנתבעת 1.

מהם הסכומים והזכויות המגיעים לתובע ממשרד החינוך, בגין תקופת עבודתו ופיטוריו? ממשרד החינוך העיד מר יונה, חשב המשרד, כשלפי חישוב שערך, ובהתאם לניסיון ולותק של התובע שכרו הכולל ל-11 חודשים עמד על סך של 62,628 ₪ (4,799.19 ₪ לכל חודש, כאשר ביוני 2016 שולמו גם דמי הבראה וביולי 2016 – גם דמי ביגוד).

אלא שבסופו של דבר הפשרה לא צלחה, ולמרות זאת עשתה הנתבעת שימוש פסול במסמך זה שהגיע אליה רק בעקבות ניסיון הפשרה, והורידה לו - ובאופן תמוה ע"י כנוס מהיר של הועדה - את הותק בהתאם למסמך זה. לולא ניסיון הפשרה ממילא לא הייתה נתבעת 1 מורידה לו את הותק, הגם שמדובר בותק אמיתי של התובע, עת עבד כמורה גם בשנים קודמות, אף שלא דווחו לביטוח לאומי.

בנוסף ישלם משרד החינוך לתובע פיצוי בגין פיטורין שלא כדין וללא הליך שימוע; הודעה מוקדמת לפיטורין, ונסיעות.

כיוון שעבודתו של התובע כללה גם ימי חופשה כמורה – איננו פוסקים פדיון חופשה.

בנוסף תשלם סכום של 2,130 ₪ כהחזר הוצאות נסיעה בהתאם לתחשיבי התובע.

...

אף לא מן הנמנע, כי אם משרד החינוך היה מבקש מבית הדין להוציא צו לביטוח לאומי לגלות מה הותק הרשום של התובע – כי בית הדין היה נעתר לכך, מן הטעם שמדובר בכספי ציבור וכי יש לפעול בהתאם לחוק לעניין וויתקו של אדם ע"פ הדיווחים שדווחו עליו.

עוד נאמר בפס"ד שם ( פיסקה 17), כי "עצם אי קבילותו של מסמך שהוכן לצורך הליך חלופי ליישוב מחלוקות עדיין אין פירושו כי הוא חסוי מפני גילויו לצד השני". כפועל מכך, ובענייננו, אין מקום לפסול מסמך זה רק בגלל שהומצא לנתבעת לצורך בדיקת אפשרות של פשרה, גם אם בסופו של דבר הוועדה התכנסה רק לאחר המצאת המסמך.

סוף דבר: נתבעת 4 תשלם לתובע את הסכומים המפורטים בסעיף 7 טו' דלעיל.

התביעה החלה להתברר במסלול של דיון מהיר ועל כן נקבעה ישיבת הוכחות ליום 22.6.2020.

קובץ השמע הוגש אף הוא לתיק); מכתב התפטרות של הנתבעת מיום 16.9.2019; סיכום העברה כספית בסך 15,048.33 ₪ מהתובעת לנתבעת מיום 10.11.2019 ("משכורת + פיצויים"); תלושי שכר של הנתבעת אצל התובעת לחודשים 1/2018-9/2019; תיכתובת ווטספ בין מר נגר ובין מר שלומי בן הרוש מיום 10.11.2019; מכתב התראה טרם נקיטת הליכים משפטיים ששלחה התובעת לנתבעת ביום 28.11.2019; מפות דרכים; אישורים מהמוסד לביטוח לאומי (לגבי תקופות עיסוק ופרטי המדווחים, אישור על ניכוי מס הכנסה גמלאות אימהות לשנת המס 2019, רכוז תשלומים שנתי 2019, רכוז מידע ביטוח גביה), תלושי שכר של הנתבעת ממקום העבודה החדש לחודשים 11/2019-5/2020, הסכם עבודה אישי בין התובעת לנתבעת מיום 21.6.2018 לתקופה הרלוואנטית לתביעה - 1.9.2017 ועד ליום 31.9.2019.

דיון והכרעה סעיף 7(א) לחוק פצויי פיטורים, תשכ"ג – 1963 קובע כך: "התפטרה עובדת, תוך תשעה חדשים מיום שילדה, על מנת לטפל בילדה – יראו לענין חוק זה את התפטרותה כפיטורים". בהתאם לפסיקה, על מנת שתקום זכאותו של הורה לפצויי פיטורים מכח סעיף 7(א), יש להראות כי "ההתפטרות נועדה לאפשר להורה שהות ארוכה יותר, משמעותית, עם הילד, תוך טפול בו". וכן: "...די בשינוי משמעותי של שעות העבודה בין מקום עבודה אחד למישנהו, על-מנת לזכות עובדת יולדת מתפטרת בפיצויי פיטורים (כפוף לאמור להלן), אם תתפטר ממקום עבודה בו היא מועסקת ותתחיל לעבוד במקום עבודה אחר בו שעות עבודתה פחותות, משמעותית, מאלה שבמקום העבודה ממנו התפטרה". ראו: דב"ע נה/3-51 דינה חבה – סופר דרינק בע"מ, פד"ע כ"ח 471 (להלן: "פסק הדין בעיניין דינה חבה").

אבקש להסדיר את כל הקשור לזכויותי בסיום יחסי עובד מעסיק בחברת מרגלות הגלבוע (פיצויים, ימי הבראה, הפרש שכר, מתנת חג, נסיעות וכו') תוך 14 יום עפ"י חוק.

אלא שמעיון בתלוש שכר חודש 9/2019 עולה כי על אף שנערך לנתבעת "גמר חשבון" בחודש 9/2019 בסך של 15,048.33 ₪ (בגין פדיון חופשה, הבראה ופיצויי פיטורים), תשלום סכום זה בוצע בהעברה בנקאית לחשבון הנתבעת ובעלה רק ביום 10.11.2019.

מנהל התובעת מר נגר, בדיון המוקדם אשר היתקיים ביום 22.6.2020, ציין כך: "היא עבדה בגן והיא וכמה סייעות עברו לגן אחר, ובעצם פירקו לנו את הגן. זו לא סתם תביעה של השבת פיצויים, הנזק הוא הרבה יותר גדול". גם במכתב ההתראה לקראת נקיטת הליכים משפטיים מיום 28.11.2019 נטען כלפי הנתבעת כי "עזיבתך נובעת ממניעים פסולים אשר מכתבי לא יפרט את המניעים האמיתיים בהתפטרותך...". טענות אלו לקנוניה של הנתבעת עם מקום עבודתה החדש, לא הוכחו כלל.

...

מכלל הסיבות אשר פורטו לעיל, אני קובעת כי הנתבעת התפטרה לצורך הטיפול בילדתה.

התובעת לא הוכיחה אם כך את תביעתה והתביעה לכן, נדחית.

כמו כן, תשלם התובעת לנתבעת סך של 1,500 ₪ בלבד בגין שכ"ט עו"ד. לאור התוצאה אליה הגעתי, מדובר בפסיקת הוצאות על הצד הנמוך.

המבקשת חויבה לפיכך לשלם למשיבה פצויי פיטורים (3,987 ש"ח), תמורת הודעה מוקדמת (1,299 ש"ח), פדיון ימי חופשה (1,188 ש"ח), חלף הפקדות פנסיוניות (3,099 ש"ח), דמי הבראה (712 ש"ח) ודמי נסיעות (2,028 ש"ח).

כפועל יוצא מכך קבע המחוקק, כי – בנגוד לפסק דין בהליך "רגיל" – פסק דין בהליך של דיון מהיר אינו מצמיח זכות ערעור, אלא הגשת ערעור כפופה לקבלת רשות (ראו: סעיפים 31(ב) ו – 31(ד), בהתאמה, לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969 (להלן – החוק); השוו: סעיף 64 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, הקובע כלל דומה לתקיפת פסק דין של בית משפט לתביעות קטנות).

אוסיף ואציין כי ככלל הדרך להגיש בקשה לעיון בהליכים משפטיים שבעלי הדין אינם צד להם, היא באמצעות הגשת בקשה, בהליך נפרד, לפי תקנה 4 לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס"ג – 2003, וכי בהתייחס לתקנה הנזכרת "הנחת המוצא – הנגזרת מעיקרון פומביות הדיון וחופש המידע – היא שבהעדר טעם מיוחד המונע זאת רשאי כל אדם לעיין בתיקי בית המשפט" (ע"ע (ארצי) 12583-07-11 אלרואי – אגד אגודה שיתופית לתחבורה ציבורית בישראל בע"מ. פסקה 6 וההפניות שם (19.12.2011)).

בית המשפט העליון הצביע על האמצעים למניעת השמוש לרעה בהליך השפוטי ובין היתר חיוב בהוצאות משפט שהוא "בררת המחדל במקרה של הפסקת תביעה בדרך של מחיקת תביעה" והתניית חידוש התביעה עם הגשתה מחדש בתנאים, אף ביוזמת הערכאה השיפוטית, לרבות המשך ההליך מאותו שלב ותשלום הוצאות משפט (ע"א 3975/21 מדינת ישראל – משרד הבריאות נ' אי. סיג בע"מ (20.3.2022); השוו – עב"ל (ארצי) 45212-07-15 לזר – המוסד לביטוח לאומי (15.8.2016)).

...

דיון והכרעה תמצית לאחר בחינת בקשת רשות הערעור וטיעוני הצדדים ולאחר שנתתי את דעתי על פסק הדין ומכלול החומר בתיק בית הדין האזורי, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לדחות את בקשת רשות הערעור.

סוף דבר – בקשת רשות הערעור נדחית.