פסק בוררות עם אגודה שיתופית מהן ההשלכות של פסק בוררות עם אגודה שיתופית

אף על פי כן, לפנים משורת הדין, ראה הבורר להפחית מפסק הבוררות סכום של 200,000 ש"ח ולהעמידו על סך 900,000 ש"ח, וקבע כי "הפחתה זו נעשית בשים לב לשעור ההפחתה לה היו זוכים הנתבעים במסגרת ההליכים בפני משקם, אם וככל שהוראות חוק ההסדרים היו חלות על חלק מחובם לאגודה." הבורר אף הוסיף וציין כי "ער אני לכך כי שיעור ההפחתה כפי שנקבע בפסק בוררות זה עולה במידה ניכרת על שיעור ההפחתה על פי החוק, כמו גם לכך כי כפי שקבעתי לעיל, אין חוק ההסדרים חל על החובות הנתבעים בפני". העותר ערער על פסק הבורר ועל פסק הביניים לרשם האגודות השיתופיות.

למען שלמות התמונה נוסיף, כי טענה זו הועלתה בהליך אחר, בין האגודה לחברים אחרים בה. הבורר הבהיר כי לאף אחד מלקוחותיו אין אינטרס בתוצאות הדיון, שום תאגיד בנקאי אינו צד להליך ולתוצאות הפסיקה אין כל השלכה לגביהם.

...

]השופט ע' פוגלמן: עניינה של עתירה זו בהחלטת המשיבה 1 לפי סעיף 52 לפקודת האגודות השיתופיות (להלן: הפקודה), בגדרה נדחה ערעורם של העותרים על פסק בורר חלקי ופסק בוררות שניתן בעניינם.

אולם לאחר שמצאנו כי גם בנפרד מן האמור דין העתירה להדחות, אין אנו נדרשים להכריע בכך.

סוף דבר – בהעדר עילה להתערבות בהחלטתה של המשיבה 1, אנו דוחים את העתירה.

העותרים ישלמו למשיב 1 שכ"ט עו"ד בסך 10,000 ש"ח. סכום זהה ישולם גם לאגודה.

במסגרת ההחלטה, קיבל הרשם ערעור שהגישה האגודה השיתופית על פסק בורר שמונה לצורך הכרעה בסכסוך בין האגודה לרפתניה.

כן נטען כי קביעות פסק הדין משנות את תפיסות היסוד מהן יונק עיקרון הקואופרציה שבבסיס האגודות השיתופיות, תוך העברת כובד המשקל מן הקולקטיב אל היחיד, ותוך ריקון מתוכן של העקרון לפיו אגודה שיתופית הנה אישיות משפטית נפרדת מחבריה.

רשם האגודות ציין אמנם כי מלכתחילה סבר כי לפסק הדין עלולות להיות השלכות רוחב משמעותיות, אך לאחר בחינה מעמיקה של פסק הדין, השתכנע כי לא כך הם הדברים ולשיטתו אין בקביעות פסק הדין כדי להשליך באופן ישיר ומוחלט על יתר האגודות השיתופיות בסוגיה הקונקרטית, ועל דיני האגודות השיתופיות בכלל.

...

לאחר שבחנתי את מכלול טענות הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי דין העתירה להדחות.

עיון במכלול הנמקותיו של בית המשפט מוביל למסקנה כי ההכרעה שהתקבלה מתיישבת עם עקרונות הקואופרציה - מושג חברתי מורכב ורב רבדים הרגיש להתפתחויות כלכליות ואידיאולוגיות שונות - ונשענת על פסקי דינו של בית משפט זה (לצד כתבי מלומדים שונים).

מכל הטעמים האמורים, באתי לכלל מסקנה כי פסק הדין אינו מבסס עילה לעריכת דיון נוסף, בהתאם להוראות סעיף 30(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד - 1984 ולפיכך דין העתירה להדחות.

בית המשפט המחוזי בבאר שבע רע"א 12226-07-15 סגרון נ' מימי הנגב בע"מ ואח' תיק חצוני: מספר תיק חצוני בפני כבוד הנשיא יוסף אלון המבקש ישראל סגרון ת.ז 055307599 ע"י ב"כ עו"ד שאול אטיאס המשיבים 1. מימי הנגב אגודה חקלאית שיתופית בע"מ ע"י ב"כ עו"ד מץ צוקר ואח' 2. ששון סגרון ת.ז673384907 ממושב תלמים 3. תלמים- מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ ד.נ לכיש דרום – מיקוד 79315 החלטה

אשר לטענות המבקש בנוגע להחזרים הכספיים המגיעים לו עבור עבודות תיחזוקה שלא בוצעו בפועל, קבע הבורר כי "על הצדדים לבררם ביניהם... מאחר ואני מתייחס למחיר המאקסימאלי שרשאים לגבות על פי רשות המים... מאחר וזו החלטה של רשויות האגודה אני לא טיפלתי בסוגיה זו". בעקבות פסק הבורר, הגיש המבקש לבית המשפט קמא ביום 3/3/15 "הודעה" במסגרתה עתר להורות לבורר להשלים ו/או לתקן את פסק הבוררות בשל "טעויות גלויות" שנפלו בו, בין היתר בשל הסתרת ראיות על ידי המשיבים , לטענת המבקש.

בבקשתו, שב המבקש וחזר על הטענות שהעלה בהודעתו לבית המשפט קמא, וטען כי השלמת פסק הבורר המבוקשת, נידרשת בהכרח לאור ההשלכות שיש לפסק הבורר על הרכיב הנזיקי הנתבע.

בנוסף לכך, גם אם הייתה מוגשת בקשה לביטול פסק הבורר – כפי שטענו המשיבים שראוי היה להגיש – הרי שסעיף 26 לחוק קובע סייגים לביטול פסק בוררות, לפיהם "לא יבטל בית המשפט את פסק הבוררות כולו, אם ניתן לבטלו בחלקו, להשלימו, לתקנו או להחזירו לבורר". בעניינינו, נידרשת השלמה של פסק הבורר העשויה למנוע את ביטול פסק הבורר ולסייע בסיום ההליכים.

...

לאחר עיון בבקשת הרשות לערער ובתשובת המשיבים – על נספחיהן – החלטתי לדון בבקשה כבערעור, ולקבל את הערעור.

לאור כל המפורט לעיל, אני מקבל את הערעור ומורה לבורר להוסיף ולהשלים את פסק הבוררות באופן בו ידרש הבורר למלוא טענות הצדדים שבמחלוקת הנוגעות לתחשיב חשבונות המים, במסגרת המועד שיקבע לכך בית המשפט קמא.

החלטה זו של הרשם אשר אישר את פסק הבוררות ולא הסכים להמתין לקביעת מועד פקיעת החברות בהליך חדש אשר ציין כי התובעים רשאים לפתוח בו, הנה החלטה חלוטה כקבוע בסעיף 52(5) לפקודת האגודות השיתופיות הקובע: "לכל החלטה הנתנת על ידי הרשם עפ"י סעיף-קטן (2)(אא) לכל החלטה של הבורר או הבוררים עפ"י סעיף-קטן (2)(בב) שהרשם אישרה עפ"י סעיף-הקטן הקודם, יהא תוקף של פסק דין מטעם בית משפט מחוזי שאינו ניתן לערעור, וכן תוצא לפועל בדומה לכך". הינה כי כן, מעת שפסק הבוררות אושר, המדובר בפסק דין שלא ניתן עוד לערעור.

המדובר בתביעה אשר לתוצאותיה השלכה מהותית על התביעה דנן, שכן אם וככל שייקבע כי התובעים חבים בכל מקרה בתשלום המיסים, הרי אין עוד רלוואנטיות למועד פקיעת חברותם, ואינם זכאים להשבת סכומים ששלמו גם לאחר שפרשו ,לטענתם, מחברות.

...

למעלה מן הצורך, אציין כי גם אם לא הייתה התביעה נדחית, היה מקום לעכב הבירור בה: תביעת הבוררות השנייה הוגשה ע"י הנתבעת ביום 2.1.12, דהיינו כשלושה שבועות בטרם הוגשה תביעה זו. במסגרת תביעת הבוררות השנייה תבעה הנתבעת כי ייקבע שהתובעים חייבים במסיה לאור הנאתם משירותיה.

לפיכך, גם אלמלא הייתי מוצאת לדחות תביעה זו על הסף, היה מקום לעכב הבירור עד להכרעה בבג"ץ .במצב כזה: אם העתירה הייתה מתקבלת, די היה בכך לבטל עיכוב ההליכים שכן המשמעות הייתה שתביעת הבוררות השנייה נדחית בהעדר סמכות ואם העתירה הייתה נדחית היה מקום להמשיך עיכוב ההליכים עד להכרעה בתביעת הבוררות השנייה.

יחד עם זאת כאמור וכפי שפורט לעיל, משהגעתי למסקנה כי דין התביעה להידחות, הדיון בשאלת עיכוב ההליכים הינו תאורטי בלבד ואני מורה על דחיית התביעה.

בית המשפט המחוזי בנצרת הפ"ב 17581-06-20 קבוצת גבע אגודה שיתופית בע"מ נ' רז ואח' תיק חצוני: בפני כבוד הרשמת עינב גולומב מבקשת קבוצת גבע אגודה שיתופית בע"מ משיבים 1. יוחאי רז 2. איריס מינדל 3. ענת לוין 4. איתן לוין 5. נאוה ויינר 6. אבישי ויינר החלטה

ראו לעניין זה עניין בייגל לעיל, מפי כב' השופטת פרוקצ'יה, כדלקמן: "לשני שיקולים עקריים אלה עשויים להתווסף גם שיקולים נוספים הקשורים במהותו המיוחדת של ההליך השפוטי העוסק בבקורת על פסק בורר ובתכליותיו. בהקשר להליך כזה, וכאשר הסעד הזמני המבוקש הוא עיכוב ביצועו של פסק הבורר, עשוי להנתן משקל לעובדה כי מדובר בשלב שבו פסק הבורר טרם אושר, ולכן על-פי חוק הוא עדיין איננו כפוף להליכי הוצאה לפועל. נתון זה מעיד על מידת זהירות גדולה בה נוקט הדין כלפי פסק הבורר, שאכיפתו בהוצאה לפועל נמנעת כל עוד לא זכה לאישור בית המשפט. במתן הסעד הזמני עשוי בית המשפט גם להדרש לטיב פסק הבורר הנידון בפניו, ולמהותו, ולמידת הצורך וההשלכות הנובעות מביצועו קודם שההליכים לביטולו ולאישורו הושלמו" בעניינינו, בכל הנוגע לסכויי בקשת הביטול, סבורני כי לא ניתן לקבוע מסמרות לשלב מקדמי זה. אכן, דומה כי בפני הקבוץ ניצבות משוכות לא מבוטלות, אולם אינני סבורה כי ניתן להגדיר את הבקשה כבקשת סרק, וחלק מהטענות המועלות ראויות לבחינה ובירור במסגרת ההליך גופו.

...

לאחר עיון ובחינה, הגעתי לכלל מסקנה כי יש להורות על עיכוב ביצועו של פסק הבוררות, במובן של התחלת העבודות הפיזיות בשטח, וזאת עד להכרעה בבקשת הביטול.

ראו לעניין זה עניין בייגל לעיל, מפי כב' השופטת פרוקצ'יה, כדלקמן: "לשני שיקולים עיקריים אלה עשויים להתווסף גם שיקולים נוספים הקשורים במהותו המיוחדת של ההליך השיפוטי העוסק בביקורת על פסק בורר ובתכליותיו. בהקשר להליך כזה, וכאשר הסעד הזמני המבוקש הוא עיכוב ביצועו של פסק הבורר, עשוי להינתן משקל לעובדה כי מדובר בשלב שבו פסק הבורר טרם אושר, ולכן על-פי חוק הוא עדיין איננו כפוף להליכי הוצאה לפועל. נתון זה מעיד על מידת זהירות גדולה בה נוקט הדין כלפי פסק הבורר, שאכיפתו בהוצאה לפועל נמנעת כל עוד לא זכה לאישור בית המשפט. במתן הסעד הזמני עשוי בית המשפט גם להידרש לטיב פסק הבורר הנדון בפניו, ולמהותו, ולמידת הצורך וההשלכות הנובעות מביצועו קודם שההליכים לביטולו ולאישורו הושלמו" בענייננו, בכל הנוגע לסיכויי בקשת הביטול, סבורני כי לא ניתן לקבוע מסמרות לשלב מקדמי זה. אכן, דומה כי בפני הקיבוץ ניצבות משוכות לא מבוטלות, אולם אינני סבורה כי ניתן להגדיר את הבקשה כבקשת סרק, וחלק מהטענות המועלות ראויות לבחינה ובירור במסגרת ההליך גופו.

סוף דבר, הבקשה מתקבלת, וזאת בסייג כפי שפורט לעיל.