פסלות רופא בועדת קצין התגמולים

כמו כן, עולה מהחלטת הועדה כי אמנם הועדה סברה שהמערער אינו מבקש פסילתה, אולם בד בבד אף הוסיפה שמדובר בביקור חד פעמי אצל רופא הועדה.

בפרשת ארבל הפנה בית הדין הארצי למספר הילכות בסוגיה ובין היתר אוזכר מקרה בו נפסלה החלטתה של הועדה הרפואית העליונה בשל כך שאחד מחבריה העניק חוות-דעת, תמורת תשלום, לקצין התגמולים.

...

קושי זה יש בו לחזק את המסקנה אליה הגעתי ונראה כי בנסיבות כאלה מתחדדת מידת הפגיעה במראית פני הצדק.

לסיכום, משנפל פגם בהרכב הוועדה, יש להורות על ביטול החלטתה.

סוף דבר הערעור התקבל.

בין היתר אוזכר מקרה בו נפסלה החלטתה של הועדה הרפואית העליונה בשל כך שאחד מחבריה העניק חוות-דעת, תמורת תשלום, לקצין התגמולים.

במסמך זה נימצאת בין היתר היתייחסות לסוגיה הנדונה וכך נקבע שם : "תובע יישאל על ידי המזכיר, או על ידי הרופא, בכל ועדה, אם טופל בעבר ע"י אחד הרופאים בועדה, או שאחד הרופאים נתן חוות דעת בעיניינו. הרופא שנתן חוות דעת בעבר פסול

...

בעניין בל (חי') 21023-08-14‏ ‏ גבי אסולין נ' המוסד לביטוח לאומי (15.12.14) הובאה סקירה של ההלכות, הנוגעות לפסילת חבר הוועדה הרפואית וכך סוכמו הדברים מפי כב' ס. נשיא, הש' קציר באותו עניין: "לסיכום נקודה זו הרי שפסיקת בית הדין הארצי קובעת כי יהיה מקום לפסול כהונתו של רופא חבר וועדה שטיפל בעבר במבוטח העומד לבדיקת הוועדה, וזאת בנסיבות מסוימות, וביניהן: עריכת חוות-דעת של רופא החבר הוועדה בעניינו של המבוטח, קיומו של מידע אישי בידי הרופא אשר לולא ההיכרות הקודמת בין הרופא למבוטח לא היה מגיע לידיעת הוועדה, היותו של המבוטח בגדר "מטופל קבוע" של הרופא חבר הוועדה, או כהונתו של אותו רופא כחבר יחיד בוועדה.

לסיכום, משלא נפל פגם בהרכב הוועדה, אין להורות על ביטול החלטתה.

סוף דבר הערעור נדחה.

יצוין כי אם לוועדה רפואית (מחוזית או עליונה) אגב דיון בפדימה אחת מסתבר כי דרגת הנכות בגין פגימה אחרת, אינה תואמת את מצבו הרפואי העדכני של הנכה, יכולה להפנות תשומת ליבו של קצין התגמולים לכך וזה ישקול האם יש מקום לפתוח בהליך של בדיקה מחדש של הנכות לפי סעיף 37 לחוק הנכים.

מכאן לדעת המשיב שלא קמה כל עילה לפסילת הועדה ויש לאפשר לה לסיים עבודתה ולהגיע להחלטה סופית בטרם יהא המערער רשאי לערער לבית משפט זה. דיון האם קמה זכות ערעור בטרם אדון בטענות העירעור לגופן ראיתי להסיר מעל פני הדרך את טענת המשיב בתשובתו ולפיה אין מקום לידון בעירעור שכן הועדה טרם סיימה את הדיון ועל כן בית משפט זה לא קנה סמכות לידון.

כבר כתבתי לא אחת על הבעייתיות המתעוררת לעיתים בין רצונם של הרופאים בועדות ליתן החלטות שמתיישבות לחלוטין עם דעתם הרפואית לבין המסגרת החוקית מכוחה הם פועלים ביושבם כחברים באותן וועדות.

...

בעניין זה מקובלת עלי עמדת כב' השופט פורת בעניין דני סרור שצוטט לעיל.

מכאן שאני סבורה כי לאחר קריאת פסק דין זה תוכל הוועדה לשוב ולדון בעניינו של המערער לאור ההסברים שהונחו בו הן באשר לאותם מקרים שבהם אין הרפואה והמשפט הולכים יחד אך כחברי טריבונל מעין שיפוטי עליהם לפעול בהתאם לכללים אלו והן באשר לאופן הפירוש שיש לתת לפסק הדין.

סוף דבר הערעור מתקבל בחלקו באופן שהדיון מחוזר לוועדה הרפואית העליונה על מנת שתדון בשיעור הנכות הקוגניטיבית ממנה סובל המערער ללא התייחסות לשאלה אם מקורה נפשי או אורגני, ותקבע את שיעורה.

די שהתייחסות הועדה הרפואית המקצועית תהיה עניינית ומנומקת, גם אם היא נאמרת במילים קצרות, ובילבד שיש בה לשקף את הבסיס להחלטתה, כפי שאכן עולה במקרה זה. לעניין הרכב הוועדה הרפואית העליונה – על פי תקנות הנכים (ועדה רפואית עליונה) תשכ"ד-1964, יושב ראש הוועדה הרפואית העליונה ממונה מבין חבריה והוא מוסמך לקבוע את הרכב הרופאים בכל בקשה שמוגשת, מבין הרופאים ששמותיהם כלולים ברשימה שקבע שר הביטחון (תקנה 5(ב) לתקנות).

הועדה הנה מעין גוף שפוטי וניתן ללמוד אנאלוגיה מכללי פסילת שופט (ע"א 2367/04 מידן נ. ועדת הערעורים וקצין התגמולים (27.6.04)).

...

לפיכך הערעור נדחה.

הטעם לקבלת העירעור על-ידי בית המשפט המחוזי היה נעוץ בכך שאחד מחברי הוועדה הרפואית העליונה, שדנה בעניינו של כל אחד מן המשיבים, הוא רופא, אשר נותן לקצין התגמולים, לעתים מזומנות, חוות-דעת, תמורת תשלום, בעניין קיומו או היעדרו של קשר סיבתי בין החבלה, המחלה או החמרתן לבין השירות הצבאי.

קשר זה פוסל את האדם, מניה וביה, מן הדיון במחלוקת אשר קצין התגמולים הוא צד לה. אין צריך לומר, כי האמור כאן חל במידה שווה על רופא, המחווה את דעתו תמורת שכר, ועל אדם אחר שאינו רופא, המבצע עבודה עבור קצין התגמולים.

...

פסלותו של חבר ועדה הנ"ל איננה נובעת מכך שיש מקום להסקת מסקנה אישית קונקרטית, לפיה אכן הושפע חבר הוועדה מעובדת קיומם של קשרים כמתואר לעיל עם קצין התגמולים.

אשר-על-כן החלטתי לדחות את שתי הבקשות לרשות ערעור.