מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

פסלות היחסית של פירות העץ המורעל

בהליך ערר מ"ת (עמ"ת) שהוגש בשנת 2017 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ה) למעשה, הגישה שב"כ העורר מבקש ליישם משקפת את הגישה האמריקאית של "פירות העץ המורעל". לפי גישה זו, די בפגיעה קשה בזכויות החשוד כדי להוביל לפסילת הראיות שנאספו בעקבותיה.
לא זו הגישה שאומצה בעיניין יששכרוב – שאימץ כלל של פסילה יחסית, שהיא תוצר של איזון בין השיקולים המתנגשים.
...
בגין כל אלה נפסק שאין מנוס ממעצרו של העורר עד תום ההליכים נגדו.
כאשר הועלתה טענה לפגם בחיפוש שנעשה ללא הסכמת העוררים, פסק כב' השופט, כתוארו אז רובינשטיין, תוך שהוא מפנה לעניין פרץ: "גם אילו סברתי שהופרה זכות של העוררים, ועל פני הדברים איני רואה כן אף שבידי העוררים לשוב לכך בהליך העיקרי, אין בידי להיעתר לערר – וזאת מאחר שבאיזון שבין עוצמת הפגם לכאורה לבין השיקולים שתומכים בהמשך מעצרם של העוררים בענייננו, ידם של האחרונים על העליונה. רוצה לומר, כי אין בעוצמת הפגם הנטען בענייננו כדי להביא לשחרורם של העוררים בהתחשב באיזון מובהק אל מול האינטרס הציבורי בהמשך מעצרם בנסיבות המקרה" (בש"פ 1636/13 קאניאוונג נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו; 2013 בפסקה י' להחלטה (להלן: עניין קאניאוונג)).
סופו של דבר שאני דוחה את הערר.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2022 בשלום כפר סבא נפסק כדקלמן:

עתירת ההגנה לפסילת "ראיות נגזרות" משמעותה בפועל היא דרישה ליישום דוקטרינת "פירות העץ המורעל", ולפיה יש לפסול לא רק את הראיה שהושגה כתוצאה מהפרת זכות יסוד של נאשם, אלא גם כל ראיה אחרת שאותרה כתוצאה מכך (ראו למשל, ע"פ 4039/19 נחמני נ' מדינת ישראל (17.3.21)).
דוקטרינת פסילת הראיות שנקבעה בהילכת יששכרוב, אינה מוחלטת, אלא "יחסית וגמישה" ומחייבת עריכת איזונים.
...
מחדל חקירה - אי רישום דו"ח פעולה בנוגע לטענת ב"כ הנאשם לקיפוח הגנת הנאשם היות שהשוטר עטר שנכח באירוע לא רשום דו"ח פעולה, אני סבורה שהצדק עם ההגנה כי מדובר במחדל.
סוף דבר הנאשם החזיק על גופו סם מסוג קנבוס במשקל של 5.04 גרם נטו, ובביתו סם מסוג קנבוס במשקל כולל של 157.97 גרם נטו, מחולק ל- 5 אריזות.
אשר על כן, החלטתי להרשיע את הנאשם בעבירה של החזקה בסמים שלא לצריכה עצמית, לפי סעיף 7(א) ו-7(ג) רישא לפקודת הסמים.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2019 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

שלישית, הגם שתורת "פירות העץ המורעל" לא התקבלה במשפטנו (במסגרת הילכת יששכרוב), הרי שכאשר מדובר בהודאת נאשם ביחס לחפץ שנתפס במסגרת חפוש שלא כדין – וקבילותו כראייה נפסלה – יש לפסול גם את ההודאה.
כפי שאוזכר כבר לעיל, דוקטרינת הפסילה הפסיקתית, שפותחה במשפטנו, היא דוקטרינת פסילה יחסית בלבד ולפיכך בגדריה נידרש בית המשפט לאזן – אל מול אי החוקיות שנפלה באיסוף הראיות או בגבייתן, כמו גם מידתה ועוצמתה – את האנטרס הצבורי.
...
המסקנה החד משמעית היא, אם כן, שהחיפוש בכליו של הנאשם ותשאולו על-ידי שני המאבטחים נעשו בהיעדר סמכות בחוק ושלא כדין.
טיעון חריף הוא טיעון ב"כ המאשימה, אך אין בידי לקבלו מכמה וכמה טעמים מצטברים: ראשית, המשמעות המעשית של קבלת הטיעון היא עיקור דוקטרינת הפסילה הפסיקתית מכל תוכן מהותי, שכן היא פותחת פתח רחב כפתחו של אולם להכשרת ראיות פסולות במהלך ההליך המשפטי והלכה-למעשה באמצעותו.
סוף דבר: אשר על כן ולאור כל המקובץ החלטתי, כאמור ברישא להכרעת הדין, לזכות את הנאשם.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2020 בשלום כפר סבא נפסק כדקלמן:

הפן המשפטי – דוקטרינת הפסילה היחסית של ראיות שהושגו שלא כדין בהתאם לדוקטרינת הפסילה הפסיקתית שנקבעה בע"פ 5121/98 טור' רפאל יששכרוב נ' התובע הצבאי, פ"ד סא(1) 461, (להלן – "עניין יששכרוב"), לבית המשפט שיקול דעת באשר לפסילת ראיות שהושגו שלא כדין, וזאת על מנת לאזן בין הצורך להגן על זכויות הנאשם והגינות ההליך הפלילי, לבין גילוי האמת, הלחימה בפשע וההגנה על שלום הציבור (ראה גם: ע"פ 4988/08 איתן פרחי נ' מדינת ישראל, פ"ד סה(1) 626)).
בעיניין יששכרוב נקבע כי הגם שאין לאמץ בשיטתנו המשפטית את תורת "פירות העץ המורעל" הנוהגת בארצות-הברית באופן בו עצם השגת ראיה שלא כדין או באמצעי פסול מביא בהכרח לפסילת הראיה, הרי שבית המשפט נידרש להפעיל את שיקול דעתו על פי הדוקטרינה היחסית, תוך היתחשבות בשלוש קבוצות שיקולים רלוואנטיים (עניין יששכרוב, עמ' 566-562): הראשונה: אופייה וחומרתה של אי-החוקיות שהייתה כרוכה בהשגת הראיה – בהקשר זה נבחנות מהות ההפרה ועוצמת הפגיעה בזכויות הנחקר, האם השמוש באמצעי החקירה הפסולים נעשה במכוון ובזדון או בתום-לב, מידת הקלות בה ניתן היה להשיג את הראיה כדין, והאם קיימות "נסיבות מקילות" המפחיתות מחומרת אי החוקיות הכרוכה בהשגת הראיה, דוגמאת מקום בו אי החוקיות נועדה למנוע העלמתה של ראיה חיונית על ידי הנאשם.
...
לאחר העיון במכלול אני סבור שלא עלה בידי ב"כ הנאשם להוכיח כי הרשות פעלה כלפי הנאשם בדרך של אכיפה בררנית.
סופו של דבר, לא הוכח לפניי כי במצב דברים זה ננקטה מדיניות שעניינה אכיפה בררנית או מפלה כלפי הנאשם, ועל כן הבקשה לביטול כתב האישום מכוח הגנה מן הצדק נדחית.
לאור האמור לעיל, אני מרשיע את הנאשם במיוחס לו בכתב האישום.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו