מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

פסלות דיין בית הדין לעררים

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2018 בעליון נפסק כדקלמן:

ברמת העקרון, משוא פנים הוא מקרה פרטי של פגיעה בעקרי הצדק הטבעי, פגיעה שעשויה להצדיק התערבותו של בית משפט זה. מידע שנימסר לשופט או לדיין במעמד צד אחד עלול לעורר חשש למשוא פנים ולבסס טענה של פגיעה במראית פני הצדק.
השאלה אם יש מקום לפסילה של שופט או דיין במצבים מעין אלה היא תלוית נסיבות, ולאור העובדות כפי שפורטו בהחלטות בתי הדין, שוכנעתי כי המקרה דנן אינו נימנה על אותם מקרים חריגים המצריכים התערבותו של בית משפט זה. כפי שעולה מהחלטת בית הדין האיזורי, הסיור תואם מראש עם נאמני ההקדש, שבקשו ברגע האחרון לבטל את הסיור, כך שלא היה מדובר מלכתחילה בסיור "במעמד צד אחד", והמפגש עם המשיב 3 ובנו נוצר באקראי.
...
דין העתירה להידחות על הסף.
השאלה אם יש מקום לפסילה של שופט או דיין במצבים מעין אלה היא תלוית נסיבות, ולאור העובדות כפי שפורטו בהחלטות בתי הדין, שוכנעתי כי המקרה דנן אינו נמנה על אותם מקרים חריגים המצריכים התערבותו של בית משפט זה. כפי שעולה מהחלטת בית הדין האזורי, הסיור תואם מראש עם נאמני ההקדש, שביקשו ברגע האחרון לבטל את הסיור, כך שלא היה מדובר מלכתחילה בסיור "במעמד צד אחד", והמפגש עם המשיב 3 ובנו נוצר באקראי.
לאור האמור לעיל, העתירה נדחית.

בהליך ערעור מנהלי (עמ"נ) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

ערעור על פסד דינו של בית הדין לעררים (כב' הדיין חנניה גוגנהיים) מיום 13.1.2020, שדחה את ערר המערערים, ערר שהוגש כנגד החלטת המשיב מיום 7.3.19 לדחות את בקשתם לאיחוד מישפחות בשל מניעה ביטחונית.
כפי שנקבע בפסיקה, אין פסול עיקרוני בהתחשבות בקיומו של סיכון הנעוץ בבן מישפחה מדרגה קרובה, וזאת נוכח המציאות הביטחונית בה מצויה מדינת ישראל והחשש שהקשר עם תושב האיזור עם קרוב המשפחה, ממנו נובע הסיכון, עלול להיות מנוצל לרעה (בג"ץ 2028/05 אמארה נ' שר הפנים (10.7.2006)).
...
על יסוד האמור, הערר נדחה.
לאחר הדיון שהתקיים במעמד צד אחד, הוסיפו גורמי הביטחון לפרפראזה כי "לאורך שנים ועד ימים אלה [האב] משתייך לארגון החזית העממית ומצוי בקשרים עם פעילי הארגון". לאחר שעיינתי בחומר הסודי, שהוצג בפני בית הדין, אני סבורה כי בצדק קבע בית הדין כי חומר זה מגבש ראייה מינהלית, שיש בה לבסס את עמדת המשיב.
נוכח כל האמור, הערעור נדחה.

בהליך ערעור מנהלי (עמ"נ) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בקשה למתן סעד זמני לפיו תעוכב הרחקת המבקשת מישראל עד להכרעה בעירעור על החלטת בית הדין לעררים (כבוד הדיין אילן חלבגה) מיום 1.6.19 בערר (ת"א) 2838-19 PETER JAINAMNA נ' משרד הפנים - רשות האוכלוסין וההגירה במסגרתה נדחו טענות המבקשת לעניין נסיבות הוצאת צו ההרחקה וצו המשמורת בעיניינה.
יתרה מכך, המשיבה טוענת כי גם אם הכניסה נעשתה בנגוד לחוק, הרי שאין בכך כדי לפסול את הראיות אשר הושגו כנגד המבקשת ומשמשות את המשיבה בהליכים בהם היא נוקטת להרחקתה מישראל.
...
יחד עם זאת, אני סבור כי מן הראוי שטענות המבקשת לגופו של עניין ייבחנו במסגרת הדיון בערעור ואסתפק בכך שלא ניתן, בשלב זה, לשלול לחלוטין את סיכוייו.
באשר למאזן הנוחות, אני סבור כי בנסיבות העניין הוא נוטה באופן מובהק לטובת המבקשת.
לאור כל האמור לעיל, הבקשה למתן סעד זמני מתקבלת והמבקשת לא תורחק מישראל עד להכרעה בערעור.

בהליך ערעור מנהלי (עמ"נ) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בית הדין לעררים, כב' הדיין איתיאל גבעון, קיבל את הערר חלקית בפסק דינו מיום 05.01.2023 (ערר (ת"א) 4709-22), והורה לרשות לקיים שימוע מחודש למערערת בתוך 72 שעות, תוך שהוא משהה את הרחקתה של המערערת אך מותיר אותה במשמורת.
" בו ביום הוגשה מטעם המערערת בקשה לעיון מחדש בהחלטה זו, בה נטען כי עוד ביום 05.01.2023 בוצע שימוע נוסף בעקבות פסק הדין, שבו הוחלט להותיר את המערערת במשמורת ללא הנמקה מדוע לא ניתן להסתפק בחלופת משמורת, ונטען כי דינו של השימוע החדש בטלות מחמת פסלות פסק הדין של בית הדין לעררים שהורה על קיומו.
...
אשר להקלטת הריאיונות והשימועים ע"י הרשות, אני סבורה, כפי שציין בית הדין, כי יש מקום להקליט את השימועים, כמו גם את הראיונות הנערכים לבחינת הקשר הזוגי ועמדתי על הדברים במספר הליכים קודמים.
בנוסף בעמ"נ (מינהליים ת"א) 57982-12-20 נתן בויצ'מן נ' רשות האוכלוסין וההגירה, משרד הפנים (נבו 21.12.2022): קבעתי בדומה כי: "אדגיש כי הראיונות כתובים בכתב יד ואינם מוקלטים, כך שכאשר המרואינים מכחישים חלק מהדברים שנרשמו, קשה לבסס ממצאים אך על תשובה בריאיון המוכחשת על ידי מי שאמר אותה." בדומה גם בעמ"נ (מינהליים ת"א) 39323-01-21 דרור וונונו נ' רשות האוכלוסין וההגירה, משרד הפנים (נבו 27.09.2021), המערערים העלו טענות באשר לאופן רישום הפרוטוקול, שם קבעתי (בפס' 43) כי: "לאור טענות המערערים באשר לשאלות שנשאלו בריאיון הראשון, ולטענתם לא נרשמו, ולאור הפערים בין הפרוטוקול שנערך ע"י המראיינת מטעם הרשות (להלן: פרוטוקול הרשות), לבין התמלול של הראיון שערכה ב"כ המערערים בראיון השני בזמן אמת, אני סבורה כי ראוי להקליט את הראיונות (בדומה לראיונות המקלט), שאז לא ניתן יהיה להעלות כל טענה בהקשר זה.". לפני בית הדין טענה הרשות כי בכל הנוגע לראיונות מקלט אלו מוקלטים לאור הטענות בדבר סכנת חיים הנשקפת למבקשי המקלט.

בהליך תיק רבני (רבני) שהוגש בשנת 2023 ברבני הגדול נפסק כדקלמן:

בנוסף, במקרה של ערעור פסילה, כיוון שהערעור בא להוציא מחזקת הכשרות של דייני בית הדין ולהאשים אותם בעיוות הדין חלילה, לא די לעורר ספקות במניעי בית הדין במתן ההחלטה, אלא – בנוגע לקיומן של 'נסיבות' אלו – קיימת חובת הוכחה מוגברת המוטלת על המבקש לפסול, וחובה זו דרושה ביתר שאת מבערעור אחר שבו לפעמים די לעורר ספקות בנכונות ההחלטה.
...
לפניי, כנשיא בית הדין הגדול, ערעור על החלטת בית הדין האזורי בירושלים (הרכב ג) לדחות את בקשת הפסילה שהוגשה נגדו מהטעמים המפורטים בהחלטתו.
) הצד המשיב בערעור פסילה, בדרך כלל משיב כצד ג' משום שהדברים נוגעים אליו, אך כדי למנוע גרימת וחיוב הוצאות לא נתבקשה תגובתו על ערעור זה. לגוף הערעור: לאחר שבחנתי בקשת הפסילה ואת ההחלטה על דחייתה וכן בחנתי את התיק בכללו, אין מנוס מלדחות את הערעור על ההחלטה שכן, כאמור בהחלטת בית הדין האזורי, לא נמצאות בעניין העילות לפסילה הקבועות בחוק הדיינים.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו