מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

פסיקת שכ"ט מנהל עיזבון קבוע

בהליך ת"ע (ת"ע) שהוגש בשנת 2021 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

מדובר בנתון מהותי שאינו עולה בקנה אחד עם הוראות הדין והפסיקה.
ככל הדרוש, ובמידה ולא יעלה בידי הצדדים להגיע להבנות, ניתן להגיש בקשה למינוי מנהל עזבון קבוע.
₪ ישא וישלם למבקשים הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 55,000 זכות ערעור כחוק.
...
27538-09-19 – התנגדות המשיב למתן צו ירושה – ההתנגדות נדחית.
58807-07-20 – בקשת המשיב למתן צו קיום צוואת שכיב מרע – הבקשה נדחית.
נוכח רוחב היריעה שנפרשה, ולאחר ששקלתי אופן התנהלות הצדדים, אני מורה כי המשיב 20 .

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2015 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ב"כ הערייה הצביעה על פסיקה לפיה במסגרת עתירה מנהלית לא ניתן לתקוף את החלטות רישמי ההוצל"פ. עוד נטען כי לפי החלטת בימ"ש זה בדיון מיום 14.7.2015 על העותרת היה להמציא אישורים על הסכומים ששילם מנהל העזבון בגין חובות ההורים לעירייה עבור איזה תקופה ועבור איזה נכס.
להוכחת טענתה צרפה העותרת להודעתה מיסמך "בקשה להארכת מינוי" של מנהל העזבון, עו"ד יוסף דרמר, מסביבות דצמבר 2012, ובו הוא מודיע לביהמ"ש לעינייני מישפחה בת"א: "1. מנהל העזבון מונה ע"י כב' ביהמ"ש ביום 24.9.2007 כמנהל עיזבון קבוע. ביום 30.5.2010 הוארך מינויו של מנהל העזבון לשנתיים נוספות.
מאחר שהעותרת אינה מיוצגת, ולא נפסק לה שכ"ט עו"ד, תישא המשיבה בשלב זה באגרה בלבד.
...
אינני מקבלת את טענת העירייה כי כשביהמ"ש העליון דחה את הבקשה להארכת מועד להגשת בקשה לדיון נוסף, גם בנימוק של היות ההליך חסר סיכוי, הדבר מהווה אישור לכך שביהמ"ש העליון בחן לגופו של עניין את טענת העותרת לגבייה ביתר וקבע כי תביעותיה בעניין זה חסרות סיכוי (נספח ד' לתשובה לעתירה).
בסופו של דבר מי שהוא בעל המידע המלא והמסודר הוא העירייה.
לפיכך אני מורה למחלקת החשבונות בעירייה להמציא תוך 60 יום תיעוד וצילום מסמכים מפורטים וברורים מתוך ספריה בגין החיובים והזיכויים ב- 7 הנכסים של הורי העותרת, החל משנה לפני שהעירייה העבירה חובות לגבייה בהוצל"פ, ועד היום.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2013 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

עוד טוען המשיב במסגרת העירעור שכנגד, כי שגה בית משפט קמא כשלא הורה על הוספת מע"מ לסכומים שפסק לטובתו שכן מדובר בתביעה על מתן שירות החייב במע"מ, כאשר למעשה המערערים אינם מתנגדים לכך היה וייקבע כי המשיב אכן זכאי לכספים (ראה עמ' 1 שורות 12 - 14 לפרוטוקול הדיון מיום 20.06.12), וכי שגה בית משפט קמא כשפסק הוצאות בסך של 15,000 ₪ בלבד ולא הוצאות ריאליות, וכן שגה כשלא הורה על פסיקת שכ"ט בגין תיפקודו כמנהל עזבון המנוח.
מדובר בקביעות עובדתיות של בימ"ש קמא שהתרשם מכך שהמשיב השקיע עבודה רבה בעבר, כאשר שכרו לא שולם לו כל השנים בשל קשיי תקציב ועל כן סוכם לגלם חלק מהחוב בשכר טירחה שייגבה באחוזים מהעזבון.
...
במסגרת הערעור שכנגד הוסיף וטען המשיב כי יש לחייב את המערערים לשלם לו את שכר הביניים שנפסק לו כמנהל עיזבון בהחלטת כב' הרשם ברוך מיום 30.09.07 בסך 9,092 ₪, אשר טרם שולם לו. אומנם סעד זה נכלל גם בכתב התביעה, ואולם התביעה נשוא הדיון הינה לתשלום שכ"ט על פי ההסכם, ואין מקום להיעתר לסעד לתשלום שכר כמנהל עיזבון, סעד שלמעשה כבר נפסק למשיב, ואין זו הדרך לאוכפו.
סוף דבר לאור כל האמור אמליץ לחברי להרכב כדלקמן: לקבוע כי ההסכם האחרון שנחתם ביום 11.08.04 מחייב את המערערים, בכפוף לאשר צויין לגבי העיזבון.
להורות כי המערערים ישלמו למשיב, ביחד ולחוד, על פי ההסכם, את הסכומים הבאים: (1) 30,000$, המהווים סך של 184,151 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל, ובתוספת מע"מ; (2) 18% משווי העיזבון ברוטו כמפורט לעיל, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל, ובתוספת מע"מ; בנסיבות העניין, משעיקר הערעור נדחה, הנני מחייבת את המערערים לשלם למשיב הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 20,000 ₪.

בהליך ת"ע (ת"ע) שהוגש בשנת 2022 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

דוגמא למשמעות הפיקוח והמעורבות של בית המשפט על מנהל העזבון באה לידי ביטוי גם בכללים לפסיקת שכר טירחתו של מנהל עזבון הקבועים בפרק ז 1 לתקנות הירושה, התשנ"ח 1998 (להלן: תקנות הירושה) והמצריכים מעורבות ופקוח תדירים מצד בית המשפט.
...
כל אשר ביקשה הוא להביא את עניינה, לשטוח את טענותיה ולפסוק למבקש את השכר הראוי לו. לאחר בירור מדויק, לאחר שנחשפתי לצדדים גם באופן בלתי אמצעי, שמעתי אותם טוענים, משיבים או לא משיבים לעניינים שהועלו בדיונים, מביאים את ראיותיהם ושוטחים את טענותיהם, ולאחר ששבתי והזהרתי עצמי ממשמעותה של החלטתי זו הדנה בעורך דין ובמנהל עיזבון, מצאתי להחליט כפי שהחלטתי.
אשר על כן ומכל המקובץ לעיל, הריני להורות: המבקש זכאי לשכ"ט והחזר הוצאות בגובה 0.5% משווי העיזבון בתוספת מע"מ. סכום זה צמוד מדד ממועד פטירת המנוח ועד למועד החלטתי זו. המבקש זכאי לקבל מן העיזבון סך של 22,520 בתוספת מע"מ אשר מוצמד ממועד פטירת המנוח ועד להחלטתי.
₪ לטובת אוצר המדינה בסך של 5,000 החלטתי זו ניתנת לפרסום.

בהליך ת"ע שהוגש בשנת 2022 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

מן הכלל אל הפרט, לענייננו: הנתבע טוען למעורבות פסולה של התובעת 1 בעריכת הצוואה שבאה לידי ביטוי בבחירת עו"ד שערכה את הצוואה, קיום פגישה מקדימה במשרדה של עורכת הצוואה, קבלת מיסמך רפואי מאת רופאת המשפחה לצורך עריכת הצוואה, תאום של עורכת הצוואה עם המנוח במועד החתימה על הצוואה ורישום הצ'ק בגין שכ"ט עורכת הצוואה (בעיניין זה ר' גם בקשה מס' 32 לצרוף חוו"ד גרפולוגית, אשר נדחתה מהנימוקים שפורטו שם).
כמו כן, בע"א 851/76 בעיניין בנדל לעיל, נפסק כי אם המצווה נפגש עם עורך הדין ומוסר לו את הוראותיו, ניתן לרוב ליגרוס, כי הפעלתנות הקודמת של הנהנה אצל המצווה אין בה משום נטילת חלק בעריכתה, שכן שיקול דעתו העצמאי של עורך הדין והקשר הישיר שנוצר בינו לבין המצווה, יש בהם כדי לנתק את הקשר בין ארוע העבר לבין פעולתו של עורך הדין ויש בהם כדי ליצור התחלה חדשה בכל הנוגע לעריכת הצוואה.
בנסיבות אלו, על מנת להמשיך את הרצף בניהול העיזבון, אני רואה לנכון להמשיך את מינויו של עו"ד קניר כמנהל עיזבון קבוע לעיזבון המנוח וזאת עד למתן החלטה אחרת בכפוף להגשת תובענה מתאימה נפרדת למינוי מנהל עיזבון קבוע.
...
בנסיבות אלו, אין מנוס להידרש לגופם של דברים.
יוצא אפוא כי עיקר מעורבותה של התובעת 1 בעריכת הצוואה היה בשלבים המקדמיים של עשיית הצוואה ובכלל כך: איתור עורכת דין לעריכת צוואה, מתן פרטים אודות רצונו של המנוח לערוך צוואה, קבלת אישור רפואי מרופאת המשפחה, תיאום במועד בו התקיימה הפגישה של עורכת הצוואה עם המנוח.
סוף דבר: בנסיבות העניין, מכל הטעמים שפורטו לעיל – אני מורה כדלקמן: ההתנגדות שהוגשה לקיום צוואת המנוח – נדחית.
האפוטרופוס על הנתבע ישלם לתובעים 1-5 הוצאות ההליך בסך 30,000 ₪ בתוך 30 ימים מהיום שאם לא כן יישא התשלום הפרשי הצמדה וריבית ממועד החיוב ועד התשלום בפועל.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו