לאחר הפגישה עם הסמנכ"ל חזר העובד לסניף וחתם על מכתב, הממוען לסמנכ"ל, לפיו "ברצוני להודיע לך על סיום עבודתי בחברה כאשר מועד סיום העבודה יהיה על פי שיקול דעתכם. ואני מוותר על בזאת [כך במקור – ר.פ] על פצויי פיטורים והודעה מוקדמת ומודה לכם על תקופת עבודתי בחברה". העובד העיד כי נוסח המכתב הוכתב לו על ידי מנהל הסניף, אשר קיבלו מהסמנכ"ל. נעיר, להשלמת היריעה העובדתית, כי בין התשאול על ידי החוקר הפרטי, יום לפני ערב ראש השנה, לבין הפגישה עם הסמנכ"ל, בחלוף ארבעה שבועות, חלו חגי תשרי.
ביום 14.10.2013, לאחר שבעצת בתו וחתנו פנה העובד לייעוץ משפטי, שלח העובד מכתב הממוען למנכ"ל החברה ולסמנכ"ל, אשר לטענת העובד נוסח על ידי חתנו, בו נכתב כי "תמיד ובכל נושא פעלתי בסמכות וברשות ואף פעם לא על דעת עצמי!!!" וכי חתם על מכתב ההתפטרות בעקבות איומים "כשהייתי במצב מפוחד". כפועל יוצא מכך הודיע העובד, כי "אני מודיע בזאת שאני לא מתפטר ולא מוותר על עבודתי או זכויות כלשהן המגיעות לי על פי חוק". נקדים ונציין, כי טענת העובד לפיה פעל "בסמכות וברשות" הועלתה בפני החברה לראשונה במכתב החזרה מההתפטרות.
בנסיבות אלה, ומשנפסק כי העובד נטל רכבים בהרשאה של גורם הנחזה להיות גורם מוסמך – מנהל הסניף – אף איננו מוצאים להתערב בקביעה כי אין מקום לשלילת פצויי הפיטורים ותמורת ההודעה המוקדמת המגיעים לעובד, לנוכח קביעת בית הדין האיזורי לפיה העובד לא עבר כלל עבירת משמעת ונוכח העובדה, שלא ניתן לה הסבר מספק, כי יחסי העבודה עם מנהל הסניף, שעל פני הדברים אחריותו לנטילת הרכבים לא היתה פחותה מאחריות העובד, הסתיימו, כפי שהצהיר והעיד הסמנכ"ל, ברוח טובה ותוך תשלום פצויי פיטורים מלאים.
...
אשר על כן, נדחית התביעה לפיצוי בגין פגיעה בשמו הטוב של התובע ובגין עוגמת נפש".
משנדחתה טענת החברה על התפטרות העובד ובהיעדר נימוקים נוספים, דין ערעור החברה להידחות.
מכל האמור לעיל עולה, אפוא, כי לא עלה בידי העובד להציג ראיות כלשהן על הוצאת לשון הרע ופגיעה בשמו הטוב, תוך שאין חולק כי נמצאה לתובע עבודה חלופית מיד לאחר פיטוריו, כך שבדין נדחתה התביעה בעילה זו.
סוף דבר – ערעור העובד נדחה.
