מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

פסיקת פיצוי על אפליה נגד תאגיד

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2018 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

כב' השופטת אירית הרמל : לפנינו תביעתה של גב' מאי בינסטוק (להלן: "התובעת") נגד חברת מ.ד. תשובה סוכנות לביטוח (2008) בע"מ (להלן: "הנתבעת").
מועמדותה של התובעת נדחתה בשל כך שגב' בזיני סברה שהיא הרה או מתעתדת להיות הרה, אין מדובר באפליה על רקע מין או מעמד אישי כי אם באפליה על רקע הריון.
בתפקידה האחרון שימשה כמנהלת שיווק תאגידי בחברת סאמסונג, ולפני כן שימשה יועצת תיקשורת בכירה בשטרן אריאלי יחסי ציבור (קו"ח נספח א' לכתב התביעה ולתצהיר).
אין בכל האמור כדי להפחית מחומרת מעשיה של הנתבעת, אשר הפלתה את התובעת, אלא שבעניינינו מהוה עניין זה שיקול בקביעת גובה הפצוי.
...
מעדותו של מר תשובה בעלי הנתבעת, שוכנעתי שלא קיימת מדיניות של אפליה בהעסקת עובדים בחברה, אך יחד עם זאת השתהה בנקיטת פעולה כלשהי, לתיקון פעולתה של הגב' בזיני.
לסיכום - על דעת רוב חברי המותב, הנתבעת תשלם לתובעת פיצוי בסך 15,000 ₪.
לאור כך שמרבית התביעה נדחתה מצאנו להעמיד את שכ"ט והוצאות הנתבעת על סך 3,000 ₪.

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2019 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

ביום 13.9.18, עת הגיעה עדת התובעים, אלינור, אל סניף הנתבע 2 בטירת הכרמל וביקשה לפתוח חשבון בנק, נימסר לה לטענת התובעים, מפי פקידת הנתבע 2 (להלן: גב' מלכי) כי התובעת 2 מתחזה לעדה על פי רשומי הבנק, ואף הוצג לפניה מסך המחשב ובו כיתוב בעיניין זה. בשל דברים אלו ניפתחה התובענה שלפניי, והתובעים מבקשים לחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לפצותם בסך של 32,000 ₪ בשל "אפליה/סלקציה", "ביזוי כבוד האדם ופגיעה בחופש המידע", "הוצאת דיבה ולשון הרע", "גרימת נזק תדמיתי" ו"עוגמת נפש".
ועוד, אף לו רצינו לומר כי המידע שנאסף על ידי התובעים, ואשר הוביל לרישום ההערות, הוא מידע השייך לתובעים, ואשר לא היה נאסף כאמור לולא רכוז הפניות של כלל חבריו של אסי, באופן שמדובר למעשה במידע הנוגע לתובעים ולא לאלינור, ועל כן חלה על הנתבעים חובה לשמור על המידע חסוי לאזניה של אלינור - גם אז לא מצאתי כי יש לפסוק פיצוי לתובעים 1 ו-3 ז"ל בגין חשיפת החשדות המיוחסים לתובעת כאמור.
דומה כי אף לו צורפה אלינור לרשימת התובעים כאן אין בבסיס העובדתי שהוצג מטעם התובעים כדי ללמד על הפלייה פסולה של זו, שהרי נתברר כי לאלינור הותר לפתוח חשבון קרדיטורי אצל הנתבע 2 בעקבות ביקורה שם. עוד אציין כי סרוב הנתבע 2 להעמיד לזו אשראי, הגם שנסיבותיו המדויקות לא נבחנו כאן בהיעדר נתונים בעיניין זה, לא נראה בלתי סביר על פניו.
בהתאמה אני מחייבת את הנתבע 1 (לאור מיזוג התאגידים) לשלם לתובעת פיצוי בסך של 7,000 ₪.
לפנים משורת הדין לא ראיתי לנכון לפסוק הוצאות בכל הנוגע לתביעת התובעים 1 ו-3 ז"ל ובכל הנוגע לתביעה שהגשה כנגד הנתבעת 3.
...
לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים ובחנתי את הראיות אשר הונחו לפניי נחה דעתי כי דין התביעה להתקבל בחלקה בלבד ואבהיר – בין הצדדים מחלוקת בנוגע לתוכן חילופי הדברים בין אלינור לגב' מלכי.
בהתאמה, אני קובעת כי התובעים אינם זכאים לכל פיצוי מחמת אפליה כאמור.
מכל האמור, נחה דעתי כי יש בדברים שמסרה פקידת הנתבעים, גב' מלכי, לאלינור ביום 13.9.18 כדי להוות פרסום פוגעני המהווה פגיעה בשמה הטוב של התובעת והמצדיק פיצויה.
מעבר לכך לא מצאתי לנכון לפסוק פיצוי נוסף לתובעת, וממילא מצאתי כי דין תביעתם של התובעים 1 ו-3 (ז"ל) להידחות, וכך אני מורה.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2018 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

מכאן איפוא, עלתה השאלה, אם לנוכח העובדה שהפיצוי נועד לפצות על פגיעה שנגרמה לאדם בפועל, יש מקום לפסוק פיצוי גם לתאגיד המגיש תביעה בשל הפרת חוק איסור הפליה, מכוח ההרשאה שניתנה כאמור, בהוראת סעיף 7 בחוק זה. בא-כוח המערער לא הרחיב בעיניין זה והסתפק בכך שמהטעמים האמורים (שהוצגו במסגרת השאלה), אין לחייב בפצוי במקום שתביעה מוגשת באמצעות תאגיד.
כן הפניתה באת-כוח המשיבות 2-1 אל פסק הדין בעיניין רע"א 6897/14 רדיו קול ברמה בע"מ נ' קולך - פורום נשים דתיות (9.12.2015) (להלן – עניין קול ברמה), אשר במסגרתו אושר לאירגון 'קולך' להגיש תובענה ייצוגית נגד תחנת הרדיו "קול ברמה בע"מ" בטענה כי מדיניותה המוצהרת בשנים 2009-2011, שלפיה לא נשים לא תושמענה בשידוריה, היא בבחינת הפליה אסורה לפי חוק איסור הפליה.
...
אלו הם אפוא, דברי בית המשפט בעניין זה: "השאלה המרכזית היא אפוא האם קולך הוכיחה ברמה הלכאורית הנדרשת לשלב זה כי נגרם נזק לחברות הקבוצה או לקבוצה עצמה. לשאלה זו יש להשיב בחיוב. ההכרה בקיומו של נזק וכן הזכות המשפטית לקבל פיצוי בגינו נובעים בנסיבות העניין מתוך חוק איסור הפליה עצמו, וזאת אף ללא צורך להידרש למסגרות משפטיות אחרות לביסוס המסקנה. חוק איסור הפליה מניח כהנחת עבודה שכאשר נגרמה הפליה במובן סעיפיו, נגרם בשל אותה הפליה נזק, וכי אותו נזק הוא בר פיצוי. מושכלת היסוד הגלומה בסעיפי החוק היא ש'בסירוב לאפשר לאדם כניסה למקום ציבורי או לספק לו שירות או מוצר, רק בשל השתייכותו לקבוצה, ובמיוחד קבוצה שיש לגביה היסטוריה של הפליה בעבר, יש משום פגיעה קשה בכבודו של אדם' [הצעת חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות ציבוריים, התש"ס-2000, ה"ח 2871]. זאת ועוד, המחוקק אף מציע בחוק איסור הפליה מנגנונים לקבלת הפיצוי ותקרת מחיר לפיצוי שניתן לפסוק ללא הוכחת נזק" (עניין קול ברמה, כבוד השופט י' דנציגר, פסקה 61).
לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, מצאתי כי מכל הטעמים שעליהם עמדה באת-כוח המשיבים 2-1, כמפורט לעיל, יש לקבוע כי אף במקום שבו תאגיד מגיש תביעה מכוח חוק איסור הפליה, יש מקום לפסוק פיצוי לטובתו.
סיכום ותוצאה מכל הטעמים האמורים, הערעור נדחה.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2018 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

הנתבעת טוענת כי כיום שידורי התחנה פתוחים לנשים וכי התחנה שואפת לשויון בהשמעת נשים בשידוריה, וכי תהליך זה שעברה מצדיק המנעות מפסיקת פיצוי כספי נגד הנתבעת בבחינת "מודה ועוזב ירוחם". לחלופין טוענת הנתבעת, כי יש לפסוק לטובת הקבוצה סעד שאינו כספי מכוח ס' 20(ג) לחוק תובענות ייצוגיות, זאת באמצעות פרויקטים העוסקים בקידום נשים חרדיות שיבוצעו ע"י הנתבעת.
נטען שבעניינינו אין מדובר בתאגיד פינאנסי המחזיק בכספי לקוחותיו אשר עלולים להפגע ככל שאיתנותו הכלכלית תפגע, ולפיכך אפילו אם כתוצאה מפסיקת הפצוי לחברות הקבוצה תפגע במידה מסוימת פעילות הנתבעת, אין מקום להעניק פרס למעוול ע"י ויתור על הפצוי שעליו לשלם לנפגעים.
לאחר בחינת הנתונים שהובאו ע"י הצדדים בכל המתייחס למצבה הכלכלי של הנתבעת, ותוך עריכת איזון בין הצורך בקביעת פיצוי משמעותי הנותן ביטוי לפגיעה הגלומה בהפליה המגדרית שבעניינינו ואשר יש בו כדי להרתיע את הנתבעת מפני הפרת החוק בעתיד מחד, ובין האנטרס שלא לפגוע ביציבותה של הנתבעת המעניקה שירותי תיקשורת חשובים לחברות הקבוצה וחברי קהילתן ולסכן את המשך פעילותה מאידך, אני מעמידה את סכום הפצוי על סך של מיליון ₪.
...
סיכום הנתבעת תשלם פיצוי בסך מיליון ₪ לטובת הציבור.
הנתבעת תשלם לתובעת המייצגת גמול והוצאות משפט וכן שכ"ט עו"ד לבאי כוחה כמפורט בס' 89 לעיל, תוך 30 יום מהיום.
אני מורה על פרסום הודעה על פסק הדין בהתאם לס' 25(א)(5) לחוק תובענות ייצוגיות.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

היתנהלות התאגיד ובכלל זה פיטורי התובעת מהוים הפלית התובעת בשל מוגבלותה ומזכים את התובעת בפצוי.
. מכאן הודעת מרשתך לא רק שהיא אינה בתום לב – היא מהוה למעשה הודעת פיטורין, הודעה שהיא שלא כדין ואף מהוה הפלייה אסורה נגד מרשתי.
מנגד, התאגיד לא הוכיח שעשה נסיון לשבץ את התובעת בעבודה כלשהיא בתקופה זו. אמנם קבענו את שקבענו לעיל לעניין חובתו של המעסיק במקרה של מצב רפואי שאינו מאפשר לעובד להמשיך באותה עבודה שעבד לפני כן, אולם בנסיבות שהובהרו, עת התובעת ממתינה לבדיקת רופאה תעסוקתית לשם קביעת כושרה לעבוד, לאחר תקופות ארוכות שבהן נקבע אי כושר זמני, אנו סבורות שאין לפסוק לתובעת פיצוי בגין נזק ממוני.
פיצוי לא ממוני בעיניין קופולק קבע בית הדין הארצי כי יש לתת משקל לשתי התכליות של פסיקת פיצוי לא ממוני – האחת, מתן פיצוי על עוגמת הנפש והפגיעה בכבוד האדם שנגרמה לעובד כתוצאה מהפלייתו, השנייה, הרתעת המעסיק הספציפי וציבור המעסיקים בכלל.
...
סוף דבר התביעה מתקבלת.
הנתבע ישלם לתובעת פיצוי בסך 40,000 ₪.
בשים לב להליכים שהתקיימו בתיק, לעמדת נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות ולהתנהלות הנתבע כפי שעולה מהראיות, אנו קובעים כי הנתבע ישא בהוצאות שכ"ט עו"ד בסך 12,000 ₪.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו