אמנם חירותו של בעל הדין לציין את סכום הסעד הכספי שהוא מבקש לתבוע כחלק בלתי נפרד מזכותו הדיונית, אלא שזכות זו אינה בלתי מוגבלת וצריכה להתבסס על בדיקות והערכות ריאליות ולא לקבוע סכום עתק (ואף סתמי) שמושפע מהעובדה כי בשונה מהליך אזרחי "רגיל", הרי שבהליך התובענה הייצוגית גובה האגרה אינו נגזר מגובה הסעד המבוקש, לפי תקנה 7א לתקנות בית המשפט (אגרות), תשס"ז-2007.
רוצה לומר, לאדישות התובע הייצוגי שאינו נושא בהשלכה כלכלית הנגזרת מגובה הסעד הנתבע, יש השפעה חיצונית שלילית על המשיבות הנאלצות לשאת בהוצאות נכבדות נוספות בהגנה משפטית, ואחת הדרכים להיתמודד עם בעיה זו היא בדרך של פסיקת הוצאות משפט במקרים בהם בית המשפט מתרשם כי התובע הייצוגי לא עמד בחובותיו הדיוניות כפי שמצופה ממנו.
...
וכדברי כבוד השופט עמית ברע"א 7390/16 פנחס נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ, פסקה 7 (3.11.2016): "בהתאם להסדר זה, שבבסיסו טעמים שביעילות הדיון, לא יתאפשר לבעל דין להגיש חוות דעת נוספות מקום בו כבר הוגשה חוות דעת מטעמו באותו עניין, אלא באישור בית המשפט...". אמנם, הגישה היא מתירנית ומאפשרת הגשת חוות דעת משלימות, גישה המבוססת על עקרון היעילות הדיונית, וראו את דברי כבוד השופט עמית בהמשך דבריו שצוטטו לעיל (רע"א 7390/16): "כשלעצמי, אני סבור כי ככלל רצוי לאפשר לבעל דין להגיש חוות דעת משלימה... זאת, אם על מנת לחסוך בזמן ההוכחות ואם על מנת ליתן סיפק להבהיר דברים שהעד או המומחה יתקשה להבהיר במהלך עדות משלימה, הניתנת בתגובה לתצהיר נגדי או לחוות דעת נגדית". על בסיס זה היתה החלטתי בדיון ביום 29.12.2019, שמאחר שחוות הדעת המשלימה של פרופ' גילה ניתנה ללא שנתקבל היתר מאת בית משפט סברתי כי ניתן יהיה לרפא את הפגם הדיוני כאמור במתן זכות תשובה למשיבות.
סיכום
כפי שציינתי נראה כי שלב ההליכים המקדמיים מוצה ואני קובעת דיון קדם משפט קצר כדי לקבוע את המשך ההליך ולא להאריכו ולסרבלו שלא לצורך, בשים לב כי בשלב בקשת האישור די לו לתובע הייצוגי להצביע על סיכוי סביר שהשאלות המשפטיות שהוצפו בבקשת האישור, תוכרענה לטובתו ומכאן שרף ההוכחה נמוך מאשר בהליך רגיל.
מכאן שלמעשה התובע הייצוגי "אדיש" להשלכות הכלכליות של סכום הסעד הנקוב בבקשה ובלבד שגובה הסעד מעל שני מיליון שקלים וחצי, הוא סמכות בית משפט זה.
אני סבורה כי חשוב לתת את הדעת לכך ולאזן את התמריץ השלילי של התובע להעמיס על המשיבות להליכים ייצוגיים הוצאות משפט משמעותיות, שכן סביר להניח שנתבע שמוצא את עצמו חשוף לתביעה שהסכום הנתבע בה הוא סכום של עשרות או מאות מיליוני שקלים ישקיע השקעה ממשית ומהותית במטרה להתגונן כדבעי מהנטען כלפיו.
