פסיקת הוצאות משפט בהתאם להסכם שכר טרחה

שרתוק מפנה לסעיפים 96-75 לתצהירה לרבות למסמכים שצורפו שם וטוענת כי בהתאמה להסכמים אלה היה על המודד לציין בתשריט שטח משותף גדול יותר בקומת הקרקע בהתאם לתשריטים שצורפו להסכמים ולתכנית שהגיש מר עלה לקבל היתר בניה, הכל כמפורט בתצהיר.

תקנה 151(א) קובעת את תכלית ההוצאות וזו לשונה: "חיוב בעל דין בתשלום הוצאות נועד לשפות את בעל הדין שכנגד על הוצאותיו בהליך בהיתחשב בתוצאותיו, במשאבים שנדרשו לניהולו ובהתנהלות בעלי הדין". תקנת-משנה (ב) מתוה את אופן הפעלת שיקול הדעת וקובעת: "החלטת בית המשפט בעיניין פסיקת ההוצאות ושיעורן תבטא את האיזון הראוי שבין הבטחת זכות הגישה לערכאות, הגנה על זכות הקניין של הפרט ושמירה על שויון בין בעלי הדין". תקנת-משנה (ג) מסמיכה את בית המשפט לפסוק הוצאות מוגברות בגין שימוש לרעה בהליכי משפט.

שרתוק הצביעה בסיכומי התשובה על כך שלפחות אחד הסכומים שנגבה, נגבה לכאורה בגין עבודה שאינה קשורה ישירות לתיק זה. כשמבוקש לפסוק סכומים גבוהים מהרגיל, כהוצאות ראליות שהוצאו בעין לפי שכר טירחה שעתי, יש מקום לצרף את הסכם שכר הטירחה, להציג פירוט מלא ומדויק של העבודה לפי שעות, ולהראות שההוצאות אכן הכרחיות, סבירות ומידתיות לניהול ההליך לפי מכלול נסיבותיו (השוו לת"ק (תביעות קטנות ת"א) 5636-08-21‏ שדה נ' סנסוליק בע"מ, פסקאות 30-24 (17.8.2022) (השופט ל' גלברד)).

מן הראוי להעיר שבשורה התחתונה הסכום שנפסק לחובת שרתוק כהוצאות משפט ושכר טירחה אינו בא בגדר הוצאות עונשיות או הוצאות לדוגמה, אלא הוצאות ראליות, סבירות, מידתיות והכרחיות לניהול ההיתדיינות שמטרתן להבטיח, על סמך החומר שהוצג, שהתובעים לא יינזקו יתר על המידה לאחר שעמדתם התקבלה במלואה.

...

אני סבור שבנסיבותיו המיוחדות והקונקרטיות של תיק זה, התובעים זכאים לשיפוי בגין רוב ההוצאות שנשאו על אף שהן ברף הגבוה.

המסקנה המתבקשת היא שהבית המשותף יכול היה להירשם לפני שנים רבות וללא תוספת שכר טרחה לכונסת שמונתה בהליך זה. שיקול זה מטה את הכף להטיל את הוצאות הכינוס על שרתוק.

סוף דבר הבקשה למתן הוראות של הכונסת מתקבלת בעיקרה ונקבע בזאת כדלקמן: פירוק השיתוף בדרך של רישום בית משותף יבוצע בהתאם לתשריט העדכני מיום 10.2.2022.

אמנם סעיף 15(ב) לחוק החוזים תרופות קובע כי "הסכם על פיצויים מוסכמים אין בו כשלעצמו כדי לגרוע מזכותו של הנפגע לתבוע במקומם פיצויים לפי סעיפים 10 עד 14 או לגרוע מכל תרופה אחרת בשל הפרת החוזה", אלא שבהתאם לפסיקה אין הנפגע זכאי לפיצויים מוסכמים נוסף לפיצויים נוספים, אלא אם כן מדובר בפצוי בגין ראשי נזק שונים (ע"א 628/87 יוסף חורי נ' חברת החשמל לישראל בע"מ, מיום 4.12.1992; ע"א 4773/16 דלתון עבודות אלומיניום בע"מ נ' אלמוג (כ.ד.א.י) בע"מ, מיום 24.4.2018).

ברם, ההלכה הנוהגת בעיניין פסיקת הוצאות משפט ריאליות והוכחת שיעורן, בין היתר, בדרך של הגשת הסכם שכר טירחה - בג"ץ 891/05 תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ נ' הרשות המוסכמת למתן רשיונות יבוא-משרד התעשיה, המסחר, (30.6.2005) קובעת: "כעניין שבעיקרון, וכנקודת מוצא, יש לפסוק לבעל הדין שזכה בדינו הוצאות ריאליות, כלומר ההוצאות שהוציא בפועל או שהתחייב להוציא. יחד עם זאת, זוהי נקודת מוצא בלבד. אין היא נקודת סיום, שכן על היושב בדין לבחון את שיעור ההוצאות הנטען ולבדוק אם המדובר בהוצאות סבירות, מידתיות והכרחיות לניהול ההליך בהיתחשב בכלל נסיבות העניין").

...

הנתבעת הפנתה לפסקי הדין , שיישומם במקרה שלפניי, מביא לכלל תוצאה, שדין טענתה בדבר סכום הפיצוי המופחת אותו יש לפסוק, להידחות: ע"א 300/77 דליה רוזנר נ' בניני ט.ל.מ חברה לבנין ופתוח בע"מ, (5.11.78), ממנו ביקשה להקיש כי התביעה המורכבת בעניינו, אינה מצדיקה פסיקת מלוא הפיצוי המוסכם.

סוף דבר הנני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 131,500 ₪ בגין הפיצוי המוסכם, וסך של 239,000 ₪ בגין יתרת תמורת הדירה שטרם שולמה, ובסה"כ 356,363 בתוספת הפרשי הצמדה וריבית בהתאם לחוק פסיקת ריבית והצמדה, תשכ"א- (1961, להלן- "חוק הצמדה וריבית") ממועד הגשת התביעה, ועד למועד התשלום בפועל.

נוסף על כך , הנני מחייבת את הנתבעת בהוצאות בסך כולל של 91,435 ש"ח, כפי שהוכחו לפני: · עלות מומחה מטעם התובעת- 3,744 ₪ בהתאם למוצג ת/1 · עלות מומחה בית המשפט ששולמה על ידי התובעת- 5,265 ₪ (אושר על ידו בדיון).

נתבע 3 צירף לבקשתו עותק הסכם שכר הטירחה לפיו התחייב לשלם לבא כוחו שכר טירחה בשיעור של 25,000 ₪ כולל מע"מ. עוד נטען כי בהתאם לסעיף 6 להסכם שכר הטירחה, הוסכם כי יתרת שכר הטירחה תשולם לבא כוחו מההוצאות שייפסקו לטובתו.

בהתאם לפסיקה, בררת המחדל היא פסיקת הוצאות משפט ושכר טירחת עורך דין לטובת הצד הזוכה, כך שלא ייגרם לו חיסרון כיס (ע"א 3769/97 דהן נ' דני, פ"דנג (5) 581, 598 (1999)).

...

לאור האמור לעיל, הפסיקה המנחה, אמות המידה שנקבעו בפסיקת בית המשפט העליון והטעמים המפורטים לעיל, סבורני כי לא ניתן לאור ההלכה הנהוגה כיום לחייב את המבטחת בהוצאות שכר הטרחה ששילם הנפגע לצורך ייצוגו בהליכים מול המל"ל. חיוב נתבעת 2 בהוצאות נתבע 3 לטענת נתבע 3, יש לחייב את נתבעת 2 בהוצאות ייצוגו והתייצבותו לדיונים שהתקיימו בתיק זה, לרבות בירור שאלת החבות, עד לשלב בו חזרה נתבעת 2 מכפירתה בחבותה לפיצוי התובע.

לאחר שבחנתי את טיעוני נתבע 3 ונתבעת 2, מצאתי לקבל את בקשת נתבע 3 בחלקה.

סוף דבר בקשת התובע לחיוב נתבעת 2 בהוצאות ייצוגו בהליכים מול המל"ל – נדחית.

גישה דומה נאמרה בעק"פ (מחוזי חיפה) 51096-03-11 וינמן נ' זיו (פורסם בנבו, 1.6.11) כי: "בהתאם, סבורים אנו, כי בפסיקת הוצאות בהליך של קובלנה פלילית יש לאמץ את עקרונות המשפט האזרחי החל על פסיקת הוצאות משפט שבבסיסם ההגנה על זכותו הקניינית של מי שאולץ להתדיין ונימצא כי לא היה בסיס להליך אליו נגרר ובגינו הוציא הוצאותיו". גישה דומה ניתן לראות גם בע"פ (מחוזי ת"א) 72031/05 אברהם לב נ' עו"ד רסקין (פורסם בנבו, 06.08.07).

צורפו הסכמי שכר הטירחה.

(ב) נוכח בית המשפט שבנסיבות העניין מן הצדק לקבוע לעצור או לנאשם תשלום הוצאות בעד שכר טירחת עורך דין גבוה מזה שנקבע בפריט המתאים בתוספת, רשאי הוא לקבוע סכום גבוה יותר בשיעור שלא יעלה על חמישים אחוזים מהסכום הקבוע באותו פריט.

...

סבורני כי יש להביא בחשבון מצד אחד את העובדה שהמבקש נעזר בעורך דין אשר נדרש לטיעונים מפורטים בכתב וכן את נסיבותיו של המבקש.

סבורני כי בכך יש לתת ביטוי להתנהלות ההליך מטעמו של המשיב והאופן בו אלץ את המבקש להתגונן בבית המשפט פעם אחר פעם תוך שכירת שירותים של עורך דין פרטי.

נוכח המפורט לעיל אני נעתר לבקשה ומורה על החזר הוצאות למבקש ע"י המשיב, בכפוף למגבלות תקנות הפיצויים, בסך 3441 ₪ עבור כל ישיבה ובסה"כ עבור שתי ישיבות סך של 6882 ₪.

נקודת המוצא: שיפוי בגין שכר טירחת עורך דין לפי הערכה של עלות העבודה המוצדקת נקודת המוצא בפסיקת הוצאות משפט לקבוצה בגין שכר טירחת עורך הדין, בהתאם לעיקרון השיפוי, היא ששכר טירחת עורך דין שפסק בית המשפט לבא כוח הקבוצה (מתוך הפצוי לקבוצה) מהוה תיקרה לסכום הוצאות המשפט שייפסק בגין שכר טירחת עורך דין.

אלא שבפועל בתי המשפט נדרשים לשום את שכר טירחת עורכי הדין לצורך פסיקת הוצאות משפט מידי יום ביומו שכן צדדים אינו נוהגים לחשוף במקרים רבים נתונים בדבר הסכמי שכר הטירחה והתשלומים ששולמו לעורכי הדין בפועל (ראו, קלמנט רפורמה בהוצאות משפט, בעמ' 134; רוזן-צבי, בעמ' 150-149).

...

אשר לחיובו של המשיב בגמול ובשכר הטרחה כחלק מהוצאות המשפט בתיק, אני סבור שיש לחייב את המשיב לשאת במלוא הגמול ושכר הטרחה נוסף על נשיאתו במלוא הפיצוי לחברי הקבוצה.

בנסיבות אלה, ובהיעדר שיקולים להפחתה, יש מקום לחייב את המשיב לשפות את חברי הקבוצה במלוא הגמול ושכר הטרחה, וכך אני מורה.

בנוסף ישלם המשיב את הגמול ושכר הטרחה שנפסקו לעיל למבקשים ולבאי כוחם וכן ישפה את המבקשים בגין החלק הראשון של האגרה.