מהלך הדברים לאחר ההחלטה וטענות הצדדים
ביום 10.11.21 הגיש קוזליק "בקשה למזכירות בית המשפט להנפקת שובר תשלום" ובה טען שבהחלטה נקבע כי "על ב"כ המבקש, עו"ד אבי שטרית, לשלם לקופת המדינה סך של 100,000 ₪" ובקש "להנפיק שובר תשלום לעו"ד שטרית".
ביום 15.11.21 הגיש קוזליק "בקשה להבהרה" ובה טען שבהחלטה נקבע כי "על ב"כ המבקש, עו"ד אבי שטרית, שייצג את הח"מ בהליך והיה למעשה הגורם הרלוואנטי לניהול התיק, בשונה מהמבקש, לשלם סך של 100,000 ₪ לקופת המדינה". לטענתו "למרות האמור" הנפיקה המזכירות שובר תשלום הממוען רק אליו, ולפיכך הוא מבקש "להנפיק את שובר התשלום הממוען לעו"ד אבי שטרית".
ביום 16.11.21 הגישו עורכי הדין המייצגים: "בקשה לעיון מחדש בהחלטה בדבר השתת הוצאות על המבקשים". בבקשה זו נטען כי נשללה מעורכי הדין זכות הטיעון עובר להשתת החיוב האישי כנגדם, וכי בית המשפט נתפס לכדי טעות בשל אי ידיעתו את העובדות הנוגעות לפיטורי עו"ד שטרית על-ידי קוזליק על רקע אי הסכמתם לעניין הסכם הפשרה בתביעות הבנק בשל ההליך הייצוגי והעובדה כי ההסכם יפגע בחברי הקבוצה.
כך נפסק, למשל, בע"ע (ארצי) 48523-10-12 ירון בלו נ' אביב יעל דרומה בע"מ בפיסקה 87 (נבו, 07.05.17) (להלן: עניין בלו):
"האפשרות של חיוב ב"כ המייצג בהוצאות עקב דחיית הבקשה לאישור תובענה כייצוגית נסמכת על המעמד העצמאי של ב"כ המייצג בהליך, כמי שנידרש לייצג את טובת הקבוצה בכללותה ואת אינטרס הציבור, בלא שקבל לכך ייפוי כוח מחברי הקבוצה וכן, על התפקיד המשמעותי שהוא ממלא בהתוויית ההליכים ולעיתים גם ביוזמה לפתוח בהם. תפקיד ההופך אותו לשותף להליך ולא רק מייצג בו."
מעמדו של בא כח המייצג, במיוחד במצב של ניגוד עניינים בין האנטרס של המבקש לבין האנטרס של חברי הקבוצה, נדון בהרחבה על-ידי כב' השופט עופר גרוסקופף בת"צ (מרכז) 4263-03-11 אשל היאור בע״מ נ' חברת פרטנר תיקשורת בע״מ (נבו 05.04.12) (להלן עניין אשל היאור, שם, בפס' 23):
"התפיסה לפיה המבקש/התובע המייצג אינו יכול להחליף כרצונו את בא הכוח המייצג משקפת מודל יחסים ייחודי לתובענות ייצוגיות, השונה ממודל היחסים המתקיים במקרה הרגיל בין מתדיין לעורך הדין המייצג אותו. מודל היחסים הרגיל בין מתדיין לעורך דינו הוא מודל יחסים אנכי, במסגרתו המתדיין הוא אדון ההליך, ועורך הדין הוא עושה דברו. לעומת זאת מודל היחסים המתקיים בתובענה הייצוגית בין המבקש/התובע המייצג לבין בא הכוח המייצג הוא מודל יחסים אופקי, במסגרתו יש להליך שני אדונים, שכל אחד מהם חיוני להצלחת התובענה: המבקש/התובע המייצג, מאחר שעילת התביעה האישית שלו היא בגדר נקודת משען ארכימדית לפי סעיף 4 לחוק תובענות ייצוגיות; בא הכוח המייצג, מאחר שהוא בעל המיקצוע האמון לפי סעיף 17 לחוק על ייצוג האינטרסים של כלל חברי הקבוצה (וזאת כבר מרגע הגשת הבקשה להכרה בתובענה כייצוגית).
ראשית, כפי שראינו, החוק מגדיר בנפרד את שני נושאי התפקידים (מבקש/תובע מייצג ובא כוח מייצג), ומחייב אישור פרטני של כל אחד מהם על ידי בית המשפט (לרבות הכרה באפשרות של אישור בא כוח מייצג למרות פסילת המבקש); שנית, וגם על כך עמדתי לעיל, סעיף 17 לחוק מטיל על בא הכוח המייצג חובת נאמנות כלפי הקבוצה כבר ממועד הגשת הבקשה להכרה בתובענה כייצוגית; שלישית, בשונה מהכלל הרגיל, לפיו בית המשפט פוסק שכר טירחה והוצאות רק לטובת המתדיין, ולא לטובת עורך הדין (ראו , בתובענה ייצוגית יש לבית המשפט סמכות לפסוק תשלום נפרד לכל אחד מנושאי התפקידים: שכר טירחה לטובת בא הכוח המייצג (ראו סעיף 23 לחוק תובענות ייצוגיות), וגמול לטובת המבקש/התובע המייצג (ראו סעיף 22 לחוק).
...
בעניין אשל היאור נגזרה ממודל זה המסקנה שלפיה, הודעת המבקש על הפסקת ייצוגו על ידי בא הכוח המייצג מפסיקה אמנם את יחסי ההרשאה הקיימים ביניהם אולם אין בה להביא לביטול מעמדו העצמאי של בא הכוח המייצג בתובענה הייצוגית.
המסקנה האופרטיבית האפשרית הנוספת הנגזרת ממודל זה קשורה לנושא החיוב בהוצאות, משיש במודל האמור להצדיק חיוב בהוצאות של ב"כ המייצג כשותף וכגורם עצמאי בהליך, בנסיבות מסוימות שבהן הבקשה לאישור התובענה כייצוגית נדחית.
לאור האמור לעיל אני קובעת, כהחלטה משלימה, כי קוזליק ועורכי הדין באי כח המייצגים יישאו בהוצאות שנפסקו לטובת אוצר המדינה, כך שקוזליק ישלם סך של 40,000 ₪ ועורכי הדין ישלמו (ביחד ולחוד ביניהם) סך של 60,000 ₪ נוספים.
