ובהמשך "לפיכך, ובהיעדר התייצבות ובהיעדר תשלום למומחה כאמור לעיל, התביעה נמחקת", תוך חיוב המערערת לשלם למשיבים הוצאות ושכ"ט בסכום של 17,000 ₪.
עוד נטען כי נודע למערערת על ההחלטה מיום 18.1.18, אודות החיוב בתשלום שכ"ט למומחה, רק ביום 25.1.18, תוך תאור פעולות מנהל המערערת אשר ביקש לפרוס את תשלום שכר הטירחה, וכאשר לאור שהות המומחה בחו"ל והודעתו כי חייב הוא לפנות לבית המשפט, הגיע למשרדו של המומחה ומסר שני שיקים מעותדים, האחד ליום 1.2.18 והשני לחודש מרץ, ועל כן טעה בית המשפט בנמקו את מתן פסק הדין באי תשלום שכ"ט למומחה.
כך גם התייחסו המשיבים לתשלום האגרה בבית משפט קמא, לפסיקה שהובאה על ידי המערערים, וכך לנטען אודות גובה שכר הטירחה של המומחה ומעת שלא הוגשה כל בקשה בעיניין זה.
בהתייחס לערעור המערער נטען כי אין הסבר מדוע אינו אוסף את ההודעות בכתובת שמסר לבית המשפט.
...
כפי שעולה מהדברים דלעיל, דין הערעור על מתן פסק הדין להידחות.
לאור כל האמור דין הערעור להידחות.
בהתחשב בנסיבות ואשר נפסק בבית משפט קמא, המערערת תשלם למשיבים שכ"ט עו"ד בסך 7,500 ש"ח.
המזכירות תעביר מהפיקדון את הסכום האמור למשיבים באמצעות בא כוחם, ואת היתרה תחזיר למערערת באמצעות בא כוחה.