כמו כן, נטען כי מאחר שהמבקשים נמנים עם "קבוצת סמוחה", המגישה עשרות רבות של בקשות לאישור כנגד בנקים שונים, אזי כשם שבכל מיזם עסקי ישנם לא רק סכויים אלא גם סיכונים, על הקבוצה לצפות לחיוב בהוצאות ריאליות משמעותיות בגין הפסדיה.
לטענתם, על פי הפסיקה, לשם השמירה על מוסד התובענות הייצוגיות, יש להמנע מפסיקת הוצאות נגד מבקשים שבקשתם נדחתה, למעט במקרים של בקשות סרק.
תביעותיהם האישיות של המבקשים נדחות.
...
ביום 7.6.2021 התקיים בפניי דיון קדם משפט, בסופו ניתנה החלטתי לפיה לאור טענת המבקשים כי אין דין המרת מט"ח כדין העברת מט"ח, תערך פנייה במסגרת ההליך דנן לרגולטור על מנת שיחווה דעתו האם עמדתו שהובעה בעניין אופנהיים, באשר לפרשנות התעריפון המלא בקשר להעברת מט"ח (בהתייחס לשאלה "האם כאשר התעריפון המלא קובע כי עמלה מסוימת המתייחסת להעברה ו/או לטיפול אחר במטבע חוץ צריכה להיקבע במבנה של אחוז (מינימום מקסימום), רשאי הבנק לקבוע בתעריפון הבנק את אותה עמלה בתצורה הכוללת מספר סכומי מינימום התלויים בגובה הפעולה או עמלת מינימום בתוספת הנחות בגין פעולות בסכומים נמוכים") - שרירה וקיימת גם כאשר מדובר בהמרת מט"ח.
ביום 28.6.2021 התקבלה עמדת הרגולטור, המפקח על הבנקים, ולפיה בכל הנוגע לשירות "עמלת חליפין", מכוח פרט (1) לחלק 5 לתעריפון המלא, הקבוע בתוספת הראשונה של כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (עמלות), תשס"ח-2008, מתאפשר לבנקים לקבוע שני סוגים של תתי-שירותים בהתאם לשיקול דעתם, ובלבד שבכל שירות יוצג המחיר במבנה של "...אחוז (מינימום, מקסימום)", כאשר בתוך שני הסוגים של תתי-השירותים, רשאים הבנקים לקבוע מדרגות מחיר.
לאור התרשמותי מטענות הצדדים בהליך, ובהתחשב במידה רבה בעמדתו הברורה של המפקח על הבנקים שהוגשה בתיק דנן, במסגרתה הבהיר כי עמדתו בעניין אופנהיים רלוונטית גם לעניין שירות עמלת חליפין, וכי במסגרת שני סוגי תתי-השירותים שרשאים הבנקים לקבוע, כך שבכל שירות יוצג המחיר במבנה של אחוז מינימום ואחוז מקסימום, רשאים הם לקבוע מדרגות מחיר, סבורני כי מתייתר הצורך בהמשך בירורה של בקשת האישור כנגד המשיבים.
סוף דבר - בקשת ההסתלקות מאושרת.
תביעותיהם האישיות של המבקשים נדחות.
