פסיקת בית הדין האזורי לעבודה בתביעות לגמלת הבטחת הכנסה

בית הדין האיזורי לעבודה תל אביב ב"ל 7940-11-20 לפני: כב' השופטת דגית ויסמן נציג ציבור (עובדים), מר אריק מאיר נציגת ציבור (מעסיקים), גב' רחל זיתוני התובע יצחק יצחק ע"י ב"כ עו"ד אורי רייך מינוי לפי חוק הסיוע המשפטי, תשל"ב – 1972 הנתבע המוסד לביטוח לאומי ע"י ב"כ עו"ד הילה דמרי פסק דין

מצב דברים זה שונה מהותית ממקרים אחרים שנידונו בפסיקה, בהם הוכר אחד מבני זוג שנתגרשו, אך המשיכו לחיות יחד, כ"יחיד" לצורך קצבת הבטחת הכנסה.

אכן מהראיות שהנתבע הציג עולה כי במהלך השנים התובע הצהיר שאינו חי בקביעות עם גרושתו: בטופס תביעה לקיצבת הבטחת הכנסה, מאפריל 2014, התובע הצהיר שהוא פרוד משנת 2008 (נ/2) וכי הוא מחוסר דיור.

...

גם אם מקובלת עלינו טענת התובע וגרושתו, כי שכנים אינם מכירים את פרטי הזוגיות שלהם לפרטיה, הרי שלפחות לגבי אחת מהן – רבקה (ריקי), גרושתו של התובע העידה כי הן חברות טובות וכי היתה נכנסת אליה לקפה (עמוד 7 שורה 13).

בשנת 2016, במסגרת טופס מעקב אחר זכאות לגמלת הבטחת הכנסה (נ/7), התובע ציין שאין שינוי במצבו המשפחתי וכי הוא "מתגורר לא קבוע אצל גרושתי ובין קרובי משפחתי אצל אחי או אחיותי או ישן במקלט". למרות הצהרות אלה, לא מצאנו בעדות התובע או גרושתו הסבר לעובדה שהם מילאו שאלון לידועים בציבור, בו צוין במפורש כי בני הזוג מתגוררים יחד במשך כשבע שנים, ושני שכנים שלהם מסרו שהם מכירים את בני הזוג ככאלה, משנת 2013 או 2014 (ללא כל ניתוק בקשר או שינוי אחר במצבם).

לא מצאנו כי התובע או גרושתו סתרו חזקה זו ואין בראיות דבר שיתמוך בכך, למעט עדותם שלהם, שהיא עדות בעל דין וזוגתו הנוגעת בדבר.

סוף דבר – אין מנוס מדחיית התביעה.

בית הדין האיזורי לעבודה תל אביב ב"ל 62687-01-20 23 ינואר 2023 לפני: כב' השופטת אירית הרמל נציג ציבור (מעסיקים) מר אסי מזרחי התובע גבריאל עמרם ע"י ב"כ: עו"ד גיא אורטל מטעם הלישכה לסיוע משפטי הנתבע המוסד לביטוח לאומי ע"י ב"כ: עו"ד ענת דיירי פסק דין

טענות הנתבע: הנתבע טען כי תביעת התובע לגימלה להבטחת הכנסה אושרה לפי עילת התביעה: דורש עבודה, הרכב משפחתי: יחיד.

לפניו הוגדרו בני זוג בסעיף 1 לחוק הבטחת הכנסה כך: "בני זוג לרבות איש ואשה החיים חיי מישפחה במשק בית משותף אך אינם נשואים זה לזו". בפסיקה הובהר כי דרישת ניהול משק בית משותף" נותרה בתוקפה גם לאחר תיקון החוק (ראו עב"ל(ארצי) 10368-06-15 סלמי אלזיאדנה – המוסד לביטוח לאומי (16.10.2017) סעיף 20 לפסק הדין וכל המובאות שם)(להלן – פסק דין סלמי).

לכן, "כך, ולאור הוראות החוק, נזקק בית הדין לעבודה לא פעם לבחינת זכאותם לגימלה של פלוני או פלונית, המבקשים כי זכאותם תבחן כ"נפרד" או "נפרדת". בחינת השאלה האם יש לראותם כבן או בת זוג על פי הוראות החוק, תערך בדרך כלל בזיקה לדרישה בדבר "ניהול משק בית משותף". חריג לכלל בדבר בחינת הזכאות "הזוגית" על פי ההגדרה כאמור, נמצא בהוראת תקנה 7 לתקנות הבטחת הכנסה, תשמ"ב-1982, המונה נסיבות שונות בהן זכאותו של אחד מבני הזוג לא תהיה תלויה בזו של בן הזוג האחר".

...

אנו סבורים שזה לא סביר, חרף חלוף השנים, כי העדה לא תזכור שהגישה בקשה לגמלה להבטחת הכנסה ונדחתה בנימוק שיש לה בן זוג וכן לא תזכור כי הגישה בקשה למענק לימודים וחזרה בה מבקשתה זו כי יש לה בן זוג וגם לא תזכור מיהו.

התובע העיד כי ילדיו רואים אותו "המון" והוסיף: "המון זה מתי שאני מחליט ומתי שיש לי אפשרות" (עמ' 1 ש' 27 – 29 לתמליל).

סוף דבר: התביעה נדחית.

בית הדין האיזורי לעבודה תל אביב ב"ל 63375-11-18 17 מרץ 2023 לפני: כב' השופטת יפית מזרחי-לוי נציג ציבור (עובדים) מר אמיר אופיר נציג ציבור (מעסיקים) מר **** הרפז התובע יוסף בסימי ע"י ב"כ: עו"ד עפר בר לב - סיוע משפטי הנתבע המוסד לביטוח לאומי ע"י ב"כ: עו"ד שירלי וינגרטן צ'רניקר פסק דין

ביום 20.9.18 הגיש התובע תביעה לגימלת הבטחת הכנסה בעילה לפי סעיף 2(א)(2א) לחוק ובהתאם לפסקה 16 לתוספת הראשונה – ביצוע מאסר בעבודות שירות.

על חשיבותו הרבה של החוק כתב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק כך: "גמלת הבטחת הכנסה הנתנת לפי החוק היא אמנם רק אחד מהמנגנונים המבטיחים את ההגנה על זכותו של האדם לקיום בכבוד, אך יחד עם זאת, יש לה מקום מרכזי בהגנה על הזכות... חיוניותה וחשיבותה כה גדולה, עד שספק בעיני אם אין לה השלכה גם על הגנה ושמירה על זכויות אדם אחרות, כגון הזכות לחיים..." (בגץ 10662/04 סלאח חסן נ' המוסד לביטוח לאומי, סה(1) 782 (28.2.12)).

תכליתו של החוק ונחיצותו הוכרה גם בפסיקתו של בית הדין הארצי אשר קבע כי יש להזהר בפרשנותו כך שלא יגרע מעגל הזכאים מכוחו לגימלה: "בהיעדר הסמיכה מפורשת, אין לבצע פרשנות מרחיבה שעלולה לפגוע בהגשמתה של זכות חוקתית... גם אם פרשנותנו להוראות החוק תביא לניצול שלו במקרים בודדים (ככל שקיימים אנשים שיבקשו סיוע שאינו דרוש להם על אף הביורוקראטיה, הפיקוח והפגיעה בפרטיות הנלווים לקבלת הגימלה), הדבר אינו יכול לשקול מול הסיכום הממשי של פגיעה בזכות החוקתית לקיום אנושי בכבוד במקרים רבים אחרים" (עבל (ארצי) 17457-08-14 סימה קרול - המוסד לביטוח לאומי (17.5.18).

...

דיון והכרעה לאחר עיון בטענות הצדדים וראיותיהם דעתנו היא שדין התביעה להתקבל.

עמדה זו של המוסד השתקפה, בין היתר, בתגובתו מיום 28.8.22 לפיה דין התביעה להידחות כיוון שלא הוצגו ראיות לכך שאשת התובע עבדה בחודשים 11-12.18.

סוף דבר התביעה מתקבלת.

בית הדין האיזורי לעבודה באר שבע ב"ל 12451-09-20 14 מאי 2023 לפני: כב' השופט עדו בן-צור נציג ציבור (מעסיקים) מר חיים גולן גוטין נציגת ציבור (עובדים) גב' מזל אברמסון התובעת: חולוד אלאטרש ע"י ב"כ: עו"ד מחמוד אבן-ברי הנתבע: המוסד לביטוח לאומי ע"י ב"כ: עו"ד קרן אזולאי פסק דין

לטענת המוסד, יש לדחות את התביעה מאחר שמחומר הראיות עולה כי התובעת וגאנם אינם פרודים וכי הם מנהלים משק בית משותף, ומשכך הם עונים להגדרת בני זוג בסעיף 1 לחוק הבטחת הכנסה ולא מתקיימים לגבי התובעת התנאים לזכאות לגימלת הבטחת הכנסה לפי תקנה 7(2) לתקנות הבטחת הכנסה.

(1) אחד מבני הזוג נמצא במעצר או במאסר 30 ימים רצופים לפחות, או שהוא נמצא במאסר על פי פסק דין של בית משפט, שדן אותו למאסר של שלושה חדשים לפחות; (2) בני הזוג חיים בנפרד שלא תחת קורת גג אחת, בן הזוג האחד אינו מכלכל את בן זוגו תקופה של 30 ימים רצופים לפחות, ומתקיים אחד מאלה: (א) בן הזוג הגיש לבית משפט או לבית דין תביעה למזונות, ופעל בסבירות כדי לאפשר לבית המשפט או לבית הדין לפסוק בתובענה, וכל עוד לא נפסקו מזונות; (ב) אחד מבני הזוג מקבל קצבת נכות לפי סעיף 200 לחוק הביטוח, ואין לו הכנסה אחרת; (ג) הם חיים בנפרד שלא תחת קורת גג אחת 12 חודשים רצופים לפחות; (3) בני הזוג אינם מנהלים משק בית משותף, ואחד מבני הזוג חויב בפסק דין בתשלום מזונות לבן זוגו והוא אינו מכלכלו; פסקה זו לא תחול אם כל אחד מבני הזוג זכאי לגמלה, והם חיים תחת קורת גג אחת; (4) המוסד לביטוח לאומי שוכנע שאחד מבני הזוג נימנע מהגשת תביעה למזונות נגד בן זוגו, שאינו מכלכלו, בשל איום של ממש בחבלה גופנית; פסקה זו לא תחול אם כל אחד מבני הזוג זכאי לגמלה, והם חיים תחת קורת גג אחת; (5) בן הזוג, המתגורר עם הזכאי, אינו תושב ישראל.

...

לטענת המוסד, יש לדחות את התביעה מאחר שמחומר הראיות עולה כי התובעת וגאנם אינם פרודים וכי הם מנהלים משק בית משותף, ומשכך הם עונים להגדרת בני זוג בסעיף 1 לחוק הבטחת הכנסה ולא מתקיימים לגבי התובעת התנאים לזכאות לגמלת הבטחת הכנסה לפי תקנה 7(2) לתקנות הבטחת הכנסה.

" כמפורט לעיל, טענתה המרכזית של התובעת היא לזכאות לגמלת הבטחת הכנסה לפי תקנה 7(2)(ג) לתקנות הבטחת הכנסה, ולפיה היא חיה בנפרד שלא תחת קורת גג אחת מבן זוגה 12 חודשים רצופים לפחות במועד הגשת תביעתה למוסד, ובן זוגה לא כלכל אותה בתקופה זו. עוד טוענת התובעת, כי היא נמנעה ממימוש התביעה למזונות כנגד גאנם מפאת החשש כי ילדיה יילקחו ממנה עקב כך. לאחר שבחנו את טענות הצדדים, העדויות ושאר הראיות אשר הונחו בפנינו, הגענו למסקנה כי התובעת לא הוכיחה כי היא מתגוררת בנפרד מבן זוגה גאנם, ולכן לא מתקיימים לגביה תנאי הזכאות לגמלת הבטחת הכנסה בהתאם לחוק והתקנות.

לאור הראיות שהוצגו לפנינו ושמצאנו את גרסת התובעת כלא מהימנה, מקובלת עלינו עמדת המוסד כי אין לקבל את טענת התובעת כי היא התגוררה בנפרד מבן זוגה מחודש 1/2019.

למעלה מן הצורך נציין, לא מצאנו בנסיבות ענייננו כי מתקיימת אחת מהחלופות האחרות שנקבעו בתקנה 7 לתקנות הבטחת הכנסה.

לאור כל האמור, התביעה נדחית.

בית דין איזורי לעבודה בתל אביב -יפו ב"ל 11232-11-21 18 יולי 2023 לפני אב בית הדין, כב' השופט דורון יפת נציגת ציבור (עובדים) גב' נורית אלון נציג ציבור (מעסיקים) מר נתן רוזנבוים התובע גאבר נגאח ע"י ב"כ עו"ד אלא בדיע יונס הנתבע המוסד לביטוח לאומי ע"י ב"כ עו"ד נתנאל אבאיו פסק דין

בשנת 2018 הגיש התובע "תביעה לגימלת הבטחת הכנסה", במסגרתה ציין כי הוא מתגורר בדירה בבעלותו וכן השיב בשלילה הן לשאלה האם בבעלותו נכסים כולל דירת מגורים, הן לשאלה האם הנכסים בבעלותו מושכרים או משמשים אדם אחר, והן לשאלה האם בנכס שלו ניבנו דירות נוספות המשמשות בן מישפחה או אדם אחר (נ/3; ע' 5 ש' 34) (להלן- טופס 2018).

מסגרת נורמאטיבית כידוע, "גמלת הבטחת הכנסה הוכרה בפסיקה "כ'רשת הבטחון' האחרונה לאותם יחידים ומשפחות שאין להם דרכים אחרות להיתמודד עם מצוקתם הכלכלית" (עב"ל (ארצי) 20952-04-11 אהוד יאיר- המוסד לביטוח לאומי (מיום 20.11.2015); עב"ל (ארצי) 36831-03-22 פלוני – המוסד לביטוח לאומי (מיום 6.7.2023).

...

התובע טען בהמשך כי "הבית בנוי מ-96. אני גרתי בבית ב-2000 בקומת קרקע. היה שלד למעלה. הילדים גמרו את הבית והתחתנו. אני מקבל הבטחת הכנסה מ-98. ב-2021 היו 3 קומות. זה מזמן 3 קומות משנת 2000" (ע' 3 ש' 2-4).

שביעית, לא מצאנו לתת משקל לראיות שצורפו לסיכומי התובע.

לגבי החשבוניות שצורפו- מדובר במוצרי חשמל בלבד אשר אינם בהכרח רלוונטיים למגוריו של עבד בדירה מעל התובע; בהתייחס לאישור לימודי בתו לשנים 2016-2017 (סע' 21 לסיכומי התובע) – הדבר אינו מחייב כי עבד התגורר בשנים אלה מעל דירת התובע דווקא; ואשר לקרמיקה - כיצד זה עבד רכש מוצרי חשמל בשנת 2012 לדירה (מכונת כביסה ושואב אבק) עת לדידו רק בשנת 2014 רכש קרמיקה לבניית ביתו? כאשר בהסכם המתנה הדירה הושלמה בשנת 2008? נוכח כללם של דברים, לא מצאנו בסיס לטענת התובע כי הוא זכאי לכך שלא תזקף לו הכנסה רעיונית בגין הדירה שמעליו- דירה בה מתגורר כיום בנו עבד.

אשר על כן, דין התביעה להידחות.