בהקשר זה תקדים המאשימה ותפנה להילכת אל הרוש, רע"פ 3677/13 שם נקבע בפסקה 65 כי חומרת עבירת הכניסה שלא כדין לישראל נגזרת מהמצב הביטחוני השורר באותה העת וכי ניתן וצריך לשנות את מיתחם הענישה בהנתן כי המצב הביטחוני יוחמר.
לעניין מדיניות הענישה הנוהגת אתן מספר אזכורים, מפנה לע"פ 30843-12-15 של מחוזי נצרת, בעיניין צואפחטה נגד מ"י במסגרת הפסיקה העיר בימ"ש במפורש כי המצב הבטחוני השורר היום משנה את המיתחם שיש לקבוע כנגד שב"חים.
הנאשם מס' 1 טוען לעונש: אני באתי לארץ פעם ראשונה, אבל הבעיה שלי שאני לא יכול לפרנס את הבית שלי, יש לי שני ילדים, ויש לי אשה שהיא חולה ועולה פעמיים דיאליזה בשבוע.
אף אם הדבר נכון, וכמובן שאינו מטיל דופי בטענת הסניגור, הרי ששחרור שוהה בלתי חוקי אשר זו כניסתו הראשונה לישראל ללא עבירות נילוות וללא כניסות קודמות, הנו בהתאם למדיניות של משטרת ישראל מזה תקופה ארוכה, ולכן לא מצאתי פסול בעיניין זה.
באשר לטענת הסניגור לפיה התביעה הגיעה להסדר טיעון עם נאשם בתיק אחר אשר ניכנס לישראל כניסה ראשונה ולחובתו עבר בטחוני, ולפי הסדר זה נגזרו עליו 32 ימי מאסר בפועל בלבד, הרי שלא אוכל לחוות דיעה או להיתחשב במקרים אשר לא הוצגו ראיות לעיוני.
עם זאת, לחובתו הרשעה קודמת משנת 2008 בבית משפט צבאי בגין עבירות ביטחוניות, דהיינו חברות בהתאגדות בלתי מותרת ואיסור מסחר בכלי ירייה, והוא אף ריצה 24 חודשי מאסר בפועל.
...
<#3#>
הכרעת דין
אני מרשיע את הנאשמים בעבירה המיוחסת להם בכתב האישום.
עם זאת, למרבה הצער בתי המשפט דנים מדי יום ביומו בתיקים של נאשמים שוהים בלתי חוקיים, ועל אף המצב הביטחוני הקשה בתקופה האחרונה, על אף הפיגועים הרבים והנפגעים הרבים, עדיין לא מצא בית המשפט עילה לשנות את מתחם הענישה שנקבעה בהלכת אלהרוש, אלא התייחס לנסיבות השונות וקבע עונשים בתוך מתחם ענישה זה.
בהקשר זה, מצאתי לנכון לציין כי מתחם ענישה זה יוצר קושי מסוים כאשר מדובר בנאשמים אשר לחובתם הרשעות קודמות, בין אם מדובר בהרשעות בגין כניסה לישראל שלא כחוק, ובין אם מדובר בהרשעות אחרות, ובעיקר הרשעות בגין עבירות ביטחון.
לאחר ששמעתי את טיעוני ב"כ המאשימה ואת טיעוני הנאשמים, ובהתחשב בנסיבות וכן לקחתי בחשבון את הודאתם המיידית של הנאשמים , , אני גוזר על הנאשמים את העונשים הבאים:
לעניין הנאשם מס' 1:
45 ימי מאסר בפועל מיום מעצרו, 24.12.2015.
