זהות הצדדים ותמצית טענות הצדדים הצריכות לעניין בקליפת האגוז
לפניי תביעות שבוב ע''ס 29,802 ש''ח, שהוגשה במסלול סדר דין מהיר בגדרה, התובעת, המבטחת של רכב פרטי (להלן- "הרכב החונה"), מבקשת להפרע מאת הנתבעים, נהג המשאית והמבטחת שלו, בהתאמה, את תגמולי הביטוח ששילמה למבוטחה בגין ניזקי הרכוש שנגרמו לרכב החונה בעקבות תאונת דרכים מיום 16/7/17 (להלן- "התאונה") שעה שזה נפגע על ידי המשאית בעודו חונה במפרץ חנייה בצד הכביש.
גם שם, כבנדון דידן, הנתבעת כשלה במלאכת ההוכחה שעה שלא הביאה לפני בית המשפט אישור בדבר בדיקת המשאית בידי קצין בטיחות, כפי שגם לא הציגה כרטסת הטיפולים ברכב אשר קצין הבטיחות מחויב לערוך באופן שוטף.
הגם שההגנה הציגה לפני בית המשפט ראיה בדבר החלפת ארבעת הצמיגים, בית המשפט מצא את הנתבעת אחראית לקרות ארוע התאונה, וזאת בהיעדר חוות דעת בנושא בטיחות וכלשון בית המשפט :
"משעבר הנטל אל כתפי הנהג הנתבע – האם הצליח להוכיח, כי לא התרשל? אני סבורה כי התשובה לכך היא שלילית. הנתבע 1 העיד בפני כי ערך טיפולים תקופתיים לאוטובוס וכי כשלושה חודשים לפני התאונה דאג להחליף ארבעה מצמיגיו האחוריים של האוטובוס, כאשר הטענה היא כי אחד הצמיגים המוחלפים הוא הצמיג שהתפוצץ. הנתבע 1 לא הציג את הקבלות על החלפת הצמיגים בעת הדיון, ואף לא מסמכים אחרים המעידים על הטיפול באוטובוס, זאת בהיותו מיוצג כאשר ברורה מאליה החשיבות של הוכחת טענת העידר ההתרשלות באמצעות ראיות. -------- בנסיבות אלו, לא השתכנעתי כי הנתבע 1 עמד בנטל כדי לפטור אותו מאחריותו, כאמור היה עליו להביא חוות דעת מומחה וכן להגיש הודעת צד ג' ליצרן הצמיג או למוסך שהתקין אותו או לכל הפחות להביאם למתן עדות, משלא עשה כן לא עלה בידו להוכיח כי לא התרשל. אעיר בנוסף, כי גם בהיבט של המדיניות המשפטית הרצויה, נראה נכון להשית את העלות על מי שיכול למנוע את הנזק באופן הטוב ביותר. שכן, יידעו בעלי רכבים כי תחזוקת הצמיגים הנה באחריותם, וכי ככל שצמיג יתפוצץ ויגרום לנזק, הרי זה יושת עליו. או אז, נראה כי יהיה לבעלי הצמיגים עניין לדאוג לטפל ולקחת אחריות ויהא בכך בכדי להקטין ולמנוע חלק מהתאונות".
ראו גם האמור בתא''מ (שלום פ''ת) 12259-05-15 ארז מוזס נ' יוסי כהן ואח' (פורסם בנבו, 17/7/2016) גם שם בית המשפט הטיל את מלוא האחריות לקרות התאונה על שכמי הנתבעת, זאת הגם שיומיים קודם מועד התאונה המשאית עברה בדיקת חורף.
ניצנים בפסיקה בדבר התכנות החלת סעיף 38 לפקודת הנזיקין
בפרשת בספרוזוואני יפים נ' מרדכי גדיסי ואח' בית המשפט אף מציין כי ניתן להגיע למסקנה בדבר העברת נטל הראייה אל שכמי ההגנה גם בהנתן הוראת סעיף 38 לפקודת הנזיקין באופן שיש לראות את צמיגי המשאית בנסיבות הקונקרטיות בחזקת "דבר מסוכן" או דבר שעלול לגרום נזק בהימלטו.
במה דברים אמורים! מדובר בכלל יציר הפסיקה שבמרוצת השנים הכה שורשים, והשמוש בו הולך וגובר, בעיקר בכל הקשור בתביעות המוגשות כנגד רשויות מקומיות, מוסדות וגופים שונים שאוחזים באמתחתם באופן בלעדי במלוא התעוד הרלבנטי למחלוקת שעומדת לבירור משפטי.
כן ראו האמור בע"א (מחוזי חי') 20746-03-19 עירית חדרה נ' שומרה חב' לביטוח בע"מ (פורסם בנבו, 05.05.2019) שבו נקבע כי :
"בית משפט קמא ציין, כי גם אם אין מקום להעביר את נטל ההוכחה על הערייה, הרי בנסיבות העניין, כפי שתוארו על ידי הנהג והתקבלו על ידי בית משפט קמא, ונוכח כך שכל העובדות הנוגעות לאופן הטיפול במערכת הנקוז, מצויות בידי הערייה, יש להחיל עליה את "כלל הידיעה המיוחדת", המעביר אליה את נטל הבאת הראיות.
...
עוד טענה התובעת כי בחינת נסיבות הנידון דידן מעלה כי יש להחיל את הוראת סעיף 41 לפקודת הנזיקין בדבר העברת נטל הראיה לשכמי הנתבעים אשר בתורם נדרשים להוכיח כי לא ניתן לייחס להם כל התרשלות שיחובו בגינה, משום שמדובר ברכב חונה וברי כי לא הייתה לנהג הרכב החונה כל ידיעה על אודות הנסיבות שהביאו לקרות התאונה, כי התאונה נגרמה על ידי נכס שהיה בשליטת הנתבעים וכי הנסיבות מתיישבות יותר עם מסקנה כי הנתבעים לא נקטו זהירות סבירה.
סיכומם של דברים
עם תום מסענו, מסקנתנו היא כי אין מקום לשפוט את תגובותיו של מר סולטן, נהג המשאית, לאחר פיצוץ הגלגל, במיוחד משלא הובאו לפני בית המשפט כל נתונים כי מעשיו או מחדליו לאחר התרחשות הפיצוץ חרגו באופן מובהק מתגובותיו של נהג סביר שנקלע למצב חירום שבו הוא מאבד שליטה על רכב.
עם זאת, ככל שהדברים אמורים בהוכחת מצב הצמיגים קודם התרחשות הפיצוץ, הווי אומר בחינת הנסיבות במבט צופה עבר, הרי נחה דעתי כי הנטל מוטל על הנתבעים להוכיח את מצב הצמיגים, וזאת בשל שורה של טעמים משפטיים שהובאו בהרחבה לעיל (סעיף 41 לפקודת הנזיקין, כלל "הידיעה המיוחדת", "הודאה והדחה", שיקולים שבמדיניות משפטית רצויה ועוד).
סבורני כי הנתבעים כשלו בהוכחת טענתם בדבר תקינות הצמיג קודם אירוע הפיצוץ, שעה שלא הביאו ראיות ולמצער ראיות מספיקות להוכחת טענתם זו. כן לא זימנו את קצין הבטיחות על מנת שיעיד על אודות נוהלי התחזוקה, הפיקוח והטיפול השוטפים במשאית בכלל ובצמיגים בפרט.
