אי לכך, חלה על הנציב החובה לבדוק לא רק אם העבירה המיוחסת לחשוד מוכתמת על פי טיבה בקלון, אלא "יש לבחון את הנסיבות המיוחדות של המקרה הקונקרטי כדי להכריע בשאלת הקלון". משמיוחסת למערער עבירה של הפרת אמונים, שהיא "עבירת סל, רבת גוונים, המסתעפת והנשזרת בנסיבות כל מקרה ומקרה", אזי "אחת התכליות המרכזיות של זכות הטיעון היא לאפשר לעובד המדינה, להצביע על הנסיבות המיוחדות, המראות מדוע בחשדות המיוחסים לו אין משום קלון".
יש לדחות הטענה לפיה תיקי השומה הם "חומר חקירה" ולכן אין למערער זכות עיון בהם.
עמדה על כך הנשיאה ד' בייניש בעיניין קצב בדבריה אלה: #_ftn15
"תכליותיו של ההליך הפלילי ושל מושג הקלון המשפטי אינן זהות, ולפיכך השיקולים המונחים בבסיסם הנם שונים. ההליך הפלילי נסוב על קביעת הפרתה של נורמה פלילית ועל גזירת העונש בגין כך בהיתחשב בשיקולי גמול, הרתעה, מניעה ושקום העבריין. לעומת זאת, הקלון הוא מושג ערכי-מוסרי. השיקולים הנורמטיביים הרלוואנטיים בעיניינו עקרם בתחומי המשפט המינהלי-צבורי".
ובאותה פרשה הוסיף השופט א' לוי : #_ftn16
"אמת, לכל עבירה, מעצם טבעה, נילווה יסוד של קלון. זהו קלונו של אדם אשר הפר את הוראות החוק הפלילי, ועבר בכך על איסור ערכי-מוסרי, שהיה חשוב דיו כדי שימצא ביטויו בדין .... ברם, לא לכך כיוון המחוקק בדברו בקלון משפטי. מושג זה מתייחס לפגיעה מיוחדת, קשה מהרגיל, בעקרונות של מוסר, אשר בשל חומרתה כרוכות בה השלכות מעשיות מעבר להרשעה בעבירה".
בפסק הדין בעיניין אמונה#_ftn17 עמד בית המשפט העליון על מהותו של קלון בעבירה המצדיק הגבלת כשירותו של אדם לכהן במשרה ציבורית, בציינו: " 'קלון' הוא דופי מוסרי הדבק במעשהו, הפוגם ביכולתו לשאת באחריות הנדרשת במילוי התפקיד הן בשל הפגיעה במעמדו הערכי והן עקב הפגיעה הצפויה באמון הציבור במשרה ובנושא המשרה, ואף במערכת הציבורית כולה"; על טיבו של הפגם המוסרי יש לעמוד בכל מקרה לגופו, לפי הקשר הדברים והמעשים#_ftn18.
השיקולים בבחינת "עבירה שיש עימה קלון" לצורך השעיה
המבחנים והשיקולים שהותוו בפסיקה, לבחינת קיומו של "קלון" הדבק בעבירה המיוחסת לחשוד, לנאשם או למי שהורשע בה, יחולו, בהתאמה הנדרשת, גם בבחינת הנציב את קלוניות העבירה בשיקוליו להשעיית עובד, ועיקרם באלה:
א.סוג העבירה, שהוא מבחן דו שלבי #_ftn20.
בהקשר זה נפסק, כי "הצורך לשקול את ההיבט הערכי-מוסרי במינויו של אדם לכהונה ציבורית הורחב גם למצבים בהם הוחלט שלא לפתוח בחקירה פלילית או משמעתית כנגד המועמד בגין היתנהגות המעלה חשד לחריגה מן החוק"#_ftn25.
בעיניין הס#_ftn31 הוסיף השופט א' לוי ופירט אמות מידה אלה, אשר יבואו בגדר השיקול של מהות המשרה: "משמעות נודעת גם למהותו של התפקיד ולמשקלו הצבורי, לזהותה של הרשות הממנה, לנסיבות שבהן הוחלט על המינוי, לכישוריו הייחודיים של בעל התפקיד, לשלב שבו מצוי המינוי – אם שריר הוא וקיים או טרם יצא אל הפועל – ליכולת לבקר את המינוי שלא באמצעות הליכים משפטיים (למשל במינויים פוליטיים העומדים לבחינתו של ציבור הבוחרים) ועוד".
הינה, אפוא, בבחינת קלוניות העבירה בהקשר של מהותה, תנתן הדעת למעמדו של העובד ומקומו בהירארכיה של מקום העבודה ולמידת ההשפעה על המוסר והמשמעת בעבודה, כתוצאה מהעמדתו לדין, או מפתיחת חקירה משמעתית וחקירה פלילית נגדו.
...
סוף דבר
לאור כל האמור לעיל, הגענו למסקנה כי החלטת ההשעיה הראשונה בדין יסודה.
אשר על כן, הערעור נדחה.
בתוך 30 יום מהיום ישלם המערער למשיבים סך 5,000 ש"ח הוצאות משפט.
