פסיקה בדבר פציעת שחקן כדורגל ביטוח לאומי

בית הדין האיזורי לעבודה בנצרת ב"ל 32920-06-15 04 מאי 2018 לפני: כב' השופט מוסטפא קאסם נציג ציבור (עובדים): מר אדהם פלאח נציג ציבור (מעסיקים): מר ראובן גבריאל כהן התובע מרדכי מלכה ע"י ב"כ: עו"ד יהב ארגמן הנתבע המוסד לביטוח לאומי ע"י ב"כ: עו"ד ש.זועבי ואח' צד ג' מועדון הכדורגל הפועל מרמורק, רחובות ע"י ב"כ: עו"ד אלדד אהרוני פסק דין

המועדון הוסיף, כי ייתכן והוא שגה בכך שהעביר דיווחים בחסר לנתבע ובכך שלא הייתה חפיפה מלאה בין התשלום ששולם בפועל לתובע לבין תלושי השכר, אך ברור הוא כי הדבר לא נעשה מתוך זדון או בחוסר תום לב, אלא לכל היותר בטעות אנוש של מינהלי קבוצה חובבנית שאינם אשפי ניהול או מומחים בכל הילכות ותקנות הביטוח הלאומי .

עוד טען המועדון, כי הוא הסתמך על נוהג לו היה רגיל לאורך השנים, ואשר לפיו תחשיבי הפצוי של שחקני כדורגל במקרה של פציעה, מתבססים על גובה החוזה השנתי שלהם.

על כן ובשים לב לפסיקת בית הדין הארצי, אנו סבורים שיש לקבל את הודעת הצד השלישי באופן הצהרתי בעיניין קיומה של חובת שיפוי המוטלת על המועדון.

...

סיכום לאור כל האמור לעיל ובשים לב לאמור בתקנה 3 לתקנות, אנו קובעים כי השכר הרבע שנתי של התובע לצורך חישוב דמי הפגיעה, עומד על 31,935 ₪, ברוטו.

בנסיבות העניין, מאחר ויש לזקוף את ניהול ההליך לדיווח הלא נכון שבוצע על ידי המועדון, אנו מחייבים את המועדון לשלם לתובע שכ"ט עו"ד בסך כולל של 3,500 ₪, תוך 30 יום.

כמו כן, אנו מחייבים את המועדון לשלם לנתבע שכ"ט עו"ד בסך של 3,500 ₪, תוך 30 יום.

בית הדין האיזורי לעבודה בנצרת ב"ל 30278-01-13 לפני: כב' השופטת אורית יעקבס המערער: שלמה אוחיון ת.ז. 37500824 ע"י ב"כ עו"ד אלדד אוחיון המשיב המוסד לביטוח לאומי ע"י ב"כ עו"ד מוחמד גאנם פסק דין

בתאריך בו הגיש המשיב עמדתו הנ"ל, ניתנה ההחלטה הבאה: ראשית יצויין כי יש להצטער על כך שהמשיב, אשר חרג מהמועדים שקצב לו בית הדין, לא טרח להתייחס לענין זה. לגופם של דברים ובכדי לקדם עניינים עד כמה שאפשר - מתבקש המערער לעיין בעמדת המשיב ולהודיע האם מקובל עליו שעניינו יוחזר לועדה כמוצע בסעיף 1 לעמדת זו. ככל שהדבר אינו מקובל על המערער אך כן מקובל עליו שעניינו יוחזר לועדה בהתאם להמלצת ביה"ד כפי שבאה לידי ביטוי בדיון שהתקיים ביום 2/7/13 , יודיע כאמור ויתייחס בקצרה, לסיבה בשלה אינו מוכן לקבל את ה"סטיה" של המשיב מההמלצה הנ"ל. למותר לציין כי במסגרת פסק הדין יפסוק בית הדין הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד לטובת המערער, לפי שיקול דעתו.

רקע המערער, יליד שנת 1975, ניחבל בברך שמאל, במהלך תאונת עבודה שאירעה לו בתאריך 21/9/99, במסגרת משחק אימון עת שימש שחקן כדורגל.

...

בתאריך 3/10/13, פעל המערער בהתאם להחלטה הנ"ל, והבהיר מדוע הסתייגות המשיב מהמלצת בית הדין אינה מקובלת עליו.

לנוכח האמור בהודעת הערעור המפורטת ובשים לב להבהרות שהעלה ב"כ המערער בדיון שהתקיים ביום 2/7/13, מצא בית הדין לנכון, ליתן את המלצתו, הכל כמפורט ברישא של פסק דין זה. הכרעה בשל הטעם שמצאתי בהתנגדות המערער להסתייגות שהעלה המשיב, ביחס לחלק מהמלצת בית הדין, לא מצאתי שיש מקום, לקבל את ההסתייגויות הנ"ל. לפיכך ובשים לב לטענות המערער ועל בסיס המלצת בית הדין, הריני מורה על החזרת עניינו של המערער לוועדה על מנת שתפעל כדלקמן: בענין האורטופדי - תבחן מחדש ובמנומק את עמדתה וזאת תוך התייחסות לחוות הדעת שעמדו לפניה (חוו"ד של ד"ר קאופמן מיום 13/3//2009; חוו"ד של ד"ר משה לוינקופף מיום 30/1/02 וכן מכתבו של ד"ר רייס מיום 1/5/01).

לאור האמור לעיל אני קובעת כדלקמן: במסגרת סמכותו של בית הדין לידון ב"שאלה משפטית" בלבד, בוחן בית הדין האם טעתה הועדה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, היתעלמה משיקולים זרים או היתעלמה מהוראה המחייבת (ראה פסק דין בל 114/98 יצחק הוד נ' המוסד לביטוח לאומי פד"ע לד' 213).

לא מצאתי בנימוקי העירעור כל נימוק משפטי שיצדיק התערבותו של בית הדין בקביעות הועדה הרפואית לעררים, קביעות אשר הנן קביעות רפואיות מקצועיות שהסתמכו על חומר רפואי שהיה בפני הועדה ולאחר שעיינה מסמכים רפואיים שהומצאו מטעם המערער ולאחר שהועדה שמעה ורשמה תלונות המערער ורשמה ממצאיה לאחר בדיקה מקיפה שערכה לו. במסגרת ישיבתה מיום ה- 13.1.13 שמעה הועדה את תלונות המערער וב"כ (סעיף 20 לפרוטוקול), אשר ציינו כי העירעור נסוב על קביעת דרגת נכות בשיעור 5% כאשר לא מדובר בעיניינו של המערער בפציעה קלה ובהיותו שחקן כדורגל הפציעה פוגעת בתפקודו מאחר ומדובר בפגיעה ברגל דומינאנטית כאשר נוצרה לו צלקת לאורה יש לקבוע אחוזי נכות.

בעיניין חובת ההנמקה של הוועדה לעררים כבר נפסק, כי הוועדה היא גוף מעיין שפוטי ובתור שכזאת מוטלת עליה חובה לנמק את החלטתה באופן שגם מי שאינו רופא יבין את החלטתה היטב, (דב"ע נד/154-0 דן יעקב לבל נ' המל"ל פד"ע כז 474).

כאשר בנוסף, טענותיה של ב"כ המערער לפיה לא סביר כי מדובר בקרע שהתאחה בפרק זמן כה קצר מעבר לעובדה כי לא הובאה כל הוכחה רפואית אחרת מטעם המערער בדבר טענה זו הרי שמדובר בקביעה רפואית של הועדה אשר ביה"ד לא יתערב בה. העולה במקובץ מהאמור לעיל הוא, שהועדה התייחסה לממצאים והבדיקות שהיו בפניה ונימקה את החלטתה באופן ברור, המובן גם למי שאינו מומחה רפואי.

...

לאחר שעיינתי בכתב הערעור ונימוקיו, בפרוטוקול הוועדה ובטיעוני ב"כ בעלי הדין, שוכנעתי כי יש לדחות את הערעור.

כאשר בנוסף, טענותיה של ב"כ המערער לפיה לא סביר כי מדובר בקרע שהתאחה בפרק זמן כה קצר מעבר לעובדה כי לא הובאה כל הוכחה רפואית אחרת מטעם המערער בדבר טענה זו הרי שמדובר בקביעה רפואית של הוועדה אשר ביה"ד לא יתערב בה. העולה במקובץ מהאמור לעיל הוא, שהוועדה התייחסה לממצאים והבדיקות שהיו בפניה ונימקה את החלטתה באופן ברור, המובן גם למי שאינו מומחה רפואי.

לאור האמור לעיל ומשלא נמצאה טעות משפטית בפעולת הוועדה – דין הערעור להידחות.

הנסיבות הצריכות לעניין הן בתמצית אלה: ביום 25.3.19 הגיש המבקש תובענה בסדר דין מהיר על סך 51,000 ₪ נגד המשיבה מס' 1 שהיא סוכנות הביטוח שבאמצעותה בוטח המבקש, שהיה שחקן כדורגל בכל הזמנים הרלוואנטיים לתביעה, וכן כנגד המשיבה מס' 2 שהיא חברת הביטוח שביטחה את המבקש בפוליסה בשם "מישפחה בטוחה פלוס". נטען בתביעה, שביום 16.12.16 ניפצע המבקש במהלך עבודתו כשחקן כדורגל וכי המוסד לביטוח לאומי הכיר במקרה כתאונת עבודה וקבע למבקש 10% נכות רפואית צמיתה.

בקשת רשות העירעור לבית המשפט המחוזי נדחתה ונקבע, שם, כי: "... אכן רבים מחדלי המשיב, אך אלו לא נעלמו מעיני בית המשפט קמא, ותרופת המבקשים תהיה בסוף הדרך בפסיקת הוצאות". כן נקבע כי "מדובר בעיניין דיוני, נושא שבמובהק מסור לשיקול דעתה של הערכאה הדיונית, ואין מקום להתערבות ערכאת העירעור בהחלטה מעין זו..." בקשת רשות העירעור על החלטתו הנ"ל של בית המשפט המחוזי נדחתה אף היא ונקבע כי: "...אכן, אפשר להבין ללבם של המבקשים ולטרונייתם, וכיוון שלא נתבקשה תשובה כדי לחסוך בהוצאות, נאמרים דברים אלה על יסוד ההחלטות השיפוטיות שנזכרו לעיל ובהן החלטת בית המשפט המחוזי נשוא הבקשה, המציינת כי "רבים מחדלי המשיב". באשר לאסמכתא שהגישו המבקשים מבית משפט השלום בחיפה (פס"ד השופט טובי בת"א 5245/04) בה נמחקה תביעה בנסיבות שיש בהן דמיון לענייננו, מחיקת תביעה – אף אילו ננקטה – כידוע אינה מושיעה את מי שנמחקה התביעה נגדו.

...

לאחר שנתתי דעתי לכתבי הטענות, הבקשות וההחלטות בתיק בית משפט קמא (באמצעות התיק האלקטרוני), לרבות פרוטוקול הדיון מיום 21.6.21, והחלטה מושא בקשת רשות הערעור, ולאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור על נספחיה, הגעתי לכלל מסקנה לפיה דין בקשת רשות הערעור להידחות מבלי להיזקק לתשובת המשיבות.

בהמשך, הודיע ב"כ המבקש, כי אינו עומד על חיוב המשיבה מס' 2 בתשלום הוצאות משפט, וכמו כן הודיעו ב"כ המבקש וב"כ המשיבה מס' 2, בהסכמה, שאם לא תקוים החלטת בית המשפט בנוגע להשלמת גילוי מסמכים ומתן מענה לשאלות, לרבות הגשת חוות דעת רפואית, תשלם המשיבה מס' 2 למבקש סך של 2,500 ₪ במועד שייקבע על ידי בית המשפט.

על יסוד כל האמור לעיל החלטתי לדחות את בקשת רשות הערעור, ומשלא התבקשה תגובת המשיבות – אין צו להוצאות.

בהקשר זה אציין כי בהתאם לפסיקת בית הדין האיזורי, אין בעובדה ששחקן חזר לעבודתו לאחר פציעות קודמות ברמת הישתכרות מופחתת כדי לשלול השפעה אפשרית של פגיעות אלה על הפסקת העיסוק לאחר הפציעה האחרונה, ומשכך אין די בכך שהפסקת העבודה נעשתה אחרי פציעה שלישית כדי לשלול את ההשפעה המצטברת של פציעות על שחקני כדורגל (ב"ל (ת"א) 38110-01-21 שי רביבו – המוסד לביטוח לאומי (11.7.2021); ב"ל 45929-01-20 שי רביבו – המוסד לביטוח לאומי (24.9.2020).

לפיכך הגעתי לכלל מסקנה, יש מקום להשיב את עניינו של המערער לועדת הערר על מנת שתשקול בשנית את קביעתה כי המערער חזר לשחק כדורגל אף לאחר הפציעה השלישית וזאת ותנמקה באופן ברור, לאחר שתיתן דעתה לטענת המערער כי בעקבות מכלול פציעותיו נאלץ בסופו של דבר לפרוש מכדורגל מקצועני ולעבור לשחק בליגה נמוכה יותר, באופן שהוביל לפגיעה בהכנסות (זאת כארבע שנים לפני שהפך למאמן כדורגל).

...

דיון והכרעה לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ועיינתי בפרוטוקול הדיון שהתקיים ביום 23/6/15 ובכל המסמכים שהוגשו לתיק בית הדין, מצאתי כי דין הערעור להתקבל.

לפיכך הגעתי לכלל מסקנה, יש מקום להשיב את עניינו של המערער לוועדת הערר על מנת שתשקול בשנית את קביעתה כי המערער חזר לשחק כדורגל אף לאחר הפציעה השלישית וזאת ותנמקה באופן ברור, לאחר שתיתן דעתה לטענת המערער כי בעקבות מכלול פציעותיו נאלץ בסופו של דבר לפרוש מכדורגל מקצועני ולעבור לשחק בליגה נמוכה יותר, באופן שהוביל לפגיעה בהכנסות (זאת כארבע שנים לפני שהפך למאמן כדורגל).

סוף דבר עניינו של המערער  יוחזר לוועדת הערר (נפגעי עבודה) בהרכבה מיום 17.6.2021, וזאת על מנת שתפעל כדלקמן: ועדת הערר תשקול מחדש החלטתה בעניין צירוף נכויות בהתאם לפרמטרים הקבועים בחוק ובתקנות, ובשים לב לטענת המערער כי האופי המצטבר של הנכויות הביא לפרישה המוקדמת מכדורגל מקצועני ולמעבר לליגה נמוכה יותר.