מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

פסיקה בדבר פציעת כדורגל שנגרמה עקב תיקול

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

ביום 23.9.16 תוך כדי משחק כדורגל נפגע התובע בגבו ובירך שמאל וזאת לאחר תיקול עם שחקן יריב.
המומחה קבע שלגבי התקופה שמחודש 3/16 (המועד בו הועלו שוב תלונות חוזרות בדבר כאבי גב) ועד הניתוח בחודש 10/16, קיימת אפשרות סבירה כי חלה החמרה במצבו של התובע, וזאת כעולה מסקירה השוואתית של שתי בדיקות MRI שבוצעו במהלך תקופה זו. יחד עם זאת, קבע המומחה, מהאמור ברישומים הרפואיים מצטיירת תמונה לפיה ההחמרה במצבו של התובע לא נגרמה עקב הארוע התאונתי .
מה המשמעות שיש לייחס לאמור בתעודה זו. האם יש באמור בה כדי לשנות מקביעתך באשר לתרומת הארוע התאונתי למצבו הרפואי של התובע? "התעודה הרפואית הנידונה היא מכתב מיום 23.9.16 המכתב נכתב בכתב יד, על נייר חברה של "אלטמן בריאות". במכתב כתוב "ב- 23.9.16 במהלך משחק נגרם נפילה לאחר תיקול עם שחקן יריב, לדבריו החמרה בכאבי גב עם הקרנה לירך שמאל." לגבי מכתב זה יש מספר הערות: · המכתב כתוב בכתב יד וחתום ע"י רופא של קופ"ח כללית על נייר שאינו נייר של הקופה ואינו נתמך ברשום ממוחשב או בתיק רפואי מפורט כמקובל.
בהתאם לסעיף 16 להנחיות נשיאת בית הדין הארצי לעבודה בדבר מינוי מומחים יועצים רפואיים מיום 10.9.19 (להלן – ההנחיות) הכלל הוא כי על-פי רוב יסתפק בית-הדין במינוי מומחה אחד לפגימה אחת.
אין מקום להורות על מינוי מומחה נוסף או אחר, אחר שכן לא היתקיימו הטעמים לכך כפי שנקבעו בפסיקה.
...
דיון והכרעה לאחר ששקלתי את טענות הצדדים מצאתי שיש לדחות את הבקשה.
המומחה רשאי, ואף נדרש, לקבוע בהתאם למיטב שיקול דעתו הרפואי מהו המשקל והמסקנה שיש לגזור מהמסמכים הרפואיים השונים, וכך עשה גם בנסיבות המקרה כאן.
סוף דבר – הבקשה נדחית.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

ביום 23.9.16 תוך כדי משחק כדורגל נפגע התובע בגבו ובירך שמאל וזאת לאחר תיקול עם שחקן יריב.
המומחה קבע שלגבי התקופה שמחודש 3/16 (המועד בו הועלו שוב תלונות חוזרות בדבר כאבי גב) ועד הניתוח בחודש 10/16, קיימת אפשרות סבירה כי חלה החמרה במצבו של התובע, וזאת כעולה מסקירה השוואתית של שתי בדיקות MRI שבוצעו במהלך תקופה זו. יחד עם זאת, קבע המומחה, מהאמור ברישומים הרפואיים מצטיירת תמונה לפיה ההחמרה במצבו של התובע לא נגרמה עקב הארוע התאונתי .
מה המשמעות שיש לייחס לאמור בתעודה זו. האם יש באמור בה כדי לשנות מקביעתך באשר לתרומת הארוע התאונתי למצבו הרפואי של התובע? "התעודה הרפואית הנידונה היא מכתב מיום 23.9.16 המכתב נכתב בכתב יד, על נייר חברה של "אלטמן בריאות". במכתב כתוב "ב- 23.9.16 במהלך משחק נגרם נפילה לאחר תיקול עם שחקן יריב, לדבריו החמרה בכאבי גב עם הקרנה לירך שמאל." לגבי מכתב זה יש מספר הערות: · המכתב כתוב בכתב יד וחתום ע"י רופא של קופ"ח כללית על נייר שאינו נייר של הקופה ואינו נתמך ברשום ממוחשב או בתיק רפואי מפורט כמקובל.
טענות הצדדים עמדת התובע כי אין מקום להסתמך על חוות דעת המומחה, אלא יש לדחותה ולקבוע שהתובע אכן נפגע בארוע התאונתי וארוע זה הוא שגרם, או לכל הפחות החמיר, את הפגימה בגב ממנה סובל התובע.
על-פי פסיקת בתי הדין, בית הדין לא יסטה מהאמור בחוות דעת המומחה אלא אם כן קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן לעשות כן ככל שאין בחוות דעת המומחה פגמים גלויים לעין, ואין היא בלתי סבירה על פניה, אין בסיס לפסילתה (עב"ל (ארצי) 1035/04 דינה ביקל - המוסד לביטוח לאומי (6.6.05); עב"ל (ארצי) 1608/04 שלום אזולאי - המוסד לביטוח לאומי (27.1.10)).
...
דין הטענה להידחות גם לגופה, שכן אותו פער ברישומים מוסבר היטב בחוות הדעת.
לאור משקלה הראייתי המיוחד של חוות הדעת ובהעדר ראייה שיש בה ממש לסתור את שנקבע, מצאנו לאמץ את קביעות המומחה בחוות דעתו ובתשובותיו לשאלות ההבהרה, ולקבוע כי לא הוכח שיש קשר סיבתי בין האירוע התאונתי לבין הליקוי בגב או החמרתו, ויש לכן לדחות את התביעה.
סוף דבר – התביעה נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום נצרת נפסק כדקלמן:

שכן, על פי הפסיקה הנוהגת בנוגע לפציעות במהלך פעילות ספורטיבית, ובפרט כדורגל, המדובר בסיכון סביר שלוקח על עצמו כל המשתתף במשחק זה אשר כחלק ממנו קיימים עימותים פיזיים בין שחקנים העשויים להביא לפגיעה.
לטענת העיריה, עדותו של מר ברנדמן שממנה עולה כי הנפילה של התובע נגרמה בשל הבור היא בגדר עדות מפי השמועה.
מחקירתו של התובע ועדיו שטענו כי היתה עירבוביה ברחבה לאחר בעיטת קרן והתובע שהיה שחקן הגנה ניסה להגיע לכדור, מסיקה הנתבעת כי הגרסה המסתברת יותר של המקרה היא שהתובע נפל עקב תיקול ברחבה בה שררה עירבוביה והעובדה שהבור הנטען מוזכר רק לאחר המקרה היא הראיה לכך.
כשנשאל העד מדוע לא פנו למאמן בתלונה על מצבו המסוכן של המיגרש השיב (עמוד 5 שורות 12 – 13): "לא היתה פניה אישית אליו, היה דיבור כללי על איזה מיגרש נתנו לנו לשחק באותו יום, לא לנו ולא לו היתה אפשרות להגיד משהו זה מה שנתנו לנו". עד נוסף מטעם התובע הנו מאמנו מר שלמה לירן שטען כי לא ראה בעניו את הארוע (עמוד 18 שורות 23 – 26): "זכור לי שהוא ניפצע, זה דבר שקורה הרבה בכדורגל ,כמה פעמים במשחק, אבל פציעה שמחייבת החלפה אני לא רואה אותה בשניה הראשונה רופא ניכנס, כמאמן אני מנוע מלהכנס למגרש אלא אם אני מקבל אישור מהשופט...
...
על כן, למרות שעבודתו אינה פיזית בעיקרה, שוכנעתי כי יש בנכות באצבע III ביד ימין בשיעור 8% כדי להפריע לו באופן כלשהו בביצוע עבודתו, גם אם במידה מועטה.
אני סבור, כי נכון יהיה להעריך את הנזק בפרמטר זה באופן גלובלי בסך כולל של 7,500 ₪ לעבר כאשר אין לפסוק לתובע פיצוי עתידי שכן לא הוכיח כי הוא מקבל כיום עזרה בשל פגיעתו.
סוף דבר על כן, אני מקבל את התביעה ומחייב את הנתבעות לשלם לתובע סך של 189,585 ₪ בצירוף שכ''ט עו''ד בסך כולל של 44,363 ₪ והוצאות משפט לרבות עלות חוות דעת רפואיות בסך כולל של 6,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום קריות נפסק כדקלמן:

דחיפות, היתקלויות, בעיטות או תיקולים, גם חריפים, ובד ובד גם פגיעות גוף של שחקנים, בעיקר ברגליהם, הם מחזה שכיח ושיגרתי במיגרש הכדורגל.
על כן, ועל אף שהתובע בהיותו בן 12 נפגע במהלך משחק כדורגל ואשר כתוצאה מכך נגרם לו שבר בשוק רגל ימין שהצריך טפול רפואי , הגם שבסופו של דבר לא נותרה לו נכות צמיתה , התובע לא הוכיח את תביעתו , לא את קיומו של מפגע במיגרש ולא את הקשר לאותו מפגע (שלא הוכח קיומו), הוכח מנגד, שתובע נפגע מחבלה שנגרמה לו במהלך התקלות אפשרית עם שוער הקבוצה היריבה במהלך ניסיון של התובע להבקיע את הכדור לשער היריב.
(ב) החלטת בית המשפט בעיניין פסיקת ההוצאות ושיעורן תבטא את האיזון הראוי שבין הבטחת זכות הגישה לערכאות, הגנה על זכות הקניין של הפרט ושמירה על שויון בין בעלי הדין" תק' 152 מורה לנו: "בתום הדיון יפסוק בית המשפט הוצאות סבירות והוגנות, זולת אם מצא שקיימים טעמים מיוחדים שלא לחייב בהוצאות כאמור". לאחר שבחנתי את נסיבות הארוע שאירע לקטין במהלך משחק כדורגל על אף דחיית תביעתו, והבאתי בחשבון את ההשלכות של הפגיעה עד להחלמתו ממנה (היעדרה של נכות צמיתה) ומאידך, את היתנהלות הנתבעות שבניגוד להחלטת בית המשפט לא הגישו תצהירים וגם אם סברו שאין מקום להגיש תצהירים מבחינה עניינית לא פנו בבקשה מתאימה לבית המשפט , ומאידך את זכות בעל הדין הזוכה בהגנתו לקבלת הוצאותיו בניהול ההליך, ואף הבאתי בחשבון את כלל הנסיבות הקשורות למצבם הכלכלי של הצדדים ומיהותם של הצדדים בשים לב לעקרונות תקנה 151 ו-152 לתקסד"א , אני סבור שיש לחייב את התובע בהוצאות משפט כמפורט להלן: התובע ישלם לנתבעות הוצאות משפט בסך של 5,000 ₪ (סכום זה כולל את כל הוצאות המשפט ללא יוצא מן הכלל) וזאת תוך 30 יום מהיום שאם לא כן, יישא הסכום הפרישי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום בפועל.
...
על כן, ועל אף שהתובע בהיותו בן 12 נפגע במהלך משחק כדורגל ואשר כתוצאה מכך נגרם לו שבר בשוק רגל ימין שהצריך טיפול רפואי , הגם שבסופו של דבר לא נותרה לו נכות צמיתה , התובע לא הוכיח את תביעתו , לא את קיומו של מפגע במגרש ולא את הקשר לאותו מפגע (שלא הוכח קיומו), הוכח מנגד, שתובע נפגע מחבלה שנגרמה לו במהלך התקלות אפשרית עם שוער הקבוצה היריבה במהלך ניסיון של התובע להבקיע את הכדור לשער היריב.
מן המקובץ לעיל אני קובע שהתובע לא עמד בנטל ההוכחה של תביעתו ודין התביעה דחייה לכן, אני מורה על דחיית התביעה.
(ב) החלטת בית המשפט בעניין פסיקת ההוצאות ושיעורן תבטא את האיזון הראוי שבין הבטחת זכות הגישה לערכאות, הגנה על זכות הקניין של הפרט ושמירה על שוויון בין בעלי הדין" תק' 152 מורה לנו: "בתום הדיון יפסוק בית המשפט הוצאות סבירות והוגנות, זולת אם מצא שקיימים טעמים מיוחדים שלא לחייב בהוצאות כאמור". לאחר שבחנתי את נסיבות האירוע שארע לקטין במהלך משחק כדורגל על אף דחיית תביעתו, והבאתי בחשבון את ההשלכות של הפגיעה עד להחלמתו ממנה (העדרה של נכות צמיתה) ומאידך, את התנהלות הנתבעות שבניגוד להחלטת בית המשפט לא הגישו תצהירים וגם אם סברו שאין מקום להגיש תצהירים מבחינה עניינית לא פנו בבקשה מתאימה לבית המשפט , ומאידך את זכות בעל הדין הזוכה בהגנתו לקבלת הוצאותיו בניהול ההליך, ואף הבאתי בחשבון את כלל הנסיבות הקשורות למצבם הכלכלי של הצדדים ומיהותם של הצדדים בשים לב לעקרונות תקנה 151 ו-152 לתקסד"א , אני סבור שיש לחייב את התובע בהוצאות משפט כמפורט להלן: התובע ישלם לנתבעות הוצאות משפט בסך של 5,000 ₪ (סכום זה כולל את כל הוצאות המשפט ללא יוצא מן הכלל) וזאת תוך 30 יום מהיום שאם לא כן, יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום בפועל.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

חבלה שתגרום לקרע במנסקוס היא בדרך כלל נפילה עם תנועה סיבובית חזקה כמו למשל בתיקול בכדורגל או נפילה בפעילות סקי שלג.
דיון והכרעה הלכה פסוקה היא כי: "אין המומחה - היועץ הרפואי בא במקום בית הדין לפסיקה. אך הפוסק הוא בית הדין וחוות-הדעת אינה באה אלא להדריך ולייעץ בתחום שאינו בידיעתו המקצועית של המשפטן, היינו בתחום ידיעתו המקצועית של הרופא. לפי שיטת המשפט בישראל חוות-דעת כזאת אף היא בבחינת ראיות ויש להתייחס אליהם בהתאם לכך. השוני העקרי שבין חוות-דעת רפואית מטעם מומחה-יועץ רפואי הפועל מטעם בית-הדין לבין חוות-הדעת של רופא המעיד מטעם צד להתדיינות, הוא במשקל אשר בית-הדין ייחס לחוות הדעת. אך טבעי הדבר שבית-הדין ייחס משקל מיוחד לחוות-דעת המוגשת על ידי מומחה הפועל מטעמו ולא מטעם אחד הצדדים" (דב"ע לו/8/0 סימון דוידוביץ –המוסד לביטוח לאומי, פד"כ 374).
...
" ועיין גם בעב"ל 345/06 המוסד לביטוח לאומי – מרדכי בוארון (15.5.2007) שם נפסק מפי כב' השופט פליטמן ובהסכמת יתר חברי המותב, כי: "בית הדין נוהג לייחס משקל רב לחוות דעתו של המומחה מטעמו, שכן האובייקטיביות של המומחה מטעם ביה"ד גדולה יותר ומבוטחת במידה מירבית מעצם העובדה, כי אין הוא מעיד לבקשת צד ואין הוא מקבל שכרו מידי בעלי הדין (ראה לעניין זה דב"ע 411/97 דחבור בוטרוס נ' המל"ל (לא פורסם), וכן עב"ל 341/96 מליחי נ' המל"ל, פד"ע לד' 377)" בנסיבות המקרה דנן, לא מצאנו הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן לסטות ממסקנות חוות הדעת של המומחה אשר סבור כי לא קיים קשר סיבתי בין התאונה מיום 6.10.21 לבין הליקוי בברך ימין ומכאן שדין התביעה - להידחות.
המומחה השיב לכל השאלות שהופנו אליו בענייניות ודין טענותיה של התובעת בסיכומיה, אשר מרביתן בעניינים שברפואה - להידחות.
סוף דבר: דין התביעה להידחות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו