פסילת שופט בשל זהות שמות משפחה

מעבר לטענותיו כנגד מהימנות המתלוננת, המערער טען כנגד קביעתו של בית משפט קמא כי "ראיה מרכזית נוספת היא חוות דעת מז"פ בנוגע לדנ"א שהופק מתאי זרע (הדגשה – י.ע) שנמצאו על תחתוניה של המתלוננת בסמוך לאחר הארוע. למעשה אין מדובר בתמיכה בלבד, אלא בראיה עצמאית ומשמעותית". במסגרת הבקשה להוספת ראיות ביקש המערער להוסיף חוות דעת חדשה מטעמו, לפיה הדנ"א שנימצא על תחתוניה של המתלוננת ובאיבר מינה לא הכיל תאי זרע; וכי משלא ניתן היה לקבוע זהות בין החומר הנדגם לפרופיל של המערער, אין לחוות דעת המז"פ משמעות ואין להשתמש בה כראיה מכל סוג שהוא, אפילו לא של תוספת ראייתית.

על פי הגישה השנייה, בעבירות מין יש מקום כי ערכאת העירעור "תיבחן דוקא בקפדנות יתרה את מסקנותיה של הערכאה הדיונית", וכי אין לקבוע א-פריורית כלל של היתערבות מצומצמת במימצאי מהימנות שנקבעו על ידי הערכאה הדיונית (השופט גרוניס (בתוארו אז) בע"פ 3250/10 מדינת ישראל נ' פלוני (12.1.2012); השופט הנדל בע"פ 7653/11 ידען נ' מדינת ישראל (26.7.2012) (להלן: עניין ידען)).

נהפוך הוא, לדבריו היא ביקשה להנשא לו. נראה לכאורה כי המטרה לשמה הובא אבו ריאד כעד הגנה הייתה עיסוק פסול בהיסטוריה המינית של המתלוננת כדי להשחיר את דמותה, ולא היה בעדותו כדי להשליך על מהימנותה.

לעומת זאת בהשוואה לנתוני כרומוזום Y (ב-17 אתרים) באוכלוסייה הישראלית המונים 481 פרטים, נמצאה התאמה אחת לפרופיל שהיתקבל מהחומר, והיא של אדם הנושא את שם משפחתו של המערער.

...

גם אם הקובץ לא משקף את השיחה במלואה, הרי שלאור התיאור הכללי שחסיין מסר, אף אני סבור, כבית משפט קמא, כי ניתן לראות בהטחת האשמה כלפיו "מה עשיתם לי" כתמיכה נוספת לגרסת המתלוננת.

אכן, מדובר בדיווח שגוי שלא עולה בקנה אחד עם גרסת המתלוננת, אולם סבורני, כבית משפט קמא, שאין משמעות גדולה לפערים אלה, כיוון שזהו מסמך המהווה עדות מפי השמועה, ובעיקר נוכח האמור בדו"ח ולפיו המתלוננת "לא מסרה עוד פרטים, בקושי שיתפה איתי פעולה, נראתה מפוחדת ולא הרבתה לתקשר". אזכיר שוב כי הגורם הראשון עמו המתלוננת נפגשה היה מפקד מחסום א-זעים, ובמזכר שערך ביום 19.8.2016 צוינו העובדות התואמות את גרסת המתלוננת.

לסיכום, לאור האמור לעיל, נחה דעתי כי אין מקום להתערב בקביעותיו של בית משפט קמא, ויש להותיר הרשעתו של המערער על כנה.

בתמצית, נטען כי לאור הנחיית פרקליט המדינה העוסקת בגרימת מוות ברשלנות של קרובי מישפחה ובשים לב להדרדרות הפיזית והנפשית במצבה של המבקשת, לא היה מקום להגיש את כתב האישום נגדה, בשל העדר אינטרס צבורי בניהול הליך פלילי כנגדה.

במהלך אותה תקופה הגישה המבקשת בקשות שונות וביניהן: בקשה לעריכת תסקיר מטעם שירות המבחן – בקשה שהתקבלה – אלא שהמבקשת לא התייצבה בפני שירות המבחן; בקשה לחזרה מהודיה; בקשה למתן ייצוג משפטי; בקשה לפסלות שופט; ושהות לצורך הגשת ערעור על ההחלטה הדוחה את בקשת הפסלות – ערעור שלא הוגש לבסוף.

המבקשת תתייצב לשאת בעונש המאסר שהוטל עליה ביום 30.6.2021 עד השעה 10:00 בבית הסוהר נווה תרצה, או על פי החלטת שירות בתי הסוהר, כשברשותה תעודה מזהה ועותק מהחלטה זו. על המבקשת לתאם את הכניסה למאסר, כולל האפשרות למיון מוקדם, עם ענף איבחון ומיון של שירות בתי הסוהר, בטלפונים: 08-9787377 או 08-9787336.

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות, שכן היא אינה עומדת באמות המידה המצומצמות לקבלת רשות ערעור ב"גלגול שלישי" – הבקשה אינה מעלה שאלה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית החורגת מעניינה הפרטי של המבקשת ואין חשש כי דחייתה תגרום לאי-צדק מהותי או לעיוות דין (רע"פ 1321/21 אשכנזי נ' מדינת ישראל (1.3.2021)).

נוכח כל האמור, שוכנעתי כי אין חשש לעיוות דין בעניינה של המבקשת ומשכך אין יסוד לקבלת בקשת רשות הערעור ב"גלגול שלישי".

אשר על כן, הבקשה לרשות ערעור נדחית.

לטענת המערערת, במהלך הכנת כתב התשובה בתביעת הקפוח התחוור לה כי שם משפחתו של עורך הדין המייצג את הנתבעים בתביעה הנזיקית (ובהם המערערת) זהה לשם המשפחה של המותב הדן בתביעת הקפוח, וכי משרדו של אותו עורך דין מצוי ברשימת המניעויות של המותב (להלן, בהתאמה: עו"ד סילש, ומשרד עורכי הדין או המשרד); בהמשך התברר כי מדובר בבן זוגה של השופטת.

בית המשפט הוסיף כי טענת המערערת בדבר יחסי גומלין בין התביעה הנזיקית לתביעת הקפוח הועלתה בעלמא, אך טענות הצדדים שמורות להם בהיבט זה. לבסוף נקבע כי פסילת המותב היא שתוביל לפגיעה בהליך השפוטי "ולו בשל מה שנחזה בעיני כניסיון להביא לפסילתו של מותב שפוטי, וזאת בין היתר על דרך של הצגתן של רמיזות לקיומה של קונספירציה כוללת [...]". מכאן העירעור שבפניי, בגדריו טוענת המערערת כי בקשת הפסילה לא הוגשה בשיהוי, שכן לא היה מקום לצפות שתזהה את הקשר בין המותב לעו"ד סילש קודם לכן, והבקשה ממילא הוגשה בשלב מקדמי של התביעה.

עוד יצוין כי סעיף 77א(א1)(1) רישא לחוק בתי המשפט – המורה לשופט לפסול עצמו כאשר בא-כוחו של צד להליך הוא בן מישפחה של השופט – נוגע למצב שבו בן המשפחה מייצג בהליך שמתנהל בפני המותב, ועל כן, אין לסעיף זה תחולה ישירה בעניינינו.

...

לאחר עיון בערעור, בנספחיו ובתשובות לו, הגעתי לידי מסקנה כי דינו להתקבל.

עם זאת, הואיל ועו"ד סילש מייצג את בעלי המניות בתביעה הנזיקית שעודנה מתנהלת, ובהינתן השלב המקדמי שבו מצויה תביעת הקיפוח, אני סבורה כי מטעמים של מראית פני הצדק יש מקום להעביר את הדיון בהליך למותב אחר.

אשר על כן, הערעור מתקבל וההליך יועבר לדיון בפני מותב אחר.

בית משפט לעינייני מישפחה בראשון לציון ת"ע 56573-06-19 ש' ואח' נ' האפוטרופוס הכללי במחוז תל-אביב ואח' תיק חצוני: קיים תיק עזר לשופט בפני כבוד השופטת מירה רום פלאי תובעות 1. ט' ש' 2. א' ש' ע"י ב"כ עו"ד אורן אבלה נתבע מ' מ' ע"י ב"כ עו"ד אורלי לוי-ברון פסק דין

(ב)  בהודעת הסתלקות יפורטו פרטי זהותו של המסתלק, שיעור ההסתלקות, ואם הסתלק לטובת בן-זוגו של המוריש, ילדו או אחיו, יציין במפורש לטובת מי הסתלק; הודעת ההסתלקות תהיה בתצהיר.

...

עיינתי בפסיקה שאליה הפנו התובעות בסיכומיהן, אך לא מצאתי כי בכוחה לשנות ממסקנה זו. מדובר במקרים שאינם רלוונטיים לנסיבות בענייננו.

לסיכום- שוכנעתי כי התובעות חתמו על תצהירי ההסתלקות מיום 01.05.18 מכלל עיזבון אימן לטובת הנתבע, במודע, ומתוך רצון חופשי וכי לא קמה לתובעות כל עילה לבטל את ההסתלקות או לחזור בהן מההסתלקות.

לנוכח כל האמור לעיל, דין התובענה להידחות.

פסק הבורר מיפרט את הקשיים הרבים שניצבו בדרכו להכרעה, את העדר ההסכמה ביחס לזהותו של מעריך שווי מוסכם, את העדר המצאת חוות דעת מצד מר אופיר והתנגדותו לכל מעריך שווי שהוצע במהלך הבוררות, את העובדה כי מצד גב' קדרון הוצגה חוות דעת ערוכה על ידי בעלה, רו"ח יובל קדרון – שהיתה רחוקה מלהיות ניטרלית והיתה מבוססת על תלי תילים של הנחות שהובילו לתוצאה תמוהה בעיניין שווי החברה.

בקשה לפסלות שופט בשל טענה כאמור אינה עניין של מה בכך, ועליה להיות מוגשת במלוא הרצינות, כאשר בבסיסה עומדות טענות מהותיות המקימות חשש ממשי למשוא פנים.

נראה כי המפרק מבקש באמצעות בקשת הפסלות לשלול מבית המשפט את היכולת לנהוג בהעדר משוא הפנים כלפי מן הצדדים – הן קדרון והן מר אופיר והחברות הקשורות ובני משפחתו – ולכפות על בית המשפט לקבל את בקשה 22 או בקשה דומה לה, בלא שהונחה עד כה על ידי המפרק תשתית עובדתית ומשפטית מספקת, ובלא שהמפרק היתמודד כלל עם הטענות שהובאו במסגרת חוות הדעת של עליזה שרון, אשר הכונ"ר סבר כי הן משמיטות את היסוד תחת בקשה 22.

...

כך או כך, משמצא בית המשפט העליון לנכון לקבל את ערעוריהם של קדרון – אין בכך כדי להקים עילה לפסלות המותב דנן.

בית המשפט מצא כי אין מקום שלא להיענות לבקשתם זו, לא כל שכן בהיעדר כל התנגדות של יתר הצדדים לדיון למתן האפשרות לטעון.

סוף דבר: דין בקשת הפסלות להידחות על הסף, ולחילופין – לגופו של עניין, לאור כל הנימוקים שהובאו לעיל.