פסילת רשימה בבחירות למועצת העיר

במקרה שלפנינו, היותה של רעיית השופט חלק מרשימה המתמודדת בבחירות למועצת העיר יחד עם בא כוח המשיב 1 אין בה את מידת הקרבה המשפיעה על קיומו של חשש ממשי למשוא פנים בניהול התביעה, שכן אין מדובר בקירבה שממשותה היא המבססת חשש ממשי למשוא פנים (השווה: ע"א 6332/05 יהושע ולדהורן נ' שלמה נרקיס (לא פורסם, 24.11.2005)).

מכל מקום, לא מצאתי יסוד לטענה כי ההחלטה שקבל השופט בנוגע לצירופו של המערער לתביעה כצד הכרחי הדרוש לבירור המחלוקת, בין אם צודקת ובין אם מוטעית לגופה, ולעניין זה איני נידרשת, מקימה עילת פסלות, ומעוררת אפשרות ממשית לקיום משוא פנים כלפי המערער (ע"א 5156/08 שמעון סדגסי נ' כרמלי יהודה בע"מ (לא פורסם, 17.6.2008); ע"א 990/08 יוסף מרגי נ' סילביה דאהן ואח' (לא פורסם, 25.5.2008)).

...

לאחר שעיינתי בערעור על נספחיו וכן בהחלטת בית המשפט הגעתי למסקנה כי דין הערעור להידחות.

על יסוד כל האמור , דין הערעור להידחות.

תום ליבו של מגיש הרשימה אינו מהוה שיקול לעניין קבלת או פסילת הרשימה (ה"פ (י-ם) 3024/04 עונה נ' שר הפנים).

יפים לכאן דבריו של כב' השופט יהונתן אברהם בעת"מ 5664-10-13 בוחרים להצליח למועצת העיר נ' בליש (7.10.13): "לטעמי, הטעמים שפורטו לעיל בפסק דינו של כב' הש' הנדל בעת"מ 409/08 הנוגעים ליציבות הבחירות, לעקרון השויון וכן טעמים נוספים של בהירות רשימת המועמדים ומניעת בלבול בקרב הבוחרים, תומכים כולם בפרשנות הרחבה של המונח 'שינויים אחרים' הכוללת שינוי שמה של רשימת מועמדים שהוגשה, לאחר מועד הגשת הרשימה... לו רצה המחוקק להסמיך את מנהל הבחירות לידון בבקשות לשינוי שם, היה עושה זאת בבירור במסגרת החוק הנ"ל, כפי שהסמיך אותו לידון בתיקון 'ליקוי' כאמור בסעיף 40 לחוק. תיקונים מעין אלה שנעשים ביוזמת מגיש הרשימה יכולים להיות רבים, הם יכולים להוסיף עומס רב על מנהל הבחירות והם גם מצריכים שיקול דעת רחב אשר במסגרתו יכול וייגרם אי שויון בהחלטות שונות של מנהל הבחירות או בין החלטת מנהל בחירות במחוז אחד או ברשות אחת לבין מנהל בחירות ברשות אחרת אשר רק יעצימו את הפגיעה בעיקרון השויון. צימצום שיקול דעתו של פקיד הבחירות והבהרת הכללים במסגרת החוק עצמו, מביא לבהירות מקסימלית לגבי המותר והלא מותר באשר להתנהלות הקודמת לבחירות ועל כן הוספת סמכויות למנהל הבחירות שלא נקבעו בחוק, שיפגעו בבהירות זו, אינה ראויה בעיניי". אני מצטרפת לעמדתו האמורה של כב' השופט אברהם, לרבות כל הנימוקים המפורטים בה. גם כב' השופט ורדי קבע בפסק דין שנתן בימים האחרונים, בבקשה זהה לזו שבפניי כך: "הניסיון ל'תקן' את ההשמטה הנו ניסיון לעקוף את האיסור שבחוק שבסעיף 41א(ב) לחוק תוך היתעלמות מלוחות הזמנים שנקבעו בחוק שהעותרות לא עומדות בהן, שכן סעיף זה אוסר שינוי בכינוי הרשימה לאחר המועד שהוגשה הרשימה" (פסק דין בשני תיקים שאוחדו בעת"מ 44368-09-13 בן שחר נ' בן נון מנהל הבחירות בעיר גבעתיים, עת"מ 4866-1-13 קוניק נ' בן נון מנהל הבחירות בעיר גבעתיים (6.10.13)).

...

לפיכך המסקנה היא כי אין כל חסר בחוק, ולמנהל הבחירות אין סמכות לאשר את התיקון המבוקש.

להלן עיקרי דבריו: "...משקבע המחוקק את אשר קבע, אין מנוס אלא להקפיד על המועדים. תוצאה אחרת עלולה לגרום לכך, גם אם אין כל כוונה לעשות זאת, לאי שיוויון בבחירות. הסדר בחוק אינו עניין טכני, מטרתו אינו להעמיד את הסיעות המתחרות במבחנים מיותרים, אלא תכליתו להשליך על הניהול התקין של מערכת הבחירות.

סוף דבר דין העתירה להידחות.

העותר הגיש רשימת מועמדים לבחירות למועצת העיר באר שבע.

קביעת מועדים ברורים יוצרת גישה אחידה כלפי כלל המועמדים ותומכיהם, ומונעת העדפה פסולה של מקצת מן המועמדים.

...

בפועל, לא הומצא הערבון עד לשעות הערב ביום ה20.10.98-, בניגוד לסיכום מוקדם עם העותר.

דין העתירה להידחות על הסף.

מטעמים אלה, החלטנו ביום הדיון לדחות את העתירה.

בהמשך לכך הוגשו שתי עתירות מתוקנות: האחת – של יוסף, חבר מועצת העיר היוצאת שמבקש להיתמודד בראשות סיעה חדשה בראשותו "ירושלים של זהב"; השנייה - של כהן ונעים, שגם הם כיהנו במועצת העיר בעבר, ומבקשים להיתמודד במסגרת רשימה בשם "אחדות ירושלים. המשיבים 1 ו-3 (להלן: המשיבים) הגישו כתב תגובה ולאחריו הגישו כהן ונעים היתייחסות מצידם לכתב התשובה. בהתאם להסכמת כל העותרים והמשיבים, ניתן פסק הדין על יסוד הכתובים. ביני לביני נדחה מועד הבחירות במספר חודשים.

פסילת הרשימה – פגמים המתגלים ברשימה לאחר הגשתה, (כלומר שאינם מונעים את קבלתה) אך הם אינם ניתנים לתיקון, ומביאים לפסילת רשימה שהוגשה והתקבלה ובהם: מספר בלתי מספיק של חותמים; הכללת שינויים ברשימה, שאינה מונעת את קבלתה, אך אינה ניתנת לתיקון ומביאה לפסילתה; החלפת מועמדים ברשימה.

...

אף שהמשיבה נהנית מחזקת תקינות, הרי שאין מנוס מן המסקנה כי החזקה נסתרה.

מקום בו הדברים לא נעשו, אין מנוס מהחזרת בחינת עניינם של כהן ונעים אל המשיבה לצורך בחינתם וקבלת החלטה מתאימה.

כל זאת תוך מתן החלטות כתובות וברורות בעת הגשת הרשימות, מבלי להסתפק בשיח בעל-פה. סיכום על יסוד האמור, אני דוחה את עתירתו של יוסף, ומקבל את עתירתם של כהן ונעים במובן זה שהמשיבה תבחן את המסמכים שאותם ביקשו להגיש ותחליט אם לקבלם, אם לאשר את הרשימה או לסרב לאשרה ואם לאפשר את תיקון הליקויים, שתמצא, וזאת בהתאם להוראות חוק הרשויות המקומיות – בחירות.

לטענתם, מצטברים ההפרשים האמורים במניין הקולות ל-348 קולות שניתנו לרשימות שונות מלבד המערערות מס' 1 ו-3, באופן שאם יימצא באילו מן הקלפיות, כי המניין הנכון של הקולות הנו כפי שנימנה ע"י הסופר שמניינו לא נרשם כתוצאת הבחירות באותה קלפי, עשוי הדבר בסופו של יום להוביל לשינוי מספר הקולות הנידרש להכנסת נציג למועצת העיר, באופן העשוי לגרום להכנסת נציג רשימת אור למועצה.

אוסיף, מעבר לצריך, כי אכן, דין הטענות לעניין זהוי שגוי של פתקי הצבעה שסומנו "ג" או "ד" להדחות על יסוד כל אחת מטענות המשיבים בהקשר זה, לרבות אי תקיפת החלטת מנהל הבחירות בהקשר זה במועד, קרי, טרם עריכת הבחירות, לרבות היות הרשימה שבס' 63 לחוק הבחירות רשימה סגורה לעניין עילות פסילת פתקי הצבעה, ולרבות העידר יסוד להתערבות בהכרעת ועדות הקלפי לעניין זה, כאשר הן המוסמכות לקבל החלטה לעניין זהוי הרשימות בפתקי הצבעה שכאלה.

...

סבורני, כי יש לדחות גם את פרשנות המערערים להוראת ס' 67 לחוק הבחירות, באשר לשונו אכן ברורה וחד משמעית, ואילו פרשנותם של המערערים סותרת את לשונו המפורשת, והתכלית שביקשו לייחס להוראת החוק, כדי לתמוך בפרשנותם הנטענת, אינה ברורה.

נוכח האמור דין הערעור להידחות לגופו, ומשכך, התייתר הצורך להכריע בטענות הסף.

לפיכך נדחה הערעור.