פסילת רישיון נהיגה פעמיים בפחות מ 5 שנים

בעפ"ת 17265-06-12 שוורצקוף נ' מדינת ישראל (14.6.12) - בית המשפט המחוזי אישר מאסר בפועל של 5 חודשים, 36 חודשי פסילה וקנס בסך 3,000 ₪, שם דובר במי שנתפס נוהג בשיכרות (אלכוהול) בפעם השנייה וכשבגופו נמדדה ברמת שיכרות גבוהה של 940 מק"ג ונעצר ע"י המישטרה לאור נהיגה מסכנת.

בתיק 5313-05-12, בשני אישומים שאוחדו, נהיגה תחת השפעת סמים/אלכוהול, ונהג חדש צעיר, פחות מ-21 שנה, מעל 2 נוסעים, ללא מלווה, נדון הנאשם, ביום 31.1.13, בין היתר, למאסר מותנה, בן 7 חודשים, למשך 3 שנים, בר הפעלה, ופסילה בת 10 חודשים.

הוראת סעיף 40א(א)(1) לפקודת התעבורה קובעת כלהלן: (א) (1) הורשע אדם על עבירה כאמור בסעיפים 62(3), 64, 64א, 65(א)(2) או (3) או 67, או על עבירה לפי סעיף 301ג לחוק העונשין, התשל"ז-1977, תוך שימוש ברכב, ובעשר השנים שקדמו למועד ביצוע אותה עבירה כבר הורשע לפחות פעמיים על אחת מהעברות האמורות, דינו – נוסף על כל עונש אחר – פסילה מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה, לתקופה שלא תפחת מעשר שנים; במקרה שלפני, בעשור שקדם למועד ביצוע העבירה, הנאשם לא הורשע, לפחות פעמיים, על אחת מהעברות המנויות בסעיף.

...

הנאשם שם הורשע, בין היתר, בנהיגה פסילה, כשמאסר מותנה תלוי ועומד נגדו ובית המשפט ציין: "נאשם אשר חוזר ומבצע עבירות קשות, אך מבקש לשנות מדרכיו, לעלות על דרך הישר, ומבטא רצון כן ואמיתי אשר מתבטא לא רק בהבל פיו, אלא נתמך בראיות מוחשיות, בחוות דעת טיפוליות מקצועיות, נאשם כזה, מן הראוי לסטות מהעונש שראוי למדוד לו, ולבכר תחת זאת, ענישה שיהיה בה דגש על היבטים שיקומיים. אין ספק, אם יצליח שיקומו של העבריין במקרה כזה, יטיב הדבר עם החברה כולה. לכן, במקרה המתאים, יעדיף ביהמ"ש להקל בעונשו של העבריין כדי לאפשר לו להתמיד בדרך הישר, מתוך ראיית טובת הציבור." לאחר ששקלתי טיעוני הצדדים, בחנתי את עברו של הנאשם, ועיינתי בתסקיר המבחן, אני סבורה שבמקרה שלפני, נוכח רצונו הכן של הנאשם לשקם את חייו, שנתמך בתסקיר המבחן, אין מקום למצות עם הנאשם את הדין, ולשולחו למאסר מאחורי סורג ובריח.

לפיכך, אני דנה את הנאשם לעונשים הבאים: 7 חודשי מאסר בפועל, תוך הפעלת המאסר המותנה, בן 7 חודשים, שנגזר על הנאשם בתיק 5313-05-12, מיום 31.1.13, לריצוי באופן חופף.

אני דנה את הנאשם ל- 3 חודשים מאסר על תנאי למשך 3 שנים, והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור בתקופה הנ"ל עבירה של נהיגה בזמן פסילה או נהיגה ללא רשיון נהיגה תקף או נהיגה בשכרות, או נהיגה בשכרות (סרוב) או נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים/סמים.

הנפגע נותח פעמיים.

ב"כ הנאשם ביקשה להסתפק בפסילה הפחותה משנה, פיצוי לנפגע בסך 3,000 ש"ח, צו של"צ, פסילה מותנית וקנס.

כאשר תוצאות התאונה קשות במיוחד הוטלו גם עונשי מאסר בפועל בן מספר חודשים לצד פסילת רשיון נהיגה לתקופה ממושכת בת שנים.

...

לאור כל האמור לעיל, הגעתי לכלל מסקנה כי מתחם העונש ההולם בתיק זה לעניין רכיב הפסילה בפועל נע בין 10 חודשים ועד ל-30 חודשים, ולצידם רכיבי ענישה משמעותיים נוספים.

לפיכך ועל יסוד דברים אלה, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: פסילה בפועל פסילה בפועל מלהחזיק או מלקבל רישיון נהיגה לתקופה של 11 חודשים .

ראיות התביעה לעונש: ב"כ המאשימה עותרת לעונש "מאסר בפועל ממשי מרתיע לשנים", פסילה בפועל שלא תפחת מ- 10 שנים, ובנוסף ל- "מאסר מותנה מרתיע, פסילה על תנאי וקנס". עמדתה נשענת על העובדה כי מדובר ב-2 ארועים חמורים, נהיגה בפסילה חוזרת פעמיים בתוך תקופה קצרה (פחות משנה) בתאונת דרכים בה נחבלו 5 אנשים וכן בנסיבות הקשורות בבצוע העבירה בעובדה שהנאשם עזב את מקום התאונה כאמור בלא שמסר פרטים לנפגעים ולמעורבים.

לדבריו מתמיד בריצוי שעות השל"צ שנגזרו עליו לשביעות רצון מעסיקו שם. פוטר כעת מעבודתו כמנהל איזורי בחברת ניקיון לאחר 5 שנים, על רקע פסילת רישיון הנהיגה המהוה תנאי הכרחי להעסקתו.

...

לאור כל האמור לא מצאתי לסטות לקולא ממתחם הענישה שנקבע.

למרות המלצת של שירות המבחן, לאחר שקראתי היטב את התסקיר המפורט שערך, ולאור התרשמותי אף אני מהנאשם, אני סבור כי הנאשם אינו מראה בשלב זה למרבה הצער, פוטנציאל שיקומי ממשי, ולפיכך לא מצאתי להעדיף במסגרת גזר הדין את שיקולי השיקום של הנאשם, על פני שיקולי הענישה המקובלים, ולסטות עקב זאת ממתחם הענישה הנהוג.

לאור כל האמור, אני דן את הנאשם לעונשים הבאים: 6 חודשי מאסר בפועל, שירוצו מאחורי סורג ובריח.

באשר לנסיבות ביצוע העבירה, הדגיש בית המשפט המחוזי כי המערער ופילס נטפלו יחד אל המתלונן והכוהו באלימות בלי שאינה להם כל רע. נוסף על כך, הודגש כי שובו של המערער למקום שעות מספר לאחר הארוע הראשון, הצטיידותו בבנזין מלמדים על התיכנון שקדם להצתה; כי מיקום המספרה, בסמוך לבתי עסק נוספים – בהם בית מרקחת – מבטא את פוטנציאל הנזק הרב הטמון במעשיו; וכי העובדה שנקראו למקום לא פחות מ-5 צוותי כיבוי מלמדת אף על עוצמת האש אשר פרצה במקום.

עוד גזר בית המשפט על המערער 12 חודשי מאסר על תנאי לבל יעבור עבירת אלימות מסוג פשע למשך 3 שנים; פסילה מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה למשך שנה מיום שיחרורו; וכן פיצוי לבעל המספרה ולמתלונן על סך 10,000 ש"ח ו-2,500 ש"ח, בהתאמה.

זאת, בין היתר, מאחר שלשיטתו "לא נגרם נזק מהותי לרכוש ולא לאדם"; לא היה חשש ממשי לכך שהדליקה שהצית תתפשט; לא הוכח כי עוצמת האש שדלקה במקום גבוהה; מדובר ב"ארוע חד פעמי", כלשונו; ולגישתו, עברו הפלילי אינו מכביד.

...

מנגד, בדיון שהתקיים לפנינו טענה באת כוח המשיבה כי יש לדחות את הערעור ולהותיר את גזר דינו של המערער על כנו.

דיון והכרעה דין הערעור להידחות.

הערעור נדחה אפוא.

כאמור מדובר בשני אירועים בסמיכות זמנים, סה"כ הסיע הנאשם לא פחות מ-7 שוהים שלא כחוק וכאמור על פי האישום הראשון הוא אף גבה תשלום שלא כחוק תוך שהוא מבצע עבירה תעבורתית.

מגישה פסיקה של ביהמ"ש מחוזי לוד, שם הנאשם הורשע בהסעה של 4 שוהים שלא כחוק, נדון ל-15 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי, קנס בסך 8,000 ש"ח וכן פסילת רישיון נהיגה בפועל ועל תנאי.

הנאשם הפיק את הלקחים, הוא נמצא במקום אחר בחייו, אני אבקש מביהמ"ש להתייחס לזה כמעידה חד פעמית, משהו שנעשה בשגגה ובתום לב. הנאשם מביע חרטה.

אני פוסל את הנאשם מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה למשך 5 חודשים בפועל.

אני פוסל את הנאשם מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה למשך 6 חודשים וזאת על תנאי כאשר התנאי הוא כי במשך 3 שנים מהיום לא יעבור כל עבירה על חוק הכניסה לישראל.

...

באשר לעונש הראוי לנאשם בגדר המתחמים, הרי שבעניינו של הנאשם התקבל תסקיר שאין מנוס אלא להגדירו כשלילי ביותר.

לאור כל האמור לעיל אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר בפועל למשך 6 חודשים אשר ירוצה בעבודות שירות במסגרת מע"ש רעננה, החל מיום 10.12.17.

אני מורה על חילוט רכב מסוג פורד מ.ר. 3502162.