חיפוש במאגר משפטי, ניתוח מסמכים וכתיבת כתבי טענות ב-AI
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

פסילת עורך דין מייצוג בתיק בבית דין דתי

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2014 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי (כב' השופטת ענת ברון) קיבל את הבקשה, דחה את היתנגדות חברת שיף ומינה ביום 22.9.05 את הבורר כב' השופט בדימוס ישי לויט ("הבורר לויט") , אלא שכבר בישיבת הבוררות הראשונה, שנערכה ביום 6.11.05, ביקש הנתבע מהבורר לויט לפסול עצמו מלדון בתיק, עקב כך ששפט בעבר חברה בבעלות הנתבע אשר נקלעה להליכי פירוק, דבר שלפי טענת הנתבע, הרס את חייו.
כך למשל, נטען שהנתבע היה חסר סמכות לייצג את חברת שיף, כי הנתבע העלה טענות פסילה הזויות כנגד שלושת הבוררים במטרה לעכב ולחבל בהליכי הבוררות, כי הנתבע פירסם דברי לשון הרע כנגד הבוררים לויט וארבל, כנגד כב' השופטת ענת ברון, העוזר המשפטי שלה דאז והשופטת אושרי פרוסט-פרנקל, כנגד התובעים, כנגד עורך הדין שייצג את העמותה ואף כנגד עורך הדין שייצג את הנתבע עצמו, כי הנתבע נהג באלימות מילולית במהלך הליכי הבוררות והמשפט, כי הנתבע אחראי אישית להוצאות משפט שנפסקו כנגד חברת שיף בהליכים שונים ושלא שולמו, כי הנתבע סרב לשלם את שכר הבוררות, ששולם לבסוף כולו על ידי התובעת, כי הנתבע הגיש תביעה אזרחית מקבילה כנגד התובעת ואחרים בניסיון לחבל בהליכי הבוררות ונתן פרשנות הזויה להחלטת בית המשפט בתביעה הנ"ל ועל בסיסה טען שיש לעכב את הליכי הבוררות, כי הנתבע זייף מיסמכי מסירה במסגרת התביעה הנ"ל, כי הגיש הסדרי פשרה פקטביים בין חברות שבשליטתו בניסיון לקבל פסקי דין במירמה וכי העלה טענות שוא כנגד שופטים ופקידי מערכת המשפט בניסיון לשבש הליכי משפט.
לפיכך, גם לעניין לשון הרע שלפי הטענה כוונה כנגד התובעת עצמה במסגרת הליכי משפט או הליכי בוררות, אין לתובעת כל עילה וזאת נוכח הסעיף הנ"ל, הקובע: "לא ישמש עילה למשפט פלילי או אזרחי – ...(5) פירסום ע"י שופט, חבר של בית דין דתי, בורר, או אדם אחר בעל סמכות שיפוטית או מעין שיפוטית על פי דין, שנעשה תוך כדי דיון בפניהם או בהחלטתם, או פירסום על ידי בעל דין, בא כוחו של בעל דין או עד, שנעשה תוך כדי דיון כאמור;". (תיקון מס בפסק הדין המכונן שניתן בעיניין סעיף זה בבית המשפט העליון, בר"ע 1104/07 עו"ד חיר נ' עו"ד גיל פד"י סג(2) 511, נקבע במפורש, ברוב דיעות, כי סעיף זה יוצר מחסום בלתי עביר מפני הגשת תביעות אזרחיות בגין לשון הרע במסגרת הליכים משפטיים או מעין משפטיים (כגון בוררות).
...
בנסיבות, אין מנוס מלחייב את התובעים בהוצאות המשפט של הנתבע.
גם אם בית המשפט מוצא לנכון להרים גבה, בלשון המעטה, על חלק מההתנהלות של הנתבע כפי שתוארה ועולה במסגרת תיק זה (בפרט העלאת טענות הקנוניה במינוי שני הבוררים, שלא נמצא כל יסוד סביר להעלאתן), הרי שבסופו של דבר, התנהלות הנתבע בכלל ולרבות זו הקשורה לטענות הקנוניה הנזכרות לעיל, נמצאה כמי שאיננה מזכה את התובעים בסעדים המבוקשים וזאת משורה של נימוקים שפורטו בהרחבה במסגרת פסק הדין.
אשר על כן, אני מחייב את התובעת לשלם לנתבע שכר טרחת עו"ד בסך של 50,000 ₪ ובנוסף לכך מחייב את התובע לשלם לנתבע 20,000 ₪ כשכר טרחת עו"ד. כל הסכומים הנ"ל ישולמו תוך 30 יום מהמצאת פסק הדין לתובעים.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2015 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בעיניין זה כבר נקבע בהלכה הפסוקה כך: "בית משפט זה העלה לא פעם את האפשרות לפיה במקרה בו נתקיימה עילת פסילה אשר מקורה ביחסי עורך הדין והשופט, ימשיך השופט לשבת בדין ואילו עורך הדין יוחלף (ע"א 4687/00 רוזנטל נ' רוזנטל ([פורסם בנבו], 28.8.2000); ע"א 133/99 סמיר נ' חאמד מוסטפא בע"מ ([פורסם בנבו], 20.4.1999))". הלכה זו יש ליישם במיוחד במקרה הנוכחי, שבו מדובר בהצטרפות לתיק קיים וכשהיה ידוע, איפוא, לעו"ד רימר, כשקיבל את הייצוג כי החתום מטה מנהל אותו.
(ב) לעניין סעיף זה – "בית משפט" – לרבות בית דין לעבודה, בית דין צבאי, בית דין רבני, בית דין שרעי ובית דין דתי דרוזי; "בן מישפחה" – בן זוג, הורה, הורה של בן זוג, ילד, אח, סב, נכד וכן ילד או בן זוג של כל אחד מאלה ולרבות מי שהיה אפוטרופוס או מי ששמש מישפחה אומנת של השופט או שהשופט היה אפוטרופסו או שימש מישפחה אומנת שלו; "בן מישפחה מדרגה ראשונה" – בן זוג, הורה, ילד, אח וכן ילד או בן זוג של כל אחד מאלה ולרבות מי שהיה אפוטרופוס או מי ששמש מישפחה אומנת של השופט או שהשופט היה אפוטרופסו או שימש מישפחה אומנת שלו; "שופט" – לרבות שופט ונציג ציבור בבית דין לעבודה, שופט צבאי, דיין, קאדי, קאדי-מד'הב, וכן רשם בבית משפט או בבית דין לעבודה; "הליך קשור", ביחס להליך קודם – ערעור או בקשת רשות ערעור על הליך קודם, או הליך אחר הקשור קשר ישיר להליך קודם והנוגע לאותה מסכת עובדתית".
...
משהגעתי, אפוא, למסקנה כי יש מניעה שאדון בתיק שבו עו"ד רימר מייצג, הרי שבנסיבת העניין, שבהן מדובר בהצטרפות לתיק קיים, יש מקום לכך שלא יורשה לעו"ד רימר לייצג ואין מקום לכך שאפסול עצמי מלדון בתיק, כפי שצוין לעיל.
מסקנה זו שנתמכת מהפסיקה שצוטטה לעיל נכונה ביתר שאת, נוכח ההליכים הרבים שהתנהלו מאז מתן פסק הדין החלקי, ההליכים הלא מעטים שעוד ינוהלו בתיק דנא (ראה את הבקשות התלויות ועומדות כרגע), החשיבות של הכרת ההיסטוריה בתיק זה לצורך המשך ניהול התיק וכו'.
סוף דבר אשר על כן, עו"ד רימר מנוע מלייצג את הנתבעת בתיק דנא.

בהליך תיק רבני (רבני) שהוגש בשנת 2019 ברבני ירושלים נפסק כדקלמן:

מדינת ישראל בתי הדין הרבניים תיק ‏ 659737/35 בבית הדין הרבני האיזורי ירושלים לפני כבוד הדיינים: הרב מרדכי רלב"ג – ראב"ד, הרב יקותיאל כהן, הרב חיים ו' וידאל התובע: פלוני (ע"י ב"כ עו"ד אברהם יצחק וייס) הנתבעת: פלונית (ע"י ב"כ עו"ד י' נ' ועו"ד ר' מ') הנידון: פסילת עורכי דין בגלל הפרעה בוטה בקיום הליך תקין החלטה
המושג של סמכות נמשכת שיצרה הפסיקה מגדיר את המשך הטיפול כהמשך התיק הישן שניפתח כדת וכדין, ולכן אין פה תיק חדש, ויש לביה"ד סמכות לידון בו. יתרה מזאת, מדובר באכיפה של החלטות קיימות מתוקף ביזיון ביה"ד, ואם כן לא מדובר בתובענה חדשה כלל וכלל, אלא בהמשך ישיר של תיק קיים שחוק בתי דין דתיים (כפיית ציות ודרכי דיון), תשט״ז–1956 מקנה לביה"ד סמכות לידון בדבר ולאכוף את החלטותיו, ולכן אין צורך לפתוח תיק יישוב סיכסוך.
ביה"ד אינו רשאי לאפשר לב"כ האשה להמשיך ולרמוס שוב ושוב את כבוד המוסד, להפריע שוב ושוב למהלך הדיונים ולחבל בטובת הילדים, ולכן מחליט ביה"ד: לאור ההתנהלות החמורה של ב"כ האשה, סיוע לאשה במעשים לא חוקיים, הנוגד החלטות ברורות של ביה"ד, גרימת נזק נפשי לקטינה והפרעה במהלך הדיונים תוך כדי פגיעה בכבוד ביה"ד, ביה"ד מורה על פסילת ב"כ האשה, עו"ד י' נ' ועו"ד ר' מ', מלהופיע עוד בדיונים בתיקים אלו ולייצג את האשה, וזאת כפי האמור בתקנה נא לתקנות הדיון בבתי הדין הרבניים "בית-הדין יכול להפסיק את הופעתו של כל מורשה במשפט, אם הוא רואה שהמורשה מפריע להוציא דין אמת לאמיתו או שאינו מציית להוראת בית-הדין או שאינו מתייחס לבית-הדין בכבוד הראוי". ביה"ד מעיר שבניגוד לטענת ב"כ האשה בדיון שאין אפשרות לביה"ד לפסול את ייצוגו הדבר אפשרי, וזאת מפני שבניגוד לבתי המשפט ששם אין אפשרות כזאת מכל מקום בבתי הדין הרבניים קיימת אפשרות כזאת, והיא מעוגנת בתקנה נא של תקנות הדיון.
...
בסופו של דבר טענה שהוטרדה שם מינית ע"י נער בן 17, וכעת הדבר נחקר במשטרה, ובפועל נהרסה האומנה שהייתה מטיבה עימה.
לאחר שמיעת הצדדים והעדויות, אין ספק שעדותם של האפוטרופוס לדין ועו"ס חוק הנוער אמינה בעינינו כפי שנבאר: כבר כתבנו כמה פעמים שיש לסמוך על מומחים למרות שאינם עומדים בגדרי הלכות עדות: מצאנו ברמב"ם אישות כא י ובשולחן ערוך אה"ע סימן פ סעיף טז שבמקרה של מחלוקת האם אישה מורדת ממלאכה מושיבין אישה או שכנים ביניהם, וכיו"ב כתב הרמ"א באה"ע סימן עד סעיף י שאם יש מחלוקת האם האישה גורמת קטטה או משפחת בעלה מושיבין איש או אישה נאמנים שם, וכן מצאנו ברמ"א חו"מ (לה יד) שיש תקנת הקדמונים שבמקום שאין אנשים רגילים להיות והוא דבר אקראי גם נשים נאמנות.
מצאנו שדנו הפוסקים במקור דין זה, האם הוא רק מתקנת הקדמונים או שמקורו מהגמרא: בשו"ת מהרי"ק סימן קעט הביא תקנה של רבנו תם בעניין: כתב בתקנת קדמוניות מר"ת שאפילו אשה יחידה או קרוב נאמנים להעיד שראו שהכהו כו'.

בהליך תיק רבני (רבני) שהוגש בשנת 2019 ברבני ירושלים נפסק כדקלמן:

           (ב)  לענין סעיף זה –            "בית משפט" – לרבות בית דין לעבודה, בית דין צבאי, בית דין רבני, בית דין שרעי ובית דין דתי דרוזי;            "בן מישפחה" – בן זוג, הורה, הורה של בן זוג, ילד, אח, סב, נכד וכן ילד או בן זוג של כל אחד מאלה ולרבות מי שהיה אפוטרופוס או מי ששמש מישפחה אומנת של השופט או שהשופט היה אפוטרופסו או שימש מישפחה אומנת שלו;            "בן מישפחה מדרגה ראשונה" – בן זוג, הורה, ילד, אח וכן ילד או בן זוג של כל אחד מאלה ולרבות מי שהיה אפוטרופוס או מי ששמש מישפחה אומנת של השופט או שהשופט היה אפוטרופסו או שימש מישפחה אומנת שלו;            "שופט" – לרבות שופט ונציג ציבור בבית דין לעבודה, שופט צבאי, דיין, קאדי, קאדי-מד'הב, וכן רשם בבית משפט או בבית דין לעבודה;            "הליך קשור", ביחס להליך קודם – ערעור או בקשת רשות ערעור על הליך קודם, או הליך אחר הקשור קשר ישיר להליך קודם והנוגע לאותה מסכת עובדתית.
בנוסף, מסתבר כי עו"ד [פלונית] ראתה את התיק טרם שקיבלה את הייצוג בו או לפחות ראתה את התיק מיד לאחר שקיבלה אותו לידיה, כולל זהות הדינים היושבים בתיק והחתומים על ההחלטות, והיה מוטל עליה לסרב לקבל את התיק, ביודעה שהיא לא תוכל לייצג בתיק זה. קבלת התיק מראש, מתוך ידיעה כי היא תגיש בקשה לפסלות בית הדין, אינה היתנהלות בתום לב, ובית הדין לא יוכל לאשר היתנהלות שכזו.
כך שבמקרה דומה למקרה דנן, שעו"ד נטלה על עצמה את הייצוג, כאשר הייתה מודעת לכך כי הייצוג על ידה עלול ליצור בעיית פסלות בינה לבין ההרכב, הייתה חייבת עו"ד [פלונית] להגיש תחילה בקשה להתרת הייצוג, והיא לא נהגה כן. ועתה הביא כב' הנשיא את מקור החוק באשר לשיקולי האיזון בין נזק לתועלת באשר לאי התרת הייצוג, וכך כתב שם: לפי חוק הדיינים, התשט"ו-1955, סעיף 19א(ו), כאשר בית הדין דן בבקשה להתרת יצוג על ידי עורך-דין הנמצא ביחסי פסלות מול דיין: "רשאי בית הדין להתיר את הייצוג, לבקשת עורך הדין או בא הכוח, אם מצא כי הנזק שייגרם לצד להליך אם לא יתיר את הייצוג עולה על הנזק שייגרם לצד להליך או לאנטרס הצבורי בשל הפסקת הדיון או החלפת דיין; התיר בית הדין את הייצוג כאמור, לא ישב בדין הדיין שלגביו היתקיימה עילת הפסלות." ובאשר לנדון דנן, הדבר ברור כי הנזק שייגרם במידה ויוחלף הרכב בית הדין, הוא גדול וניכר, כמתואר לעיל, ועולה עשרת מונים על הנזק שעלול להגרם לנתבעת באי מתן רשות לייצוג הנתבעת ע"י עו"ד [פלונית].
...
כפי שנקבע בהנחיות נשיא בה"ד הרבני הגדול – התשס"ד. תיקים שכבר נקבעו לדיון, בפני הרכב בו יושב דיין הנמצא ביחסי פסלות עם עו"ד פלוני, ועו"ד פלוני מבקש להתיר לו את הייצוג, תובא הבקשה בפני ההרכב ב"ד, בו יושב הדיין, אם יוחלט להעתר לבקשה, יעבור התיק להרכב הבא אחריו, כאמור לעיל.
וכך סיים כב' נשיא בית הדין את הכרעתו בערעור: לאור האמור, הנני דוחה את הערעור בענין פסלות הרכב בית הדין האזורי.
ובכן, לאור כל האמור לעיל, בית הדין אינו מאפשר את ייצוגה של הנתבעת על ידי עו"ד [פלונית], ופונה לסיוע המשפטי למנות לנתבעת ייצוג אחר.

בהליך ת"ע (ת"ע) שהוגש בשנת 2022 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

בית משפט לעינייני מישפחה בראשון לציון ת"ע 56573-06-19 ש' ואח' נ' האפוטרופוס הכללי במחוז תל-אביב ואח' תיק חצוני: קיים תיק עזר לשופט בפני כבוד השופטת מירה רום פלאי תובעות 1. ט' ש' 2. א' ש' ע"י ב"כ עו"ד אורן אבלה נתבע מ' מ' ע"י ב"כ עו"ד אורלי לוי-ברון פסק דין
לאחר פטירת האם המנוחה ולאור יחסי הקרבה בין התובעת 1 לבין הנתבע, בהתאם להבטחותיו והתחייבויותיו של הנתבע כלפי התובעות, נעתרו התובעות וחתמו על תצהירי ההסתלקות, בנוכחות עו"ד של הנתבע, כאשר התובעות אינן מיוצגות כלל ואינן מבינות על מה חתמו, בהם ויתרו על חלקן בעזבון אימן לטובת הנתבע.
יש לומר כי בית המשפט התרשם כי התובעות יכלו להתייעץ ולהעזר בעורכי דין מטעמן, טרם חתימתן על תצהירי ההסתלקות, כפי שעשו חודשים לאחר מכן.
...
עיינתי בפסיקה שאליה הפנו התובעות בסיכומיהן, אך לא מצאתי כי בכוחה לשנות ממסקנה זו. מדובר במקרים שאינם רלוונטיים לנסיבות בענייננו.
לסיכום- שוכנעתי כי התובעות חתמו על תצהירי ההסתלקות מיום 01.05.18 מכלל עיזבון אימן לטובת הנתבע, במודע, ומתוך רצון חופשי וכי לא קמה לתובעות כל עילה לבטל את ההסתלקות או לחזור בהן מההסתלקות.
לנוכח כל האמור לעיל, דין התובענה להידחות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו