פסילת סכום ערבון בתביעה

כן צוין כי הבנק אינו חולק על כך שחוב המשכנתא רובץ לפתחם של המשיבים 3-2 והמבקש אינו נידרש לשאת בו. עם זאת, הבטחה כי מלוא הסכום שיפקיד כערבון יושב לו במידה ותביעתו תדחה, מייתרת את הצורך בהפקדתו מלכתחילה, ויש בה כדי לפגוע בהבטחת פיצוי לנזק שעשוי להגרם לבנק כתוצאה ממתן הצוו הזמני.

הערבון נועד לשמש כאמצעי להרתעת תובעים מפני הגשת בקשות מטעמים פסולים וכן לאפשר גביה מהירה של פיצוי בגין נזקים שנגרמו למי שאליו מופנה הצוו (דברי הסבר לתקנות סדר הדין האזרחי (תיקון מס' 6), התשס"א-2001).

...

על פי החלטתי מיום 8.3.2016, הגישו המשיבים את תשובתם לבקשת רשות הערעור.

דין הבקשה להידחות.

אשר על כן, הבקשה נדחית ועמה גם הבקשה לעיכוב ביצוע.

אשר לבקשת המבקשים להחזר תשלום האגרה אשר ייזקף לטובת הפקדת הערבון, טוענים המשיבים כי אין בהפחתת סכום התביעה כדי לזכות המבקשים בהחזר אגרה, וזאת בהנתן ההלכה שנקבעה ברע"א 2623/02 סיס עיצוב צבורי בע"מ נגד בזק החב' הישראלית לתקשורת בע"מ, פ"ד נ"ז (1) 717, ובפרט כאשר על פניו נגועה בקשת המבקשים בטעמים פסולים ומניפולטיביים.

...

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, לא ראיתי לנכון להיעתר לבקשה לתיקון התובענה, שמטרתה היחידה, לגישת המבקש עצמו, הינה להוביל להחזרת הפרשי אגרה אשר יזקפו לטובת החיוב בהפקדת ערובה.

התביעה נגד המשיבה 4 נדחית.

בהעדר כל התייחסות מצד המדינה לעניין זה התביעה נדחית ללא צו להוצאות.

בית המשפט נעתר לבקשה והפחית את סכום העירבון ל 50,000 ₪.

השופט אבינור שמע את עדותו של מר צבי גז. ביום 18.2.2019 זימן השופט אבינור את הצדדים ומסר להם כי נודע לו שהתיק האזרחי בעיניינו של הנאשם נשמע על ידי השופט שליו, שהנו ידידו, ועל כן החליט לפסול את עצמו מלשבת בתיק.

לשאלת הנאשם מסר העד כי הבנק לא ידע שיהיו עיקולים במועד אישור ההלוואה "... לא היו ידועים התראות ותסמינים שליליים...". העד ציין כי בעת אישור ההלוואה נימסר שיש לנאשם תביעה כנגד לקוח שחב לו סכום כסף שזה בעצם יהיה המקור לפרעון הלוואת הגישור לכן גם אושרה הלוואת הגישור.

...

הוא השיב "מדובר בחוזה סטנדרטי ארוך ואני צריך לעיין בו על מנת לתת תשובה". סיכום נוכח ממצאי המהימנות שפורטו לעיל אני קובע כי ברישומי הבנק אין כל מסמך המכיל את התוספות שהנאשם טוען שהוסיף בהסכמת הבנק.

אני קובע שהנאשם זייף את חוזה ההלוואה בכך שהוסיף את הפסקה אחרי סעיף 59 א וכן את התוספת לטופסי גילוי נאות ולוח סילוקין.

לאור כל האמור לעיל שוכנעתי כי המאשימה הוכיחה במידת הודאות הדרושה במשפט פלילי את המעשים והעבירות המיוחסות לנאשם ואני מרשיע אותו בהן.

החייב העלה במסגרת זו טענות לגבי אופן מינויה הפסול של הנאמנת כלפיי הכנ"ר בהנתן שלא היה הרוב הדרוש לבחירתה.

ביחס לת"א 41159-07-15 הוסיף וטען החייב כי היות ולא הצליח לגייס סכום הערבון נמחקה תביעתו; ביחס לת"א 19292-01-17 נטען כי ההליך הועבר לבימ"ש השלום ומשלא הצליח החייב לגייס כסף לייצוגו, ההליך לא היתקדם; אשר לקובלנות הפליליות שהגיש, טען כי אלו הוגשו היות ולא היה מי שהקשיב לו ועל כן הגישן ללא כל הבנה משפטית ובהעדר ייצוג מתאים; ביחס לת"א 3537-09 טענה פקידת בתי המשפט כי לא מצאה את התיק; ביחס לבג"ץ 1540/10 נטען כי אין מדובר בסמכות המתאימה לידון בטענות החייב כי אם בבימ"ש של פש"ר; ביחס לה"פ 111338-12-19 נטען כי אין המבקש זוכר עוד במה מדובר.

...

אני מורה כי המזכירות לא תאפשר הגשתן של בקשות נוספות במסגרת ההליך דנן.

בנסיבות העניין ולנוכח התנהלות החייב, אני מורה על חילוט העירבון שהופקד במסגרת הבקשה דנן לטובת הוצאות הנאמנת בגדרי בקשה זו, ובהקשר זה אני פוסקת לטובת הנאמנת את הסכום של 15,000 ₪ כהוצאות הדיון.

כולי תקווה כי החלטתי זו אכן תשים סוף להתדיינות ארוכת השנים.

בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה לאישור, משקבע כי לא הוכח שיש פסול באופן ההתנהלות של המשיבה.

מן האמור לעיל עולה, כי סכום הערבון שנקבע על ידי המזכירה הראשית בהליך דנן, שעניינו ערעור על דחיית בקשה לאישור תובענה כייצוגית, אינו חורג מן המקובל בהליכים דומים, ייצוגיים אף הם. בודאי שלא ניתן לומר כי הכלל הוא קביעת ערבון בסכום של 5,000 ש"ח או קרוב לכך.

...

אלא שהמסקנה שמבקש המערער לגזור מהחלטה זו אינה מדויקת.

נוכח כל האמור לעיל, הבקשה נדחית.