פסילת מסמכים שהועברו למומחה ליקויי בנייה

בתשובת המומחה לבקשה לפסילת חוות דעתו טוען הוא, כי כלל לא נימנע מלהתייחס לטענותיה של אלקטרה שלפיהן מקורם של חלק מהליקויים הוא בתכנון הפרויקט, אלא היתייחס לכך במסגרת תשובתו לשאלה 2.2 לשאלות ההבהרה שהועברו אליו על מטעמה של אלקטרה.

המסגרת הנורמאטיבית הלכה היא כי פסילת חוות דעת של מומחה שמונה מטעם בית המשפט תיעשה אך במקרים נדירים ומטעמים מיוחדים המצדיקים זאת, כגון כאשר נפל פגם היורד לשורשו של עניין ושיש בו כדי לגרום לעיוות דין קשה [ראו למשל רע"א 6585/19 נ.ש.ד.ד 2000 בע"מ נ' הוועדה המקומית לתיכנון ובניה חוף הכרמל (פורסם בנבו, 25.11.2019), וכן רע"א 7098/10 טביבזדה נ' שירותי בריאות כללית (פורסם בנבו, 31.1.2011)].

לעניין זה מקובלת עלי טענת הנציגות, שלפיה אף מקום בו מומחה שמונה מטעם בית המשפט ערך את חוות דעתו לפני שהצד השני הספיק להמציא לו מסמכים ולפני תום חלוף המועד לכך, קבע בית המשפט העליון כי שעה שהמומחה פעל בתום לב, הרי ששגגה מסוג זה לא צריכה להביא לפסילתו [ראו רע"א 6116/97 ד"ר אברהם שוחט נ' ציון, חברה לביטוח בע"מ (פורסם בנבו, 28.11.1997)].

...

לעניין זה מקובלת עלי טענת הנציגות, שלפיה אף מקום בו מומחה שמונה מטעם בית המשפט ערך את חוות דעתו לפני שהצד השני הספיק להמציא לו מסמכים ולפני תום חלוף המועד לכך, קבע בית המשפט העליון כי שעה שהמומחה פעל בתום לב, הרי ששגגה מסוג זה לא צריכה להביא לפסילתו [ראו רע"א 6116/97 ד"ר אברהם שוחט נ' ציון, חברה לביטוח בע"מ (פורסם בנבו, 28.11.1997)].

נוכח כל האמור לעיל, אין בידי לקבל את בקשתה של אלקטרה לפסילת חוות דעתו של המומחה.

סוף דבר הבקשה לפסילת חוות הדעת נדחית.

בנוסף, המומחה לא חיווה דעתו על טיב הפיקוח שנעשה על ידי בן נבט, וחרג מסמכותו כאשר ביסס את חוות דעתו על פרשנות משפטית שנתן להסכם שנכרת בין הצדדים כהסכם פאושלי, (לטענת התובע הוא העביר לידי המומחה, מסמכים שהוכיחו כי ההסכם בין הצדדים אינו פאושלי, והמומחה לא השיב לו אותם על אף בקשתו).

בהמשך הדיון, לאחר שציין עזרא, כי ביום הפגישה עם כל הצדדים, קיים עמו המומחה פגישה מקדימה, בה נפגש עם בעלי המיקצוע מטעמו שהשלימו את עבודות הבנייה, ומסר לו מסמכים ללא נוכחות יתר הצדדים, הודיע ב"כ עלי, כי על אף שחוות דעת המומחה נוחה להם, אין להם עוד אמון בו ויש לפסול את חוות דעתו.

לדבריו ציטוט תשובותיו בעיניין זה בחקירה "מהוה חוסר הבנה במקרה הטוב וסילוף בוטה של הדברים במקרה הרע". באשר לעבודות נוספות שבוצעו על ידי עלי מעבר להסכם, טען המומחה, כי לא נידרש לחוות דעתו בסוגיה ז, ובנוגע לאופן ביצוע הפיקוח על העבודות על ידי בן נבט, לא עשה כן כיוון שאינו נוהג "לחלק ציונים" לאנשי מיקצוע ולומר "לשון הרע". אשר לטענת עזרא על הבקורת שמתח על המומחים מטעמו, ציין המומחה כי יש לו הכרות ארוכה עם המומחה מטעם עזרא, שטען לקיומם של ליקויים רבים, ושעל אף שבקש ממנו ומעזרא להעביר לו אסמכתות, תמונות, יומני עבודה ותכניות, לא הוצגו אלה לעיונו ולכן לא יכול היה להתייחס לכלל המחלוקות.

...

מן הכלל אל הפרט לאחר שעיינתי בטענות הצדדים המומחה, בחוות הדעת ויתר המסמכים אליהם הפנו, הגעתי לכלל מסקנה כי אין מנוס מקבלת הבקשה לפסילת חוות הדעת.

התובע טען כי המומחה הגיש את חוות הדעת טרם קיבל מסמכים נוספים שהתובע ביקש להעביר לו ובטרם ניתנה היתייחסות לארוע המתואר בהודעה מיום 21.07.2019.

על צירוף ראיות לסיכומים כבר נאמר בהזדמנויות שונות: "על מנהג פסול זה של צירוף "ראיה" ללא רשות הערנו לא אחת.

הפיצויים המגיעים לתובע: הפצוי המגיע לתובע בגין תיקון הליקויים לפי חוות דעת המומחה: באשר לרטיבות בקומת החניה, בקירות הבאים במגע עם הקרקע, מצא כאמור המומחה, כי סימני הרטיבות נגרמו כתוצאה מבניה בלתי חוקית מצד התובע.

...

בעקבות החלטתי מיום 31.10.2018 המורה לתובע לאפשר את הביקור בנכס, הגיש הנתבע ביום 20.01.2019 חוות דעת מטעמו, מאת שמאי מקרקעין מוסמך, עו"ד יוסף דאוד.

בהתחשב בפסיקת בתי המשפט במקרים דומים אני קובעת את הפיצוי בגין רכיב זה, על דרך האומדנא, על סך של 5,000 ₪.

סוף דבר: בהתאם לכל האמור לעיל נזקי התובע שהוכחו הם כדלקמן: תיקון הליקויים – עפ"י חוות דעת המומחה לזר – 12,750 ₪ בתוספת מע"מ (14,918 ₪) , סך של 7,000 ₪ עבור החלפת ריצוף במרפסת, וסך נוסף של 5,000 ₪ עבור דלת אלומיניום, הסכום יעמוד על 26,918 ₪ (מעוגל ולאחר מע"מ).

בנסיבות התיק לפניי, ובהתחשב בקביעות המומחה מטעם בית המשפט, אני מורה כי הנתבע ישלם לתובע החזר 20% מסך אגרת המשפט ששולמה על ידו.

בתאריך 22.07.18 ניתנה החלטתי כדלקמן: "לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות אני מאשרת את משלוח המסמכים למומחה. צודק ב"כ הקבלן בטענתו לפיה מדובר בעיניין המופיע בסעיף 6 למכתב שכותרתו "סיכום בדיקת ליקויי הבנייה ע"י ביה"ד", אשר מהוה חלק מאותם "ליקויים שקיומם נקבע"..

מנהלה של התובעת שהבטיח לנתבע שיגרור אותו שנים רבות עד שיקבל את כספו, הגיש שני הליכים לבית המשפט המחוזי לשם פסילת שאלת ליקויי הבנייה, וסרב לכל ההצעות של בית המשפט המחוזי לסיים את ההליך, והתעקש להגיש הליך נפרד.

בית משפט זה בהחלטתו לאשר משלוח מסמכים למומחה בנוגע לנושא זה, ציין רק כי עניין זה אכן מופיע במכתב סיכום בדיקת הליקויים ולכן מותר להעביר בעיניין זה מסמכים למומחה (ראה החלטה מיום 22.07.18).

...

..לאחר שבחנתי היטב את מכלול הנסיבות מצאתי כי כל צד ישא בהוצאותיו בהליכים שלפני".

ובעניין "דין פרוטה כדין מאה" ראה גם רע"א 2376/16 זאב אלימלך קביאטקובסקי נ' רות לפ (פורסם באתרים משפטיים), שם נקבע כדלקמן: "...קשה להיעתר לבקשה גם בשים לב לשוויה הכספי של התביעה. המבקש תבע בגין נזק שנגרם לשער בחצרו, אשר על-פי הנטען עומד על סך של 2,500 ש"ח. סכום זה אמנם אינו מבוטל, ויש מתוכנו שהוא רב משמעות לגביהם, אך אינו מצדיק בנסיבות ניהול הליכים בשלוש ערכאות שעלותם כשלעצמה גבוהה. חריגים לכך יהיו במקרים המעוררים שאלה עקרונית.. נפסק כבר, כי "מן הראוי להקנות משקל הולם לסופיות הדיון, ולהקפיד שההוצאות המוקדשות לניהול ההליך בכללותו יהיו מידתיות ביחס לשווי הסכסוך"..

אשר על כן אני קובעת כי שווי הליקויים שקיומם כבר נקבע הינו בסך של סכום זה בתוספת מע"מ הינו בסך של 36,679 ₪.

עוד יצוין, כי ביניין המגורים ברחוב זכאי 10 כולל 22 יח"ד, ביניין מספר 12 כולל 28 יח"ד ובניין מספר 13 כולל 28 יח"ד ובסה"כ 78 יח"ד. התביעה הנה לצוו עשה לתיקון ליקויי בניה ברכוש המשותף, מנוי מומחה קונסטרוקטור, ותשלום פיצוי כספי בסך כולל של 3,132,158 ₪.

בהחלטות ביהמ"ש מיום 14.4.2019 ומיום 6.10.2019 אישר בית המשפט את העברת התשלום לחב' אינפרטק, כעולה גם מתגובת מומחה ביהמ"ש מיום 6.8.2020 לבקשה לפסילתו על ידי הנתבעת, חוות הדעת אף הוגשה לבית המשפט.

ב"כ הצדדים יעבירו למומחה במשותף את כל מיסמכי בית דין הרלוואנטיים שהוגשו ואת דוחות אינפרטק ושילר.

...

לאחר שחזרתי חזור ועיין בכל חומר הראיות ובחנתי לעומקן את טענות הצדדים, שוכנעתי מעל לכל צל של ספק כי מתן פסק דין על בסיס התשתית שהונחה בפני יביא לתוצאה בלתי צודקת.

בנסיבות המקרה, והגם שתם שלב הסיכומים בתיק, ראוי, או ביתר דיוק אין מנוס, מלמנות מומחה נוסף לבחינת ליקויי הבנייה, סוגיית מקור הרטיבות והנזילות, כשלי איטום ככל וקיימים, האחריות לליקויים והאחריות לתיקונם, אופן התיקון ועלות התיקון.

סוף דבר ימונה מומחה נוסף בהחלטה נפרדת.