פסילת מסמכים רפואיים שהוצעו במומחה רפואי

כמובן, על בית המשפט לגלות זהירות בקביעת המסמכים המותרים בהצגה למומחה, כפי שעולה מהמשך דבריה של כב' השופטת שטרסברג –כהן (בהמשך לציטוט לעיל): ".4 הקושי נעוץ בקוו התפר העדין והבעיתי שבין מידע אוביקטיבי למידע סוביקטיבי מגמתי, או בלתי מגמתי, וכן, באסימטריה הנוצרת בפני המומחה אם המידע הזורם אליו מגיע מצד אחד בלבד. כאן עלינו לעמוד על המשמר ולדאוג המידע המוזרם יהיה רלוואנטי אוטנטי ואוביקטיבי ככל שניתן, ושלא יוזרם למומחה מידע המעמידו במצב בו עליו למיין חומר סותר, דבר ההופך את תפקידו לתפקיד מעין שפוטי. עם זאת, לא כל חומר שאיננו רפואי צריך, עקרונית, להיפסל ולא כל חומר רפואי צריך לקבל הכשר (כגון "חוות דעת" באצטלה של רישום רפואי אוטנטי)".

ובכן, כי בנגוד לעמדת התובע, אני מוצא כי מקום בו ממונה מומחה לאחר הגשת הראיות ולאחר שמיעת העדויות, גם של בני המשפחה, אינני מוצא כי יש להציע למומחה הרפואי לשוחח עם מי מבני המשפחה של המנוח, שממילא כבר מסרו בנידון עדות ראשית ונחקרו בחקירה נגדית.

...

בהחלטה מיום 14.10.18, לאחר דיון בטענות הצדדים ובחיתוך הדין, הכרעתי וקיבלתי את הבקשה למינוי מומחה רפואי בנדון - בגבולות הגזרה, כדלקמן [סעיפים 36 עד 38 להחלטה]: "36. אם כן, גם בעילה החילופית, של בחינת קיומה, טיבה ושיעורה של נכות נפשית קודמת למותו של המנוח, אני מוצא, בנסיבות, כי לפי הדין יש להיעתר לבקשה למנות מומחה. בתחום הנפשי, במקרה בו המצוקה והקושי ניכרים, אך הנבדק בוחר שלא לעבור טיפול נפשי, אין לדרוש שראשית הראיה תבוסס בהכרח על מתן טיפול נפשי. די לנו ברישומים של דיווח מצד המשפחה על נטייה אובדנית (בצבא), באפיזודה הפסיכוטית המשמעותית שעבר התובע 9 חודשים טרם אירוע התאונה, ובהפניית בית החולים את המנוח לטיפול נפשי 9 חודשים טרם מותו, כדי לבסס ראשית ראיה, שדי בה כדי להורות על הפניית המסמכים למומחה, על מנת שהוא יבחן ויחווה דעתו מה טיב ואופי נכותו של המנוח, ככל שעולה מהם - טרם התאונה; ואם קיימת - מה שיעור הנכות הצמיתה שהיה קובע למנוח לו בדק אותו טרם התאונה.

ראיתי את הפניית התובע לעולה ממה שנקבע בענין רע"א 7265/95 שרון גולדשטיין נ. ז'נט בראל פ"ד נ(3) 214 (25.11.96) (להלן: "ענין גולדשטיין") לענין הטעמים המיוחדים הנדרשים מקום בו אוסרים על המומחה בתחום הפסיכיאטריה לשוחח ולראיין "אנשים היכולים לתת למומחה, לפי דעתו המקצועית, מידע מועיל הנובע מקרבתם לנבדק בעבר ובהווה". בענין גולדשטיין הסתמך המומחה על דברי בעלה של התובעת שהתלווה אליה בעת התייצבותה לבדיקה אצלו, ובית המשפט מצא שלא הובאו טעמים מיוחדים המצדיקים איסור של הסתמכות המומחה, כאמור.

לסיכום, אינני מוצא שניתן לתת למומחה אור ירוק למתן חוות דעתו בענייננו, מבלי להבהיר למומחה ששתי השאלות: האחת, מה היו הנסיבות המדויקות של פגיעת הרכבת בתובע, והשנייה, האם מדובר בענייננו במעשה מכוון מצד המנוח – מצויות במחלוקת בין הצדדים; וכן - שהוא מתבקש ליתן חוות דעתו בתשובה לשאלות שנשאל בכתב המינוי - על פי התמונה המצטיירת לפניו לגבי המנוח מכל המסמכים שיוצגו לפניו.

אשר על כן, אני מורה כי מכתב הפניה למומחה יהיה בנוסח הבא (מכתב משותף מאת באי-כוח הצדדים): "המפורט להלן הינו על פי הנחייה מפורשת ומפורטת של בית המשפט:

שאלת ההבהרה השניה עליה התבקש המומחה להשיב היתה:" אנא צפה שוב בסירטון אשר צורף להחלטת כבוד בית הדין מיום 5.11.19 והמתעד את אופי ואת צורת עבודתו של התובע וכתוב האם ניתן לקבוע כי סוג ואופי עבודתו של התובע האיצו אצלו את מחלת ה AS בעמ"ש מתני? במידה וכן, באיזה שיעור?". ותשובתו היתה: המומחה ענה לשאלת ההבהרה השניה תוך שהוא דאג להתייחס למסמכים הנוספים שהועברו אליו ולאחר שצפה שוב בסרטונים, כאשר בנקודה זו יש לזכור כי אין באמור בסיפא של תשובתו, לענין עמ"ש צוארי כדי לאיין את כל התשובות שנתן קודם אשר לעמ"ש מותני ובכל זאת ומטעמי זהירות והואיל וביה"ד מצא כי קיים חוסר מסויים ו/או אי בהירות בתשובת המומחה לשאלת ההבהרה השניה הוא הציע לצדדים להסכים כי אל המומחה תועבר שאלת הבהרה נוספת ולאחר שהם נתנו את הסכמתם כמפורט בסעיף 4 יא. להחלטה זו, התבקש המומחה להשיב על השאלה הבאה: "מאחר ובסיפא של תשובתך לשאלת ההבהרה השניה התייחסת לעמוד שדרה צוארי ומאחר ובתביעה זו מעוניין ביה"ד לקבל את התייחסותך לעמ"ש מותני הינך מתבקש, על בסיס הסירטון שהועבר אליך ושצפית בו וכן על סמך כלל המסמכים הרפואיים שהועברו אליך ושעיינת בהם, להבהיר האם המחלה שאובחנה בעמוד שדרה מותני של התובע (ולא בעמוד שדרה צוארי שאינה מעניינינו בתביעה זו), בין אם מדובר בAS ובין אם מדובר בDISH , הואצה אצלו בשל אופי עבודתו.

מכאן שצדק הנתבע בטענותיו שכן לא היתקיימו התנאים בשלהם יש הצדקה למינוי מומחה רפואי אחר או נוסף על המומחה שהרי המומחה לא סרב להשיב על אף שאלת הבהרה שהופנתה אליו וכן התובע לא הוכיח כי חוות דעתו מבוססת על הנחה משפטית לא נכונה או כי המומחה גילה משוא פנים, או עיין במסמכים רפואיים פסולים או כי יש צורך להבהיר היבט רפואי שעלה מחוות דעתו.

...

בתאריך 20/7/20 הגיש הנתבע את תגובתו לבקשה (להלן:"התגובה"), במסגרתה הסביר מדוע אין להעתר לבקשה.

יש לקבל את הבקשה גם לאור העובדה כי עולה קושי מתשובתו לשאלת ההבהרה האחרונה באשר לאבחנה של הליקוי ממנו סובל התובע בעמ"ש מותני.

גם במאמרו של כב' הנשיא בדימוס אדלר, מאמר אותו הזכיר גם התובע נאמר כי פסילת מומחה הינה צעד חריג, שבית הדין נוקט בו בנסיבות נדירות, אשר רק בהתקיימן רשאי בית הדין להיעתר לבקשה כאמור "ואין הדבר בבחינת מעשה שבכל יום" (סטיב אדלר "מומחים יועצים רפואיים בבית הדין לעבודה" המשפט ב 199).

לפיכך - הבקשה נדחית.

מעבר לכך טענה, כי המבחן בפסיקה לפסילת מיסמך רפואי אינו נעוץ בשאלה האם יש במסמך משום חיווי דעת אלא האם המסמך נערך על מנת לשמש כחוות דעת.

לאחר שעיינתי בטעוני באי-כוח הצדדים ובמסמכים שצורפו לבקשה, לתשובה, לתגובה , ולכתב התביעה, הגעתי לכלל מסקנה כי יש בתעוד הרפואי שהוצג משום ראשית ראיה למינוי מומחים רפואיים בתחום האורתופדיה והפסיכיאטריה (לעניין טיבה של "ראשית ראיה" הנדרשת לצורך מינוי מומחה ר' בין היתר, רע"א 5070/13 פלוני נ' הראל חברה לביטוח בע"מ (18.11.2013); רע"א 3007/12 פלונית נ' הראל חברה לביטוח בע"מ (30.5.2012); רע"א 350/11 צ'פני נ' איילון חברה לביטוח בע"מ (1.5.2011) (להלן "עניין צ'פני")).

התיק יובא לעיוני ביום 2.1.22 לצורך מעקב אחר קבלת חוות הדעת, תחשיבי הצדדים, והכנת הצעה לסיום התיק.

...

לאחר שעיינתי בטעוני באי-כוח הצדדים ובמסמכים שצורפו לבקשה, לתשובה, לתגובה , ולכתב התביעה, הגעתי לכלל מסקנה כי יש בתיעוד הרפואי שהוצג משום ראשית ראיה למינוי מומחים רפואיים בתחום האורתופדיה והפסיכיאטריה (לעניין טיבה של "ראשית ראיה" הנדרשת לצורך מינוי מומחה ר' בין היתר, רע"א 5070/13 פלוני נ' הראל חברה לביטוח בע"מ (18.11.2013); רע"א 3007/12 פלונית נ' הראל חברה לביטוח בע"מ (30.5.2012); רע"א 350/11 צ'פני נ' איילון חברה לביטוח בע"מ (1.5.2011) (להלן "עניין צ'פני")).

בנוסף, איני מקבל את טענות הנתבעות כי מדובר בחוות דעת.

לפיכך, אני מורה על מינויו של ד"ר ארנן גרינטל כמומחה רפואי מטעם בית המשפט בתחום האורתופדיה.

לאחר שבית המשפט נתן הצעת פשרה על יסוד תחשיבי הנזק, הודיעה המבקשת כי היא איננה יכולה לקבל את ההצעה, ובמקביל ביקשה כי ימונה מומחה רפואי בתחום הנוירולוגיה לקביעת נכויותיו של המשיב ללא קשר לתאונה, לקביעת הקיצור בתוחלת חייו על רקע מחלות הרקע שלו, ובפרט לאור הארוע המוחי שאותו עבר (הבקשה נסמכה על מסמכים רפואיים שפורטו עוד בשלב קודם – בתחשיב הנזק מטעם המבקשת).

כפי שנקבע "פסילת חוות דעת מומחה אשר מונה מטעם בית המשפט שמורה למקרים קצוניים, שבהם נפל בחוות הדעת פגם היורד לשורש חוות הדעת, שיש בו כדי לגרום לצדדים לעיוות דין, ומקום בו בית המשפט מתקשה לאמץ חוות דעת של מומחה מטעמו, ניתן לבחור סעדים מתונים יותר לריפוי פגם שנפל בחוות הדעת. כך למשל, באפשרות בית המשפט להכריע בשאלות הרפואיות על בסיס חוות הדעת בצרוף ראיות נוספות, והוא רשאי אף לסטות ממנה. כמו כן, ניתן להורות על מינוי של מומחה רפואי נוסף (רע"א 8152/18 פלוני נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, פסקה 5 (10.2.2019)).

...

סיכומו של דבר, נקבע בהחלטה כי "בשלב זה ובהתאם לשיקול דעת בית המשפט הנתון לשיקולו הוא במקרים כגון דא, לא מצאתי טעם ממשי לפסילת המומחה". עיקרי הטענות המבקשת טוענת כי בחוות הדעת חרג המומחה מסמכותו, ועל כן היה מקום לפסול את חוות הדעת.

דיון והכרעה לאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי בכפוף להבהרות שלהלן – דין הבקשה להידחות.

סיכום בכפוף לאמור לעיל, הבקשה נדחית.

לאחר שבחן את הסיטואציה במלואה, ומשבשיחה שנערכה בין החוקרים לבין הנאשם ואישתו נימסר מידע רפואי מובהק לדעת המומחה, המתייחס לפתיחה של צואר הרחם ולשלבי הלידה, הוצע לשוטרת לבצע מעקב היריון במרפאת הנאשם, צוין כי נעשה ניטור יומיומי בהיריון מיתקדם, כי הנאשם הוא רופא אשר יפעיל את שיקול דעתו, והוא אף הציע לשוטרת לערוך בדיקת אולטרסאונד, הסיק המומחה כי הנאשם מבצע במידת הצורך פעולות רפואיות.

נטען כי משרד הבריאות יזם את התלונות למישטרה, מסר למישטרה ולמומחה חומרים מבלי לקבל את הסכמת הנשים ותוך הפרת חסיונן וחוק זכויות החולה, תשנ"ו-1996 (להלן: "חוק זכויות החולה"), ולפיכך עתרה ההגנה לפסול את כלל המסמכים הרפואיים, כמו גם את כלל הראיות הנגזרות ממסמכים אלה - קרי את חוות הדעת, את אמרות הנאשם ביחס למסמכים אלה ועוד.

...

תוכן עניינים פתח דבר 3 כתב האישום 4 מעמד חוזר מנהל רפואה 10 אישום ראשון 18 אישום שני 43 אישום שלישי 68 אישום רביעי 82 אישום חמישי 91 האם בפעולותיו נתן הנאשם טיפול רפואי? 96 האם התרשל הנאשם במעשיו? 103 הפרת הצווים 125 שיבוש מהלכי המשפט 139 טענות ההגנה כנגד התנהלות המשטרה, משרד הבריאות והמאשימה 141 סוגיית לידות הבית 175 סוף דבר 182 פתח דבר עניינו של כתב אישום זה ברופא נשים, מומחה במיילדות וגניקולוגיה, אשר פתח מתחם ללידות בית בשטח ביתו.

כאמור, מסקנה זו מתיישבת גם עם עמדת משרד הבריאות, לפיה מוטב כי נשים שהריונן בסיכון ילדו בבית חולים ולא במקום אחר.

סוף דבר התיק הנדון עוסק במקרה ייחודי, במסגרתו ביצע הנאשם, רופא ומיילד, עבירות אגב מתן טיפול רפואי שבבסיסו לידות שבוצעו במתחם פרטי, לידות המוגדרות כ"לידות בית", בהן ילדו נשים שהלידה בעניינן הוגדרה בסיכון.

נוכח מכלול הנסיבות והעובדות שהוכחו, אין מנוס אלא להרשיע את הנאשם בעבירות אשר הוכחו, כפי שפורט במסגרת הכרעת הדין.