חיפוש במאגר משפטי, ניתוח מסמכים וכתיבת כתבי טענות ב-AI
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

פסילת מסמך שהועבר למומחה רפואי: היבטים משפטיים

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה נצרת נפסק כדקלמן:

להלן המסמכים הרפואיים שהועברו למומחה: כרטיסיה הרפואיים של התובעת מקופת חולים כללית, אשר התקבלו בתיק בית הדין, בעקבות בקשת הנתבע לזימון חומר רפואי.
באשר למצב בו בית הדין מחליט להיוועץ במומחה רפואי נוסף, למרות שלא מצא טעם לפסול את המומחה הרפואי שמונה, נימנו במאמר האמור מספר סיבות, וביניהן כאשר "בית הדין רואה לנכון לשמוע השקפה רפואית אחרת בנושא השנוי במחלוקת במדע הרפואה".   בדב"ע (ארצי) נ/0-282 המוסד לביטוח לאומי -לרוס, ניתן ביום 20.5.1997, נפסק על ידי בית הדין הארצי לעבודה, כי שיטת מינוי המומחים באה לסייע בידי בית הדין בהכרעתו בסוגיה משפטית אשר מתעוררת בה שאלה רפואית, והשיטה לא נועדה "לתור" אחר חוות דעת רפואית מסוימת, אלא להבהיר היבט רפואי של הנושא הנידון בבית הדין.
...
בתאריך 20/7/20 הגיש הנתבע את תגובתו לבקשה (להלן:"התגובה"), במסגרתה הסביר מדוע אין להעתר לבקשה.
לענין אצבעות יד ימין, מומחה ביה"ד מסכים כי הן חשופות לרטט אך למרות זאת שולל את הקש"ס וזאת מבלי שהוא מנמק את תשובתו לענין זה. סיכומו של דבר - מחוות הדעת של מומחה ביה"ד עולה כי הוא "נעול" בדעתו ואינו מוכן לקבל אף את התשתית העובדתית כפי שנקבעה על ידי ביה"ד. מתשובותיו של המומחה עולה כי הוא מסיק מסקנות עובדתיות באופן שגוי ובאופן לא הגיוני ו/או אף שאינו רלוונטי הכל כדי להגיע לתוצאה הרצויה.
            גם במאמרו של כב' הנשיא אדלר, נאמר כי פסילת מומחה הינה צעד חריג, שבית הדין נוקט בו בנסיבות נדירות, אשר רק בהתקיימן רשאי בית הדין להיעתר לבקשה כאמור "ואין הדבר בבחינת מעשה שבכל יום" (סטיב אדלר "מומחים יועצים רפואיים בבית הדין לעבודה" המשפט ב 199).
סוף דבר - לנוכח כל האמור לעיל וכן בשים לב לטענות ב"כ הנתבע כפי שמצאו ביטוי בתגובה וחרף בקשת התובעת לא מצאנו לנכון להורות על מינוי מומחה אחר או נוסף ולכן הרינו מורים על דחיית הבקשה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

אף שכאמור ההסדר שנקבע בתקנות המומחים הוא הסדר מצומצם ודווקני יותר מזה שנקבע בתקנות סדר הדין האזרחי, ההלכות שנקבעו באשר להמצאת מסמכים למומחים הרפואיים בהקשר של תקנה 8 בתקנות המומחים, אומצו גם לעניין פרשנות תקנה 132 בתקנות סדר הדין האזרחי, שכן תכליתה של התקנה האמורה דומה בעיקרה לתכליתה של תקנה 8(א) בתקנות המומחים, והיא להבטיח שחוות הדעת תהיה אובייקטיבית וניטרלית, ותתמקד בהיבט הרפואי, על כן רשאי המומחה לידרוש מהצדדים חומר רפואי בלבד.
זאת ועוד, העברת מסמכים אסורים עלולה להוות עילה לפסילתו של המומחה (ראו רע"א 7098/10 טביבזדה נ' שירותי חולים כללית (מיום 31.1.2011); פרשת שירותי בריאות; רע"א 1941/19 אסותא מרכזים רפואיים נגד פלוני (מיום 25.6.19)).
אשר לפסק הדין, אף שפסק הדין הוא מיסמך אובייקטיבי לכאורה, הנתבעות לא היו צד להליך, ועל כן משקלו של פסק הדין, או הרלוואנטיות שלו להכרעה במחלוקת שלפני, היא עניין לבית המשפט לענות בו. על כל פנים, מדובר בשאלות משפטיות, שאינן מסורות למומחה הרפואי.
...
באיזון הנאות בין השיקולים השונים לא שוכנעתי שמתקיים בענייננו החריג המצדיק סטייה מהכלל שלפיו יועברו לידי המומחה הרפואי מסמכים רפואיים בלבד.
לסיכום, אינני מוצאת שהמסמכים שאותם ביקש התובע להעביר לידי המומחים הרפואיים עומדים באמות המידה שנקבעו בהלכה הפסוקה להעברת מסמכים שאינם מסמכים רפואיים לידי המומחה הרפואי.
אשר על כן הבקשה נדחית.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה נצרת נפסק כדקלמן:

            להלן המסמכים הרפואיים שהועברו למומחה: א.        כרטיסיו הרפואיים של התובע מקופת חולים כללית.
באשר למצב בו בית הדין מחליט להיוועץ במומחה רפואי נוסף, למרות שלא מצא טעם לפסול את המומחה הרפואי שמונה, נימנו במאמר האמור מספר סיבות, וביניהן כאשר "בית הדין רואה לנכון לשמוע השקפה רפואית אחרת בנושא השנוי במחלוקת במדע הרפואה".             בדב"ע (ארצי) נ/0-282 המוסד לביטוח לאומי -לרוס, ניתן ביום 20.5.1997, נפסק על ידי בית הדין הארצי לעבודה, כי שיטת מינוי המומחים באה לסייע בידי בית הדין בהכרעתו בסוגיה משפטית אשר מתעוררת בה שאלה רפואית, והשיטה לא נועדה "לתור" אחר חוות דעת רפואית מסוימת, אלא להבהיר היבט רפואי של הנושא הנידון בבית הדין.
...
בתאריך 7/4/22 הגיש הנתבע את תגובתו לבקשה (להלן -התגובה), במסגרתה הסביר מדוע אין להעתר לבקשה.
בכל הקשור לטענות התובע אודות "בלבול עובדתי וקביעתי - רפואי" בחוות דעתו של המומחה גם בנוגע לאירוע חריג - כן או לא וגם בנוגע להחמרת מצב כן או לא, הרי שקריאת חוות דעתו של המומחה ביחד עם תשובותיו לשאלות ההבהרה שהופנו אליו, מבהירה כל דבר שאולי לא היה ברור לאחר קריאת חוות דעתו של המומחה ובטרם השיב על שאלות ההבהרה ומכאן שבשלב זה של אחרי שאלות ההבהרה, אנו סבורים כי לא התקיימה שום נסיבה המצדיקה מינוי מומחה אחר או נוסף שכן לא מצאנו, למשל, כי המומחה התבסס על עובדות שלא נקבעו על ידינו וכן לא מצאנו כי המומחה התבסס על הנחה משפטית לא נכונה וגם לא התרשמנו כי המומחה לא השיב היטב לשאלות ההבהרה שהופנו אליו ו/או לא יכל להשיב עליהן ו/או כי תשובותיו לא היו הגיוניות.
למעשה, מצאנו כי יש בחוות דעתו של המומחה ובתשובותיו לשאלות ההבהרה כדי ליתן לנו את כל הדרוש על מנת להכריע בתביעה.
סוף דבר לנוכח כל האמור לעיל והואיל וכאמור לעיל לא מצאנו כי התקיים ולו תנאי אחד מהתנאים המפורטים בהנחיות המעודכנות ו/או בפסיקה הרלוונטית והמצדיקים מינוי מומחה נוסף או אחר הרינו מורים על דחיית הבקשה.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

אשר לשאלה הראשונה, התובע אכן לא נישאל על גורמי סיכון של עישון או השמנת יתר בחקירתו הנגדית, אך המומחה היתייחס אליהם בחוות דעתו כגורמי סיכון לפגימה שמצא כעולה מתיקו הרפואי של התובע, ולכן ראוי שישלים ויבהיר אם גורמי סיכון אלה עולים מן המסמכים הרפואיים שהועברו אליו.
לפיכך, אין לפסול את השאלות ובפרט מאחר שבית הדין אינו נוטה להתערב בנושאים רפואיים-מקצועיים אלא להותירם לגורמים המוסמכים.
עם זאת, אני סבורה כי אין להעביר למומחה את השאלה המפורטת בסעיף 4(יב) לעיל, העוסקת בהיבטים משפטיים של הכרה בתסמונת תעלה קארפלית כמחלות מיקצוע בארץ ובעולם, והיבטים משפטיים אינם בתחום מומחיותו של המומחה.
...
לאחר שעיינתי בשאלות הנתבע ובהתנגדות התובע השתכנעתי כי יש להעביר את מרבית השאלות למומחה מן הנימוקים שיפורטו כלהלן.
עם זאת, אני סבורה כי אין להעביר למומחה את השאלה המפורטת בסעיף 4(יב) לעיל, העוסקת בהיבטים משפטיים של הכרה בתסמונת תעלה קרפלית כמחלות מקצוע בארץ ובעולם, והיבטים משפטיים אינם בתחום מומחיותו של המומחה.
האם תסכים כי מעיון בנתוני בדיקת הולכה עצבית מתאריך 27.5.2020 הן ערכי החביון, הן ערכי האמפליטודה והן ערכי מהירות ההולכה תקינים? האם תסכים כי למרות הנתונים שתועדו בבדיקה, בפענוח הבדיקה נרשם CTS בדרגה קלה (MILD) למרות וכי אין הסבר לפער בין תוצאות הבדיקה התקינות לפענוח המצביע על בדיקה קלה? האם תסכים כי מאמר (1) שאותו ציטטת דן בגורמים תעסוקתיים (עבודה מול מחשב) שאינם רלוונטיים לאופי עבודתו של התובע (מסגר ותחזוקן) כפי שנקבע בהחלטת בית הדין? יתר על כן, האם תסכים כי מאמר (1) שאותו ציטטת מוצא כי עבודה עם כלים רוטטים אינו גורם המנבא התפתחות תסמונת תעלה קרפלית? האם תסכים כי במאמר (2) שאותו ציטטת ישנו פרק המתייחס לתעסוקה ותסמונת תעלה קרפלית, וכי המאמר מסכם מאמרים אחרים עם מסקנות שונות ומסיים בהתייחסות המשפטית בין השניים בבריטניה וכותב כי התייחסות המשפטית שונה במדינות שונות באירופה ולכן עולה כי התסמונת אינה מוכרת באופן גורף כמחלת מקצוע? האם תסכים כי מסקנת מאמר (3) שאותו ציטטת דן בקשר בין תסמונת תעלה קרפלית ותעסוקה מציין, כי לא ניתן לקבוע קשר סיבתי בין עבודה ותסמונת תעלה קרפלית לרבות קשר בין זמן ההעסקה, הופעת תסמונת תעלה קרפלית ודרגת התסמינים והתלונות? האם תסכים כי מסקנת מאמר (3) שאותו ציטטת מצא מתאם (ללא קשר סיבתי) במקצועות שאינם מקצועו של התובע? האם תסכים כי מסקנת מאמרים (4+5) שאותם ציטטת דנים בתסמונת תעלה קוביטלית, קרי תסמונת המערבת עצב אחר (אולנארי ולא מידיאני), במיקום אחר (מרפק ולא שורש כף יד), ובעצם מאמרים אלה אינם רלוונטיים לדיון במקרה זה? לאור תשובותיך לעיל, האם תסכים כי במקרה ספציפי זה, לאור כל האמור לעיל לרבות ממצאי הבדיקה הגופנית ומבחני ההולכה העצבית, לא ניתן לבסס אבחנה של תסמונת התעלה הקרפלית (CTS) אצל התובע? האם תסכים שלא ניתן לקבוע קשר סיבתי בין מקצועו ותנאי עבודתו של התובע כפי שפורטו בהחלטת המינוי לבין תסמונת CTS על פי המאמרים שצוינו בחוות דעתך? למען הסדר הטוב יועבר למומחה גם פירוט החומר הרפואי שאליו הפנה הנתבע בבקשתו: Association between work-related biomechanical risk factors and the occurrence of carpal tunnel syndrome: an overview of systematic reviews and a meta-analysis of current research.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה נצרת נפסק כדקלמן:

להלן המסמכים הרפואיים שהועברו למומחה: כרטיסיו הרפואיים מקופת חולים כללית, אשר התקבלו בתיק בית הדין, בעקבות בקשת הנתבע לזימון חומר רפואי.
באשר למצב בו בית הדין מחליט להיוועץ במומחה רפואי נוסף, למרות שלא מצא טעם לפסול את המומחה הרפואי שמונה, נימנו במאמר האמור מספר סיבות, וביניהן כאשר "בית הדין רואה לנכון לשמוע השקפה רפואית אחרת בנושא השנוי במחלוקת במדע הרפואה".            בדב"ע (ארצי) נ/0-282 המוסד לביטוח לאומי -לרוס, ניתן ביום 20.5.1997, נפסק על ידי בית הדין הארצי לעבודה, כי שיטת מינוי המומחים באה לסייע בידי בית הדין בהכרעתו בסוגיה משפטית אשר מתעוררת בה שאלה רפואית, והשיטה לא נועדה "לתור" אחר חוות דעת רפואית מסוימת, אלא להבהיר היבט רפואי של הנושא הנידון בבית הדין.
...
במקרה שלפנינו, חרף המדיניות הליברלית שנקבעה בפסיקה, בנוגע להפניית שאלות הבהרה למומחה, לא מצאנו שיש מקום להפנות אל המומחה את שאלות ההבהרה שביקש התובע וזאת מאחר ובנוגע לשאלה השלישית, טמונות בה עבודות אשר אינן חלק מהעובדות המוסכמות, בעוד שבנוגע לשתי שאלות ההבהרה הראשונות - מדובר בשאלות אשר לא צורף להן חומר מחקרי או ספרותי המבסס את האמור בהן מה גם שלנוכח העובדות עליהן הסכימו הצדדים ביחס לתובע ולנוכח חוות דעתו של המומחה ותשובותיו לשאלות שהופנו אליו, אין השאלות רלוונטיות למקרה שלפנינו שכן המומחה הסביר היטב את מכלול הגורמים בשלהם לא ניתן לקבוע בסבירות של מעל 50% את קיומו של הקשר הסיבתי הנדרש.
על יסוד האמור לעיל ובשים לב גם לטעמים שפירט הנתבע בתגובתו, לא מצאנו להפנות אל המומחה את שאלות ההבהרה שביקש התובע.
סוף דבר - בקשת התובע למינוי מומחה נוסף וכן בקשתו החלופית להפניית שאלות הבהר, נדחות בזאת.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו